יואל בן נון

יואל בן נון

לידה	9 במאי 1946 (בן 78) ח' באייר תש"ו חיפה, פלשתינה (א"י)
מדינה
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה ישיבת מרכז הרב תיכון דתי יבנה
השתייכות	ציונות דתית
תחומי עיסוק	תנ"ך, מחשבת ישראל
רבותיו	הרב משה צבי נריה, הרב צבי יהודה הכהן קוק
תלמידיו	הרב יובל שרלו, הרב בנימין לאו, הרב יעקב מדן (תלמיד חבר)
אב	יחיאל בן-נון
www.ybn.co.il
פרסים והוקרה	פרס תרבות יהודית ע"ש אורי אורבך

הרב ד"ר יואל בן נון (נולד ב-9 במאי 1946, ח' באייר תש"ו) הוא רב ציוני דתי, ממייסדי ישיבת הר עציון, דוקטור למחשבת ישראל ומרצה לתנ"ך. ובעל טור יומי במסגרת מיזם 929 - תנ"ך ביחד.

ביוגרפיה

בן נון נולד בשנת 1946 בחיפה לד"ר יחיאל בן נון (פישר) ולד"ר שושנה בן נון (רוזה פירסט), מחנכים וחוקרים בתחומי היהדות והלשון העברית. בנערותו למד בישיבת יבנה בחיפה ואחר כך בישיבת מרכז הרב אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק. היה ממשחררי העיר העתיקה והר הבית בירושלים במלחמת ששת הימים בחטיבת צנחני המילואים 55.

ב-1968 פנה עם חנן פורת לרב יהודה עמיטל ויחד הקימו את ישיבת הר עציון באלון שבות. בנוסף היה מדריך בבית ספר שדה כפר עציון ולימד בקורסי ההכשרה למדריכי החברה להגנת הטבע.

לאחר מלחמת יום הכיפורים היה הרב בן נון ממייסדי תנועת גוש אמונים. פגישת היסוד התקיימה ב–1974 בביתו באלון שבות. במשך שנים רבות היה חבר מזכירות התנועה, וב–1976 הצטרף לגרעין עפרה, כשהוא עוזב את אלון שבות.

בשנת 1985 הקים את האולפנא לבנות בעפרה ועמד בראשה כעשר שנים. בשנת 1986 ייסד עם צוות לימודי התנ"ך במכון להכשרת מורים בהר-עציון (כיום: מכללת יעקב הרצוג) את הביטאון התורני לענייני מקרא "מגדים".

בשנת 1996 הקים עם הרב יעקב שפירא את מדרשת יעוד, במסגרת רשת אמי"ת, להכשרת מורים בשירות לאומי להוראת יהדות בבתי ספר חילוניים.

בין השנים 2000–2006 עמד בראש ישיבת השילוב בקיבוץ הדתי עין צורים.

בשנת 2008 חיבר והגיש עבודת דוקטורט באוניברסיטה העברית בנושא "המקור הכפול של השראה וסמכות במשנת הראי"ה קוק".

בשנת 2015 החל לכתוב טור יומי במסגרת מיזם 929 - תנ"ך ביחד.

בשנת 2018 הוענק לו פרס היצירה התורנית ע"ש הרצי"ה.

באוקטובר 2019, תשרי ה'תש"ף הוענק לו פרס תרבות יהודית ע"ש אורי אורבך על מפעל חיים.

הגותו

הרב יואל בן נון והרב מיכאל רוזנצוויג

חלק נכבד בהגותו של הרב בן נון סובב סביב התנ"ך ולימודו. בהמשך ליהודה אליצור הוא שואף לשאוב משמעויות עכשוויות מהתנ"ך ולהעמיד את הכתוב על פשוטו.

