לדלג לתוכן

טיוטה:"הוט רוד"-מכונית מוסבת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
3 חלונות Highboy Deuce coupé עם צ'ופ מסורתי - סרן קדמי שנפל, צינורות צד, גריל קדמי (עם כיסוי Mooneyes) עם קרבורטור חשוף - ללא ידיות לדלתות ובלמי דיסק
פורד T משנת 1923 בסגנון המסורתי עם כותרות אגם, כובעי ראש לכלב, ציר קורת "I" נשמט, גומי צר ובלמי דיסק לא מסורתיים
דלי T עם מנוע 8 בוכנות של חברת קרייזלר עם רדיאטור אלומיניום (ולא פליז), פנסים מלבניים וחמש חישורים (ולא גלגלי אופנוע) מסמנים זאת כגלגול מאוחר יותר.
פורד 1932 3 חלונות עם ציור להבה בסגנון קלאסי[1] ומיכל ירח, המזכיר את הדגם שבנה Pete Chapouris

Hot rods הן בדרך כלל מכוניות אמריקאיות שעשויות להיות ישנות, קלאסיות או מודרניות ושנבנו מחדש או שונו עם מנועים גדולים המותאמים למהירות ותאוצה.[2] הגדרה אחת היא: "מכונית שהופשטה, ונבנתה מחדש על מנת לנסוע הרבה יותר מהר".[3] עם זאת, אין הגדרה למונח המקובלת בכל העולם והמונח מוצמד למגוון רחב של כלי רכב. לרוב הם מעוצבים ונבנים באופן אינדיבידואלי באמצעות רכיבים מיצרנים רבים של מכוניות ישנות או חדשות, והם נפוצים ביותר בארצות הברית ובקנדה. רבים מהם מיועדים לתערוכה ולא למירוץ או לנהיגה יומיומית.

מקור המונח "HOT ROD" אינו ברור. יש אומרים שהמונח "חם" מתייחס לגניבת הרכב. סיפורי מקור אחרים כוללים החלפת גל זיזים או דגם של המנוע בגרסת ביצועים גבוהים יותר. על פי ה-Hot Rod Industry Alliance (HRIA), המשמעות של המונח משתנה עם השנים, אך "הוט רודינג קשור פחות לרכב ויותר לגישה וסגנון חיים".[4] לדוגמה, "HOT ROD" היו המועדפים עבור גריזרס.

המונח התרחב כך שיחול על פריטים אחרים ששונו למטרה מסוימת, כגון מגברים לגיטרות שנקראים

"hot-rodded amplifier (אנ')".

קיימות תיאוריות שונות לגבי מקור המונח "HOT ROD". הנושא הנפוץ הוא ש"חם" קשור ל"שדרוג" של מכונית, כלומר לשנות אותה שתגיע לביצועים טובים יותר. לגבי המילה "מוט", תיאוריה אחת היא שפירושה רודסטר,[5] מכונית קלת משקל בעלת 2 דלתות אשר שימשה לעיתים קרובות כבסיס לדגמי HOT ROD מוקדמים. תיאוריה נוספת היא ש"מוט" מתייחס לגל זיזים,[6] חלק מהמנוע אשר שודרג לעיתים קרובות על מנת להגדיל את תפוקת הכוח.

בימים הראשונים, מכונית ששונתה להגברת הביצועים נקראה "GOW JOB". המונח הזה הפך ל-hot rod בתחילת שנות הארבעים עד סוף המאה הקודמת.[7]

למונח "הוט רוד" היו שימושים שונים ביחס למכוניות ביצועים. לדוגמה, משרד אונטריו לאיכות הסביבה בתקנות פליטת הרכב שלו מתייחס ל-hot rod ככלי רכב ממונע בעל מנוע חלופי שונה מהמקורי של היצרן.[8]

הִיסטוֹרִיָה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכוניות שקדמו ל-hotrod היו המכוניות המשופרות ששימשו בעידן האיסור על ידי מבריחים כדי להתחמק מסוכני מס הכנסה ורשויות אכיפת חוק אחרות.[6]

hot rod הופיעו לראשונה בסוף שנות השלושים של המאה ה-20 בדרום קליפורניה, שם אנשים התחרו במכוניות שעברו שינוי על אגם יבש צפונית מזרחית ללוס אנג'לס, תחת הכללים של איגוד התזמון של דרום קליפורניה (SCTA), בין קבוצות אחרות. תחרויות אלו זכו לפופולריות רבה לאחר מלחמת העולם השנייה, במיוחד בקליפורניה, מכיוון שחיילים רבים שחזרו הביתה וקיבלו הכשרה טכנית במהלך שרותם הצבאי במלחמה ניצלו את הידע שלהם במכונאות להסב את המכוניות לצורך תחרויות.[6][5]

