יעקב משה הלל
 | |
| לידה |
8 באוגוסט 1945 (בן 79) כ"ט באב תש"ה מומבאי, הראג' הבריטי  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| השכלה | |
| מקום פעילות | ישראל |
| השתייכות | חרדים |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבת המקובלים אהבת שלום |
| תלמידיו | הרב שמשון פינקוס |
  | |
הרב יעקב משה הלל (נולד בכ"ט באב תש"ה, 8 באוגוסט 1945) הוא פוסק, מקובל, מחבר ספרים וראש מוסדות חברת אהבת שלום.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלל נולד בקהילה הבגדאדית במומבאי למשה הלל, יליד בגדאד (נכדו של הרב אברהם הלל שכיהן כאב"ד בבגדאד) ולגלדיס כתון לבית קמארה, ילידת בצרה, נכדת הגביר ששון סומך (בן דודו של הרב עבדאללה סומך). הוא נקרא בשם "יעקב" אך חותם את שמו "יעקב משה" על שם אביו כמנהג יהודי בבל.
בבגרותו חי באנגליה, שם למד בישיבת גייטסהד, אצל הרב לייב גורביץ, ולאחר מכן עלה לישראל ולמד בישיבת פוניבז' בבני ברק, שם התקרב למי שהוא רואה בו את רבו - הרב שך.
נשוי לציונה, בתו של הרב יצחק אוחנה, שהיה רבה הראשי של קריית שמונה.
לאחר נישואיו למד במכון להכשרת דיינים ורבנים שהקים הראשון לציון הרב יצחק נסים, ובמכון הארי פישל. את יסודות חכמת הקבלה למד בין היתר אצל הרב מרדכי עטיה (הסב), ובמשך מספר שנים למד בחברותא עם הרב ששון מזרחי, מחבר סדרת הספרים "באתי לגני".
מוסדותיו ופעילותו הציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאז שנת תשל"ב הוא מוסר שיעורים יומיים בקבלה. בתחילת שנות ה-70 הקים בירושלים את ישיבת המקובלים "חברת אהבת שלום", על שם חבורת המקובלים בראשות הרש"ש רבי שלום שרעבי. בשנים הראשונות הוא כיהן בראשותה יחד עם הרב דוד בצרי. בהמשך פרש הרב בצרי והקים את ישיבת השלום. בין המשתתפים בשיעוריו בישיבה במשך השנים היו: הרב שמשון פינקוס, הרב שמואל אוירבאך, הרב ישראל אליהו וינטרויב, הרב מיכל זילבר ראש ישיבת זוויעהל, הרב שמואל בצלאל ראש ישיבת פורת יוסף, הרב אהרון סלוטקי ובנו הרב אליהו דוד סלוטקי ראש ישיבת שער השמים, הרב דניאל פריש בעל "מתוק מדבש", ועוד.[דרוש מקור]
בשנת ה'תשנ"ג היה בין מקימי ארגון מרביצי תורה ספרדים, עם ראשי ישיבות ספרדים נוספים.
הרב הלל עומד בראש מוסדות "חברת אהבת שלום", הכוללים ארגונים ומוסדות רבים, בהם ארגון 'שלום לעם' שפועל להחזרה בתשובה של בני נוער, ומונה כמאתיים וחמישים מדרשיות בכל רחבי הארץ, בראשות בנו הרב חיים הלל, סמינר בנות אלישבע לבנות בירושלים, בניהולו של בנו הרב אברהם הלל, וישיבת עץ החיים לבעלי תשובה במבנה ספריית בני ברית בירושלים, בראשות בנו הרב יוסף הלל.
הוא עומד בראש רשת של כוללים בשם "אהבת שלום" המונה כעשרים סניפים בכל רחבי הארץ, בעיקר באזור ירושלים. ברבות השנים רבים מהדיינים למדו בכוללי חושן משפט שבראשותו. בראשות ובניהול הכוללים עומדים בניו הרב אליהו הלל והרב יוסף הלל.
