עוצבת ברעם
 | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | עוצבת ברעם |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צה"ל |
| סוג | חטיבה מרחבית |
| בסיס האם | שומרה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | דצמבר 1974 – הווה (כ־50 שנה) |
| מקים היחידה | אל"ם בנימין בן אליעזר ('פואד') |
| פיקוד | |
| יחידת אם |
 עוצבת הגליל |
| יחידות בת |
|
| דרגת המפקד |
 אלוף-משנה |
| מפקדים | מפקדי החטיבה |
עוצבת ברעם (חטיבה 300, מכונה גם "החטיבה המערבית") היא חטיבה מרחבית בעוצבת הגליל אשר אחראית על הביטחון השוטף בגזרה המערבית של הגבול בין ישראל ללבנון, בגזרה שבין ראש הנקרה למלכיה.
מאז הקמתה ועד להקמת עוצבת הגליל, מפקדת החטיבה ישבה בבירנית. מאז הקמת עוצבת הגליל שמפקדתה התיישבה בבירנית, מפקדת החטיבה עברה ליישוב שומרה הסמוך, שם היא יושבת בבסיס סביב מצודה בריטית שהייתה חלק מגדר הצפון.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקמת החטיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד מעט לאחר מלחמת יום הכיפורים היה מחוז מירון אחראי על פעילות הביטחון השוטף בגבול לבנון ממורדות החרמון ועד ראש הנקרה. עם התגברות פעילות המחבלים לאחר המלחמה, חולקה גזרת גבול הלבנון לשתי גזרות חטיבתיות: מחוז מירון שהיה אחראי על הגזרה המזרחית הפך לחטיבה מרחבית 769 ואילו בגזרה שממושב אביבים ועד לראש הנקרה הוקם ביוני 1974 חטמ"ר בירנית. בראשו הועמד אל"ם אליעזר רם, שהיה סמח"ט גולני בסוף מלחמת יום הכיפורים.
קציני מטה החטמ"ר שירתו קודם לכן כקציני מטה מפקדת חטיבת החרמונים שהוקמה בנובמבר 1973 ופורקה ביוני 1974. במאי 1974 התמנה אל"ם בנימין בן אליעזר ('פואד') לפקד על יחידה 300, יחידת המיעוטים. היחידה שכללה את גדוד חרב ואת פלוגת הסיור 244 הייתה אחראית על הבט"ש בגזרת החוף בין חיפה לראש הנקרה. מפקדת היחידה הייתה ממוקמת במחנה 'שרגא'. בדצמבר 1974 הוחלט במטכ"ל להקים את חטמ"ר 300 על ידי איחוד חטמ"ר בירנית עם יחידה 300.
מלאכת ההקמה הוטלה על כתפיו של אל"ם בן אליעזר וסגנו גדליה בן דור. בשנים 1975 - 1976 הוקמה החטיבה על בסיס גדוד 300, פלס"ר 244 ושלושה גדודי מילואים על טהרת הלוחמים הדרוזים, יוצאי היחידות הסדירות של החטיבה. בגזרת החטיבה שירתו גם גדודי מילואים אחרים, ויחידות ארטילריה. עד מבצע ליטני עסקה החטיבה בבניית יחידותיה, בבלימת פעילות המחבלים שניסו לחדור מלבנון, בהקמת גדר ההתראה האלקטרונית, בקשירת הקשרים עם הנוצרים בדרום לבנון ובסיוע באימונם. סייע למח"ט בהקמת גדודי המילואים הדרוזים, סא"ל סעיד עבד אל-חק, שהיה הקצין הדרוזי הראשון שהועלה לדרגת אל"ם.
קצינים דרוזים רבים ששירתו באותה תקופה בחטיבה 300 כמפקדי גדוד חרב ויחידה 300 הועלו מאוחר יותר לדרגות בכירות ושירתו בצה"ל בתפקידים שונים כמו: תא"ל האיל סלאח, אל"ם גדעון עבאס, אל"ם גדעון מזייד, האלוף יוסף מישלב. אל"ם בן אליעזר פעל להקטין את מעורבות נכבדי העדה בענייני היחידה. מחליפו, אל"ם גדעון המאירי, שירת קודם לכן כסמח"ט 300. הוא פיקד על היחידה בשנים 1976–1977. גולת הכותרת של פעילותה בתקופה זו היה "מבצע ליטני" ב-1978, שבו לראשונה בתולדותיה השתתפה היחידה באופן פעיל במבצע מלחמתי רחב של צה"ל ולאחר לחימה לכיבוש דרום לבנון הייתה במשך חמישה חודשים האחראית לגזרה שמדרום לעיר צור.
