יאן טינברגן

יאן טינברגן
Jan Tinbergen
	יאן טינברגן, 1982
לידה	12 באפריל 1903; האג, הולנד
פטירה	9 ביוני 1994 (בגיל 91); האג, הולנד
ענף מדעי	כלכלה
מקום מגורים	הולנד
מקום קבורה	Oud Eik en Duinen
מקום לימודים	אוניברסיטת ליידן (1926)
מנחה לדוקטורט	פאול ארנפסט
מוסדות	בית הספר לכלכלה של הולנד (1933–1973); Statistics Netherlands (1927–1945); אוניברסיטת ליידן (4 בספטמבר 1973–1 בספטמבר 1975); Bureau for Economic Policy Analysis (1945–1955); אוניברסיטת ארסמוס ברוטרדם ;
תלמידי דוקטורט	J.J.J. Dalmulder, Leendert Marinus Koyck, Hans van den Doel, צ'אלינג קופמאנס, Hans Linnemann, בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
פרסים והוקרה	עמית החברה האקונומטרית (1933); עמית האיגוד האמריקני לסטטיסטיקה; פרס ארסמוס (1967); Legatum Stolpianum (1930); פרס ארבעת החירוית - חירות מרצון (1992); קולמוס האווז המוזהב (1985); פרס נובל לכלכלה (1969) ;
תרומות עיקריות
	מודל מקרו-כלכלי לאומי; תכנון כלכלי לטווח ארוך

יאן טינברגן (בהולנדית: Jan Tinbergen;‏ 12 באפריל 1903 - 9 ביוני 1994) היה כלכלן הולנדי. בשנת 1969 הוענק לו פרס נובל לכלכלה יחד עם רגנאר פריש על שפיתח ויישם מודלים דינמיים לניתוח תהליכים כלכליים. טינברגן היה נאמן מייסד של ארגון כלכלנים לשלום ולביטחון הפועל בחסות האו"ם.

תולדות חייו

טינברגן היה הבכור מבין חמשת ילדיהם של דירק קורנליס טינברגן וג' נט ואן איק. אחיו ניקולאס טינברגן זכה אף הוא בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1973 על עבודתו בתחום אתולוגיה, ואילו אחיו הצעיר לוק היה לאורניתולוג ידוע. בין השנים 1921–1925 טינברגן למד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטת ליידן בהנחיית פאול ארנפסט. במהלך אותן שנים ניהל שיחות רבות עם ארנפסט, האיקה קמרלינג אונס, הנדריק לורנץ, פיטר זימן, ואלברט איינשטיין.^[1] לאחר סיום לימודיו, טינברגן עבד במסגרת שירות לאומי בהנהלת בית סוהר ברוטרדם והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהאג. עם סיום השרות הוא שב ללימודים באוניברסיטת ליידן וב-1929 הגן שלו עבודת הדוקטורט שלו בנושא בעיות מיזעור בפיזיקה וכלכלה. נושא זה הוצע על ידי ארנפסט ואיפשר לטינברגן לשלב את תחומי העניין שלו במתמטיקה, פיזיקה, כלכלה ופוליטיקה. באותה תקופה, חברת CBS הקימה מחלקה חדשה לסקרים עסקיים וסטטיסטיקה מתמטית. טינברגן התמנה לראש המחלקה הראשון ועבד בחברת CBS עד 1945. הגישה למאגר המידע הענק של CBS עזר לטינברגן לבחון את המודלים התאורטיים שפיתח. במקביל לעבודתו זו, החל מ-1931 הוא שימש מרצה לסטטיסטיקה באוניברסיטת אמסטרדם, ב-1933 הוא התמנה פרופסור חבר במתמטיקה וסטטיסטיקה בבית הספר לכלכלה של אוניברסיטת ארסמוס ברוטרדם, שם עבד עד 1973.^[1]

משנת 1929 עד 1945 הוא עבד עבור משרד הסטטיסטיקה ההולנדי ושימש תקופה קצרה יועץ של חבר הלאומים (1936-1938). בשנת 1945 הוא הפך למנהל הראשון של הלשכה ההולנדית למדיניות ולניתוח כלכלי, משרה אותה עזב בשנת 1955 כדי להתמקד באקדמיה. הוא היה שנה אחת פרופסור אורח באוניברסיטת הרווארד ואז חזר למכון הכלכלי ההולנדי באוניברסיטת ארסמוס. במקביל הוא שימש יועץ לארגונים בינלאומיים ולממשלות שונות במדינות מתפתחות, כגון הרפובליקה הערבית המאוחדת, טורקיה, ונצואלה, סורינם, אינדונזיה ופקיסטן.^[1]^[2]

טינברגן היה חבר באקדמיה ההולנדית מלכותית לאמנויות ומדעים^[3] ובאקדמיה הבינלאומית למדעים. ב-1956 ייסד את המכון הכלכלי באוניברסיטת ארסמוס יחד עם הכלכלן הנרי טיל. ב-1960 הוא נבחר כחבר לאגודה הסטטיסטית האמריקאית. מכון טינברגן נקרא לכבודו.

