כמנתים

מפה המציגה את תפוצת האגאו

כְּמַנְתים (בשפתם קימנת ובאמהרית: ኩማንት "כְּמַנְת" וכן ቅማንት "קְמַנְת") היא קבוצה אתנית קטנה באתיופיה המשויכת לאגאו והחיה בעיקר בחבל ההיסטורי סקלת.

במפקד אוכלוסין משנת 1994 נמנו כמאה שבעים ושניים אלף כמנתים. שפתם, הכמנתית מצויה בסכנת הכחדה חמורה, היות שרוב ילדי הכמנתים דוברים כיום אמהרית.

תהליך דומה מוביל לירידת מעמדה של הדת הכמנתית ורוב האוכלוסייה הכמנתית כיום היא נוצרית. המתנצרים נוטים לאמץ זהות עדתית אמהרית.

הכמנתים חיים בשטחים שבין צ'ילגה לקירקיר, צפונית לאגם טאנה. רוב דוברי השפה חיים בסביבות אייקל, כשישים קילומטרים מערבית לגונדר.

דת

הדת המסורתית בקרב הכמנתים נקראת לעיתים "פגנית-עברית". הדת שאבה אלמנטים מן היהדות ואלמנטים פגניים. לדברי החוקר פרדריק ק' גאמסט, השפה העברית שבה משתמשת הקהילה והאלמנטים העבריים שבדת מעידים על כך שהתרבות והדת העברית הגיעה אל הכמנתים לפני כאלפיים שנה, בטרם עברה רבים משינויי היהדות. סקר שפות באתיופיה מעיד על כך שהדת הכמנתית והשפה הכמנתית נמצאות שתיהן בסכנת הכחדה וכי רוב הכמנתים מומרים לנצרות על ידי הכנסייה האורתודוקסית האתיופית ומוותרים על מורשתם הכמנתית.

מצוותיהם הדתיות של הכמנתים כוללות את קיום הכשרות על פי ספר ויקרא, פרק י"א, ככתבו. בדומה ליהדות המוכרת לנו, חברי הקהילה אוכלים חיות מותרות רק אם עברו שחיטה כשרה. מנהגיהם כוללים העלאת קורבנות וטיפול בחורשה הקדושה.

הפולחן הכמנתי נערך בחוץ, בדרך כלל באתר הקרוב לעץ קדוש שנקרא קולֶה. ככל הנראה מצב זה מדמה את נטיעת האשל בבאר שבע על ידי אברהם וקריאתו את שם השם.

יום השבת נשמר, ובו חל איסור להדליק אש. מידת החלת איסורים נוספים של היהדות לגבי השבת על קבוצה זו אינם ברורים.

שם האל הכמנתי הוא אדארה והוא קיים בכל מקום, על פי אמונתם. תחת האל קיימים המלאכים. המוערך מכולם הוא ג'אקאראטני. הבאים בחשיבותם הם מזגני ואנזטאטרה. בין המלאכים האחרים ניתן למצוא את קיברוואה, אדראיקי ושמני.

המנהיג הדתי האנושי הגבוה ביותר בקרב הכמנתים הוא "הכוהן הגדול" אשר מכונה וומבר שמשמעותו באמהרית "מושב". הוומבר נחשב מנהיגם של הכמנתים.

קבוצה זו חייתה בשכנות לצד ביתא ישראל, אך שתיהן היו עוינות זו לזו; ביתא ישראל ראו בכמנתים עובדי אלילים שאימצו חלק ממנהגיהם, וגם הנוצרים והמוסלמים מתייחסים כך לקבוצה. הכמנתים אינם רואים בעצמם יהודים.

היסטוריה

מוצאם של הכמנתים לא מתועד, היות שאין בידיהם היסטוריה כתובה. לפי מסורות שבעל פה, מייסד שבט הכמנתים הוא אדם בשם אנאייר, אשר נאמר כי היה נכדו של כנען בן חם בן נח. לאחר שבע שנות רעב בארצו, נדד אנאייר לאזור אגם טאנה באתיופיה. כאשר נדד עם אשתו וילדיו פגש את מייסד ביתא ישראל אשר נדד באותו כיוון. ככל הנראה היו שני המייסדים מכנען. תוכננה חתונה בין שתי המשפחות אך היא לא התממשה. המסורות שבעל פה לא מסבירות האם דובר בחתונה בין ראשי הבתים או על חתונה של נציגי הדורות הצעירים בין המשפחות (בדומה לרציונל שהוצג על ידי בני יעקב לשכם בן חמור החיווי לנישואיו עם דינה בת יעקב).

לדברי המיסיונר מהמאה ה-19, סמואל גובאט, נתפסו הכמנתים על ידי שכניהם האמהרים כמכשפים בדומה ליהודים (ביתא ישראל), לרוב המוסלמים ולכמה נוצרים. מעבר לכך, לא ידע גובאט רבות על הכמנתים.

לקריאה נוספת

• Taddesse Tamrat, "Process of Ethnic Interaction and Integration in Ethiopian History: The Case of the Agaw", The Journal of African History, Vol. 29, No. 1, Special Issue in Honour of Roland Oliver, 1988, pp. 5-18
• James Quirin, "Caste and Class in Historical North-West Ethiopia: The Beta Israel (Falasha) and Kemant, 1300-1900", The Journal of African History, Vol. 39, No. 2 (1998), pp. 195-220
• Frederick C. Gamst, The Qemant: a pagan-Hebraic peasantry of Ethiopia, Holt, Rinehart and Winston, 1969
• Graham Hancock, The sign and the seal: the quest for the lost Ark of the Covenant, Simon & Schuster, 1993, ISBN 0671865412

קישורים חיצוניים

• Olivier Tourny, "‘Kedassie’. A Kemant (Ethiopian Agaw) Ritual" in Svein Ege, Harald Aspen, Birhanu Teferra & Shiferaw Bekele (Editors), Proceedings of the 16th International Conference of Ethiopian Studies, Norwegian University of Science and Technology, 2009, p. 1225-1233
• Zelealem Leyew, Sociolinguistic Survey Report of the Kemant (Qimant) Language of Ethiopia, 2002