עם פתיחת חילות נוספים בפני בני עדות המיעוטים הוחלט בינואר 1982 כי העוצבה לא תהיה מורכבת יותר רק מחיילי מיעוטים, אלא תהיה יחידת חי"ר רגילה. לפי החלטה זו, החיילים הדרוזים החלו משרתים ביחידות צה"ל השונות כמעט ללא הגבלות.
מלחמת לבנון
[עריכת קוד מקור | עריכה]החטיבה בפיקודו של אל"ם אבי תלם, לחמה תחת פיקוד אוגדה 91 בגזרה המערבית בלבנון. החטיבה השתתפה בכיבוש צור וצידון ומחנות הפליטים שבפאתי הערים.
מלחמת לבנון השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – חטיפת חיילי צה"ל בגבול לבנון (2006)
בבוקר ה־12 ביולי, סמוך לשעה 09:00 בבוקר, תקף החזבאללה בפצצות מרגמה ורקטות את יישובי הצפון. בתקיפה נפצעו 11 חיילים ואזרחים ישראלים, חלקם במצב קשה. בשעה 09:05, חוליה של חזבאללה פרצה את גדר המערכת באזור זרעית בגזרת החטיבה, חדרה לשטח ישראל סמוך למוצב ליבנה (שלא היה מאויש) ותקפה בטילי נ"ט ובנשק קל שני כלי רכב צבאיים מסוג האמר שהיו בסיור על קו הגבול, הרגה שלושה חיילי צה"ל שהיו בהם, וחטפה שני חיילי מילואים - אהוד גולדווסר ואלדד רגב. החוליה נסוגה לשטח לבנון עם שני החטופים. טנק צה"לי שנכנס ללבנון במטרה לאתר את החטופים, עלה על מטען גחון וארבעת אנשי צוותו נהרגו. בניסיון לחלץ את הגופות מהטנק, נהרג חייל נוסף מירי צלפים.[1]
בשל האירוע פרצה מלחמת לבנון השנייה. כוחות החטיבה השתתפו בלחימה, ובשבוע השני ניהלה החטיבה בפיקודו של חן ליבני את קרב מארון א-ראס.
מלחמת חרבות ברזל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביום השלישי למלחמת חרבות ברזל נהרג סגן מפקד החטיבה, סגן-אלוף עלים עבדאללה ביחד עם הקשר של המח"ט, רס"ל ג'ואד עאמר, ולוחם יחידת אגוז במילואים רס"ר גלעד מולכו, בהיתקלות עם מחבלים שחדרו מגבול לבנון לשטח ישראל.
תג החטיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עיצוב התג משקף את האזור הגאוגרפי שנמצא בתחום האחריות של החטיבה (גבול ההר והים). באוקטובר 2015, כאשר נסגר "גדוד חרב", התווסף לתג סמל הגדוד שתי חרבות עם מגן דוד, על מנת לשמר ולהוקיר מורשת הגדוד.