הרב בן נון הוא מהדוברים הבולטים בפולמוס "תנ"ך בגובה העיניים", שבו ביקר את גישת רבני ישיבת הר המור וסבר שיש להתייחס לגיבורי התנ"ך כדמויות אנושיות, שאינן שונות במהותן מן הלומדים. לטענתו רק בדרך זו ניתן לשאוב משמעות ערכית ומוסרית מסיפורי האבות.

הרב בן נון עוסק גם במדרשי חז"ל, תוך התמקדות במחלוקת העקרונית בין בתי המדרש של רבי עקיבא ורבי ישמעאל, וכן בפרשנות מקורית לתורתו של הרב קוק.

בעקבות הרב צבי יהודה הכהן קוק, הדגישו הוא וחנן פורת את החשיבות בלימוד התנ"ך בישיבות. הוראתו ופעילותו בישיבת הר עציון, במכללת הרצוג ועוד תרמה למהפכת התנ"ך בציבור הדתי-לאומי

הרב בן נון קורא להתאמת נוסח התפילה לימינו. כך למשל, את השורה "העיר הקודש והמחוזות היו לחרפה ולביזות" שבפיוט "זכור ברית" לערב ראש השנה שינה ל"ההר הקודש והמחוזות...". בתפילת אבינו מלכנו הוא הוסיף את הבקשות: "אבינו מלכנו, מלא מאגרינו מים", וכן "אבינו מלכנו, הרם קרן מדינתך".

לדעתו כל חשמל (מלבד הביולוגי) נחשב כאש וצריך להיות אסור מדאורייתא להשתמש בו בשבת. הוא מאזכר בהקשר זה את החשמל בספר יחזקאל המתייחס לברקים שהם, על פי המדע הידוע לנו כיום, חשמל, ויש בהם יסוד של אש.

פעילות והשקפות פוליטיות

בדומה להגותו התורנית, גם השקפתו הפוליטית של הרב בן נון עצמאית וייחודית.

השקפתו, המבוססת על ראייה היסטורית של תולדות עם ישראל, מדגישה את הצורך בקונצנזוס ובמניעת פיצול ומלחמת אחים בעם היהודי. בעקבות זאת הוא בוחן בסוגיות העומדות על הפרק את דעת הציבור היהודי הכללי (בעיקר דעת הרוב החילוני) ומנסה שלא להיכנס למחלוקת אתו.

בשנת תשנ"ב פרסם בכתב העת נקודה מאמר בשם "לא הצלחנו להתנחל בלבבות" ובו כתב שהוא וציבור המתנחלים כשלו בכך שהסתפקו בבניית התנחלויות, ללא התנחלות בלבבות ושותפות עם כל תושבי המדינה.

הרב בן נון היה מבין מנסחי אמנת כנרת השואפת ליצור מכנה משותף לזרמים השונים בציבור היהודי בישראל.

הרב בן נון התפרסם לאחר רצח רבין, כשתקף את האווירה בציבור הדתי-לאומי לפני הרצח, ואמר שברשותו מידע על רבנים שפסקו שחל על רבין 'דין רודף' ובכך נתנו לגיטימציה להורגו (ראו: תגובת החברה הדתית לרצח רבין). הוא לא סיפק פרטים או ראיות, ודבריו נתפסו בקרב רבים בציבור הציוני דתי כבלתי לגיטימיים ואחדים מרבני הציבור הדתי לאומי הוציאו עליו דין נידוי. הביקורת הציבורית החריפה עליו הביאה למעברו מעפרה לאלון שבות.

