חוקי חמורבי
 | |
| המצבה שעליה נמצאו חוקי חמורבי אשר מוצגת היום במוזיאון הלובר בפריז | |
| פרטי החוק | |
|---|---|
| מדינה |
בבל  |
  | |
חֻקֵּי חַֿמּוּרָבִי (הגיית שמו במקור: עַמּוּרָפִי) הם קודקס החוקים הנודע והמקיף בחוקי המזרח הקדום, והראשון שנתגלה בעת החדשה. הקובץ חובר ונחקק על אסטלה בשנת שלטונו האחרונה[1] של חמורבי מלך בבל[2], השליט השישי בשושלת הבבלית הראשונה, במאה השמונה עשרה לפנה"ס. אוסף החוקים, אשר כלל במקור כ־300 חוקים, פורסם לקראת סוף תקופת שלטונו של חמורבי, ומתוארך לשנים 1792-1750 לפנה"ס, אך לא ניתן לקבוע בוודאות אם הם אמנם יושמו בפועל[3]. הקודקס נכתב בכתב יתדות בשפה האכדית, אשר הייתה, בהשפעתו של חמורבי, לשפה הרשמית בבבל.
עניין מחקרי ודתי רב עוררה השוואתם של חוקי חמורבי לחוקי התורה.
מונומנטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המקור החשוב ביותר לחוקי חמורבי הוא אסטלה עשויה דיוריט אשר הייתה מוצבת במקדש האל הבבלי מרדוך. גובהה של האסטלה 2.25 מטר והיקפה באזור הבסיס 1.90 מטר. בראשה תבליט ובו מוצג חמורבי בעמדו לפני שַׁמַשׁ, אל המשפט, ומקבל מידיו את השרביט ואת הטבעת, שני סמלי השלטון. מתחת לתבליט חקוקים 250 סעיפי החוק ב-46 טורים. בעת חיבורו הכיל הקודקס, ככל הנראה, 5 טורים נוספים אשר נמחקו על ידי המלך העילמי שֻתְּרְךְּ-נַחֻנְתֶּ כדי לאפשר את חקיקת שמו. שורות אלה שוחזרו מהעתקים של החוקים שנמצאו במקומות אחרים בבבל ובאשור. במאה ה-12 לפנה"ס, עם כיבוש בבל הכשית על ידי העילמים, נלקחה המצבה כשלל לבירתם, שושן. בשנת 1901 היא נתגלתה בידי משלחת חוקרים צרפתים בראשות ז'אק דה מורגן, והובאה למוזיאון הלובר בפריז. עותק של חוקי חמורבי שנמצא בעיר ניפור נמצא באוסף המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול.[4]
מבנה הקודקס ותכנו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נוסף לסעיפי החוק, כולל הקובץ פרולוג ואפילוג. הפרולוג מתאר את מינויו של חמורבי בידי האלים אנו ואנליל להנהיג את עמו, "לפרסם צדק בארץ, לאבד את הרע והמזיק, למנוע את שיעבוד החלש לחזק"[5] ולפעול לרווחת נתיניו. חמורבי מוצג כשליט חזק והוגן, המגן על החלשים ודואג לצרכים הפולחניים של האלים הפטרוניים בערים שתחת שלטונו. האפילוג מציג את חמורבי כמנהיג צבאי, שמונה על ידי האלים להבטיח את שלום נתיניו. הוא מציין שהחוקים נחקקו באבן והוצבו במקום פומבי כעדות לשלטון הצדק שלו, וכדי לשמש דוגמה לשליטים שיבואו אחריו. הוא מסתיים בברכה לשומרי החוק, וברשימה ארוכה של קללות שעתידים האלים להביא על מפיריו.
החוקים גופם הם בעלי מבנה קזואיסטי. כתוצאה מכמה לקונות בטקסט, לא ניתן לקבוע את מספרם המדויק, אך הם מנו במקור קרוב ל-300 חוקים, שמתוכם השתמרו (ושוחזרו באופן חלקי) 282. החוקים עוסקים בתחומים רבים, בהם הליכי משפט, עבירות רכוש, דיני עבדות, נכסי מלכות, אריסות, נזקי תבואה, השקיה ונזקי מים, הסגת גבול ופשעי רועים, כריתת עצים, שכירת בתים, מסחר ורוכלות, מזיגת יין ופונדקאות, הלוואות, פיקדונות, שמירת נכסים ושומרים, הוצאת דיבה, אירוסין, נישואים, עגינות, גירושים, אמה ופילגש, עבירות מין, גילוי עריות, דיני ירושה, נישואי עבד ובת-חורין, מעמד האלמנה ובנותיה, דיני אימוץ, תקיפה וחבלה גופנית, אחריות מקצועית, נזק לבעלי-חיים, שור שנגח, הנהלה ומשק, שכירים בחקלאות, דמי שכירות של בהמות, עגלות וספינות.
אף כי קשה לקבוע אם החוקים יושמו בפועל, ניתן ללמוד מהם רבות על המציאות החברתית ששררה בבבל במאה ה-18 לפנה"ס. החוקים מבחינים בין שלושה מעמדות שונים: החופשיים (awīlī), בהם גברים נשים וקטינים; בני המעמד הנמוך (muškenī – קשור למילה העברית "מסכן"), גברים ונשים שזכויותיהם פחותות בעניינים מסוימים מאלה של החופשיים; ועבדים ושפחות (wardī ו־amātim) הנמצאים בבעלות החופשיים, בני המעמד הנמוך או היכל המלך.
