כריסטיאן צימרמן

כריסטיאן צימרמן
**Krystian Zimerman**
	צילום משנת 2018 בשווייץ
לידה	5 בדצמבר 1956 (בן 67); זאבז'ה, רפובליקת פולין
מוקד פעילות	פולין
מקום לימודים	האקדמיה למוזיקה של קטוביץ
סוגה	מוזיקה קלאסית
שפה מועדפת	פולנית
כלי נגינה	פסנתר
חברת תקליטים	דויטשה גרמופון
מספר צאצאים	2
פרסים והוקרה	מדליית זהב להצטיינות בתרבות (2010); מפקד עם כוכב של מסדר פולוניה רסטיטוטה (2013); פרס לאוני סונינג למוזיקה (1994); דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת פרדריק שופן למוזיקה (אוקטובר 2015) ;
	פרופיל ב-IMDb

כריסטיאן צימרמן (בפולנית: Krystian Zimerman; נולד ב-5 בדצמבר 1956) הוא פסנתרן ומנצח פולני. נחשב לאחד הפסנתרנים הוירטואוזים של זמננו.^[1] החל משנת 1996 הוא חי ומלמד בשווייץ.

ביוגרפיה

צימרמן נולד בזאבז'ה שבפולין כבנו של מריאן צימרמן, מהנדס, בצעירותו כדורגלן. הדוד מצד האב היה הנריק צימרמן, שנודע כמגן מפורסם של קבוצת הכדורגל "גורניק זאבז'ה". כריסטיאן צימרמן קיבל בילדותו את שיעורי המוזיקה הראשונים מאביו שהיה פסנתרן חובב. מאוחר יותר הוא למד בבית ספר מקומי למוזיקה, ואחרי שזכה בפרסים ראשונים בתחרויות לפסנתר עברה המשפחה לשכונת ברינוב בקטוביצה כדי לרשום את בנה בקונסרבטוריון שם, הוא אקדמיית קרול שימנובסקי למוזיקה. בקונסרבטוריון הוא היה תלמידו של אנדז'יי יאסינסקי.

הקריירה של צימרמן עלתה על דרך המלך בשנת 1975, כאשר זכה בתחרות הבינלאומית ע"ש שופן לפסנתר בוורשה. הוא ניגן עם הפילהרמונית של ברלין בניצוח הרברט פון קאראיין בשנת 1976. באותה שנה השתלם אצל ארתור רובינשטיין. הופעתו הראשונה בארצות הברית הייתה עם הפילהרמונית של ניו יורק ב-1979. הוא מרבה בסיורי קונצרטים ובהקלטות. מאז 1996 הוא מלמד פסנתר באקדמיה למוזיקה בבזל, שווייץ.

צימרמן נודע ביותר בפרשנויותיו למוזיקה רומנטית, אבל הוא מבצע גם מגוון רחב של יצירות קלאסיות ואף מעודד ביצועי מוזיקה בת זמננו. לדוגמה, ויטולד לוטוסלבסקי כתב את הקונצ'רטו שלו לפסנתר בשביל צימרמן, שאף הקליט אותו בהמשך. בין הקלטותיו המוכרות ביותר הקונצ'רטי לפסנתר של גריג ושומאן בניצוח קאראיין; הקונצ'רטי של ברהמס עם ליאונרד ברנשטיין, הקונצ'רטי לפסנתר של שופן, פעם בניצוח ג'וליני ובהקלטה מאוחרת יותר בניצוחו הוא מן הפסנתר; הקונצ'רטי לפסנתר של בטהובן בניצוח ברנשטיין; הקונצ'רטי הראשון והשני של רחמנינוב; הקונצ'רטי לפסנתר של ליסט עם סייג'י אוזאווה, ויצירות סולו לפסנתר מאת שופן, ליסט, דביסי ושוברט. ב-2006 הקליט צימרמן את הקונצ'רטו לפסנתר מס' 1 של ברהמס עם הפילהרמונית של ברלין בניצוח סיימון ראטל (DG 477 5413; Limited Edition DG 477 6021). בשנת 2015 לרגל התחרות הבינלאומית שופן בוורשה הקים צימרמן את הפרס כריסטיאן צימרמן לביצוע הטוב ביותר לסונטות של שופן. תחביב חשוב של האמן הוא בניית פסנתרים.