כמו כן הרב עומד בראש רשת כוללי ערב ללימוד הלכה בשם "אליבא דהילכתא", שבהם אלפי אברכים, בראשות בנו הרב יהודה הלל. הרשת מונה למעלה ממאה סניפים בכל רחבי הארץ. מידי כמה שנים נערך מעמד סיום גדול על ידי רשת הכוללים, בו משתתפים כל האברכים ובראשותם מרנן גדולי ישראל (בין הרבנים שהשתתפו במשך השנים היו, הרב חיים קנייבסקי, הרב מיכל יהודה לפקוביץ, הרב גרשון אדלשטיין, הרב שלום כהן, הרב דוב לנדו ועוד).
כמו-כן עומד בנשיאות ארגון "ושננתם" בו נבחנים אלפי בחורים ואברכים על גמרא רש"י ותוספות במבחן דו שנתי.
עומד בנשיאות בית הדין "אהבת שלום" לדיני ממונות, בראשות הרבנים הרב נפתלי נוסבוים והרב ראובן עבודי. בשנים האחרונות הוקם על ידי בנו הרב יהודה הלל גם "בית הוראה אהבת שלום" בו משיבים רבנים ודיינים ידועים על שאלות בכל חלקי השו"ע.
בשנים האחרונות הוקמו על ידי בניו קהילות שע"י מוסדות אהבת שלום ברחבי הארץ, ביניהם באחוזת ברכפלד במודיעין עילית, בראשות בנו הרב שלום הלל; בשכונת נווה יעקב בירושלים בראשות בנו הרב חיים הלל; בשכונת רמות פולין בירושלים בראשות בנו הרב יצחק הלל; וברמת בית שמש ד' בראשות בנו הרב דוד הלל.
בשנת תשע"ה הקים את ת"ת קהילות יעקב בשכונת נווה יעקב בירושלים, בראשות בנו הרב חיים הלל וחתנו הרב רפאל ברוך טולידנו.
הרב מוסר שיעורים בתחומים שונים, חלקם בשפה האנגלית. מדי שבוע אף מתפרסמים שיעורים שנמסרו מפיו באנגלית.
הרב כתב עשרות ספרים, בתחומים רבים, ובעיקר בתחום הקבלה.
בראשותו מכון אהבת שלום להוצאת ספרים, שעם השנים הוציא לאור מאות כרכים של ספרי מחברים מהדורות הקודמים, רובם מכתבי יד. בראש המכון עומד בנו הרב אברהם הלל. הרב הלל מחזיק באוסף נדיר של כתבי יד עתיקים, בעיקר בתחום הקבלה.
הרב הלל עסק בבחרותו בציור,[1] ואחד מציוריו נמכר בכ-40,000 דולר.[2]
מדי שנה במוצאי חג שמחת תורה הרב עורך מעמד "הקפות שניות" בהיכל ישיבת "אהבת שלום" בהשתתפות אלפים, בו הוא שר יחד עם בניו ונכדיו פיוטים לכבוד התורה, בעיקר משירי הבן איש חי, על פי הלחנים של יהודי בבל.
השקפתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]השקפת עולמו נחשבת לקנאית יותר, בעיקר ביחס לחברה הספרדית, ומזוהה עם עולם הישיבות הליטאי והנהגתו של הרב שך, אך אינו מזוהה עמם באופן רשמי, דבר המתבטא בעיקר בהימנעותו מלהביע דעה ביחס לבחירות. בנוסף, הוא נמצא בקשרי ידידות עם רבני העדה החרדית, ואף מוזמן לעיתים לנאום בכנסים של העדה החרדית עבור הציבור הספרדי שם שאינו דובר יידיש בדרך כלל.
בענייני הלכה הוא דוגל בשמירה על המסורת, ובעיקר על דרך הפסיקה המקובלת של החיד"א והבן איש חי, ומזוהה עם דרכו של הרב בן ציון אבא שאול.
הרב הלל היה מקורב לרב יצחק יעקב וייס, הרב יוסף שלום אלישיב, והרב חיים פנחס שיינברג. כמו כן, היה בקשר מיוחד עם הרב מרדכי אליהו, הרב יצחק כדורי, הרב ששון מזרחי.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אהבת שלום - על הרש"ש, שיטתו בקבלה וחיבוריו
- סידור כוונות אהבת שלום - (6 כרכים) הגדה של פסח, חנוכה ופורים, ספירת העומר, כוונות חג השבועות סוכות וכוונות נענועי הלולב. כרך נוסף כולל: כוונות הסעודה, כוונות ברכות הנהנין, כוונות הצדקה, כוונות פדיון נפש לחולה. בכל כרך מופיע קונטרס "שפת הים" ובו ביאור על הכוונות.
