לדלג לתוכן

כאב ראש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כאב ראש
תחום נוירולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
גורם אנצפלופתיה עריכת הנתון בוויקינתונים
טיפול
קישורים ומאגרי מידע
MeSH D006261
סיווגים
ICD-10 R51 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כאב ראש הוא תופעה נפוצה יחסית, המתרחשת אצל כ-1% עד 2% מחולים המגיעים לחדר המיון[דרושה הבהרה] ואצל כ-4% מכלל האוכלוסייה. באופן כללי, כאב ראש יכול להיות שפיר כגון כאב ראש כרוני מסוג מיגרנה, אולם לעיתים כאב ראש מרמז על תהליך כגון גידול, דימום תת-עכבישי ותהליכים נוספים, שיש לטפל בהם במהירות היות שחלקם מסכני חיים.

חלוקה עיקרית לסוגי כאב ראש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאב ראש עם התפתחות חדה וחריפה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאב הראש יכול להיות חריף (אקוטי) - כאב זה מתפתח בפתאומיות והוא סוער. הסיבות השכיחות לכאב ראש מסוג זה הן דימום תת-ארכנואידלי (דימום מוחי תת-עכבישי), מחלות צרברו-ווסקולריות שונות, דלקת קרום המוח או דלקת מוח (אנצפליטיס), וכן מצבים כגון גלאוקומה.

כאב ראש עם התפתחות תת-חריפה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאב ראש זה מתפתח תוך ימים ובאופן פחות סוער. הסיבות השכיחות לכאב מסוג זה כוללות בין היתר דלקת עורק הצדע (temporal arteritis), תהליך של גידול תוך מוחי, דמם (המטומה) מוחי או מורסה מוחית, עלייה בלחץ תוך-גולגולתי משנית לגידול מוחי מדומה, נאורלגיה של העצב הטריגמינלי, יתר לחץ דם ועוד.

כאב ראש כרוני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוגדר ככאב ראש המופיע מעל 15 ימים בחודש ולפחות במשך 3 חודשים. נוהגים לחלק את כאב הראש הכרוני לשתי קבוצות:

  1. כאב ראש כרוני משני כגון:
    • משני למחלות כלי דם כמו דלקת עורק הצדע, דלקת דופן כלי דם (וסקוליטיס), דמם תת-דורלי כרוני. קרע בתוך דופן של עורק צוואר (בתירה, או דיסקציה), חסימה של סינוסים ורידיים תוך-גולגולתיים ועוד
    • משני לעלייה של הלחץ התוך-גולגולתי כתוצאה מגידול או גידול מדומה (פסוידוטומור).
    • משני לתת לחץ תוך-גולגולתי (כמו לאחר ניקור מותני - בחלק מהמקרים).
    • מחלות זיהומיות כרוניות כמו שחפת או HIV.
    • מחלות של עמוד השדרה הצווארי.
    • מחלות של פרקי לסת ושיניים.
    • משני לחבלת ראש.
    • משני לדיכאון.
  2. כאב ראש כרוני ראשוני כגון:
    • מיגרנה כרונית המתרחשת יותר מפעם בשבוע.
    • כאב ראש כתוצאה משימוש יתר בתרופות נוגדות כאב והתמכרות לחלק מתרופות אלו.
    • כאב ראש תעוקתי כרוני.
    • המיקראניה התקפית (פרוקסיסמלית).
    • כאב ראש מקבצי כרוני.

בירור ואיבחון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בירור מועד התחלת התלונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית, יש לברר את אופן ההתחלה של כאב הראש. כאב ראש חדש, שהחל בפתאומיות ושונה מכאב ראש בעבר, עלול להיות סימן לבעיה רצינית הדורשת התייחסות מיידית:

  • לעיתים רבות מטופל הסובל מכאב ראש עם התפתחות חדה ואקוטית יתארו כ"כאב הראש הכי גרוע שהיה לי בחיי", תלונה המרמזת לדימום תת-ארכנואידלי.
  • במידה וכאב הראש הפתאומי הוא מפושט, וכולל חום וקשיון עורף, יש לחשוד בדלקת קרום המוח.
  • במידה וכאב הראש כולל כאב עז בעין אחת, יש לחשוד בגלאוקומה.

עם זאת, לעיתים כאבי ראש חריפים יכולים לרמז גם עם מצבים שפירים יותר, כגון מחלה ויראלית או מחלות חום אחרות.

