יעקב חיים סופר
 | |
| הרב יעקב חיים סופר | |
| לידה |
1870 ה'תרכ"ז או ה'תר"ל בגדאד שבעיראק  |
|---|---|
| פטירה |
1939 (בגיל 69 בערך) ט' בסיוון ה'תרצ"ט ירושלים |
| כינוי | כף החיים |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| מקום פעילות | בגדאד, ירושלים |
| תקופת הפעילות |
?–1939 |
| תחומי עיסוק | הלכה, קבלה, סת"ם |
| תפקידים נוספים | דרשן |
| רבותיו | הרב אלישע דנגור, הרב יוסף חיים, הרב חיים שאול הכהן דוויק |
| תלמידיו | הרב יהודה צדקה, ראש ישיבת פורת יוסף |
| חיבוריו | כף החיים, חיים עד העולם, ישמח ישראל, קול יעקב, יגל יעקב, חוקי חיים |
  | |
הרב יעקב חיים סופר (ה'תרכ"ז[1] או ה'תר"ל[2] 1869 – ט' בסיוון ה'תרצ"ט, 27 במאי 1939) היה מקובל, מחבר ופוסק הלכה, נולד בבגדאד ועלה לארץ ישראל. כתב את סדרת ספרי ההלכה כף החיים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בבגדאד בירת עיראק, לרב יצחק ברוך ממשפחת "מוסה" ולאסתר. למד מאביו תורה וכתיבת סת"ם. התחנך בישיבת "מדרש בית זלכה" בראשות הרב עבדאללה סומך, ולמד בין היתר אצל הרב אלישע דנגור. הושפע בלימוד תורה וקבלה מהרב יוסף חיים - בעל ה"בן איש חי", והוסמך על-ידו למו"צ. נשא לאשה את פרחה בדהובא.[3] לפרנסתו עבד כסופר סת"ם, ומכאן שם משפחתו "סופר".
בראש חודש סיוון ה'תרס"ד (1904) עלה לארץ ישראל עם חבריו הרבנים יחזקאל עזרא רחמים וצדקה חוצין. גר בשכונת בית ישראל בירושלים ולמד בישיבת המקובלים בית אל. בשנת ה'תרס"ט הקים עם הרב יחזקאל עזרא הלוי, החברותא שלו, את בית הכנסת "שושנים לדוד" שבו דרש בשבתות וימים טובים. למד וחיבר את ספריו בעליית בית הכנסת (כיום היא עזרת נשים). מאוחר יותר הצטרף ללומדי הקבלה בישיבת רחובות הנהר, שם היה תלמיד חבר לרב חיים שאול הכהן דוויק.[4]
נפטר בגיל 69, ביום שבת, ט' בסיוון ה'תרצ"ט (1939). נקבר בחלקת החסידים שבבית הקברות היהודי בהר הזיתים.
נינו הוא הרב יעקב חיים סופר, שעומד בראש ישיבת 'כף החיים' שהוקמה על שמו. נין נוסף הוא הרב אליהו ציון סופר, ששימש כראש ישיבת רכסים.
ספרו כף החיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – כף החיים
במשך קרוב לארבעים שנה, החל מהיותו כבן שלושים עד פטירתו, עסק הרב סופר בכתיבת והדפסת חיבורו "כף החיים" על השולחן ערוך, בשמונה כרכים על חלק אורח חיים וכרך אחד על יורה דעה.
לאחר פטירתו, בשנת ה'תשי"ז, הדפיסו בניו, שלום ומשה סופר, מהדורה חדשה של החיבור, והוסיפו כרך נוסף על יורה דעה, מתוך כתב ידו. החיבור הוגה ותוקן על ידי הרב עובדיה יוסף, שגם כתב את החלק החסר בכרך החדש (מסימן קיז אות יג עד סוף סימן קיט), בסגנון הספר. ויחד עם רבו הרב עזרא עטיה כתב את ההקדמה למהדורה.
בשנת ה'תשע"ה יצאו כרכי החיבור במהדורה חדשה, כולל השלמות רבות מכתב ידו, שנמצא לאחר 78 שנים בגניזת גג בית הכנסת בבא תמא.
