לדלג לתוכן

כריס פול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כריס פול
Chris Paul
כריס פול במשחק האולסטאר ה-12 שלו ב-2022
כריס פול במשחק האולסטאר ה-12 שלו ב-2022
לידה 6 במאי 1985 (בן 39)
לואיוויל שבקרוליינה הצפונית
עמדה רכז
גובה 1.83 מטר
מספר 3
מכללה אוניברסיטת וייק פורסט
דראפט בחירה רביעית, 2005
ניו אורלינס הורנטס
קבוצות כשחקן
2005–2011
2011–2017
2017–2019
2019–2020
2020–2023
2023–2024
2024–		 ניו אורלינס הורנטס
לוס אנג'לס קליפרס
יוסטון רוקטס
אוקלהומה סיטי ת'אנדר
פיניקס סאנס
גולדן סטייט ווריורס
סן אנטוניו ספרס
הישגים כשחקן
מאזן מדליות
מתחרה עבור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
המשחקים האולימפיים
זהבלונדון 2012כדורסל גברים
זהבבייג'ינג 2008כדורסל גברים
אליפות העולם
ארדיפן 2006כדורסל גברים

כריסטופר עמנואל "כריס" פול (באנגלית: Christopher "Chris" Emmanuel Paul; נולד ב-6 במאי 1985) הוא כדורסלן אמריקאי המשחק בעמדת הרכז בקבוצת סן אנטוניו ספרס מליגת ה-NBA.

פול, המתנשא לגובה של 1.83 מטר, נחשב בעברו לאחד מבכירי הכדורסלנים בליגת ה-NBA.‏[1] הוא נבחר לחמישיית העונה ארבע פעמים, שלוש פעמים לחמישייה השנייה ופעם לשלישית. אל חמישיית ההגנה של העונה הוא נבחר שבע פעמים, ופעמיים לחמישיית ההגנה השנייה. בעונתו הראשונה בליגה נבחר לרוקי השנה, ולאורך השנים השתתף באחד עשר משחקי אולסטאר, ואף נבחר לשחקן המצטיין של המשחק בשנת 2013.

לאורך השנים היה פול שש פעמים מלך החטיפות של ה-NBA, יותר מכל שחקן אחר בהיסטוריה,[2] וארבע פעמים מלך האסיסטים של ה-NBA. פול הוא מוסר האסיסטים הפורה ביותר מבין שחקני הליגה הפעילים, והמקום השלישי בכל הזמנים.

כמו כן משמש פול נשיאו של ארגון שחקני ה-NBA מאז אוגוסט 2013.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פול נולד בעיר לואיוויל שבצפון קרוליינה ובנערותו למד בתיכון בעיר מגוריו. הוא השתתף בנבחרת הפוטבול של בית הספר, ועל אף כישרונו בכדורסל, התקשה בשנתיים הראשונות להשתלב במדי הקבוצה בה כיכב אחיו סי.ג'יי, משום שעד סוף כיתה י' צמח לגובה של 1.57 מטרים בלבד.[3]

בשנתו האחרונה בתיכון כבר היה פול לשחקן המוביל של קבוצת הכדורסל של בית הספר. הוא רשם ממוצעים של 30.8 נקודות, 8.0 אסיסטים, 6.0 חטיפות כדור ו-5.0 ריבאונדים למשחק. הוא הוביל את נבחרת בית הספר למאזן של 27 ניצחונות מול שלושה הפסדים בלבד, הוזמן להשתתף במשחק מקדונלד'ס אול-אמריקן ונבחר לתואר מר הכדורסל של צפון קרוליינה.[4]

במהלך שנתו האחרונה בבית הספר התיכון, נרצח סבו של פול, איתו היה לו קשר קרוב, על ידי חמישה נערים ששדדו את ארנקו. מספר ימים לאחר הרצח, החליט פול לקלוע לזכרו 61 נקודות, נקודה אחת לכל שנה מחייו של סבו. את הסל שהביא אותו לנקודה ה-61, קלע פול תוך כדי שנשרקה עליו עבירה. על מנת שלא לעבור את מספר הנקודות, זרק פול איירבול מכוון בזריקת העונשין הנוספת, וירד מהמגרש בדמעות.[5]

בליגת המכללות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום לימודיו התיכוניים החל פול ללמוד באוניברסיטת וייק פורסט שבצפון קרוליינה ושיחק בקבוצת הכדורסל של האוניברסיטה המשחקת בחטיבת החוף האטלנטי של ליגת ה-NCAA (נקראת ה-ACC).