- שפת הים - (7 כרכים) ביאורים בסדרי הכוונות על פי הרש"ש. יצאו לאור כרכים: שבועות, פסח, שובבי"ם, חנוכה, ספירת העומר, סעודה וברכות הנהנין.
- ושבתה הארץ - בעניין סדר הכוונות בשנת השמיטה. כולל קונטרס "כנסייה לשם שמים" - לקט מגדולי הדורות בנושא הכוונות בשנת השמיטה, ומאמר "בעניין סדר הכוונות בשנת היובל".
- שרשי הים - (5 כרכים) ביאורים על ספר עץ חיים של רבי חיים ויטל. כולל פירוש המבאר את דבריו וכן ביאורים וחידושים
- שרשי הים - חידושים וביאורים על שער התיקון מתוך ספר עץ חיים של רבי חיים ויטל
- אספקלריא דנהרא - ביאור על הקדמת רחובות הנהר של הרש"ש. מכיל שני פירושים, ביאור רהוט בשם "נהרא ופשטא", ועיונים וביאורים בשם "מעמקי הים".
- וישב הים - (4 כרכים) שאלות ותשובות הלכה למעשה על ארבעת חלקי שולחן ערוך, משולבים בהנהגות על פי הקבלה
- גלי הים - פירושים חידושים וביאורים על שער הכוונות להאר"י ונהר שלום וסידור הכוונות לרש"ש
- הבן בחכמה - (3 כרכים) מאמרים וביאורים בתורת הקבלה ובכוונות הרש"ש
- " פאת הים" - הערות וביאורים על ספר שער הכוונות - דרושי פסח, ספירת העומר, ושבועות
- ביאורים והגהות על כתבי יד של המקובל רבי שאול דויק הכהן - על ספר "פאת השדה", בכתבי האר"י והרש"ש
- רוח הים - (4 כרכים) שיחות ומאמרים על ימים נוראים, פסח ושבועות, מאמרים בענייני השעה, הספדים
- תקנת השבים - מאמרים בגדרי התשובה והתיקון על החטאים, ובפרט בעניין ימי השובבים. כולל קונטרס "פודה ומציל" סדרי תפילות ותיקונים לימי השובבים, וסדר פדיון "פ"ד תעניות"
- עד הגל הזה - על ל"ג בעומר והילולא דרבי שמעון בר יוחאי
- בנין אריאל פתח שער השמים - מבנה העולמות העליונים
- תמים תהיה - ביאור מצוות "תמים תהיה עם אלוקיך", וחובת ההתרחקות מקבלה מעשית ומקובלים מתחזים
- רני עקרה - ילקוט פקידת עקרות ועקרים, כולל עצות, סגולות, תפילות ודברי נחמה
- עמודי הוראה - ביאור על ספר "מורה באצבע" מרבי חיים יוסף דוד אזולאי
- גבורת האר"י - תשובות ומאמרים בעניין קביעת ההלכה במחלוקת בין הפוסקים והמקובלים וכללי הפסיקה כדעת המקובלים
- "ישמח משה" - הלכות וענייני אבילות
- "שנות חיים" - תולדות רבינו חיים ויטל
- תהלות יוסף - תולדות רבינו יוסף חיים מבגדאד
- ויצץ ציץ - קונטרס המבאר שגם לפי הקבלה יש מצווה שייראו הציציות של הטלית קטן לעיני כל
- עוטר ישראל בתפארה - בעניין הנחת תפילין של רש"י ושל רבינו תם, האם להניחם ביחד או בזה אחרי זה
- בין זרועות עולם - פסק בעניין כיוון העמדת המיטה בין דרום וצפון.
