יוסף ארזין
| לידה | סלוניקי |
|---|---|
| מדינה | יוון, ישראל |
| מקום פעילות | צפת |
| השתייכות | מקובלי צפת |
| תחומי עיסוק | קבלה, שד"ר |
| רבותיו | האר"י |
  | |
רבי יוסף ארזין היה ממקובלי צפת, ומחשובי תלמידי האר"י שימש כשד"ר צפת בשאלוניקי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד ככל הנראה בסלוניקי שביוון למקובל רבי יעקב ארזי. בצעירותו עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר צפת, שם החל ללמוד קבלה אצל האר"י[1]. הוא התקרב לאר"י ונמנה עם 10 - 12 חברי ה"כת הראשונה" של תלמידיו, ומארבעת התלמידים החשובים שנבחרו לחזור על הדרושים, יחד עם רבי חיים ויטאל, ר' יונתן סאגיש ור' יצחק הכהן.
בשנת שכ"ח נסע בשליחות מוסד התלמוד תורה בצפת לשאלוניקי, עיר הולדתו, ורבי משה אלמושנינו נשא דרשה לפני קהילתו ודיבר בשבחו[2]. בשנת ה'של"ה היה בין החתומים הראשונים על שטר ההתקשרות של חבורת תלמידי האר"י שהכירו ברבי חיים ויטאל כיורשו הרוחני[3], זאת על אף שהיה רבי יוסף מבוגר ממנו[4]. את שורש נשמתו של רבי יוסף ארזין זיהה האר"י משורש "זיהרא עילאה" של אדם הראשון[5]. בשנת ה'של"ו חתם רבי יוסף ארזין יחד עם גדולי חכמי צפת מתלמידי רבי יוסף קארו לאסור את הקריאה בספר "מאור עיניים" מאת רבי עזריה מן האדומים.
נפטר בצפת לאחר שנת שע"ח ונטמן בבית הקברות העתיק בעיר.
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי יוסף העלה את הדברים ששמע מפי האר"י על הכתב בקונטרסים. פירושים, תיקונים, וייחודים שקיבל רבי יוסף מהאר"י נכללו בשמו על ידי רבי חיים ויטאל בספרו עץ חיים המסכם את קבלת האר"י. מלבד זאת חיבר רבי יוסף פירוש עצמאי על האדרא רבא שפורסם מכתב יד[6].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ראו: ספר החזיונות, הוצאת יד בן צבי, תשס"ו, עמ' 189.
- ^ ראו: מאמץ כח, ויניציאה שמ"ח, יח ע"ב
- ^ זאב רבינוביץ, מן הגניזה הסטולינאית, ציון, שנה ה (ת"ש), עמ' 244-247.
- ^ משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, א, עמוד 169, באתר היברובוקס
- ^ ראו: ספר הגלגולים, פרמישלה תרל"ה, פרק סה, פח ע"א.
- ^ ראו: הרב משה הלל, פירוש אדרא רבא לר' יוסף ארזין תלמיד האר"י, בתוך: קובץ "מן הגנזים", ספר שלישי, מודיעין עילית תשע"ד, עמ' יז-כט.
| מקובלי צפת בימי הביניים | |
|---|---|
|