כבר בעונת הפרשמן היה פול לשחקן מפתח בקבוצה. הוא קיבל ממאמנו את דקות המשחק הרבות ביותר בקבוצה, והיה למוסר האסיסטים המצטיין שלה, והשלישי בטיבו בחטיבה עם 5.9, לקלעי השני בטיבו עם 14.8 נקודות למשחק, ולחוטף המצטיין בחטיבה כולה עם 2.7 למשחק. הוא הוביל את וייק פורסט להופעה בטורניר המכללות, בה לקח את האוניברסיטה עד לשלב שמינית הגמר לראשונה מאז 1996. בסיום העונה נבחר פול לחמישיית הפרשמנים המצטיינת בחטיבה ולחמישיית ההגנה של החטיבה, ואף היה מועמד לפרס נייסמית' ופרס בוב קוזי.[4]

גם בעונת הסופומור המשיך פול להיות שחקן מוביל קבוצה. הוא הוביל את וייק פורסט ל-12 ניצחונות ב-13 המשחקים הראשונים[6] ולאורך העונה היה למוסר המצטיין של האוניברסיטה עם 6.6 אסיסטים, והיה שנית לחוטף המצטיין בחטיבה, והשלישי בליגת המכללות כולה עם 2.4 למשחק. במשחק האחרון של העונה הסדירה, חבט פול בג'וליוס הודג'ס והושעה מהמשחק הראשון בטורניר החטיבה. לאחר שניצחה את משחק הסיבוב הראשון בלעדיו, פגשה וייק פורסט בסיבוב השני את אוניברסיטת מערב וירג'יניה. פול קלע במשחק 22 נקודות ומסר תשעה אסיסטים, אך לא הצליח למנוע את הפסד קבוצתו בתוצאה 105–111 לאחר הארכה.[6]

קריירת ה-NBA

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניו אורלינס הורנטס (2005–2011)

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פול במדי ההורנטס זורק לסל מעל לאון פואו

לאחר שנתיים בליגת המכללות, העמיד עצמו פול לבחירה בדראפט ה-NBA ונבחר במקום הרביעי על ידי ניו אורלינס הורנטס. בשל הנזקים הכבדים שגרמה סופת ההוריקן קתרינה לעיר ניו אורלינס, שיחקה הקבוצה את מרבית משחקיה באוקלהומה סיטי.

פול הצטרף להורנטס, שבעונה הקודמת סיימה עם מאזן של 18 ניצחונות מול 64 הפסדים, לאורך העונה היה פול לרוקי החמישי בתולדות הליגה שזוכה בתואר הרוקי המצטיין של המערב בכל אחד מחודשי הליגה.[7][א] הוא סיים שני משחקים בטריפל דאבל, והוביל את שחקני השנה הראשונה בקטגוריות של נקודות, אסיסטים, חטיפות ודקות משחק. פול תרם לאורך העונה 16.1 נקודות, שני בקבוצה רק לדייוויד וסט, הוביל את הקבוצה עם 7.8 אסיסטים והיה לחוטף השלישי בטיבו בליגה עם 2.2 למשחק. הוא סייע לקבוצה לשפר את מאזנה ל-38 ניצחונות מול 44 הפסדים ונבחר בסיום העונה לרוקי השנה ולחמישיית הרוקיז הראשונה.

פול החל להראות מגמת שיפור בעונתו השנייה בליגה. הוא קלע 17.3 והיה למוסר הרביעי בטיבו בליגה עם 8.9 אסיסטים. במשחק שחקני השנה הראשונה מול השנייה במסגרת סוף-שבוע האולסטאר קבע פול שני שיאים של משחק הראווה כשמסר 17 אסיסטים וחטף תשעה כדורים. למרות יכולתו הטובה, סבל פול מפציעות בגינן נאלץ להחמיץ 18 משחקים לאורך העונה, וההורנטס, שסיימו במאזן של 39–43, החמיצו את העלייה לפלייאוף.