-
תג גדוד חרב, בין השנים 1974–1990 -
תג החטיבה הקודם, בין השנים 1990–2015 -
תג החטיבה החל משנת 2015
מפקדי החטיבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| בנימין בן אליעזר | 1974 - 1976 | לימים מתאם פעולות הממשלה בשטחים ושר הביטחון |
| גדעון מאירי | 1976 - 1977 | |
| ישעיהו ארז | 1977 - 1979 | מח"ט במבצע ליטני |
| אברהם חידו | 1979 - 1980 | נהרג בשנת 1985 בקרב בלבנון |
| ארוין לביא | 1980 - 1981 | מפקד חטיבת גולני במלחמת לבנון הראשונה |
| אבי תלם | 1981 - 1982 | מפקד החטיבה במלחמת לבנון הראשונה |
| עופר בן צבי | 1982 - 1984 | |
| גבי אופיר[2] | 1984 - 1985 | לימים מפקד פיקוד העורף |
| זאב זכרין[3] | 1985 - 1986 | לימים מפקד היק"ל |
| מתי הררי | 1986 - 1988 | לימים מפקד חטיבת הצנחנים וראש מנהל הסגל |
| אודי שלוי | 1988 - 1989 | לימים מפקד אוגמ"ר 80 |
| שוקי שחרור | 1989 - 1991 | |
| יחיאל גוזל | 1991 - 1993 | |
| אילן הררי | 1993 - 1995 | לימים קצין חינוך ראשי ומבקר צה"ל |
| ציון גזית | 1995 - 1996 | |
| נמרוד רן[4] | 1996 - 1998 | לימים מפקד חטיבת ביסלמ"ח |
| אלון פרידמן[5] | 1998 - 2000 | לימים ראש מטה פיקוד הצפון |
| דרור רופא[6] | 2000 - 2002 | |
| תמיר ידעי[7] | 2002 - 2004 | לימים אלוף פיקוד המרכז |
| חן ליבני[8] | 2004 - 2006 | המח"ט במלחמת לבנון השנייה |
| אופק בוכריס[9] | 2006 - 2008 | לשעבר מפקד אוגדת הבשן |
| רונן מרלי [10] | 2008 - 2010 | לשעבר קצין אג"ם של פיקוד הדרום |
| רפי מילוא | 2012 - 2010 | מעוטר שני צל"שי אלוף. לימים אלוף פיקוד העורף |
| ציון רצון | 2012 - 2014 | לימים מפקד אוגדת הבשן |
| אלון מדנס | 2014 - 2016 | מעוטר צל"ש אלוף. לימים קצין אג"ם של פיקוד המרכז |
| אליעד מאור (מואטי) | 2016 - 2018 | לימים מפקד חיל הגנת הגבולות |
| רועי לוי | יוני 2018 - אוגוסט 2020 | לימים מפקד היחידה הרב-ממדית נהרג במהלך חילופי אש עם מחבלים ביום הראשון של מלחמת חרבות ברזל |
| עומר כהן | אוגוסט 2020 - יולי 2022 | לימים מפקד חטיבת הקומנדו |
| אורי דאובה | יולי 2022 - ספטמבר 2024 | מפקד החטיבה במלחמת חרבות ברזל |
| עמרי רוזנקרנץ | ספטמבר 2024- | מפקד החטיבה הנוכחי |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה גבעתי, שלוש לידות בספטמבר, תל אביב: הוצאת 'מערכות' ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור, תש"ן-1990, עמ' 93 - 101.
- משה גבעתי, הישרדות בספטמבר - לקחים מבצעיים ממלחמות ישראל, חולון: הוצאת 'רעות', תשע"ג-2013, עמ' 261–271.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- היסטוריה של יחידת המיעוטים בצה"ל, אתר "דרוזים"
- רון בן ישי, "קיר לבן" של צה"ל מול חדירות בגבול הצפון, באתר ynet, 11 בספטמבר 2015
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חנן גרינברג, שמונה חיילים נהרגו ביום של מלחמה בצפון, באתר ynet, 12 ביולי 2006
- ^ אלוף גבי אופיר, אתר חטיבת גולני
- ^ משה (צ'יקו) תמיר, "מלחמה ללא אות", הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 15.
- ^ אביחי בקר, "עד שתהיה שם מסעדת דגים", הארץ, 07.08.1998.
- ^ עמוס הראל, ראש מטה פיקוד הצפון, תא"ל אלון פרידמן: גם במלחמה הבאה ייקח זמן עד שנשתק את הרקטות, באתר הארץ, 9 ביולי 2010.
- ^ דוד רטנר, עמוס הראל ואורי אס, מח"ט הגזרה הסתער והרג את המחבלים, באתר הארץ, 12 במרץ 2002.
- ^ עמוס הראל, מונה המח"ט הצעיר ביותר בצה"ל: אל"מ ידאי, בן 32, באתר הארץ, 4 ביוני 2002.
- ^ אל"ם בוכריס לעוצבת ברעם, דובר צה"ל, 22 במרץ 2006
- ^ אלוף-משנה רונן מרלי מונה היום לתפקיד מפקד עוצבת ברעם, ערוץ 7, 3 באוגוסט 2008
- ^ ראשי המרכז האקדמי כרמל נפרדו ממח"ט חטיבה 300, מקור ראשון, 25 באוגוסט 2010
.jpeg){kind=small}