עבודתו

טינברגן ידוע בקרב כלכלנים בזכות "נורמת טינברגן", אף שלא קיים פרסום פרי עטו בו ניסח בעצמו את הנורמה. באופן כללי הנורמה קובעת כי אם היחס בין ההכנסה המרבית לבין ההכנסה המינימלית הוא יותר מפי 5, אזי עובדה זו הופכת לחיסרון ליחידה החברתית שבה מתרחשת תופעה זו. טינברגן עצמו בחן כמה מן ההיבטים הטכניים של יחס הכנסה של אחד לחמש במאמר שפרסם בשנת 1981.^[4] מעבר לקביעת יחס ההכנסה של אחד לחמש, טינברגן התעניין בתחום חלוקת הכנסות והחיפוש אחר סדר חברתי אופטימלי.

בשנת 1936 טינברגן פיתח את המודל המקרו-כלכלי הלאומי המקיף הראשון להולנד. מודל אותו ישם שנים אחר כך גם בארצות הברית ובממלכה המאוחדת.^[5]

את עבודתו של טינברגן במודלים מקרו-כלכליים המשיך לורנס קליין, אשר אף הוא זכה בפרס נובל לכלכלה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יאן טינברגן בוויקישיתוף

יאן טינברגן, באתר פרס נובל (באנגלית)
יאן טינברגן, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
יאן טינברגן, באתר MacTutor (באנגלית)
יאן טינברגן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
יאן טינברגן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

Jan Tinbergen - Mathematics Genealogy Project
Jan Tinbergen, International Institute of Social Studies

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ Jan Tinbergen (1903-1994) (בהולנדית)
^ Jan Tinbergen - Facts
^ "Jan Tinbergen (1903 - 1994)" (בהולנדית). Royal Netherlands Academy of Arts and Sciences. נבדק ב-20 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
^ Misunderstandings concerning income distribution policies. De Economist 1981;129
^ Dhaene G. and Barten AP, (1990) When it all began: The 1936 Tinbergen model revisited. Tilburg: CentER for Economic Research.

[r1-1] ¹ ² ³ Jan Tinbergen (1903-1994) (בהולנדית)

[2] Jan Tinbergen - Facts

[3] "Jan Tinbergen (1903 - 1994)" (בהולנדית). Royal Netherlands Academy of Arts and Sciences. נבדק ב-20 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)

[4] Misunderstandings concerning income distribution policies. De Economist 1981;129

[5] Dhaene G. and Barten AP, (1990) When it all began: The 1936 Tinbergen model revisited. Tilburg: CentER for Economic Research.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

זוכי פרס נובל לכלכלה
1969–1975	פריש, טינברגן (1969) • סמואלסון (1970) • קוזנץ (1971) • היקס, ארו (1972) • לאונטיף (1973) • מירדאל, האייק (1974) • קנטורוביץ', קופמאנס (1975)
1976–2000	פרידמן (1976) • אולין, מיד (1977) • סיימון (1978) • שולץ, לואיס (1979) • קליין (1980) • טובין (1981) • סטיגלר (1982) דברה (1983) • סטון (1984) • מודיליאני (1985) • ביוקנן (1986) • סולו (1987) • אלה (1988) • הוולמו (1989) • מרקוביץ, מילר, שארפ (1990) • קוז (1991) • בקר (1992) • פוגל, נורת' (1993) • הרסני, נאש, זלטן (1994) • לוקאס (1995) • מירליס, ויקרי (1996) • מרטון, שולס (1997) • סן (1998) • מנדל (1999) • הקמן, מקפאדן (2000)
2001 ואילך	אקרלוף, ספנס, שטיגליץ (2001) • כהנמן, סמית' (2002) • אנגל, גריינג'ר (2003) • קידלנד, פרסקוט (2004) • אומן, שלינג (2005) • פלפס (2006) • הורוביץ, מסקין, מאירסון (2007) • קרוגמן (2008) • אוסטרום, ויליאמסון (2009) • דיאמונד, מורטנסן, פיסרידס (2010) • סימס, סרג'נט (2011) • רות, שפלי (2012) • פאמה, הנסן, שילר (2013) • טירול (2014) • דיטון (2015) • הארט, הולמסטרום (2016) • ת'יילר (2017) • נורדהאוס, רומר (2018) • קרמר, באנרג'י, דופלו (2019) • מילגרום, וילסון (2020) • אימבנס, אנגריסט, קארד (2021) • ברננקי, דיימונד, דיבוויג (2022) • גולדין (2023) • אג'מולו, ג'ונסון, רובינסון (2024)