טייזר
"טֵייזר" (Taser) הוא השם המסחרי של נשק הלם חשמלי אשר נמכר על ידי החברה האמריקאית "טייזר אינטרנשיונל". עיקר פעולתו היא באמצעות יריית חיצים, מיני-קרסים הננעצים בגוף האדם ומאפשרים ליורה לשתקו באמצעות אובדן זמני של השליטה על השרירים.
הפגיעה מעוררת עצבי חושים ותנועה וגורמת להתכווצויות שרירים בלתי רצוניות. טייזר נחשב אצל מרבית רשויות החוק לנשק אל-הרג ועל כן נוהלי הפעלתו מאפשרים שימוש נרחב למגוון מצבים.
בעשור האחרון הפך הטייזר לאמצעי משטרתי נפוץ במדינות רבות בעולם ובכלל זה בישראל. הוא עשוי לשמש גם לגרימת כאב באמצעות חשמול, הן באמצעות מגע ישיר, והן באמצעות החצים אשר נותרו נעוצים בגוף הנפגע. כל אלה, בצירוף עדויות מצטברות המראות שהשימוש בו עלול להביא לתוצאות קטלניות, עוררו מחלוקת ציבורית אודות מוסריות השימוש בו.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיתוח הנשק החל בשנת 1969 על ידי ג'ק קובר, מדען נאס"א. הפיתוח הושלם בשנת 1974 והנשק נקרא על שם גיבור ילדותו של קובר, "תום סוויפט", אשר מככב בסדרת חוברות מדע בדיוני. אחד מהספרים בסדרה נקרא "תומאס סוויפט והרובה החשמלי" - Thomas A. Swift's Electric Rifle. TASER הם ראשי תיבות של שם החוברת באנגלית ומכאן שמו של הנשק.
הנשק המקורי היה מבוסס על אבק שרפה נטול עשן ועל כן הוגדר ככלי ירייה על ידי הרשות לאכיפת נושאי האלכוהול, הטבק, הנשק, וחומרי הנפץ בארצות הברית. בשנת 1993 ריק ותומס סמית' חקרו דרכים להפעלת "כוח בטוח" על ידי אזרחים וגורמי אכיפה. הם עבדו יחד עם מפתח הנשק המקורי, ג'ק קובר, על מנת לפתח נשק חשמלי. הדגם הראשון כלל מערכת זיהוי על מנת למנוע מעבריינים שימוש בכלי הנשק. לצורך כך הודפסו פיסות נייר עם מספרים סידוריים של הנשק. דרך זו נמצאה כלא יעילה. בשנת 1999 פותח אקדח שכונה "ADVANCED TASER M-26" אשר השתמש בפטנט של פגיעה זמנית בשליטה על שרירים. בשנת 2003 פותח ה-TASER X26 אשר משתמש בטכנולוגיית Shaped Pulse. בשנת 2009 החברה החלה לשווק את TASER X3 אשר יכול לירות שלוש פעמים לפני שעליו להטען שנית.
טכנולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטייזר משתמש בחנקן דחוס, בדומה לרובה אוויר או פיינטבול, על מנת לירות חצים. שני חצים נורים למרחק של 4.6–10.6 מטרים במהירות הקרובה ל-50 מטר לשנייה. החצים מחוברים לאקדח על ידי חוטים מוליכים ומבודדים אשר מעבירים זרם חשמלי לגוף האדם וגורמים להלם חשמלי המשפיע על מערכת העצבים החיצונית והפנימית. כתוצאה מכך, אובדת השליטה במערכת העצבים והשרירים, לא ניתן לבצע כל פעולה וישנה תחושת כאב.[1] בדגמים הישנים היה צורך להחליף את המחסנית לאחר כל ירי. כיום אפשר להשתמש בכל מחסנית לשתיים-שלוש יריות.
דגמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ADVANCED TASER M26 (1999) - פועל בעזרת סוללות AA רגילות. בעל כוונת לייזר מובנית ושומר מידע אודות הירי.
- TASER X26 (2003) - קל משקל ובעל יכולת פגיעה גדולה יותר. האקדח כולל "תצוגת מידע מרכזית המחווה על רמת סוללה, ספירה לאחור במהלך הפעלה ומידע אודות האחריות".[2] מאפשר לירות פעמיים בכל מחסנית.