- ילקוט פטר חמור - בהלכות ובענייני פדיון פטר חמור, נערך עם חברי המכון של ישיבת "חברת אהבת שלום"
- סידור תפילת רפאל - עם הלכות ומוסר מספרי החיד"א, נערך עם חברי המכון של ישיבת "חברת אהבת שלום"
- "בן איש חי - תולדותיו, קורותיו ומורשתו לדורות", בניו שלום ואברהם בהנחייתו, בהוצאת "מרכז שלום לעם"
- כתבוני לדורות - תיאור השתלשלות כתיבת תורת האר"י. לטענת יוסף אביב"י חלקים נרחבים מהספר הועתקו מספרו בנין אריאל.[3]
- העובד הנאמן - ביאור י"ג עיקרי האמונה ועשר זכירות בשפה ברורה
- תומר דבורה עם ביאור אמת ליעקב, ה'תשפ"ד (2024)
דברי תורתו התפרסמו גם בירחון מקבציאל.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]חמיו היה הרב יצחק אוחנה רבה של קריית שמונה, לרב הלל נולדו 19 ילדים, אחד מהם נפטר בילדותו בתאונת דרכים.
בין בניו וחתניו:
- בנו הרב אברהם, ראש מכון אהבת שלום להוצאת ספרים, ומנהל סמינר "בנות אלישבע" לבנות בירושלים.
- בנו הרב יוסף, ראש ישיבת עץ החיים.
- בנו הרב אליהו, ראש רשת הכוללים חברת אהבת שלום.
- בנו הרב יהודה, ראש רשת הכוללים "אליבא דהלכתא", ומנהל בית הדין ובית ההוראה "אהבת שלום".
- בנו הרב שלום, ראש הקהילה והכוללים במודיעין עילית.
- בנו הרב חיים, ראש ארגון שלום לעם. בנו, יעקב, נהרג כלוחם בסיירת גולני בקרב עייתא א-שעב, בדרום לבנון במלחמת חרבות ברזל, בסוכות תשפ"ה.[4]
- בנו הרב יצחק, ראש הקהילה והכוללים בשכונת רמות בירושלים.
- בנו הרב משה, חוקר תורני, פרסם עשרות ספרים ומאמרים מחקריים מקיפים.
- בנו הרב דוד, ראש הקהילה והכוללים ברמת בית שמש.
- חתנו הרב דניאל טולידנו (בנו של הרב גבריאל טולידנו), מראשי ישיבת אור ברוך בירושלים.
- חתנו הרב שלום עמאר, ראש כולל "אהבת שלום" בשכונת גאולה בירושלים.
- חתנו הרב רפאל ברוך טולידנו, ראש כולל "אהבת שלום" בשכונת נווה יעקב בירושלים.
- חתנו הרב איתיאל אוחיון, מראשי ישיבת "היכל שמעון" בירושלים.
בין מחותניו, הרב גבריאל טולידנו ראש ישיבת אור ברוך, הרב דוד פרץ רבה של טבריה, הרב יצחק כהן רב שכונת שמואל הנביא, הרב אברהם עמאר ראש ישיבת אור ברוך לצעירים, הרב אברהם בן חיים הרב הראשי ליוצאי מרוקו בארצות הברית, והרב יצחק שרבני מרבני רמת ב"ש א'.
מגיסיו: הרב יוסף אוחנה רבה של קריית מוצקין, הרב צבי סימן טוב, הרב הראשי ליוצאי יהדות אפגניסטן וראש ישיבת אור התורה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יונתן מאיר, 'גילוי וגילוי בהסתר: על "ממשיכי" הרי"ל אשלג, ההתנגדות להם והפצת ספרות הסוד', קבלה: כתב עת לחקר כתבי המיסטיקה היהודית, טז (תשס"ז), עמ' 151–258
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Jonatan Meir, ‘The Boundaries of the Kabbalah: R. Yaakov Moshe Hillel and the Kabbalah in Jerusalem’, Kabbalah and Contemporary Spiritual Revival, ed. Boaz Huss, Beer Sheva 2011, pp. 163-180
יעקב בן משה הלל (1945-), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ציור של המקובל הרב יעקב משה הלל שליט"א, באתר מורשת מכירות פומביות.
- ^ אוהב שלום - הצייר שהפך לגאון מקובל, באתר כל הזמן
- ^ צפונות קובץ יז עמ' פה הע' 5.
- ^
סמ"ר יעקב הלל ז"ל, באתר צה"ל