בעונת 2007/2008 שבה הקבוצה לשחק בניו אורלינס, ופול חזר לכושר משחק מלא. הוא קלע 21.1 נקודות למשחק, והיה לשחקן הראשון מאז ג'ון סטוקטון בעונת 1991/1992 שמוביל את הליגה באסיסטים ובחטיפות, כשרשם 2.71 חטיפות ו-11.6 אסיסטים למשחק. בעונה זו הוא נבחר לראשונה בקריירה להשתתף במשחק האולסטאר, בו שיחק לצידו של חברו לקבוצה דייוויד וסט, קבע שיאי מועדון לחטיפות ואסיסטים בעונה אחת, ואף קלע שיא קריירה של 43 נקודות, כולל סל הניצחון בהארכה מול ממפיס גריזליס,[7] ושיא קריירה של 21 אסיסטים מול לוס אנג'לס לייקרס. הוא נבחר לחמשיית העונה בפעם הראשונה בקריירה, ובבחירות לתואר השחקן המצטיין של העונה סיים שני רק לקובי בראיינט.[8]

פול הוליך את ניו אורלינס למאזן של 56 ניצחונות מול 26 הפסדים בלבד, המאזן הטוב בתולדות המועדון,[9] והעפיל למשחקי הפלייאוף לראשונה בקריירה. במשחק הבכורה בפלייאוף מול דאלאס מאבריקס רשם פול שורה סטטיסטית של 35 נקודות, עשרה אסיסטים וארבע חטיפות,[10] ובמשחק העוקב קלע 32 נקודות והוסיף שיא מועדון בפלייאוף עם 17 אסיסטים,[11] והיה לשחקן הראשון בהיסטוריה של ה-NBA שקולע לפחות 30 נקודות ומוסיף לפחות 10 אסיסטים בשני משחקי הפלייאוף הראשונים בקריירה.[6] הוא הוביל לניצחון בחמישה משחקים בסיבוב הראשון את קבוצתו, שפגשה בחצי-גמר המערב את סן אנטוניו ספרס והודחה בשבעה משחקים. בסיום העונה חתם פול על הארכת חוזהו בשלוש שנים עם אפשרות להארכה בשנה נוספת, תמורת 68 מיליון דולר.[12]

גם בעונת 2008/2009 המשיך פול להצטיין. הוא רשם שיא קריירה של 22.8 נקודות, הוסיף 11.0 אסיסטים ו-2.8 חטיפות כדור והיה לשחקן הראשון בהיסטוריה של ה-NBA שהוביל את הליגה בחטיפות ואסיסטים בשתי עונות רצופות.[7] הוא שבר את שיאו בן 22 השנים של אלווין רוברטסון כשחטף כדור אחד לפחות ב-108 משחקים רצופים,[13][7] השווה את שיא הקריירה שלו כשקלע 43 נקודות מול גולדן סטייט ווריורס, נבחר פעמיים לשחקן המצטיין של החודש במערב, ובסיום העונה נבחר לחמישיית העונה השנייה ולחמישיית ההגנה השנייה.

לאחר פתיחה לא מוצלחת של עונת 2009/2010 פוטר ביירון סקוט, מאמן הקבוצה, למורת רוחו של פול.[14] לאורך העונה הוא סבל מפציעות בברכו השמאלית ובקרסול ושותף ב-45 משחקים בלבד. עקב פציעותיו הוא נעדר גם ממשחק האולסטאר, אליו נבחר בשלישית.

בעונת 2010/2011 שב פול לשורות הקבוצה באופן מלא. הוא נבחר שוב למשחק האולסטאר והיה לשחקן הראשון של ההורנטס שנבחר לפתוח בחמישייה פעמיים.[7] פול נעדר לאורך העונה משני משחקים, לאחר שבמשחק מול קליבלנד קאבלירס התנגש בכתפו של רמון סשנס ופונה על אלונקה כשהוא סובל מזעזוע מוח.[15]

לוס אנג'לס קליפרס (2011–2017)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2011, מעט לפני פתיחת עונת 2011/2012, שהייתה עונה מקוצרת של 66 משחקים בלבד בשל שביתת השחקנים, עבר פול בטרייד ללוס אנג'לס קליפרס בתמורה לאריק גורדון, כריס קיימן, אל-פארוק אמינו וזכות בחירת דראפט של הסיבוב הראשון שעברו לניו אורלינס הורנטס. מעברו של פול סוכם לאחר שהקומישינר של הליגה, דייוויד סטרן, בצעד שנוי במחלוקת, פסל עסקת חליפין קודמת בה אמור היה פול לעבור ליריבה העירונית לוס אנג'לס לייקרס.[16]

במשחק הבכורה שלו במדים החדשים, מול גולדן סטייט ווריורס קלע פול 20 נקודות ומסר 9 אסיסטים. הוא סיים את העונה עם ממוצע של 19.8 נקודות ו-9.1 אסיסטים ונבחר שוב למשחק האולסטאר. הוא הוביל את הקליפרס למאזן של 40 ניצחונות מול 26 הפסדים, להשתתפות במשחקי הפלייאוף לראשונה מאז 2006, והיה לשחקן הראשון במועדון שנבחר לחמישיית העונה הראשונה מאז עבר המועדון לשחק בלוס אנג'לס בשנת 1984.[17]