- TASER X3 (2009) - מאפשר לירות שלוש פעמים בכל מחסנית.
ביקורת ציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]השימוש באקדחי טייזר שנוי במחלוקת ויש הרואים בשימוש לא מוצדק דוגמה לאלימות משטרתית.[3][4] על פי נתונים שאסף ארגון אמנסטי, בעשור האחרון מתו למעלה מ-390 אנשים לאחר שנורו באמצעות טייזר. במרבית המקרים המוות לא יוחס באופן ישיר לאקדח אלא לגורמים בריאותיים. אולם לירי הייתה "תרומה משמעותית" להתדרדרות המצב הרפואי. בחלק ניכר מהמדינות בהן נעשה שימוש בטייזר, קיימות הגבלות נרחבות.
בשנת 2007 הוקמה בקנדה ועדת חקירה ממשלתית בשל מקרה מוות של מהגר פולני בוונקובר שחושמל מספר פעמים באמצעות אקדח טייזר.
שימוש בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]החל מפברואר 2009 החלו יחידות סיור במשטרת ישראל להצטייד באקדחי טייזר. האקדחים משווקים בישראל באמצעות חברת קונטקט אינטרנשיונל (קליע) בע"מ החל משנת 2001.
על פי משטרת ישראל, נכון ל-2013 היו ברשותם כ-500 אקדחים וישנם כ-1,800 שוטרים שמוכשרים לעשות בהם שימוש. לדבריהם, באקדח מבוצע שימוש עשרות פעמים בשנה[5]. עם זאת, לאורך השנים עלו תלונות רבות על שימוש לא מוצדק בטייזר. יש המשערים כי בשל החשש מהגשת תלונות כנגד שוטרים, המספרים האמיתיים גבוהים בהרבה[6][7].
באוגוסט 2013, לאחר מספר אירועים של שימוש מופרז באקדח[8][9][10][11][12][13][14], הוקפא השימוש בו עד לסיומה של ועדת בדיקה. בספטמבר השימוש הותר בשנית וההקפאה בוטלה[15][16].
במרץ 2014 הורשע לראשונה שוטר בשימוש לא מוצדק בטייזר[17]
בדצמבר 2014 פרסם מבקר המדינה חוות דעת על השימוש בטייזר על ידי משטרת ישראל[18]. הדוח חשף כי ביוני 2013 מת בישראל אדם לאחר שהופעל נגדו טייזר 8 פעמים ברצף, למרות נהלים שאסרו באותה תקופה על הפעלת הטייזר יותר מפעמיים רצופות, אך המשטרה לא הסיקה מסקנות כלשהן מתוצאות האירוע ולא נשלל השימוש באקדח הטייזר מהשוטר היורה. חוות הדעת העלתה ליקויים משמעותיים, הנוגעים לעבודת המטה במשרד לביטחון הפנים ובמשטרה ולנוהלי השימוש, הדיווח והבקרה של הטייזר. לפי חוות הדעת הטייזר הוא כלי קטלני, אך לא קיים מספיק מידע כדי לקבוע האם השימוש בו על ידי המשטרה מידתי.
בפרשת מותו של יוסף סלמסה ב-2014 נטען כי הפגיעה שנגרמה לו מאקדח טייזר גרמה לו לנזק נפשי, ומשפחתו חששה לחייו.
בפברואר 2015 הורשעו שני שוטרים בפציעה בנסיבות מחמירות, לאחר שתקפו בטייזר עציר אזוק[19].
ביוני 2016 השוטר ראמי חמוד ביצע שימוש בטייזר 8 פעמים במהלך מעצר, על פי שלא היה כל סיכון לחיי אדם. במקום האירוע נכחו שוטרים רבים מתחנת לב תל אביב. השוטרים באירוע לא דיווחו כי ביצעו שימוש מעבר לנהלים בטייזר ואף תיאמו עדויות והעלימו את העובדה שהיה שימוש יותר מפעם אחת בטייזר. למרות חומרת האירוע, מח"ש החליטה שלא לחקור את המוות ונמנעה מלפנות למכון לרפואה משפטית כדי לקבל חוות דעת אמיתית. המשטרה בחרה שלא להעמיד לדין או טיפול משמעתי מי מהשוטרים המעורבים באירוע.