צימרמן נודע במזגו הסוער ובמודעותו הפוליטית. באפריל 2009 בעת קונצרט בלוס אנג'לס הודיע כי יפסיק לנגן בארצות הברית במחאה על החלטת הנשיא ברק אובמה להמשיך במדיניותו של ג'ורג' בוש הבן ולהציב טילים אמריקאים על שטח פולין, באומרו לקהל ”Get your hands off my country”. יש הסבורים כי האמן כעס גם על חיזוק אמצעי הבידוק הביטחוני בשדות התעופה של ארצות הברית אחרי מספטמבר 2001, כשפסנתר ה"סטיינוויי" שהביא איתו ניזוק קשות בעת בדיקתו בגלל ריח דבק חשוד.^[2] בהזדמנויות שונות הביע האמן בפני הקהל מחאות נגד הסחר בסרטוני וידאו בלתי חוקיים ונגד הסחר בנשק של שווייץ. ב-2013 הוא הפסיק קונצרט עם הפילהרמונית של אסן ברגע שהבחין בצופה שהקליט את הקונצרט. ב-2015 הוציא צימרמן לאור את יצירותיו לפסנתר של הפסנתרן בן ארצו, ניצול גטו ורשה, ולדיסלב שפילמן.

חייו הפרטיים

צימרמן חי עם אשתו, הכנרת מריה דריגיילו ושני ילדיהם - קלאודיה ורישארד - בבינינגן, על יד בזל בשווייץ.

פרסים ואותות כבוד

תחרות הפסנתר הבינלאומית על שם פרדריק שופן, וורשה, 1975, (פרס ראשון)
פרס זונינג, דנמרק, 1994
דוקטור לשם כבוד של האוניברסיטה למוזיקה ע"ש פרדריק שופן בוורשה, אוקטובר 2015

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כריסטיאן צימרמן בוויקישיתוף

כריסטיאן צימרמן, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
כריסטיאן צימרמן, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
כריסטיאן צימרמן, באתר ספוטיפיי
כריסטיאן צימרמן, באתר AllMusic (באנגלית)
כריסטיאן צימרמן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
כריסטיאן צימרמן, באתר Discogs (באנגלית)
כריסטיאן צימרמן, באתר Songkick (באנגלית)

הערות שוליים

^ The 20 Greatest Pianists of all time באתר Classical Music של ה-BBC, 5 בפברואר 2019
^ Andrew Gumbel, ‏Polish pianist stops show with anti-US tirade, Guardian, 28 באפריל 2009

[1] The 20 Greatest Pianists of all time באתר Classical Music של ה-BBC, 5 בפברואר 2019

[2] Andrew Gumbel, ‏Polish pianist stops show with anti-US tirade, Guardian, 28 באפריל 2009

[1]

[2]

זוכי פרס לאוני סונינג למוזיקה
1959–1980	איגור סטרווינסקי (1959) • ליאונרד ברנשטיין (1965) • בירגיט נילסון (1966) • ויטולד לוטוסלבסקי (1967) • בנג'מין בריטן (1968) • בוריס כריסטוף (1969) • סרג'יו צ'ליבידאקה (1970) • ארתור רובינשטיין (1971) • יהודי מנוחין (1972) • דמיטרי שוסטקוביץ' (1973) • אנדרס סגוביה (1974) • דיטריך פישר-דיסקאו (1975) • מוגנס וולדיקה (1976) • אוליבייה מסייאן (1977) • ז'אן-פייר רמפל (1978) • ג'נט בייקר (1979) • מארי-קלייר אליין (1980)
1981–2000	מסטיסלב רוסטרופוביץ' (1981) • אייזק שטרן (1982) • רפאל קובליק (1983) • מיילס דייוויס (1984) • פייר בולז (1985) • סביאטוסלב ריכטר (1986) • היינץ הוליגר (1987) • פטר שרייר (1988) • גדעון קרמר (1989) • ג'רג' ליגטי (1990) • אריק אריקסון (1991) • גאורג שולטי (1992) • ניקולאוס הרנונקור (1993) • כריסטיאן צימרמן (1994) • יורי בשמט (1995) • פר נירגארד (1996) • אנדראש שיף (1997) • הילדגארד בהרנס (1998) • סופיה גוביידולינה (1999) • מיכלה פטרי (2000)
2001–2020	אן-סופי מוטר (2001) • אלפרד ברנדל (2002) • ג'רג' קורטג (2003) • קית' ג'ארט (2004) • ג'ון אליוט גרדינר (2005) • יו-יו מה (2006) • לארס אולריק מורטנסן (2007) • ארוו פרט (2008) • דניאל בארנבוים (2009) • צ'צ'יליה ברטולי (2010) • קאייה סאאריאהו (2011) • ז'ורדי סאוואל (2012) • סיימון ראטל (2013) • מרטין פרוסט (2014) • תומאס אדס (2015) • הרברט בלומסטדט (2016) • לאונידס קבקוס (2017) • מאריס יאנסונס (2018) • הנס אברהמסן (2019) • ברברה האניגן (2020)
2021 ואילך	אנסוק צ'ין (2021) • פייר לורן איימארד (2022) • אוולין גלני (2023) • עמנואל פהו (2024)