בעונת 2012/2013 המשיך פול את יכולתו הטובה. הוא רשם ממוצעים של 16.9 נקודות, 9.7 אסיסטים והיה למלך החטיפות של הליגה בפעם החמישית בקריירה עם 2.4 למשחק. הוא הנהיג את הקליפרס למאזן של 26–56, נבחר לשחקן המצטיין של משחק האולסטאר והוביל את קבוצתו לארבעה ניצחונות ללא הפסדים בעונה הסדירה על היריבה העירונית, לוס אנג'לס לייקרס, לראשונה מאז עברה הקליפרס לעיר שלושה עשורים קודם לכן.[18] הקליפרס, שסיימו את העונה הסדירה במקום הרביעי במערב, פגשו בסיבוב הראשון של הפלייאוף את ממפיס גריזליס שסיימו במקום החמישי. פול הוליך את הקליפרס ליתרון 0–2 בסדרה, עם ניצחון משכנע במשחק הראשון, וסל ניצחון עם הבאזר במשחק השני אולם הקליפרס הפסידו בכל ארבעת המשחקים הבאים והפסידו בסדרה.

בסיום העונה תם חוזהו של פול, והוא הפך לשחקן חופשי. מתוך ניסיון להחתימו על חוזה נוסף בקבוצה, החליטה הקבוצה שלא להאריך את חוזהו של מאמן הקבוצה, ויני דל נגרו, איתו היו לפול יחסים מעורערים.[19] פול חתם על חוזה חדש בקבוצה לחמש שנים תמורת 107 מיליון דולר,[20] והקבוצה מינתה את דוק ריברס לתפקיד המאמן.

בעונת 2013/2014, על אף שהחמיץ עשרים משחקים בשל פציעה בכתף, רשמה הקליפרס שיא מועדון עם 57 ניצחונות לאורך העונה.[21] פול קלע לאורך העונה 19.1 נקודות, היה מלך האסיסטים של הליגה בפעם השלישית עם 10.7 למשחק, ולמלך החטיפות בפעם השישית בקריירה עם 2.5 חטיפות כדור והיה לשחקן הראשון בהיסטוריה שמוביל את הליגה בשתי הקטגוריות שלוש פעמים.[7] במשחק הראשון של הסיבוב השני של משחקי הפלייאוף קבע פול שיא קריירה כשקלע שמונה שלשות בניצחון חוץ על אוקלהומה סיטי ת'אנדר 106-122.[22] על אף יכולת גבוהה מצידו של פול לאורך הסדרה, למעט שורה של טעויות שגרמו לקבוצתו להפסיד במשחק החמישי,[23] לא הצליחה הקליפרס לנצח את הסדרה, והודחה בשישה משחקים.

יוסטון רוקטס (2017–2019)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-28 ביוני 2017 עבר פול ליוסטון רוקטס בתמורה לשבעה שחקנים: לו ויליאמס, פטריק בוורלי, סם דקר, דיאנדרה ליגינס, דרון היליארד, מונטרזל הארל, קייל ווילטג'ר ובחירת סיבוב ראשון בדראפט 2018.[24]

בעונת 2017/2018 עזר פול ליוסטון לסיים בראשות המערב עם המאזן הטוב בליגה ביחד עם ג'יימס הארדן, תוך שהוא קולע 18.6 נקודות ומוסר 7.9 אסיסטים בממוצע למשחק בעונה הסדירה. במשחק החמישי בחצי גמר המערב קלע פול שיא קריירה בפלייאוף עם 41 נקודות והוביל את יוסטון לגמר המערב בפעם הראשונה בקריירה שלו. בגמר המערב פגשה יוסטון את גולדן סטייט וכבר הובילה 2–3 בסדרה אך פציעה של פול הובילה את הווריורס למהפך ומנעה מהרוקטס העפלה לגמר. עונת 2018/2019 הייתה פחות מוצלחת והכימיה בין הארדן לפול הייתה רעה, יוסטון הדרדרה למקום הרביעי במערב והודחה בסיבוב השני.