בניסן ה'תשס"ב (2002) כתב בנקודה, לרגל עשרים שנה לפינוי ימית:

"...מול ממשלה לאומית לא היה סיכוי. היינו צריכים להגיע להסכמה בין יהודים ליהודים. בין מפלגות הימין והציבור שמאחוריהן לבין השמאל היהודי. האחדות שהייתה נוצרת כתוצאה מכך הייתה משנה את התמונה... אנחנו בפירוש עומדים היום במצב דומה. מנהיג ימין עומד בראשות הממשלה, והוא זה שעשוי להוביל אותנו לאותה צרה... מה שהיינו צריכים לעשות אז, אנחנו מוכרחים לעשות היום: לשבת למשא ומתן בין יהודים. הסכם בין מתיישבי יש"ע, על כל גווניהם הפוליטיים, ובין השמאל היהודי... בתש"ח לא הייתה אחדות, ולא זכינו לשחרור הארץ. בששת הימים הייתה אחדות, ואכן זכינו לשחרור. מאז מלחמת לבנון אנו מפולגים עמוקות, והנה הארץ נלקחת מאיתנו. הארץ לא עומדת בפני עצמה, היא פונקציה של עם ישראל".

הרב בן נון הרבה להתראיין בתקופה שסביב תוכנית ההתנתקות. כחודש לאחר הריסת מבני הקבע בעמונה ב-2009 פרסם מאמר חריף בעיתון הצופה בשם "עדת סאטמר המתחדשת" ובו תקף את התנהלותה של הציונות הדתית בעת "ההתנתקות" ולאחריה. הוא כתב כי גישת המאבק החריף והאלים רק הזיקה, והדגיש כי אף שהדמוקרטיה מאפשרת "אי ציות אזרחי" דווקא התורה אוסרת. את מאמרו חתם בשורה:

"דגלנו כחול-לבן בלי שום כתום. כחול-לבן שורשו בקודש, בציצית. הכתום הוא חוקות הגויים. אני לא כתום, גם לא פס, גם לא כתם ושמץ. רק כחול-לבן ואחדות ישראל."

ב-5 במרץ 2006, כשלושה שבועות לפני הבחירות לכנסת השבע עשרה, הודיע הרב בן נון על תמיכתו במפלגת קדימה באמרו כי "ככל הנראה, בשנים הקרובות ייקבעו שם כל ההחלטות המשמעותיות. כדי להציל כמה שיותר מההתיישבות צריך להיות שם". הוא טען כי המאבק התמידי של ראשי ההתיישבות על "הכול" גרם פעמים רבות לכך שהם נשארו ללא כלום. עם זאת, הוא נמנע מלקרוא לאנשים להצביע עבור המפלגה.

על אירועי בית השלום בחברון וכתב: "אם חברון היהודית לא תחבר אליה את כל עם ישראל, היא עלולה להיחרב חס ושלום. המפתח נמצא בידי אנשי חברון עצמם. אם ינהגו כדוד, יחברו אליהם את עם ישראל. אם ינהגו כאבשלום, בבריונות אלימה, אפילו יצליחו פה ושם, עם ישראל יקיא אותם, וה' יעלים עינו מהם, חס ושלום. הבטחת ה' הגנוזה בחברון היא נצחית, ודווקא משום כך היא יכולה להישמר לדור ראוי. אין הבטחה מיוחדת לדור הזה, או לדור פרטי אחר".

לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה הודיע על תמיכתו במפלגת הבית היהודי.

לדעתו היה ראוי לסגור את מקום המקדש בהר הבית לבני אדם מכל הדתות, עד שיגיע עם ישראל למדרגה הנדרשת לצורך בניין בית המקדש.

עוד נושאים המעסיקים אותו הם המלחמה בתאונות הדרכים, הפערים החברתיים בישראל והמאמץ לשפר את איכות הסביבה.