כאב ראש שהתפתח בהדרגה (תת-חריף) הוא כאב ראש שמתפתח לאורך ימים, שבועות ואף חודשים. כאשר הכאב מתפתח באופן פרוגרסיבי (הולך ומחמיר) יש לחשוד במצבים כגון גידול תוך מוחי, (לברר האם הייתה ירידה במשקל ולחפש בעיות נוירולוגיות נוספות), וגם לברר האם לאחרונה הייתה חבלת ראש שהביאה לדימום תת-דוראלי. יש לבדוק האם קיימות תלונות של הפרעת ראייה או סימנים היכולים לרמז על פגיעה ראומטולוגית (כדי לבחון האם מדובר בדלקת עורק הצדע). כאב ראש כרוני יכול להיות לאורך שנים, ולהתאפיין במחזוריות, לדוגמה מיגרנה או כאב ראש שכתוצאה ממתח. במידה והמטופל מתלונן על כאב ראש יש לבחון האם כאב הראש האמור דומה לכאב הראש המוכר לו מהעבר.

גורמים היכולים להביא להחמרת כאב הראש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים גורמים שונים היכולים להביא להתחלת כאב ראש או להחמרתו, ויכולים לספק אינפורמציה באשר למקור כאב הראש. גורמים אלו כוללים טיפול שיניים, ניתוחי עיניים או טיפול עיניים, סינוסיטיס חריפה או כרונית, מחלה ויראלית כללית, מתח, מצב רגשי, עייפות, מחזור, רעב, תרופות שונות, מאכלים מסוימים או אורות חזקים.

אפיון הכאב והתסמינים הנלווים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • יש לבחון האם הכאב הוא בעל אופי מיגרנוטי (פועם, לרוב בצד אחד של הראש, מוחמר בפעילות ומלווה בתסמינים אחרים כגון בחילה או הקאה ורגישות לרעש ואור), האם קיים לחץ מסביב לראש, האם קיים כאב חד וכדומה.
  • יש לבחון האם היה איבוד משקל לאחרונה (יכול לרמז על גידול, דיכאון או דלקת עורק הצדע).
  • חום או צמרמורות בשילוב עם כאב הראש מרמזות על תהליך דלקתי כגון דלקת קרום המוח.
  • קוצר נשימה או סימנים לבביים אחרים יחד עם כאב הראש יכולים לרמז על אנדוקרדיטיס שהביא ליצירת אבצסים במוח, למשל.
  • בעיות בראייה יחד עם כאב הראש יכולות לרמז על גלאוקומה, מיגרנה, גידול תוך מוחי.
  • בחילה והקאה מקושרות עם מיגרנה או עם כאב ראש חבלתי או בתר-חבלתי, אולם גם כתוצאה מגידול.
  • פוטופוביה (רגישות ניכרת לאור) - יכולה להתרחש במיגרנה, דלקת קרום המוח וכן דימום תת-ארכנואידלי.
  • נזלת ודמעת חד צדדיות אופייניות לכאב ראש מקבצי.

מיקום הכאב

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • כאב ראש חד צדדי – מופיע לרוב בכאב ראש מסוג מיגרנה או כאב ראש מקבצי.
  • כאב אוקולרי או רטרו-אוקולרי (מסביב לעין או מאחוריה) יכול לרמז על גלאוקומה, optic neuritis (דלקת של עצב הראייה), אולם גם יכול להופיע במיגרנה או בכאב ראש מקבצי.
  • כאב סביב האף הוא כאב המקושר לסינוסים, וביחד עם רגישות מעל הסינוסים עצמם, מרמז על סינוסיטיס.
  • כאב ראש המוגדר כ"לחץ" או "קסדה" על כל הראש אופייני לכאב ראש כתוצאה ממתח נפשי וחרדה (כאב ראש מתחי).

בדיקה גופנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבדיקת החולה יש לבחון ראשית סימנים חיוניים, הכוללים חום, דופק, לחץ דם ומאפייני נשימה. לאחר מכן יש לבדוק את המטופל באופן כללי, ולבחון האם ירד לאחרונה במשקלו, האם קיימות אוושות לבביות, מה מצב הפנים, הצוואר, הראש והגולגולת ולמקם את הכאב. בבדיקה נוירולוגית יש לבחון ראשית מהו המצב המנטלי, האם המטופל מבולבל (יכול לרמז על דימום תת-ארכנואידלי או דלקת המוח). לאחר מכן יש לבחון עצבים קרניאליים - בבדיקת עצבים קרניאליים ניתן להבחין למשל בבצקת פטמות (papilledema) אשר יכולה לרמז על עליה בלחץ תוך-גולגולתי ותהליכים נוספים. דימומים שטחיים ברשתית של הנבדק יכולים לרמז על דימום תת-ארכנואידלי. כמו כן יש להעריך תגובה מוטורית ותגובה סנסורית. תסמינים מוקדיים, כמו שיתוקים או הפרעת תחושה לסוגיה, יכולים להצביע על מהות הבעיה. אותו הדבר לגבי ההליכה ושווי המשקל. לאחר הבדיקה הגופנית, מבצעים, לרוב, בדיקות עזר כמו צילומים, בדיקות הדמיה אחרות, בדיקות מעבדה ועוד, במטרה להגיע לאבחנה הנכונה הקובעת את הטיפול בכאב הראש.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.