הספר דומה במבנהו ל"משנה ברורה", באשר שניהם מבארים את דברי השולחן ערוך והפוסקים בנושאים הנידונים, על בסיס הספרות ההלכתית לאורך הדורות; אך בשונה מהמשנה ברורה, ה"כף החיים" אינו מתמקד בהבאת ההלכה הפסוקה, אלא מביא את מגוון הדעות שבעניין, ולבסוף מכריע. כמו כן בניגוד ל"משנה ברורה", ה"כף החיים" מביא בהרחבה גם את שיטות ופסקי המקובלים, בפרט האר"י והרש"ש. בכך הוא ממשיך את שיטת הפסיקה של רבו הרב יוסף חיים.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כף החיים - י' חלקים, על כל שולחן ערוך אורח חיים, ושולחן ערוך יורה דעה עד סוף סימן קי"ט
- קול יעקב - על הלכות סת"ם, ירושלים ה'תר"ע
- חיים עד העולם - דרשות וביאורים לסיומי מסכתות הש"ס, ירושלים ה'תרפ"א
- יגל יעקב - דרשות על סדר פרשת השבוע, ירושלים ה'תרס"ו
- ישמח ישראל - ב' חלקים, דרשות על סדר פרשת השבוע, ירושלים ה'תשמ"ט
- חוקי חיים - דרשות בציבור, ירושלים ה'תרע"א
- קובץ תשובות (י' תשובות בהלכה) נדפסו לראשונה בספר שיח שושנים
ספרים נוספים שלו מצויים בכתב יד, בהם: באר מים חיים - שו"ת; בית יעקב - דרשות על פרשת השבוע; חפץ בחיים - דרשות; עדות ביעקב - דרשות לארבע פרשיות, שבת הגדול ועוד וביאור פרקי אבות; חזיונות יעקב - קרוב ל-800 חלומות וגילויים; הערות והארות על ספר זבחי צדק; קונטרס קטן כוונות הפסח על הגדה של פסח.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יעקב גליס, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל, ירושלים תשל"ה
- יעקב גליס, מגדולי ירושלים, ירושלים תשכ"ז (אישים וחכמים מספר 25)
- הקדמת ספר ישמח ישראל, ביוגרפיה מאת ניניו, ירושלים תשמ"ט (עמ' 1–8)
- הקדמת ספר כף החיים, פרקים מתולדות חייו שנכתבו על ידי הרב עזרא עטייה והרב עובדיה יוסף, ירושלים התשכ"ט
- אברהם אליעזר סופר (בן נינו), תולדות כף החיים, ירושלים התש"ע
- הרב יהושע משה, קץ הימין (ביוגרפיית חכמי בבל), ירושלים תשכ"ז
- גדעון גילקארוב, ספר האיר המזרח ירושלים תשס"ב
- שמואל קרלינסקי, גיליון קדושת ציון, טבת תש"פ, עמ' 23-26.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אברהם בן יעקב, מגדולי חכמי ירושלים: שלושים שנה לפטירתו של הרב יעקב חיים סופר ז"ל, הצופה, 16 ביולי 1969, עמ' 3
- יעקב חיים סופר, באתר "החכם היומי"
יעקב חיים בן יצחק ברוך אליהו סופר (1870-1939), דף שער בספרייה הלאומית
- ספריו
- כף החיים, ירושלים תשכ"ט, באתר היברובוקס
- קול יעקב, באתר היברובוקס
- חיים עד העולם, באתר היברובוקס
- חוקי חיים, באתר היברובוקס
- יגל יעקב, באתר היברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ דוד תדהר (עורך), "הרב יעקב חיים סופר", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3765; אברהם בן-יעקב, יהודי בבל בארץ ישראל, ירושלים תש"מ, עמ' 366.
- ^ לפי בניו ואחרים בהקדמה של המהדורה השנייה של הספר "כף החיים"; יעקב גליס, מגדולי ירושלים, ירושלים תשכ"ז, עמ' רמ"א; הרב יחיאל מיכל שטרן, גדולי הדורות, כרך ג', ירושלים תשנ"ו, עמ' 1076.
- ^ המבוא לספרו ישמח ישראל על התורה, חלק א
- ^ איגוד עמלי התורה, מדור 'מאורי האומה', הקהילות - גיליון י"ד, ירושלים: הוצאת טקסט רץ, תשפ"א
| פרשני הטור והשולחן ערוך | ||
|---|---|---|
| על כל החלקים | באר הגולה • באר היטב • ב"ח • ביאור הגר"א • בית יוסף • דרכי משה • כנסת הגדולה • ברכי יוסף | |
| על אורח חיים | מגן אברהם • ט"ז • פרי חדש • שערי תשובה • מחצית השקל • שולחן גבוה • מטה יהודה • פתח הדביר • תוספת שבת • מחזיק ברכה • פרי מגדים • משנה ברורה • שתילי זיתים • כף החיים • מור וקציעה | |
| על יורה דעה | שפתי כהן • ט"ז • מחצית השקל • פרי חדש • פתחי תשובה • כרתי ופלתי • שלחן גבוה • שבט יהודה • דגול מרבבה • מחזיק ברכה • פרי מגדים • כף החיים • בית הלל • חידושי הרי"ם • ערוגות הבושם | |
| על אבן העזר | חלקת מחוקק • בית שמואל • פתחי תשובה • בית הלל • חידושי הרי"ם • אבני מילואים | |
| על חושן משפט | סמ"ע • שפתי כהן • ט"ז • פתחי תשובה • אורים ותומים • נתיבות המשפט • קצות החושן • חידושי הרי"ם | |
| בקרת זהויות |
|
|---|