לדלג לתוכן

חוסם פרסומות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חסימת פרסומות או סינון פרסומות היא תכונה של תוכנה לחסימה או שינוי של פרסום מקוון בדפדפן אינטרנט, ביישום או ברשת. פעולה זו יכולה להתבצע באמצעות תוסף לדפדפן או שיטות אחרות.

חוסם הפרסומות הראשון היה Internet Fast Forward, תוסף לדפדפן Netscape Navigator שפותח על ידי PrivNet ושוחרר בשנת 1996.[1][2] תוסף AdBlock לפיירפוקס פותח בשנת 2002, ו-Adblock Plus שוחרר בשנת 2006.[3] uBlock Origin, שכונה במקור "uBlock", שוחרר לראשונה בשנת 2014.[4]

טכנולוגיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עמוד ראשי
ראו גם – פרסום מקוון

הפרסום המקוון קיים במגוון צורות, כולל באנרים, תמונות, אנימציות, אודיו ווידאו מוטמעים, טקסט, או חלונות קופצים, ויכול להשתמש באודיו ווידאו בהפעלה אוטומטית. דפדפנים רבים מציעים דרכים להסרת פרסומות או שינוי שלהן: באמצעות טכנולוגיות המשמשות להצגת פרסומות (כגון תוכן מוטמע המועבר דרך תוסף דפדפן או באמצעות HTML5), מיקוד ב-URLים שהם מקור הפרסומות, או שימוש בהתנהגויות המאפיינות פרסומות (כגון השימוש ב-HTML5 AutoPlay של אודיו ווידאו).

נפוצות השימוש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש בתוכנות לחסימת פרסומות במכשירים ניידים ושולחניים שנועדה להסיר פרסום מסורתי גדל ב-41% ברחבי העולם וב-48% בארצות הברית בין הרבעון השני של 2014 לרבעון השני של 2015.[5] נכון לרבעון השני של 2015, 45 מיליון אמריקאים השתמשו בחוסמי פרסומות.[5] במחקר סקר שפורסם ברבעון השני של 2016, דיווחה Met Facts כי 72 מיליון אמריקאים, 12.8 מיליון מבוגרים בבריטניה ו-13.2 מיליון מבוגרים בצרפת השתמשו בחוסמי פרסומות במחשבים אישיים, בסמארטפונים או בטאבלטים. במרץ 2016 דווח כי חסימת פרסומות בבריטניה כבר הגיעה ל-22% בקרב אנשים מעל גיל 18.[6][7]

נכון ל-2021, 27% ממשתמשי האינטרנט בארצות הברית השתמשו בתוכנת חסימת פרסומות, מגמה שממשיכה לגדול מאז 2014.[8]

למשתמשים, היתרונות של תוכנות חסימת פרסומות כוללים טעינה מהירה יותר ודפים נקיים יותר עם פחות הסחות דעת,[9][10][11] הגנה מווירוסים,[12][13][14] עצירת פעולות פולשניות מצד הפרסומות,[15][16] הקטנת כמות הנתונים שהמשתמש מוריד,[17][18] הפחתת צריכת החשמל,[19][20] יתרונות פרטיות דרך מניעת מעקב רשת,[21] ומניעת האפשרות לאתרי אינטרנט בלתי רצויים להרוויח מהביקור של המשתמש.

מצד שני, בעלי אתרים ומוציאים לאור וגופים המייצגים אותם טוענים שפרסומות מקוונות מספקות הכנסה לבעלי אתרים, המאפשרת להם ליצור או לרכוש תכנים לאתר. המו"לים טוענים כי השימוש הנפוץ בתוכנות וחסימות פרסומות יכול להשפיע לרעה על הכנסותיהם של בעלי האתרים.[22]

חווית משתמש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנות חסימת פרסומות עשויות לשפר את איכות חייהם של המשתמשים, על ידי צמצום חשיפתם לפרסום ושיווק, אשר מעודדים רכישת מוצרים ושירותים שעשויים להיות מזיקים או בלתי בריאים[23][24] ויצירת דחף מיידי לרכישה.[25][26]