ספרים ומאמרים

• פרקי האבות – אוסף מאמרים על ספר בראשית, מתוך כתב העת "מגדים". הוצאת תבונות, תשס"ג
• מחביון עז – פרקי הלכה ומוסר – מאמרים בנושאי הלכה ומחשבת ההלכה. ישיבת עין צורים, תשס"ו
• נס קיבוץ גלויות – כוחה של יהדות ישראלית, ידיעות אחרונות, 2011
• ישעיהו – כציפורים עפות, ידיעות אחרונות, תשע"ג. (נכתב עם הרב בנימין לאו)
• המקור הכפול: השראה וסמכות במשנת הרב קוק, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע"ד
• זכור ושמור – טבע והיסטוריה נפגשים בשבת ובלוח החגים, הוצאת תבונות, 2015
• מקראות – יתרו: עיון רב-תחומי בתורה (יחד עם שאול ברוכי), משכל הוצאה לאור, 2017
• מקראות – משפטים: עיון רב-תחומי בתורה (יחד עם שאול ברוכי), ידיעות ספרים, 2018
• נביאים מול מעצמות – מישעיהו והושע עד ירמיהו אל מול האימפריה האזורית, 2022
• מקראות – בינה בתורה: שיעורים קצרים ומורחבים על סדר התורה – בראשית-שמות, 2022
• מחביון תורתך – מתורת ארץ ישראל, הוצאת מכללת הרצוג תבונות, 2024

הרב בן נון פרסם מאמרים נוספים, בעיקר בנושאי תנ"ך, רובם בכתב העת "מגדים" וכן סדרת טורי פרשנות מלאה על התנ"ך במסגרת פרויקט 929.

עוד הוציא קובץ של תקליטורי שמע בשם "שירת התורה", שבהם הוא קורא את פרשת השבוע של ספר בראשית, ולאחר כל פרק שיעור בעניינו. קובץ זה יצא בהוצאת תבונות.

מתלמידיו

• הרב יובל שרלו^{[דרוש מקור]}
• הרב יעקב מדן (תלמיד חבר)^{[דרוש מקור]}
• הרב בנימין לאו^{[דרוש מקור]}

חיים אישים

אחיו, הרב אלחנן בן נון, כיהן כרב היישוב שילה במשך שלושים שנה, והיה ראש ישיבה בבית אורות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יואל בן נון בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של האתר החדש (בנושאים ציבוריים, תרבותיים ופוליטיים עליהם כתב הרב בן-נון במהלך השנים)
• הרב יואל בן נון, ‏זכור ושמור, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
• אתר האינטרנט הרשמי של בית המדרש של תורת ארץ ישראל
• רשימת הפרסומים של יואל בן נון, בקטלוג הספרייה הלאומית
• רשימת המאמרים של יואל בן נון באתר רמב"י
• רשימת המאמרים של יואל בן נון, באתר רמבי"ש
• מאמריו של הרב יואל בן נון באתר 929 - תנ"ך ביחד
• עמית גבריהו, ‏"חדש תחת השמש" – הלכה ואורתודוקסיה יצירתית אצל הרב יואל בן־נון, אקדמות ט"ז, אב תשס"ה
• מאמריו של הרב יואל בן נון ב-ynet
• רוני סופר, הרב בן-נון תומך בקדימה: באתי להציל מה שאפשר, באתר ynet, 5 במרץ 2006
• יאיר שלג, מחוץ למחנה, באתר הארץ, 13 ביולי 2006 - ריאיון עם הרב יואל בן נון
• רועי שרון, בן נון ישלם, באתר nrg‏, 9 במרץ 2006, פרופיל של הרב יואל בן נון במבט פוליטי
• צופיה הירשפלד, הציונות, לפי הרב בן-נון, באתר ynet, 9 במאי 2011
• הרב יובל שרלו, שיטתו של הרב יואל בן-נון בלימוד תנ"ך (אורכב 29.10.2017 בארכיון Wayback Machine) באתר ישיבת רעננה אורות שאול
• יואל בן נון, בריאיון לליאת רגב, 70 פנים בערוץ כאן 11, ינואר – אפריל 2018,, ריאיון באתר יוטיוב
• הרצאה: מזבח יהושע וחשיבותו להבנת התנ"ך, חז"ל והתלמוד הרב יואל בן נון בכנס 'מתחת לפני השטח'
• יואל בן נון (1946-), דף שער בספרייה הלאומית