שינויים אופייניים היו הסרה של גג נפתח, מכסה מנוע, פגושים, שמשות ו/או פגושים ; מגיני הגלגלים; ושינוי המנוע על ידי כוונון ו/או החלפה בסוג חזק יותר. גלגלים וצמיגים הוחלפו לשיפור האחיזה והטיפול.HOT ROD שנבנו לפני 1945 השתמשו בגלגלים מדגם '35 wire-spoke wheels (אנ').. של חברת פורד[9]

פורד פופולרי (הידוע גם בשם אנגליה) 2 דלתות סדאן.
HOT ROD מדגם רובר 10 בריטי מלפני המלחמה

לאחר מלחמת העולם השנייה, שדות תעופה צבאיים קטנים רבים ברחבי המדינה ננטשו או שנעשה בהם שימוש לעיתים רחוקות, מה שאיפשר ל"הוט רודרס" רבים ברחבי המדינה להתחרות במסלולים מסומנים. במקור, למרוצי הדראג היו מסלולים ארוכים כמו 1 מיל (1.6 קילומטרים) או יותר, וכללו עד ארבעה מסלולי מרוץ בו-זמנית. מכיוון שהיו כאלו שניהלו מרוצים גם ברחובות הערים, נולד הצורך בהקמת ארגון שיקדם את הבטיחות בענף ויסדיר נהלים שלפיהם יעבדו, וכמו כן לספק מקומות שיוכלו לקיים בהם מרוצים בבטיחות. בשנת 1951 נוסדה אגודת הוט רוד הלאומית, כדי להוריד את מרוצי הדראג מהרחובות אל תוך סביבות מבוקרות.[10]

בשנות ה-50 וה-60, מנוע ה-V8 השטוח של פורד הוחלף על ידי מנוע קרייזלר FirePower (המכונה "המי המוקדם"). הוט רודרס רבים שדרגו את הבלמים מבלמים מכניים לבלמים הידראולים (המכונים "מיץ") ואת הפנסים הקדמיים מפנסי מנורה רגילה למנורות אטומות. מאמצע שנות ה-50 וה60 נלקחו רכבי הפורד הידועים בשם[11] Deuce,והורידו להם את הפנדרים (מגיני הגלגלים) וקיצצו להם את מכסה המנוע כך שהמנוע שלהם נותר חשוף, והרכב היה מופעל על ידי מנוע של פורד או מרקורי שטוח,[12] עם סעפת יניקה של אדלברוק, מגנטו (רכיב הנעה במערכת רכב) של הרמן וקולינס ודיפרנציאל החלפה מהירה של הליברנד.[13] סיכות ראש מתלה קדמי הותאמו ממכוניות ספרינט, כגון ה-Kurtis Krafts.[14]

ככל ששהעניין סביב הוט רודינג הפך לפופולרי יותר, הוקמו מגזינים ועמותות המתעסקים בנושא, כמו המגזין Hot Rod, שנוסד ב-1948.[15]

כאשר היצע המכוניות עם ביצועים מוגברים ומשופרים המוצעות על ידי יצרנים סדרתיים החל לגדול. ולהשיג מכונית חזקה ומשופרת הפך לעניין של קניה רגילה דרך סוכנות רכב סדרתית,[6] בוודאי עם כניסתה של מכונית השרירים, שכעת ניתן היה לרכוש היישר מאולם התצוגה.[5] החל העניין סביב ה"HOT ROD" לדעוך.

עם זאת, בעקבות משבר הנפט של 1973 אשר גרם ליצרניות הרכב להתמקד יותר ביעילות הדלק על פני הביצועים של המכוניות החדשות שיוצרו, נוצרה שוב התענינות ב-hot rodding.[6] כשהפוקוס של המכוניות הוסט ממירוץ, המכוניות ששונו נודעו כ"HOT ROD". ואז נוסדה האגודה הלאומית ל־HOT ROD.

ה (NSRA) והחלה לארגן ולארח אירועים.