אוקלהומה סיטי ת'אנדר (2019–2020)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-16 ביולי 2019 נשלח פול יחד עם שתי בחירות דראפט עתידיות לאוקלהומה סיטי ת'אנדר, בתמורה לראסל וסטברוק.[25] בעונתו הראשונה עם הת'אנדר נבחר להשתתף במשחק האולסטאר, לראשונה מזה ארבע שנים, ורשם ממוצעים של 17.6 נקודות ו-6.7 אסיסטים למשחק, כמו כן הוא נבחר לחמישייה השנייה של העונה. אוקלהמה הצליחה להפתיע ולהעפיל לפלייאוף, אך הודחה בסיבוב הראשון לאחר שהפסידה לרוקטס בתוצאה 3–4.

פיניקס סאנס (2020–2023)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת עונת 2020/2021 הועבר יחד עם עבדל נאדר בטרייד לפיניקס סאנס, תמורת ריקי רוביו, קלי אוברה, טיי ג'רום, ג'יילן לקיו ובחירת דראפט עתידית.[26] בעונה זו השיג ממוצעים של 17.0 נקודות, 4.2 ריבאונדים ו-8.8 אסיסטים. פיניקס סיימה את העונה הסדירה במקום השני במערב והגיעה לגמר אך נוצחה על ידי מילווקי באקס 2–4.

בעונת 2021/2022 הוביל יחד עם דווין בוקר את פיניקס למאזן הטוב בתולדותיה, 64-18, אך הקבוצה לא הצליחה להעפיל לגמר והפסידה בסיבוב השני לדאלאס מבריקס בהובלת לוקה דונצ'יץ'.


את עונת 2022/2023 התחיל פול כמוביל האסיסטים של קבוצות המערב בליגה, אך באמצע עד סוף העונה הפגין כריס פול משחק ירוד מרמתו הרגילה, וכשכתב ספורט עימת אותו בנוגע לזה אמר פול "אני מזדקן, אתה מזדקן, אני כבר לא בן 25". קצת לפני הטרייד דדליין צורף לקבוצה שחקן שנחשב לאחד מהגדולים בהיסטוריה, קווין דוראנט, ועם עלייתו של דווין בוקר למעמד כוכב-על נדמה כי הקבוצה תלך רחוק בפלייאוף, ואולי תיקח את האליפות הראשונה בהיסטוריה שלה.


בסיבוב הראשון פול שיחק באופן שנחשב סביר, אך דוראנט ובוקר נחשבים כמי שהצליחו לגבור על לוס אנג'לס קליפרס, אך בסיבוב השני פול נדמה כתשוש ואיטי, והקבוצה הודחה על ידי האלופה בסופו של דבר, דנוור נאגטס.

גולדן סטייט ווריורס (2023-2024)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך פגרת 2023 הועבר בטרייד אל וושינגטון ויזארדס תמורת בראדלי ביל שעשה את הדרך ההפוכה לסאנס. וושינגטון העבירו אותו בטרייד נוסף ששלח אותו לגולדן סטייט ווריורס, ובתמורה קיבלה את ג'ורדן פול.

סן אנטוניו ספרס (2024-הווה)

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך פגרת 2024 חתם בסן אנטוניו ספרס בחוזה לשנה על סך 11 מיליון דולר, שם הצטרף לכוכב העולה ויקטור ומבניאמה.[27]

בנבחרת הלאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פול זומן לראשונה לנבחרת ארצות הברית לקראת אליפות העולם בכדורסל 2006. הוא רשם ממוצעים של 7 נקודות ו-4.9 אסיסטים, אך לא הצליח לסייע לנבחרתו לזכות במדליית הזהב, לאחר שהפסידה בחצי-גמר הטורניר ליוון בתוצאה 95–101, וזכתה לבסוף במדליית הארד.

בטורניר הכדורסל של אולימפיאדת בייג'ינג (2008) סייע לנבחרתו לזכות במדליית הזהב, כשתרם 8 נקודות, 3.6 ריבאונדים ו-4.1 אסיסטים למשחק,[28] והשתתף גם בזכייה במדליית הזהב באולימפיאדת לונדון (2012)

סטטיסטיקות הקריירה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליגת ה-NCAA

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה קבוצה משחקים דקות אחוזים מהשדה אחוזים מהשלוש אחוזים מהקו ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2003/2004 וייק פורסט 31 33.6 0.496 0.465 0.843 3.3 5.9 2.7 0.4 14.8
2004/2005 וייק פורסט 32 33.4 0.451 0.474 0.834 4.5 6.6 2.4 0.0 15.3
קריירה
 63 33.5 0.472 0.470 0.838 3.9 6.3 2.5 0.2 15.0

