חוסה איטורבי
 | |
| חוסה איטורבי (1933) | |
| לידה |
28 בנובמבר 1895 ולנסיה, ספרד |
|---|---|
| פטירה |
28 ביוני 1980 (בגיל 84) לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות הולי קרוס  |
| מוקד פעילות |
ספרד |
| תקופת הפעילות | 1912–1980 (כ־68 שנים) |
| מקום לימודים |
הקונסרבטואר של פריז |
| עיסוק | שחקן קולנוע, מנצח, פסנתרן, צ'מבליסט |
| סוגה | מוזיקה קלאסית, מוזיקה קלה |
| שפה מועדפת |
ספרדית |
| כלי נגינה | פסנתר, צ'מבלו |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
חוסה איטורבי (בספרדית: José Iturbi; 28 בנובמבר 1895 – 28 ביוני 1980) היה פסנתרן ומנצח ספרדי - אמריקאי. בשנות ה-40 הופיע במספר סרטים מוזיקליים בהוליווד בתפקיד עצמו כשחקן, מנצח ופסנתרן.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוסה איטורבי נולד בוולנסיה וכבר בהיותו ילד החל לנגן בפסנתר והתגלה כילד פלא. הוא סיים את לימודיו בקונסרבטוריון של ולנסיה בגיל 14 ועבר לקונסרבטוריון של ברצלונה ומשם לקונסרבטואר של פריז, שם למד אצל המלחין והפסנתרן ויקטור סטראוב (אנ') וגם אצל הצ'מבליסטית הידועה ונדה לנדובסקה.
לאחר סיום לימדיו הוא נתן שיעורי פסנתר והתאהב באחת מתלמידותיו, מריה. הם נישאו ונולדה להם בת. מריה מתה ב-1928 וחוסה המדוכא החליט לעבור לארצות הברית. הופעת הבכורה שלו הייתה בניו יורק ב-1929.
גם אחותו אמפרו איטורבי (אנ') הייתה פסנתרנית מפורסמת והם שיתפו פעולה והופיעו בקונצרטים, בהקלטות ובמספר סרטים.
בשנים 1936–1944 היה המנהל המוזיקלי של התזמורת הפילהרמונית של רוצ'סטר, כן ניהל את התזמורת הסימפונית של ולנסיה. הוא התפרסם בעולם ובארצות הברית והופיע במספר סרטים מוזיקליים בתפקיד עצמו כשחקן, מנצח ופסנתרן.
בסרט שיר שייזכר על חייו של פרדריק שופן, הוא מנגן בפסנתר בפסקול המוזיקלי של הסרט.
בסרטים הוא מופיע בתפקיד עצמו ביחד עם אחותו בליווית תזמורת גדולה ולעיתים גם מקהלה.
בסרט הרימו עוגן הוא מנגן עיבוד לרפסודיה ההונגרית מס' 2 פרנץ ליסט ביחד עם עוד 20 פסנתרנים צעירים.
בסרט שלוש בנות נועזות הוא מבצע כפסנתרן ומנצח את הרפסודיה הרומנית של אנסקו עם נגן מפוחית הפה לארי אדלר.
בינואר 1958 ביקר איטורבי בישראל לסדרת קונצרטים עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית כפסנתרן ומנצח[1]. הוא נתן גם שני רסיטלים בבית פיליפ מוריי באילת[2]
איטורבי המשיך להופיע בקונצרטים עד שנתו האחרונה.
פילמוגרפיה חלקית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Thousands Cheer" – (1943)
- "מוזיקה למיליונים" – (1944)
- "שתי נערות ומלח" – (1944)
- "הרימו עוגן" – (1945)
- "שיר שייזכר" – (1945), מנגן את הפסקול של הסרט
- "חופשה במקסיקו" – (1946)
- "שלוש בנות נועזות" – (1948)
- "נשיקת חצות" – (1949)
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בוולנסיה נערכת מאז 1981 תחרות פסנתר בינלאומית על שם חוסה איטורבי (אנ').
- באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס נערכת מאז 2007, תחרות בינלאומית לפסנתרנים וזמרים על שם חוסה איטורבי (אנ')
- היכל התזמורת הפילהרמונית של ולנסיה קרוי על שמו של חוסה איטורבי.
- לאיטורבי יש כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד על תרומתו במוזיקה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של חוסה איטורבי (באנגלית)
חוסה איטורבי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
חוסה איטורבי, באתר AllMusic (באנגלית)
חוסה איטורבי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
חוסה איטורבי, באתר Discogs (באנגלית)- חוסה איטורבי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- חוסה איטורבי מנגן ומנצח על סיום הקונצ'רטו לפסנתר מס' 1 של צ'ייקובסקי ב"נשיקת חצות", באתר יוטיוב
- חוסה איטורבי מנגן עם 20 פסנתרנים צעירים את הרפסודיה ההונגרית מס' 2 של פרנץ ליסט (מתוך "הרימו עוגן"), באתר יוטיוב
- חוסה ואמפרו איטורבי מנגנים את "אטיוד המרד" של שופן ב"נשיקת חצות", באתר יוטיוב
- לארי אדלר מנגן רפסודיה רומנית של אנסקו. חוסה איטובי מנצח ומגן על פסנתר עם אחותו אמרה (מתוך "שלוש בנות נועזות"), באתר יוטיוב
- חוסה איטורבי מנצח על תזמורת חיל הים האמריקאי בהמנון חיל הים (מתוך "הרימו עוגן"), באתר יוטיוב
- חוסה איטורבי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