בשנות ה-70, ה 350 אינץ' מעוקב (5.7 ליטר) Chevy V8 בלוק קטן היה הבחירה הנפוצה ביותר של מנוע עבור מכוניות הוט רוד.[16][17] מנוע פופולרי נוסף הוא מנוע פורד וינדזור.[18] במהלך שנות ה-80, יצרני רכב רבים הפחיתו את הנפחים של המנועים שלהם, ובכך הקשו על בוני מכוניות ה"הוט רוד" להשיג מנועים בעלי נפח גדול. במקום זאת, בוני מנועים נאלצו להיות יצירתיים ולשנות מנועים קטנים יותר (כגון שימוש בגל ארכובה ובוכנות לא סטנדרטיים) על מנת להשיג נפח מנוע גדול יותר. בעוד שמנועי ה-V8 מייצור נוכחי נטו להיות המועמדים השכיחים ביותר לשימוש במכוניות "הוט רוד", עדיין עבדו גם עם מנועים אחרים.

באמצע שנות ה-80, ככל שמלאי המנועים הגדולים הקיים הצטמצם, רודרים גילו את מנוע הבלוק מאלומיניום של ביואיק אולדסמוביל ה 215 cubic inches (3.5 ליטר) שאותו ניתן לשנות עבור תזוזה גדולה יותר באופן משמעותי וכך בעצם להגדיל את הנפח שלו, עם חלקי חילוף שניתן למצוא במגרשי הגרוטאות..[19] מגמה זו לא הייתה מוגבלת למכוניות אמריקאיות; חובבי פולקסווגן הגדילו באופן דומה מנועי 1600 סמ"ק ליותר משני ליטר.[20]

בתרבות המודרנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
1936 שברולט 4 דלתות סדאן רחוב מוט

כיום ישנה עדיין תרבות "הוט רוד" חמה ותוססת ברחבי העולם, במיוחד בקנדה, ארצות הברית, בריטניה, אוסטרליה ושוודיה. קהילת ה-hot rods חולקה כעת לשתי קבוצות עיקריות:street rod ו-hot rodders.[21][22][23]

ישנה תנועה עכשווית של בוני הוט רוד מסורתיים, מועדוני מכוניות ואמנים שחזרו לשורשי ההוט רוד כאורח חיים. זה כולל זן חדש של בוני hot rod מסורתיים, אמנים וסגנונות, כמו גם מועדוני מכוניות בסגנון קלאסי. אירועים כמו GreaseOrama כוללים "הוט רוד" מסורתיים ואורח חיים של greaser (אנ') "גריזרס" זהו אורח חיים שניתן לאפיין כמרד נעורים ומתאפיין בתסרוקות מלאות שמן לשיער בדומה לגריז של מכוניות ומכאן הכינוי. מגזינים כמו Ol' Skool Rodz, Gears and Gals ו-Rat-Rods ו-Rust Queens מכסים את האירועים בנושא ואת הפעילים המרכזיים בתרבות ה"הוט רוד".

בתרבות הפופולרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם מגזינים שמציגים "הוט רודרס" מסורתיים, כולל Hot Rod, Car Craft, Rod and Custom, ו-Hot Rodding פופולרי. יש גם תוכניות טלוויזיה כמו My Classic Car, Horsepower TV, American Hot Rod, Fast and Loud, ו-Chop Cut Rebuild.

במהלך שנות ה-60 המוקדמות במיוחד, נוצר ז'אנר של "מוזיקת הוט רוד " שאפיינה את התופעה והגיעה לפופולריות במיינסטרים של המוזיקה. מוזיקת הוט רוד הייתה במידה רבה תוצר של מוזיקת גלישה שליוצריה נגמרו הרעיונות לשירי גלישה חדשים ולכן העבירו את המיקוד הלירי שלהן לכיוון ה"הוט רוד". מוזיקת הוט רוד התגלתה כשלב השני בהתקדמות הידועה של סגנון מוזיקה הידוע בשם קליפורניה סאונד, שתבשיל לנושאים מורכבים יותר לקראת סוף העשור. "הוט רודס" שימשו כנושא של פארקי שעשועים כמוLightning Rod שהוא פא, רכבת הרים של Rocky Mountain Construction בדוליווד.