אספקט חשוב נוסף הוא שיפור האבטחה; פרסום מקוון חושף משתמשים לסיכון גבוה יותר להדבקה בוירוסי מחשב מאשר גלישה באתרי פורנוגרפיה.[27] במקרה מפורסם, הופצה נוזקה באמצעות פרסומות שסופקו ליוטיוב על ידי לקוח זדוני של גוגל, Doubleclick.[28][29] באוגוסט 2015, התגלה פרצת Zero-Day בדפדפן פיירפוקס בפרסומת באתר.[30] כאשר פורבס דרשה מהמשתמשים לבטל את חסימת הפרסומות לפני צפייה באתר שלהם, המשתמשים קיבלו מיידית פרסומת פופ-אנדר עם נוזקה.[31] שירות הביון החשאי האוסטרלי ממליצה לחברות וליחידים לחסום פרסומות כדי לשפר את עמדת האבטחה שלהם ולהפחית את סיכון למתקפות וירוסים ופגיעה באבטחת המחשב.[32] חברת אבטחת המידע Webroot גם מציינת שחסימת פרסומות מספקת אמצעי נגד יעיל נגד מתקפות וירוסים למשתמשים פחות מתוחכמים מבחינה טכנולוגית.[33] חסימת פרסומות מומלצת על ידי ה-FBI למניעת הונאות מקוונות.[34]

תוסף דפדפן לחסימת פרסומות מציג רשימת כללים שהורדו מהמנויים הפופולריים Easylist ו-Fanboy's Annoyances List.

אחת השיטות לחסימת פרסומות היא פשוט לחסום (או למנוע הפעלה אוטומטית של) אנימציית פלאש או טעינת תמונה או קובצי אודיו ווידאו של Microsoft Windows. ניתן לעשות זאת בקלות ברוב הדפדפנים וגם משפר את האבטחה והפרטיות. שיטה טכנולוגית זו מבוצעת בצורה טובה יותר על ידי מספר תוספי דפדפן. כל דפדפן אינטרנט מטפל במשימה זו בצורה שונה, אך בדרך כלל משנה את האפשרויות, ההעדפות או התוספים של היישום כדי לסנן סוגי מדיה ספציפיים. תוסף נוסף נדרש בדרך כלל כדי להבחין בין פרסומות לבין לא פרסומות תוך שימוש באותה טכנולוגיה, או בין פרסומות או התנהגויות רצויות ולא רצויות.

תוכנות חסימת פרסומות מתקדמות יותר מאפשרות שליטה מדויקת בפרסומות דרך תכונות כמו רשימה שחורה, רשימה לבנה, ומסנני ביטוי רגולרי. תכונות אבטחה מסוימות גם משביתות חלק מהפרסומות. תוכנות אנטי-וירוס מסוימות יכולות לפעול כחוסם פרסומות. סינון על ידי מתווכים כגון ספק שירותי אינטרנט הופך נפוץ יותר ויותר.

השלכות כלכליות לעסקים מקוונים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מספקי התוכן טענו כי חסימת פרסומות נפוצה מביאה לירידה בהכנסות מאתרים הנתמכים על ידי פרסומות[35][36] ועסקי מסחר אלקטרוני.

