יחסי ארצות הברית – לטביה
| יחסי ארצות הברית – לטביה | |
|---|---|
|
|
| |
| ארצות הברית | לטביה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 9,833,517 | 64,589 |
| אוכלוסייה | |
| 346,048,636 | 1,865,680 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 27,360,935 | 43,627 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 79,067 | 23,384 |
| משטר | |
| רפובליקה נשיאותית | רפובליקה |
היחסים שבין ארצות הברית של אמריקה לבין לטביה כוננו עם הקמת לטביה העצמאית לאחר מלחמת העולם הראשונה, וכיום מתקיימים יחסים דיפלומטיים מלאים ביניהם. על פי דו"ח המנהיגות העולמית של ארצות הברית לשנת 2012, 30% מהלטבים מרוצים מההנהגה האמריקנית, כאשר 30% אינם מסכימים ו-39% אינם בטוחים[1].
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארצות הברית הכירה ברפובליקה של לטביה דה יורה ב-28 ביולי 1922, וב-13 בנובמבר אותה שנה נפתחה צירות ארצות הברית בלטביה. הצירות פעלה בלטביה עד ל-5 בספטמבר 1940, אולם לאחר כיבוש המדינות הבלטיות בידי ברית המועצות היא נסגרה. מאידך, המשלחת הדיפלומטית הלטבית בארצות הברית המשיכה את פעילותה לאורך כל תקופת הכיבוש על ידי ברית המועצות בשנים 1940–1991. ממשלת ארצות הברית הכירה במשלחת הדיפלומטית של לטביה כנציגה המשפטית של הרפובליקה של אסטוניה, וההכרה ברצף המשפטי של הרפובליקה של לטביה היא אבן הפינה ליחסים בין לטביה לארצות הברית.
לאחר קריסת ברית המועצות בשנת 1991, פתחה ארצות הברית מחדש את השגרירות שלה בריגה, והיחסים בין שתי המדינות התפתחו מאז במהירות. לטביה וארצות הברית חתמו על אמנות השקעה, סחר, הגנה על קניין רוחני, הסגרה, סיוע משפטי הדדי, והימנעות מכפל מס, וכמו כן, לטביה נהנתה מטיפול מועדף ביותר עם ארצות הברית מאז דצמבר 1991.
יחסים דיפלומטיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארצות הברית מחזיקה בלטביה שגרירות בריגה. מאידך, לטביה מחזיקה בארצות הברית שגרירות בוושינגטון די. סי. ו-15 קונסוליות באנקורג', אטלנטה, שיקגו, סינסינטי, דטרויט, פורט לודרדייל, גרינוויל, יוסטון, לוס אנג'לס, ניו יורק, פילדלפיה, פרובידנס, סיילם, סן פרנסיסקו וסיאטל[2].
