לדלג לתוכן

יחס שקילות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בערך זה
נעשה שימוש
בסימנים מוסכמים
מתחום המתמטיקה.
להבהרת הסימנים
ראו סימון מתמטי.

52 יחסי השקילות האפשריים של קבוצה של 5 איברים. תאים שאינם לבנים הם איברים שמקיימים את הייחס. והצבעים השונים, מלבד אפור בהיר, מציינים את מחלקות השקילות (כל תא אפור בהיר הוא מחלקת השקילות של עצמו).

במתמטיקה, יחס שקילות הוא יחס בינארי שהוא רפלקסיבי, סימטרי וטרנזיטיבי.

כל יחס שקילות על קבוצה קובע חלוקה שלה לתת קבוצות שונות שנקראות מחלקות שקילות. שני איברים של הקבוצה הנתונה שקולים זה לזה אם ורק אם הם שייכים לאותה מחלקת שקילות.

הדוגמה הפשוטה ביותר ליחס שקילות היא יחס השוויון. דוגמאות נוספות כוללות דמיון וחפיפת משולשים, הקבלה בין ישרים, איזומורפיות של מבנים ועוד. זיהוי וחישוב של יחסי שקילות מעניינים הוא חלק חשוב במחקר המתמטי.

מרכזיותו של מושג זה בחשיבה המתמטית מודגמת באמרתו המפורסמת של אנרי פואנקרה, מגדולי המתמטיקאים במחצית השנייה של המאה התשע-עשרה: "מתמטיקה היא האמנות של קריאה באותו שם לדברים שונים".

יחס בינארי מעל קבוצה הוא תת-קבוצה של המכפלה הקרטזית , כלומר: . כלומר: הוא קבוצה של זוגות סדורים כך שכל איבר בזוג שייך ל-. אם אזי מקובל לסמן .

יחס מעל קבוצה נקרא יחס שקילות אם הוא מקיים את התכונות הבאות:

  1. רפלקסיביות: כל איבר עומד ביחס עם עצמו, כלומר לכל . לדוגמה, תכונה זו מתקיימת תמיד עבור היחס "שווה ל", כי כל איבר תמיד שווה לעצמו.
  2. סימטריות: אם עומד ביחס עם אזי גם עומד ביחס עם , כלומר: . לדוגמה: היחס "אח של" הוא סימטרי כי אם יעקב אח של עשו אז גם עשו אח של יעקב. לעומת זאת, יחס ההורות "אב של" איננו סימטרי כי אם יצחק אב של יעקב, יעקב אינו אב של יצחק.
  3. טרנזיטיביות: אם נמצא ביחס ל- ו- נמצא באותו היחס ל- אזי גם בין ל- מתקיים אותו היחס, ובניסוח פורמלי: . לדוגמה, תכונה זו מתקיימת תמיד עבור היחס "קטן מ", כי אם קטן מ- ו- קטן מ-, אז קטן מ-.

סימטריה וטרנזיטיביות אינן מספיקות כדי להכריח יחס להיות רפלקסיבי. לדוגמה, היחס הריק (שלא מתקיים לאף זוג איברים) על קבוצה לא ריקה הוא סימטרי וטרנזיטיבי באופן ריק, אך אינו רפלקסיבי.

מחלקות שקילות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיגול מחולק למחלקות שקילות המסומנות בצבעים שונים.
ערך מורחב – מחלקות שקילות

יחס שקילות מחלק את הקבוצה, שמעליה הוא מוגדר, למחלקות שקילות: בהינתן קבוצה ויחס שקילות שהוגדר עליה, מגדירים את מחלקת השקילות של איבר כלשהו כקבוצת כל האיברים השקולים לו. מתכונות יחס השקילות עולה שכל איבר בקבוצה יהיה שייך למחלקת שקילות אחת בלבד, ולכן יחס השקילות מחלק את הקבוצה לתת קבוצות זרות שהאיחוד שלהן הוא הקבוצה כולה.

לדוגמה: בהנחה שכל אדם בעולם הוא תושב של מדינה אחת ויחידה, הרי היחס "בעל תושבות משותפת" מחלק את כל תושבי העולם למחלקות שקילות, שכל אחת מהן מכילה את כל תושביה של מדינה מסוימת.

בנוסף, בהינתן חלוקה של הקבוצה, ניתן לבנות יחס שקילות כך שכל זוג איברים נמצא ביחס שקילות אם ורק אם שני האיברים היו באותה קבוצה בחלוקה.

את מחלקת השקילות של איבר a כלשהו המקיים ניתן לסמן ב- ā או Sa, ואת החלוקה של קבוצה A כלשהי למחלקות שקילות ב- πA או π אם ידוע באיזו קבוצה מדובר.

קבוצת המנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קבוצת המנה

אוסף מחלקות השקילות של קבוצה על פי יחס שקילות מסוים מכונה קבוצת המנה שלה. כל מחלקה מיוצגת לרוב על ידי איבר ("נציג") מהקבוצה המקורית. בדוגמה לעיל, תהיה קבוצת המנה לפי יחס השקילות שהוגדר, קבוצה המכילה את כל המדינות בעולם.

הגדרה זו משמשת, בין השאר, לצורך בנייה של מערכות מספרים, על ידי הגדרת מספר רציונלי כמחלקת שקילות של היחס . בצורה הזו קבוצת המספרים הרציונליים היא קבוצת המנה של לפי אותו יחס. גם בניית המספרים הממשיים מתוך הרציונליים יכולה להיעשות על ידי שימוש במחלקות שקילות, כאשר בונים את המספרים הממשיים על ידי השלמה של המספרים הרציונליים.

במקרים רבים במתמטיקה מגדירים פונקציות בין מחלקות שקילות על ידי נציגים של אותן מחלקות. במקרה כזה כדי שמה שיתקבל יהיה באמת פונקציה צריך לוודא שהערך המתקבל אינו תלוי בנציג שנבחר. לדוגמה כאשר מגדירים חיבור בין המספרים הרציונליים (שמוגדרים כמחלקות שקילות של זוגות סדורים של מספרים טבעיים) מגדירים זאת על ידי נציגים. במקרה הזה יש לוודא שלפעולה ולפעולה יש תוצאות שקולות.

  • יחס השוויון:
  • יחס שקילות מודולו :
  • באופן כללי בהינתן חוג ואידיאל דו-צדדי , ניתן להגדיר יחס שקילות ~ על על ידי:
.
  • כל פונקציה מגדירה יחס שקילות של שני איברים המועתקים לאותו איבר: .
  • חפיפה, דמיון והיחס הטריוויאלי (כל דבר שקול לכל דבר אחר) הם יחסי שקילות.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחס שקילות בוויקישיתוף