בספטמבר 2019, אדם עצור נורה בטייזר, כחלק מניסיון השוטרים למנוע השתוללות ופגיעה עצמית. הנפגע נפטר זמן קצר לאחר מכן והמקרה הועבר לטיפול מח"ש[20]. באוקטובר 2019 שימוש בטייזר עלה שוב לכותרות, לאחר מקרה בו צעיר נורה בטייזר בגבו כאשר סירב לעלות לניידת משטרה בשבת. המקרה הועבר לחקירת מח"ש[21].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר חברת טייזר בישראל (אורכב 30.08.2012 בארכיון Wayback Machine)
- נוהלי השימוש באקדחי טייזר של משטרת ישראל, אתר התנועה לחופש המידע
- עו"ד לילה מרגלית, הצורך בבחינה מחדש ושינוי נוהלי המשטרה באשר לאופן השימוש באקדחי טייזר, האגודה לזכויות האזרח בישראל, 29 בפברואר 2012
- איתי נבו, המקל והטייזר – הטכנולוגיה של מכשיר ההלם החשמלי המשטרתי שכיכב השבוע בחדשות, באתר "הידען", 20 באוגוסט 2013
- נצחיה יעקב, דילמת הטייזר, באתר ישראל היום, 30 באוגוסט 2013
- טייזר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שאלות ותשובות באתר החברה
- ^ אתר חברת טייזר ישראל
- ^ האגודה לזכויות האזרח בישראל, הצורך בבחינה מחדש ושינוי נוהלי המשטרה באשר לאופן השימוש באקדחי טייזר, 29 בפברואר 2012
- ^ "תקציר דו"ח שנתי 2010", אמנסטי אינטרנשיונל
- ^ סערת הטייזר: "500 אקדחים, תלונות בודדות", באתר ynet, 18 באוגוסט 2013
- ^ גלעד שלמור, מדוע נורה ב"טייזר" חסר בית אזוק?, באתר מאקו, 21 בספטמבר 2012
- ^ נועם דביר, "השוטר ירה בטייזר, היכה אותי אחרי שנאזקתי", באתר ynet, 19 בדצמבר 2012
- ^ עומרי אפרים, אחרי הצילום מיצהר: הוקפא השימוש בטייזר, באתר ynet, 18 באוגוסט 2013
- ^ איתמר פליישמן, העצור שחושמל: "בלי צילום זה היה נמשך", באתר ynet, 18 באוגוסט 2013
- ^ נעמה כהן פרידמן, אישום נגד שוטר: ירה בעצור 24 פעמים בטייזר, באתר ynet, 25 באוגוסט 2013
- ^ ניר יסלוביץ, יד קלה על הטייזר - כששוטרים הופכים אלימים, באתר ynet, 20 באוגוסט 2013
- ^ אטילה שומפלבי ורענן בן צור, מותקף בטייזר: "לא יכולתי לשלוט בצרכים", באתר ynet, 19 באוגוסט 2013
- ^ יניב קובוביץ, לראשונה: שוטר שעשה שימוש בלתי סביר באקדח טייזר עומד לדין, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2013
- ^ יניב קובוביץ, תושב מזרח ירושלים חושמל באקדח הלם לעיני משפחתו כשהוא אזוק, באתר הארץ, 23 באוגוסט 2012
- ^
רויטל חובל, הטייזר חוזר לשירות: "אמצעי יעיל וראוי לאכיפה", באתר הארץ, 3 בספטמבר 2013
- ^ עומרי אפרים, הטייזר חוזר: "השתמשנו בו אלף פעם", באתר ynet, 3 בספטמבר 2013
- ^ עוזי ברוך, שוטר סיור הורשע בהתעללות בעצורים, באתר ערוץ 7, 19 במרץ 2014
- ^ מבקר המדינה, חוות דעת: שימוש משטרת ישראל במכשיר שליטה חשמלי מסוג טייזר
- ^ איתמר לוין, המשטרה המצוינת של דנינו - שני שוטרים הורשעו בתקיפת עציר אזוק בטייזר
- ^ אלון חכמון, תושב אשדוד נורה בטייזר בעת מעצר משטרתי - ומת, באתר מעריב אונליין, 15 בספטמבר 2019
- ^ "סירב לנסוע בניידת בשבת": שוטר ירה באקדח טייזר בצעיר ממגדל העמק, אתר וואלה!