בחוקים נזכרות קבוצות חברתיות נוספות, בהן אריסים, חיילים, סוחרים, כהנים, ובעלי מלאכה שונים. נשים נכללות בכל אחד מן המעמדות, והחוק מבחין בין נשות חופשיים, נשות עניים ונשות אריסים[6].
היחס לחוקי התורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]גילוים של חוקי חמורבי בראשית המאה ה-20 עורר פולמוס סוער על יחסי העולם המסופוטמי הקדום והתנ"ך היהודי. בפולמוס לקחו חלק חוקרי מקרא ותאולוגים יהודים ונוצרים, והוא נסוב על אפשרות השפעתם של חוקי חמורבי על חוקי התורה בשל קדימותם הכרונולוגית והדמיון הקיים ביניהם. לצד הדמיון, קיימים גם הבדלים בין קובצי החוקים.
בשנת 2010 נמצאו בתל חצור תעודות מהמאה ה-17 או ה-18 לפני הספירה, בעלות דמיון סגנוני ותוכני לחוקי חמורבי. התעודות נכתבו באכדית, שהיא הייתה השפה הנפוצה למסחר במזרח התיכון של אותה העת, שתי התעודות שנמצאו הכילו כ-20 מילים, ומתוכן פוענחו שתי מילים: "אדון" ו"עבד", ומילה נוספת "הקשורה לחלקי גוף".[7]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חוקי חמורבי, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
- חוקי חמורבי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- מרדכי כוגן, חוקי התורה וחוקי המזרח הקדום, לא לבדד ישכון: ישראל ושכניו בימי הבית הראשון, ישראל-משרד החינוך והאוניברסיטה העברית בירושלים, 2000, בספרייה הווירטואלית של מטח
- חמורבי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- חוקי חמורבי באתר חופש
- יוסף ניצן ויהושפט נבו, חוקי חמורבי - השוואה לחוקי התורה
- ynet, תל חצור: נחשפה תעודת חוקים בסגנון חוקי חמורבי, באתר ynet, 26 ביולי 2010
- דבר היום פרק 12: שחורה, גדולה ולא רלוונטית – על מצבת חמורבי (אורכב 01.06.2020 בארכיון Wayback Machine), מתוך הפודקאסט דברי הימים של אילן אבקסיס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ קובצי הדינים ואוספים משפטיים אחרים מן המזרח הקדום, מאיר מלול. פרדס הוצאה לאור, חיפה תש"ע עמ' 101
- ^ יש המזהים בחמורבי, שנודע גם כעמורפי, את הדמות המקראית אמרפל מלך שנער, המזוהה במקרא עם בבל: "וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם... עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ בָּבֶל כִּי שָׁם בָּלַל ה' שְׂפַת כָּל הָאָרֶץ וּמִשָּׁם הֱפִיצָם ה' עַל פְּנֵי כָּל הָאָרֶץ" (בראשית פרק י"א, פסוקים ב'; ט').
- ^ יש המשערים שאוספי החוקים דוגמת חוקי חמורבי, אשר נחקקו על אסטלות ציבוריות וכללו פרולוג ואפילוג, שימשו בעיקר לצרכים תעמולתיים ולא יושמו בפועל. ר' <K. L. Sparks, Ancient Texts for the Study of the Hebrew Bible, Peabody MA, 2005, p.429K.
- ^ חוקי חמורבי באתר המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול
- ^ mīšaram ina mātim ana šūpîm/raggam u ṣēnam ana ḫulluqim/dannum enšam ana la ḫabālim (I: 27-49)
- ^ M. T. Roth et al., Law Collections from Mesopotamia and Asia Minor, Atlanta Ga, 1997, pp. 71-73.
- ^ בראשונה: ארכאולוגים מהאוניברסיטה העברית חשפו תעודת חוקים הכתובה בסגנון חוקי חמורבי, באתר הידען
| מסופוטמיה | ||
|---|---|---|
| ממלכות בתקופת הברונזה | ||
| שומר | אומה • אור • ארידו • ארך • אשנונה • באד-טיבירה • בורסיפה • דיר • לגש • מלגיום • נגירסו • ניפור • סיפר • כיש • שדופום • שורופק | 
|
| עילם | שושן • אנשאן | |
| אכד | אכד • מארי • גותים | |
| אמורים | אמר • תותול • איסין • ארך • לרסה • בבל • כיש • מרי • תרקה • ימחֿד • אכלתום | |
| בבל | התקופה הבבלית הקדומה • כשים • האימפריה הבבלית החדשה • כשדים • דור-כוריגלזו | |
| אשור | אשור • כלח • דור שרוכין • נינוה • חרן • אימגור-אנליל • האימפריה האשורית החדשה | |
| חור | מיתני • אורקש • נוזי • אוררטו | |
| נושאים מרכזיים | ||
| ממשל | מלכי שומר • מלכי אשור • מלכי בבל | |
| מיתולוגיה | מיתולוגיה מסופוטמית • הוראות שורופק • אנומה אליש • עלילות גילגמש • מרדוך • קינת ניפור • הדת הבבלית אשורית | |
| שפה | כתב יתדות • אלפבית ארמי • שומרית • אכדית • אמורית • עילמית • חורית • ארמית | |
| נהרות | פרת • חידקל • חבור • בליח • דיאלא • הזב הגדול • הזב הקטן | |