יחזקאל קירשנבוים
 | |
| לידה |
15 באוגוסט 1900 סטשוב, רפובליקת פולין  |
|---|---|
| פטירה |
1 באוגוסט 1954 (בגיל 53) פריז, צרפת |
| מקום לימודים |
באוהאוס |
| תחום יצירה |
ציור |
  | |
יחזקאל דויד קירשנבוים (באנגלית: Jesekiel David Kirszenbaum, בגרמנית: Jesekiel David Kirschenbaum;15 באוגוסט 1900 – 1 באוגוסט 1954), צייר וקריקטוריסט יהודי ניצול שואה.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]קירשנבוים נולד בשנת 1900 כבן הזקונים בעיירה סטשוב שבפולין לנתן מאיר, רב, ולאלטה לבית לדרמן, במשפחה בת שלושה בנים. למד בילדותו ב"חדר" והתעניין בסיפורי התורה ובאגדות "ספר הישר". בגיל 10 ו-13 נפטרו שני אחיו והוריו רצו שיירש את מקומו של אביו כרב. בגיל 12 פנה לציור, בעיקר דיוקנים של מושאי הערצתו. בגיל 16 החל לקרוא את שפינזה וי"ל פרץ, זנח את הדת, למורת רוחם של הוריו והצטרף לשומר הצעיר. ניסה פעמיים לעזוב את הבית, על רקע מתיחות עם הוריו, ללא הצלחה. בשנת 1920 נמלט מפולין, כדי להימנע מגיוס לצבא פולין, שהיה אז שרוי במלחמה עם רוסיה. הוריו מכרו את רכושם כדי לממן לו את דרכו לגרמניה.
הוא הגיע לחבל הרוהר, שכר דירה בדויסבורג עבד במכרה, לימד עברית וככל הנראה אף עסק ביצירה אמנותית, כיוון שאוגוסט הוף, לימים מנהל המוזיאון לאמנות בדויסבורג, התרשם מיצירתו ושלח אותו ללימודי אמנות בבית הספר לאדריכלות ואמנות "באוהאוס" בווימאר. הוא החל בשנת 1923 בקורס מקדים אצל יוהאנס איטן ובמשך שלושה סמסטרים למד אצל פאול קלה ווסילי קנדינסקי. הבאוהאוס נסגר ב-1924-5 בעקבות לחצים פוליטיים ועבר לדסאו. למרות המלצתו של קנדינסקי למנות את קירשנבוים למרצה, המינוי לא התרחש בגלל התנגדותו של ולטר גרופיוס.
עבר ב-1925 לברלין ונותר בקשרי חברות עם הצייר והצלם הברלינאי פאול ציטרון (יהודי גם הוא), עמו למד בבאוהאוס. בשנים הקרובות שלאחר מכן, השתתף קירשנבוים במספר תערוכות בברלין (ב"דר שטורם", למשל) וצייר לפרנסתו קריקטורות במספר עיתונים, בעיקר בשבועון הסאטירי Ulk. בציוריו אלו השתמש בשם העט "דובדבני". בשנת 1930 נישא להלמה יואכים, ילידת 1904, שעבדה כמזכירה בקואופרטיב עובדי הבמה הגרמנים. ב-1931 הציג בברלין במסגרת ארגון היוצרים המהפכנים (ARBKD) ובאותה שנה הציג סוחר אמנות הולנדי בגלריה שלו באמסטרדם יצירות של קירשנבוים. הקשר לסוחר האמנות נוצר דרך פאול ציטרון, שעבר כבר להולנד.
בשנת 1933 נאלצו קירשנבוים ורעייתו, הלמה, להמלט מגרמניה לא רק בגלל מוצאו, אלא גם בגלל קרבתו לחוגים הקומוניסטיים. הוא נאלץ להשאיר אחריו בברלין את כל יצירתו האמנותית. הם עברו לפריז. שם, הצטרף לקהילת האומנים שנקראה מאוחר יותר "האסכולה של פריז" (בצרפתית: École de Paris) והשתתף במספר תערוכות עם ציורים בהשפעת הזרם האימפרסיוניסטי. בתקופה זו הכיר את הצייר ז'ורז' רואו והשניים התיידדו. יצירתו של קירשנבוים הוגדרה על ידי הנאצים כ"אמנות מנוונת" ואחד מן התדפיסים שלו, שהוצג במוזיאון בדורטמונד הוחרם על ידיהם ב-1937 והושמד לאחר מכן.
בשנת 1940 נמלטו שוב בני הזוג מן הנאצים לדרום צרפת. שם נאסרוקירשנבוים ורעייתו. הוא נשלח למחנה עבודה ואשתו נשלחה למחנה ריכוז, שם מצאה את מותה. הסטודיו בו צייר נבזז, רכושו נשדד ומרבית יצירותיו, למעלה משש מאות, שרובן ציורי שמן, כנראה הושמדו. לאחר המלחמה הצליח להתאושש בעיקר בזכות הברונית אליקס דה רוטשילד, שהייתה תלמידה שלו. בעזרתה, חזר לצייר, תחילה בפריז ואחר כך בברזיל ומרוקו. בשנת 1954, בגיל 54, נפטר קירשנבוים ממחלת הסרטן.
בשנת 1997 נקרא רחוב על שמו בשכונת טרפטו, בדרום-מזרח ברלין.
יצירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביצירתו בולטת השראת המקור היהודי המזרח אירופאי, הרווי באומנות המערבית שהושפעה בעיקר מהאימפרסיוניסטים הצרפתיים. הוא ניחן בזיכרון חזיוני-ציורי בלתי רגיל והיה ביכולתו להעלות מחדש חזיונות ונופים מימי ילדותו, בדמות הווי היהודי בכפרים (שטעטל) בפולין, המדינה בה נולד. הלכי הרוח הנוגים של זכרונותיו שובצו בחלק מציוריו במגעים קלים ומלאי חיים והומור. ברזיל קלט שוב מעט מן המסתורין של העם היהודי שנכחד בשעה שהיה משנה את הצורות האליליות והמיפלצתיות של הקרנבל לדמויות פורימיות מסורתיות. ציוריו מאותה תקופה, ואחר-כך כאשר גר בפריז, מוסיפים לשמש ביטוי לאופי הדתי העמוק של כישרונו על אף שיצירות אלו אינן דתיות במישרין.
לקראת סוף ימיו, זכה קירשנבוים לביקורות טובות על יצירותיו שהתפרסמו בתערוכות בפריז ובברזיל מבכירי המבקרים האומנותיים.
כיום, רק חלק קטן מיצירותיו נמצא במוזיאונים ובגלריות בארץ ובעולם והעבודות שהוצעו למכירות פומביות נדירות.
בחודשים פברואר-אפריל 2013, הוצגה תערוכה מצירותיו במשכן לאמנות על שם חיים אתר בעין חרוד מאוחד. שם התערוכה: "יחזקאל קירשנבאום (1900–1954): הדור האבוד". אוצרת התערוכה ד"ר קרוליין גולדברג איגרא.