בשוודיה ובפינלנד

[עריכת קוד מקור | עריכה]
"הוט רודרס" שוודים עם פלימות' אמריקאית משנת 1964 ב-Power Big Meet

המקומיים בשוודיה ובפינלנד, אשר הושפעו רבות מהתרבות האמריקאית, יצרו תרבות מקומית חמה ותוססת שבה מתאספים חובבי "הוט רוד" במקומות כמו Power Big Meet בלינקופינג ומועדונים כמו Wheels and Wings in Varberg, שניהם ממוקמים בשוודיה. מכיוון שיש מעט מאוד מכוניות וינטג' אמריקאיות בשוודיה, המכוניות ההוט רוד שמיוצרות בשוודיה בדרך כלל הן עם שלדה תוצרת בית (בדרך כלל העתק דגם T או A), עם סרן אחורי של יגואר (או וולוו 240),מנוע V8 בלוק קטן., ומרכב מפיברגלס, חלקן נבנו באמצעות שלדת וולוו דואטמכיוון שהתקנות השוודיות חייבו מבחן ריסוק אפילו עבור מכוניות נוסעים שנבנו בהתאמה אישית בין השנים 1969 ל-1982, אופציית הדואט הועדפה, מכיוון שהיא נחשבה לחידוש רכב עם מרכב קיים ולא לרכב חדש.[24][25][26][27] בשנות ה-50 וה60 היו הוט רודרס שהעדיפו גם מכוניות, כמו מוריס מינור, פורד אנגליה, וולוו אמזון, פורד קורטינה ושברולט מ-57', א. אלה ידועות כמכוניות מותאמות אישית (לעיתים מאויתות Kustom).

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Fortier, Rob (באוגוסט 1999). "25th Salt Lake City Autorama". Street Rodder: 51. {{cite journal}}: (עזרה)
  2. ^ "hot-rodding. (n.d.)". American Heritage Dictionary of the English Language (Fifth ed.). 2011. נבדק ב-6 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Gross, Ken. "8 Heroes of American Hot Rodding". History. נבדק ב-6 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ "What Is Hot Rodding?". Specialty Equipment Market Association (SEMA) Member News. ביולי 2012. נבדק ב-6 בספטמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 1 2 3 "Hot Rod History". www.autoevolution.com. 2009-07-23. נבדק ב-13 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 3 4 5 "Hot Rod History". www.hopupmag.com. 28 בנובמבר 2015. נבדק ב-13 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Stone, M.; Carleton, G.; Iskenderian, E. (2018). Hot Rod Empire: Robert E. Petersen and the Creation of the World's Most Popular Car and Motorcycle Magazines. Motorbooks. p. 31. ISBN 978-0-7603-6070-5. נבדק ב-20 באוגוסט 2023. {{cite book}}: (עזרה)
  8. ^ "Environmental Protection Act - Loi sur la protection de l'environnement - Ontario Regulation 361/98". www.ontario.ca. 2014-07-24. נבדק ב-3 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Shelton, Chris. "Then, Now, and Forever" in Hot Rod, March 2017, p.18.
  10. ^ "NHRA 50 year timeline (1951-2001)". www.motorsport.com. נבדק ב-4 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Shelton, Chris. "Then, Now, and Forever" in Hot Rod, March 2017, pp.18 and 20.
  12. ^ Shelton, p.20.
  13. ^ Shelton, pp.17-18.
  14. ^ Shelton, p.24 and p.26 caption.
  15. ^ Moorhouse, H.F. (1986). "Organizing Hot Rods: Sport and Specialist Magazines". The International Journal of the History of Sport. 3 (1): 81–98. doi:10.1080/02649378608713590.
  16. ^ "Small-Block Chevy V-8 through the Years". www.motortrend.com. נבדק ב-11 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "The Small Block at 60: History, Facts & More About the Engine That Changed Everything". www.onallcylinders.com. 2015-01-09. נבדק ב-11 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ "FORD, The Other Small-Block". www.hotrod.com. 2002-10-10. נבדק ב-11 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Davis, Marlan. "Affordable Aluminum V8's [sic]", in Hot Rod Magazine, March 1985, pp.84-9 & 121.
  20. ^ VW Trends, March 1993, back cover.
  21. ^ "Street Rods Vs. Street Machines". www.hotrod.com. בינואר 1996. נבדק ב-13 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "Street Rods VS Hot Rods: Age Old Debate Settled". www.restomods.com. 2014-11-21. נבדק ב-13 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Street Rods vs. Rat Rods vs. Hot Rods". www.classicins.com. 20 בינואר 2017. נבדק ב-13 ביוני 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "California kid - duettrodden". אורכב מ-המקור ב-2007-02-28.
  25. ^ "California kid - galleriet - duettrods". אורכב מ-המקור ב-2007-01-29.
  26. ^ "Amazon.forum.bilia.se: Duettrod". אורכב מ-המקור ב-2007-09-30.
  27. ^ "Volvo duett (1968)". Garaget.