יוסף הכהן גאון (השלישי)

יוסף הכהן גאון

מקום פעילות	ארץ ישראל
פטירה	ד'תתי"ד ארץ ישראל
השתייכות	גאונים, ישיבת ארץ ישראל
תפקידים נוספים	אב בית דין
רבותיו	אביו רבי שלמה הכהן
בני דורו	ר' דניאל בן עזריה, ר' אליהו הכהן גאון

רבי יוסף בן שלמה גאון (נפטר ב-ד'תתי"ד, 1053) חי ופעל בישיבת גאון יעקב כאב בית דין מסביב שנות ד'ת"ת (1039), היה אחיו של רבי אליהו גאון (רבי אליהו אחיו מילא את מקום אביהם רבי שלמה לכהן כראש ישיבת גאון יעקב). רבי יוסף נפטר בימי חנוכה, שנת 1365 למניין השטרות (ד'תתי"ד, 1053).

משפחתו

רבי יוסף השתייך למשפחה של כהנים שמיוחסים לתנא רבי אלעזר בן עזריה. היה בנו של רבי שלמה הכהן גאון, ואחיו של רבי אליהו. סדר ייחוסו כ"כיוסף השלישי" הוא על פי אבותיו שהשתייכו לישיבת גאון יעקב; יוסף הכהן גאון ריש מתיבתא של ירושלים שנות ד'תש"ל - ד'תש"מ (יוסף הראשון), בנו שמואל הכהן שגם הוא כיהן כריש מתיבתא בשנת ד'תשמ"ח, בן בנו יוסף הכהן (השני) כיהן כריש מתיבתא בערך שנת ד'תש"ס, ואחריו נינו שלמה הכהן שכיהן בערך שנת ד'תש"פ - ובניו של שלמה הכהן היו רבי אליהו הכהן גאון ואחיו רבי יוסף הכהן (יוסף השלישי).

קורות חייו

בימיו פרצה מחלוקת על ירושת הגאונות בארץ ישראל בין רבי דניאל בן עזריה שהיה ממשפחת ראש גלותא בבבל ובין רבי יוסף ואחיו רבי אליהו, בניו של הגאון הקודם וצאצאים למשפחת גאונים ארץ-ישראליים. במגילת אביתר, מספר אחיינו רב אביתר גאון על המחלוקת ועל הרדיפות שרדף רבי דניאל את רבי יוסף ואחיו:

בימי יוסף הכהן ואליהו הכהן שני גאונים עלה עליהם דניאל בן עזריה מבבל ויתחזק בכת צלע ואחרים עמהם ויד הרשות וירע להם רעה גדולה ויצב עליהם מצור ובכל מקרא קדש ושבת וחדש יביא אליהם גוליירים מלפני הרשות לאחוז בית מדרשות מבלי יוצא ובא וכמה פעמים הריצם אל הבור בריציון גדול אשר אינם יכולין לעמוד בו וימת יוסף הכהן הצדיק בחנוכה בשנת אשסה פתאום ובעת מותו נשא עיניו אל השמים וכפיו ואמר ירא יי וישפט ואחרי שש שנים לאספתו לגן עדן נפל דניאל בן עזריה בחלאים רעים אחד שבהם שהיה נכפה בכל שנה ששה חדשים והיה או[מר] בכל יום ברבים 'צדיק הוא יי כי פיהו מריתי אני אסרתי את רבי יוסף הכהן בידי בני [_] ועתה הנה תבע הק עלבונו והנני נאסר בכל יסורי שמים" וימת בחדש אלול שנת אשעג

— מגילת אביתר, דף 2

לקריאה נוספת

• אוצר הגדולים, כרך ד, ערך 408