בעונה הסדירה של ה-NBA

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות % מהשדה % משלוש % מהעונשין ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2005/2006 ניו אורלינס 78 78 36.0 0.430 0.282 0.847 5.1 7.8 2.2 0.1 16.1
2006/2007 ניו אורלינס 64 64 36.8 0.437 0.350 0.818 4.4 8.9 1.8 0.0 17.3
2007/2008 ניו אורלינס 80 80 37.6 0.488 0.369 0.851 4.0 11.6 2.7 0.1 21.1
2008/2009 ניו אורלינס 78 78 38.5 0.503 0.364 0.868 5.5 11.0 2.8 0.1 22.8
2009/2010 ניו אורלינס 45 45 38.0 0.493 0.409 0.847 4.2 10.7 2.1 0.2 18.7
2010/2011 ניו אורלינס 80 80 36.0 0.463 0.388 0.878 4.1 9.8 2.4 0.1 15.9
2011/2012 קליפרס 60 60 36.4 0.478 0.371 0.861 3.6 9.1 2.5 0.1 19.8
2012/2013 קליפרס 70 70 33.4 0.481 0.328 0.885 3.7 9.7 2.4 0.1 16.9
2013/2014 קליפרס 62 62 35.0 0.467 0.368 0.855 4.3 10.7 2.5 0.1 19.1
2014/2015 קליפרס 82 82 34.8 0.485 0.398 0.900 4.6 10.2 1.9 0.2 19.1
2015/2016 קליפרס 74 74 32.7 0.462 0.371 0.896 4.2 10.0 2.1 0.2 19.5
2016/2017 קליפרס 61 61 31.5 0.476 0.411 0.892 5.0 9.2 2.0 0.1 18.1
2017/2018 יוסטון 58 58 31.8 0.460 0.380 0.919 5.4 7.9 1.7 0.2 18.6
2018/2019 יוסטון 58 58 32.0 0.419 0.358 0.862 4.6 8.2 2.0 0.3 15.6
2019/2020 אוקלהומה 70 70 31.5 0.489 0.365 0.907 5.0 6.7 1.6 0.2 17.6
2020/2021 פיניקס 70 70 31.4 0.499 0.395 0.934 4.5 8.9 1.4 0.3 16.4
2021/2022 פיניקס 65 65 32.9 0.493 0.317 0.837 4.4 10.8 1.9 0.3 14.7
2022/2023 פיניקס 59 59 32.0 0.440 0.375 0.831 4.3 8.9 1.5 0.4 13.9
2023/2024 גולדן סטייט 58 18 26.4 0.441 0.371 0.827 3.9 6.8 1.2 0.1 9.2
קריירה 1,272 1,232 34.1 0.471 0.369 0.870 4.5 9.4 2.1 0.2 17.5

בפלייאוף ה-NBA

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות % מהשדה % משלוש % מהעונשין ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2007/2008 ניו אורלינס 12 12 40.5 0.502 0.238 0.785 4.9 11.3 2.3 0.2 24.1
2008/2009 ניו אורלינס 5 5 40.2 0.411 0.313 0.857 4.4 10.4 1.6 0.0 16.6
2010/2011 ניו אורלינס 6 6 41.7 0.545 0.474 0.796 6.7 11.5 1.8 0.0 22.0
2011/2012 קליפרס 11 11 38.5 0.427 0.333 0.872 5.1 7.9 2.7 0.1 17.6
2012/2013 קליפרס 6 6 37.3 0.533 0.316 0.892 4.0 6.3 1.8 0.0 22.8
2013/2014 קליפרס 13 13 36.3 0.467 0.457 0.774 4.2 10.3 2.8 0.0 19.8
2014/2015 קליפרס 12 12 37.1 0.503 0.415 0.941 4.4 8.8 1.8 0.3 22.1
2015/2016 קליפרס 4 4 31.3 0.487 0.300 1.000 4.0 7.3 2.3 0.0 23.8
2016/2017 קליפרס 7 7 37.1 0.496 0.368 0.879 5.0 9.9 1.7 0.1 25.3
2017/2018 יוסטון 15 15 34.5 0.459 0.374 0.830 5.9 5.8 2.0 0.3 21.1
2018/2019 יוסטון 11 11 36.1 0.446 0.270 0.844 6.4 5.5 2.2 0.6 17.0
2019/2020 אוקלהומה 7 7 37.3 0.491 0.372 0.885 7.4 5.3 1.6 0.4 21.3
2020/2021 פיניקס 20 20 34.2 0.497 0.446 0.877 3.5 8.6 1.2 0.2 19.2
2021/2022 פיניקס 13 13 34.5 0.561 0.388 0.946 4.2 8.3 1.5 0.2 17.5
2022/2023 פיניקס 7 7 35.7 0.418 0.321 0.500 5.0 7.4 1.7 0.7 12.4
קריירה 149 149 36.5 0.484 0.373 0.854 4.9 8.3 1.9 0.2 20.0