תגובת בעלי אתרי האינטרנט ומוציאים לאור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק מהאתרים נקטו באמצעים נגד תוכנות חסימת פרסומות, כגון ניסיון לזהות את קיומם של חוסמי פרסומות ולהודיע למשתמשים על עמדותיהם, או מניעת גישה לתוכן אלא אם הם מבטלים את תוכנת חסימת הפרסומות, מכניסים את האתר לרשימה לבנה או רוכשים "מעבר להסרת פרסומות". היו כמה טיעונים שתומכים[37] ומתנגדים[38] לטענה שחסימת פרסומות היא פסולה.[39]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חוסם פרסומות בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Claburn, Thomas. "In conversation with Gene Hoffman, co-creator of the internet's first ad blocker". www.theregister.com (באנגלית). נבדק ב-2023-02-03.
  2. ^ PrivNet's Internet Fast Forward (IFF) on CNBC, circa 1996 (באנגלית), נבדק ב-2023-02-03
  3. ^ O'Reilly, Lara. "The inventor of Adblock tells us he wrote the code as a 'procrastination project' at university — and he's never made money from it". Business Insider (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2023-02-03.
  4. ^ "uBlock Origin - Free, open-source ad content blocker". uBlock Origin (באנגלית). נבדק ב-2023-10-04.
  5. ^ 1 2 Elmer-DeWitt, Philip (21 בספטמבר 2015). "Look Who's Driving Adblock Growth". Fortune. ארכיון מ-27 בספטמבר 2015. נבדק ב-23 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Sweney, Mark (1 במרץ 2016). "More than 9 million Britons now use adblockers". The Guardian. ארכיון מ-28 באוגוסט 2016. נבדק ב-23 במרץ 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ^ Sweney, Mark (20 באפריל 2016). "Fears of adblocking 'epidemic' as report forecasts almost 15m UK users next year". The Guardian. ISSN 0261-3077. ארכיון מ-25 באפריל 2016. נבדק ב-23 במרץ 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  8. ^ "Ad blocker usage in U.S." Statista (באנגלית). ארכיון מ-4 בדצמבר 2020. נבדק ב-2020-11-23. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Silverstein, Barry (2001). Internet Marketing for Information Technology Companies: Proven Online Techniques to Increase Sales and Profits for Hardware, Software and Networking Companies. Maximum Press. p. 130. ISBN 1885068670. נבדק ב-23 במרץ 2019. {{cite book}}: (עזרה)
  10. ^ Brinkman, Martin (17 בספטמבר 2022). "How to block web fonts to improve privacy". Ghacks Technology News. נבדק ב-22 בדצמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Williams, James (16 באוקטובר 2015). "Why It's OK to Block Ads". Practical Ethics. נבדק ב-22 בדצמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Whittaker, Zack (22 בדצמבר 2022). "Even the FBI says you should use an ad blocker". TechCrunch. נבדק ב-22 בדצמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Simonite, Tom. "Are Ad Blockers Needed to Stay Safe Online?". MIT Technology Review. ארכיון מ-9 בנובמבר 2018. נבדק ב-23 במרץ 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ "Cyber Criminals Impersonating Brands Using Search Engine Advertisement Services to Defraud Users". Internet Crime Complaint Center (IC3). 21 בדצמבר 2022. נבדק ב-13 בפברואר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Abusive experiences". Google Inc. ארכיון מ-21 ביוני 2019. נבדק ב-23 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Expanding user protections on the web". Chromium Blog. ארכיון מ-1 בפברואר 2019. נבדק ב-23 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Web bloat isn't a knowledge problem". Christian Heilmann. 2017-01-02. נבדק ב-2021-08-31.
  18. ^ "The Website Obesity Crisis". Idle Words. נבדק ב-2021-08-31.
  19. ^ "Browser Power Consumption". SecTheory. 1 בדצמבר 2008. ארכיון מ-11 בנובמבר 2013. נבדק ב-23 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Pathak, Abhinav; Hu, Y. Charlie; Zhang, Ming. "Fine Grained Energy Accounting on Smartphones with Eprof" (PDF). Microsoft. ארכיון (PDF) מ-23 במרץ 2019. נבדק ב-23 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ Eddy, Max (30 באפריל 2022). "The Best Ad Blockers for 2022". PCMag (באנגלית). נבדק ב-22 בדצמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Ghosh, Sudipto (2017-10-23). "OnAudience Report Finds US Publishers Lose over $15.8 Billion Revenue Annually Due to Ad Blocking". MarTech Series (באנגלית אמריקאית). ארכיון מ-2 בדצמבר 2020. נבדק ב-2020-12-11. