יחיאל ברי"ל
 | |
| לידה |
3 במרץ 1836 ויניצה, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
12 בנובמבר 1886 (בגיל 50) לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
  | |
יחיאל ברי"ל (ראשי תיבות על שם אביו: בן רבי יהודה לייב; י"ד באדר תקצ"ו, 1836, פודוליה (רוסיה) – י"ד בחשוון תרמ"ז, 1886, לונדון) היה עיתונאי ועסקן. מייסד עיתון "הלבנון" ומראשוני העיתונות העברית בארץ ישראל.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ברי"ל נולד בטולצ'ין שבפודוליה בי"ד באדר תקצ"ו. מגיל צעיר החל בנדודים ממקום למקום, דבר אשר אפיין את רוב חייו הבוגרים. אביו השיא אותו אישה בגיל צעיר, אך הם התגרשו.[1] זמן מה שהה בבוקרשט והיה מקורב למלבי"ם. לאחר מכן שהה באיסטנבול. בסוף שנות החמישים של המאה התשע עשרה עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. בירושלים חבר לעדת הפרושים ונשא לאישה בשנית את בתו של יעקב הלוי ספיר, מזכיר עדת הפרושים. בשנת 1860 (תר"כ) החל לשלוח ידו בעבודה עיתונאית כשהוא שולח במשך כשנתיים לעיתונות העברית בחו"ל, ובמיוחד לעיתון המגיד, כתבות על הנעשה בירושלים.
בשנת 1862 (תרכ"ב) ברי"ל הקים ביחד עם יואל משה סלומון ומיכל הכהן את בית הדפוס העברי השני בירושלים (בית הדפוס הראשון היה של ישראל ב"ק). בפברואר 1863 (אדר, תרכ"ג) החל להוציא לאור עם יואל משה סלומון ועורך נוסף את עיתון הלבנון כירחון בבית הדפוס שהקימו.
העיתון יצא לאור במשך שנה אחת בלבד שבמהלכה פעל גם עיתון "החבצלת", ביטאונם של הספרדים ושל החסידים בירושלים. העוינות בין שני העיתונים הביאה להלשנה הדדית בפני השלטון העות'מאני שסגר את שניהם. כשפסק העיתון מלצאת לאור עזב בריל את ירושלים ועבר לפריז. במשך מספר שנים הוציא-לאור את עיתון הלבנון בפריז, ומשם נשלח העיתון לארץ ישראל.
לאחר המצור הגרמני על פריז בשנת 1870 עזב בריל את פריז, ובשנת ה'תרל"א עבר למגנצא שבגרמניה. במגנצא הקים בריל בית דפוס עברי ובשנת 1872 חידש את הופעת הלבנון אך כמוסף לעיתון חרדי בשפה הגרמנית.
בשנת 1881 חל שינוי במגמה של עיתון הלבנון. הלבנון התנתק מהשבועון החרדי אליו היה מסונף. כמו כן החל הלבנון לתמוך בהתיישבות יהודית בארץ ישראל. לשינויים אלו היה אחראי יחיאל ברי"ל עצמו, ייתכן של"סופות בנגב" היה משקל בשינוי זה. תפנית אידאולוגית זאת הובילה את ברי"ל לפרק הבא בחייו: הקמת המושבה מזכרת בתיה, שבאותה העת נקראה 'עקרון'.
הקמת מזכרת בתיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשית שנות ה-80 של המאה ה-19 החל ברי"ל לפעול למען הרעיון של הקמת מושבות של איכרים יהודים עובדי אדמה בארץ ישראל. ברי"ל, יחד עם הרב שמואל מוהליבר, פעל להקמת המושבה מזכרת בתיה. הוא חזר לארץ ישראל ביחד עם אחת עשרה המשפחות הראשונות של המושבה. ניסיונו האישי לקחת חלק בהקמת מזכרת בתיה לא עלה יפה שכן הוא לא הצליח לשתף פעולה עם הירש, מנהלו של מקוה ישראל. עקב זאת, ומסיבות נוספות הוא חזר לחו"ל. את קורות ניסיונו לייסד את המושבה מזכרת בתיה העלה על הכתב בספר בשם 'יסוּד המעלה'.
בשנת 1884 השתקע בלונדון והוציא לאור שבועון ביידיש בשם 'השולמית'. גם כאן ניסה לחדש את הוצאתו לאור של עיתון הלבנון והוציא לאור כאחד-עשׂר גליונות ממנו.
נפטר בלונדון בשנת תרמ"ז. היה אב לארבעה בנים, מהם שלושה עיתונאים. בנו, יצחק ליפא בריל[2], היה סופר ומתרגם.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתבי יחיאל ברי"ל בפרויקט בן-יהודה
- דוד תדהר (עורך), "יחיאל ברי"ל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 47
- רשימת הפרסומים של יחיאל ברי"ל, בקטלוג הספרייה הלאומית
- יחיאל בריל, יסוד המעלה, מגנצא, תרמ"ג / 1883, באתר היברובוקס
- קורות חייו של יחיאל ברי"ל באתר האינטרנט של מזכרת בתיה
- פנחס בן צבי גרייבסקי, ר' יחיאל בריל ז"ל: ליום מלאת ארבעים לפטירתו י"ד חשון תרפ"ז, דואר היום, 20 באוקטובר 1926
יחיאל בריל (1836-1886), דף שער בספרייה הלאומית- יחיאל ברי"ל, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הצבי | 31 דצמבר 1886 | אוסף העיתונות | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ עליו ראו: בן-ציון אייזנשטט, בריל, יצחק ליפא, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ה, עמודים 23–24, באתר היברובוקס
| בקרת זהויות |
|
|---|