תארים והישגים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
קבוצתיים

מדליית זהב אולימפית עם נבחרת ארצות הברית: 2008
מדליית זהב אולימפית עם נבחרת ארצות הברית: 2012
מדליית ארד באליפות העולם בכדורסל: 2006

אישיים

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כריס פול בוויקישיתוף

ביאורים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ האחרים הם כרמלו אנתוני במערב ולברון ג'יימס במזרח בעונת 2002/2003, טים דאנקן בעונת 1997/1998 ודייוויד רובינסון בעונת 1989/1990‏ במערב

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ #NBArank 3: Chris Paul באתר ESPN
  2. ^ NBA & ABA Year-by-Year Leaders and Records for Steals Per Game
  3. ^ The Rise Of Saint Paul באתר ספורטס אילוסטרייטד, 28 בפברואר 2005
  4. ^ 1 2 פרופיל, באתר אוניברסיטת וייק פורסט
  5. ^ The lessons of Nathaniel Jones, באתר ESPN
  6. ^ 1 2 3 ביוגרפיה, באתר jockbio.com
  7. ^ 1 2 3 4 5 6 ביוגרפיה באתר NBA.com
  8. ^ 2007-08 NBA Awards Voting
  9. ^ New Orleans Pelicans Franchise Index
  10. ^ סטטיסטיקות המשחק
  11. ^ Paul dissects Mavs' D, dishes out 17 assists as Hornets go up 2-0
  12. ^ פול ימשיך לעקוץ, ארינאס ימשיך לכשף, באתר וואלה, 4 ביולי 2008
  13. ^ Paul has steal in 106th straight game as Hornets win באתר ESPN
  14. ^ Chris Paul taken aback by New Orleans Hornets' firing of Byron Scott
  15. ^ ערן סורוקה, הלייקרס פירקו את הספרס בחוץ, ניצחון חמישי ברצף לבוסטון, באתר nrg
  16. ^ כריס פול עבר לקליפרס שמקווה לשנות את גורלה, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2011
  17. ^ CHRIS PAUL SELECTED TO 2011-12 ALL-NBA FIRST TEAM; GRIFFIN HEADLINES ALL-NBA SECOND TEAM באתר הקבוצה
  18. ^ עידן ויניצקי‏, לוס אנג'לס קליפרס: אז מה נשמע, דוק?, באתר וואלה, 10 באוקטובר 2013
  19. ^ ויני דל נגרו פוטר מלוס אנג'לס קליפרס, באתר וואלה, 21 במאי 2013
  20. ^ Clippers officially re-sign Chris Paul to five-year contract
  21. ^ NBA Wrap: Clippers get franchise-record 57th win
  22. ^ גריפין: "ניסיתי לזוז הצידה ולא להפריע לכריס פול", באתר וואלה, 6 במאי 2014
  23. ^ אסף רביץ‏, לוס אנג'לס קליפרס: המפץ הגדול, באתר וואלה, 1 באוקטובר 2014
  24. ^ כריס פול עובר מלוס אנג'לס קליפרס ליוסטון: "אין לתאר את הרגשות שלי", באתר וואלה, 28 ביוני 2017
  25. ^ פול נשלח בטרייד לאוקלהומה סיטי, באתר הקבוצה, 16 ביולי 2019
  26. ^ פול נשלח בטרייד לפיניקס, באתר ה-NBA,‏ 16 בנובמבר 2020
  27. ^ Spurs Sign 11-Time All-NBA Guard Chris Paul, NBA, ‏8 ביולי 2024
  28. ^ פול במשחקים האולימפיים 2008 באתר פיב"א