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ Della Costa, Chloe (22 במאי 2017). "7 Tricks Advertisers Use to Manipulate You into Spending More Money". ארכיון מ-23 במרץ 2019. נבדק ב-23 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Becker, Sam (21 במאי 2015). "Do You Know Who Spends All Day Thinking About Your Kids?". ארכיון מ-23 במרץ 2019. נבדק ב-23 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Templeman, Mike (3 ביוני 2014). "10 Marketing Tricks From the Pros". ארכיון מ-31 במאי 2016. נבדק ב-23 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Charski, Mindy (14 במרץ 2016). "Programmatic Advertising: The Tools, Tips, and Tricks of the Trade". ארכיון מ-10 ביוני 2016. נבדק ב-23 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ Mlot, Stephanie (1 בפברואר 2013). "Online Advertising More Likely to Spread Malware Than Porn". PCMAG. ארכיון מ-11 בנובמבר 2019. נבדק ב-23 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ Eikenberg, Ronald (26 בפברואר 2014). "YouTube angeblich als Virenschleuder missbraucht". heise.de (בגרמנית). ארכיון מ-23 במרץ 2019. נבדק ב-23 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ Navaraj, McEnroe (21 בפברואר 2014). "The Wild Wild Web: YouTube ads serving malware". Bromium Labs. אורכב מ-המקור ב-23 במרץ 2017. נבדק ב-23 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ Veditz, Daniel (6 באוגוסט 2015). "Firefox exploit found in the wild". Mozilla Security Blog. ארכיון מ-7 באוגוסט 2015. נבדק ב-23 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ Blue, Violet (8 בינואר 2016). "You say advertising, I say block that malware". Engadget. ארכיון מ-25 באוגוסט 2017. נבדק ב-23 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ Australian Signals Directorate. "Strategies to Mitigate Cyber Security Incidents – Mitigation Details". Commonwealth of Australia. ארכיון מ-2 במרץ 2019. נבדק ב-23 במרץ 2019. Block Internet advertisements using web browser software (and web content filtering in the gateway), due to the prevalent threat of adversaries using malicious advertising (malvertising) to compromise the integrity of legitimate websites to compromise visitors to such websites. Some organisations might choose to support selected websites that rely on advertising for revenue by enabling just their ads and potentially risking compromise. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ "A Guide to Avoid Being a Crypto-Ransomware Victim" (PDF). Webroot Inc. p. 6. ארכיון (PDF) מ-23 במרץ 2019. נבדק ב-23 במרץ 2019. While many websites need advertisements to stay online, we have seen more and more popular websites (i.e. millions of visitors a year) infecting customers due to 3rd party hosted adverts on their websites – malvertising. [...] Ad blocker plugins can be installed and left without any user input and are very useful for stopping less technical users from being infected. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ Shah, Saqib (22 בדצמבר 2022). "The FBI is advising people to use an ad blocker as part of an online scam warning". Evening Standard (באנגלית). נבדק ב-25 בפברואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ Fisher, Ken (6 במרץ 2010). "Why Ad Blocking is devastating to the sites you love". Ars Technica. ארכיון מ-23 במרץ 2019. נבדק ב-23 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ Edwards, Jim (9 ביולי 2015). "I used the software that people are worrying will destroy the web – and now I think they might be right". Business Insider. ארכיון מ-23 במרץ 2019. נבדק ב-23 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ "Ad Blocking is Immoral". The Google Cache. 2 באוגוסט 2007. ארכיון מ-4 באוקטובר 2011. נבדק ב-23 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ "Adblock: Adapt, or die". 5 בספטמבר 2007. אורכב מ-המקור ב-17 בינואר 2012. נבדק ב-23 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  39. ^ Kirk, Jeremy (23 באוגוסט 2007). "Firefox ad-blocker extension causes angst". InfoWorld. ארכיון מ-23 במרץ 2019. נבדק ב-23 במרץ 2019. {{cite web}}: (עזרה)