יצחק פייגנבוים
 | |
| תמונת הרב פייגנבוים | |
| לידה |
1828 ה'תקפ"ח |
|---|---|
| פטירה |
22 במאי 1911 (בגיל 83 בערך) כ"ד באייר ה'תרע"א |
| מקום פעילות |
ורשה, פולין  |
| רבותיו | מנחם מנדל מקוצק, יצחק מאיר אלתר, האבני נזר |
הרב יצחק הכהן פייגנבוים (1828, ה'תקפ"ח – 22 במאי 1911, כ"ד באייר ה'תרע"א) היה רב פולני-חסידי ששימש כאב"ד ורשה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יצחק הכהן פייגנבוים נולד בשנת ה'תקפ"ח בשילעץ, פרבר של ורשה, לאביו הרב ישראל איסר פייגנבוים, ואמו חנה גיטל לבית פיינליכט. משפחתו הייתה מצאצאי הרב יום טוב ליפמן הלר, בעל "תוספות יום טוב". בילדותו למד אצל מלמדים חשובים והיה נחשב לעילוי ביחס לבני גילו. בגיל 13 התקבל לישיבתו של בעל חידושי הרי"ם מחסידות גור, שהתגורר אז בוורשה. בגיל 18 נישא למינדל, בת דודו הרב נפתלי פיינליכט. היה נוסע לעיתים לרב-רבו, רבי מנחם מנדל מקוצק וספג ממנו את שיטתו בחסידות. לאחר פטירת הרבי מקוצק הקים בעל חידושי הרי"ם את חסידות גור בעיירה גורה קלוואריה הסמוכה לוורשה. רבי יצחק נסע תכופות לגור ואף היה מלמד את נכדי האדמו"ר. פטירת רבו, בכ"ג באדר ה'תרכ"ו הייתה מכה גדולה עבורו והוא התקשה למצוא רב חדש.
כהונתו כרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת ה'תרכ"ח (1868) התמנה לדיין בוורשה על ידי הרב דב בר מייזלש והמשיך להתגורר בשילעץ. בשנת ה'תר"ל נפטר הרב מייזלש והחל מאבק קשה בין החסידים למתנגדים בעיר על זהות מחליף מקומו. בתחילה מונה הרב יעקב גזונדהייט שהיה מעדת המתנגדים, אך לאחר מלחמת החסידים הוא נאלץ לוותר על כיסא הרבנות. במשך זמן רב התקשו לבחור ברב שהיה מקובל על שני הצדדים עד שעלה שמו של הרב פייגנבוים שהתחבב על ידי כל העדות. הרב פייגנבוים התמנה לראב"ד ורשה ועבר לעיר עצמה לרחוב גזיבוב. כחלק מתפקידו היה נציג רשמי של יהודי העיר ומעורב בכל המגעים עם השלטונות. עם תחילת כהונתו ייסד בביתו ישיבה. בתקופה זו החל להימנות על חסידי סוכטשוב וביקר רבות אצל רבי אברהם בורנשטיין שהעריכו מאוד.
בשנת ה'תרמ"ב (1882) הוציא לאור חתנו, הרב יעקב יוסף אייבשיץ, את ספרו של זקנו הרב יהונתן אייבשיץ, "אורים ותומים". הספר יצא מחדש עם הערות והגהות הרב פייגנבוים והספר נחשב למהדורה המדויקת ביותר של ספר זה".[1] מלבד פעולתו היום יומית הוציא הרב פייגנבוים ירחון לענייני הלכה בשם "שערי תורה".[2] הירחון החל להופיע בשנת ה'תרס"ד והופיעו בו רוב גדולי הדור. הרב פייגנבוים כתב את מאמר הפתיחה בכל גיליונות הירחון עד לפטירתו, שמונה שנים לאחר ייסודו. רוב כתביו נעלמו בשואה אך נכדו הרב יצחק הכהן פייגנבויים יחד עם הרב אברהם דוד מנדלבוים הוציאו לאור בשנת תשמ"ט את הכתבים ששרדו בספר בשם יפה דעת.[3]
תמיכתו בציונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב פייגנבוים תמך ביישוב ארץ ישראל והיה תומך נלהב של תנועת חובבי ציון, על אף מתנגדיה הרבים מקרב הרבנות האורתודוקסית. עם יסוד חברה של חובבי ציון בוורשה היה שותף פעיל בכל האסיפות והישיבות. הוא אף השתתף בחברת "מנוחה ונחלה" שרכשה בארץ את אדמת רחובות ורכש חלקות אדמה בעצמו. הרב גם נהג לשתות יין דווקא מתוצרת כרמל מזרחי בסעודות בהן היה נדרש לכוס של ברכה. בשנת ה'תר"ס (1900) פרסם גילוי דעת בעיתון הצפירה[4] בו הוא מצהיר בתמיכתו בתנועה הציונית.[5]
פטירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לעת זקנותו חדל מעסקי הציבור ועבר לאוטווצק שבפרוורי ורשה, למד תורה בביתו והגיה את כתביו הרבים. בכ"ד באייר ה'תרע"א (1911) נפטר הרב פייגנבוים בגיל שמונים ושלש. הלווייתו עברה ברחבי ורשה וכל חנויות היהודים היו סגורות בעת הלוויה. הלוויה הובילה אל בית העלמין היהודי בוורשה, שם נטמן. בהלווייתו השתתפו רבנים רבים מיהדות פולין.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לרב פייגנבוים היו שמונה ילדים – שלושה בנים וחמש בנות. רוב משפחתו נספתה בשואה.
- הרב יעקב שלמה – הוציא בשנת תרנ"ה, יחד עם אחיו ישראל איסר, את הספר "מלבושי יום טוב" של זקנם הרב יום טוב ליפמן הלר, על ספר "הלבוש" של הרב מרדכי יפה.
- הרב ישראל איסר – שימש כראש השוחטים בוורשה והמשיך לערוך את הירחון "שערי תורה" עד להירצחו בשואה.
- הרב משה
- פרידה – נישאה לרב יעקב יוסף אייבשיץ
- בלומה – נישאה לרב מרדכי שמואל גוטלעזר
- חנה גיטל – נישאה לרב אברהם נחום הלברשטט
- בתה רות שרדה את השואה ועלתה ארצה. רות נישאה לרב ד"ר ראובן פלדשוה, להם נולדו נקמיה בן שם-פלדשוה ויועזרה בן שם (כיום מריומה).
- בנה איסר (איזידור) היה פרטיזן במהלך השואה. לאחר השואה עלה לארץ אך נפטר ללא ילדים.
- צביה – נישאה לרב יעקב קופל וייסברג
- שרה – נישאה ר' יעקב חיים רוזנויין.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ישראל איסר פייגנבוים, אור פני יצחק, תרצ"ט, באתר היברובוקס
- נכדו הרב יצחק פייגנבוים, תולדות הגאון המחבר זצ"ל, יפה דעת, תשמ"ט, ירושלים, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אורים ותומים, ורשה: תרמ"ב, באתר היברובוקס
- ^ שערי תורה - חלק ראשון, ורשה: תרס"ג–תרס"ד, באתר היברובוקס
- ^ הרב יצחק פייגנבוים, יפה דעת, תשמ"ט, בהוצאת הרב דוד אברהם מנדלבוים, באתר אוצר החכמה
- ^ דעות הרבנים לטובת הציוניות, הצפירה, 10 במאי 1900
- ^ יצחק אלפסי, החסידות וארץ ישראל, עמ' 42–43, ירושלים: תש"ע, באתר אוצר החכמה