רוקי השנה ב-NBA
1953: מייניקי • 1954: פליקס • 1955: פטיט • 1956: סטוקס • 1957: היינסון • 1958: סולדסברי • 1959: ביילור • 1960: צ'מברלין • 1961: רוברטסון • 1962: בלאמי • 1963: דיסינג'ר • 1964: לוקאס • 1965: ריד • 1966: בארי • 1967: בינג • 1968: מונרו • 1969: אנסלד • 1970: אלסינדור • 1971: קאונס/פיטרי • 1972: ויקס • 1973: מקאדו • 1974: דיגרגוריו • 1975: וילקס • 1976: אדמס • 1977: דאנטלי • 1978: דייוויס • 1979: פורד • 1980: בירד • 1981: גריפית' • 1982: ויליאמס • 1983: קאמינגס • 1984: סמפסון • 1985: ג'ורדן • 1986: יואינג • 1987: פרסון • 1988: ג'קסון • 1989: ריצ'מונד • 1990: רובינסון • 1991: קולמן • 1992: ג'ונסון • 1993: אוניל • 1994: ובר • 1995: היל/קיד • 1996: סטודמאייר • 1997: אייברסון • 1998: דאנקן • 1999: קרטר • 2000: ברנד/פרנסיס • 2001: מילר • 2002: גאסול • 2003: סטודמאייר • 2004: ג'יימס • 2005: אוקפור • 2006: פול • 2007: רוי • 2008: דוראנט • 2009: רוז • 2010: אוונס • 2011: גריפין • 2012: אירווינג • 2013: לילארד • 2014: קרטר-ויליאמס • 2015: ויגינס • 2016: טאונס • 2017: ברוגדון • 2018: סימונס • 2019: דונצ'יץ' • 2020: מוראנט • 2021: בול • 2022: בארנס • 2023: באנקרו • 2024: ומבניאמה
MVP של משחק האולסטאר של ה-NBA
1951: מקאולי • 1952: אריזין • 1953: מייקן • 1954: קוזי • 1955: שרמן • 1956: פטיט • 1957: קוזי • 1958: פטיט • 1959: ביילור/פטיט • 1960: צ'מברלין • 1961: רוברטסון • 1962: פטיט • 1963: ראסל • 1964: רוברטסון • 1965: לוקאס • 1966: א. סמית' • 1967: בארי • 1968: גריר • 1969: רוברטסון • 1970: ריד • 1971: וילקנס • 1972: וסט • 1973: קאונס • 1974: לניר • 1975: פרייז'ר • 1976: בינג • 1977: ארווינג • 1978: ר. סמית' • 1979: תומפסון • 1980: גרווין • 1981: ארצ'יבלד • 1982: בירד • 1983: ארווינג • 1984: תומאס • 1985: סמפסון • 1986: תומאס • 1987: צ'יימברס • 1988: ג'ורדן • 1989: מלון • 1990: ג'ונסון • 1991: בארקלי • 1992: ג'ונסון • 1993: סטוקטון/מלון • 1994: פיפן • 1995: ריצ'מונד • 1996: ג'ורדן • 1997: רייס • 1998: ג'ורדן • 1999: לא התקיים • 2000: אוניל/דאנקן • 2001: אייברסון • 2002: בראיינט • 2003: גארנט • 2004: אוניל • 2005: אייברסון • 2006: ג'יימס • 2007: בראיינט • 2008: ג'יימס • 2009: בראיינט/אוניל • 2010: וייד • 2011: בראיינט • 2012: דוראנט • 2013: פול • 2014: אירווינג • 2015: וסטברוק • 2016: וסטברוק • 2017: דייוויס • 2018: ג'יימס • 2019: דוראנט • 2020: לנארד • 2021: אדטוקומבו • 2022: קרי • 2023: טייטום
נבחרת ארצות הברית – אליפות העולם בכדורסל 2006 (מדליית ארד)

1  • 2  • 3  • 4 ג'ונסון • 5 היינריך • 6 ג'יימס • 7 ג'יימיסון • 8 באטייה • 9 וייד • 10 פול • 11 בוש • 12 הווארד • 13 מילר • 14 ברנד • 15 אנתוני • מאמן: ששבסקי

ארצות הבריתארצות הברית
נבחרת ארצות הברית – האלופה האולימפית - בייג'ינג (2008)

1  • 2  • 3  • 4 קרלוס בוזר • 5 ג'ייסון קיד • 6 לברון ג'יימס • 7 דרן ויליאמס • 8 מייקל רד • 9 דוויין וייד • 10 קובי בראיינט • 11 דווייט הווארד • 12 כריס בוש • 13 כריס פול • 14 טיישון פרינס • 15 כרמלו אנתוני • מאמן: מייק ששבסקי

ארצות הבריתארצות הברית
נבחרת ארצות הברית – האלופה האולימפית - לונדון (2012)

1  • 2  • 3  • 4 צ'נדלר • 5 דוראנט • 6 ג'יימס • 7 וסטברוק • 8 ויליאמס • 9 איגודלה • 10 בראיינט • 11 לאב • 12 הארדן • 13 פול • 14 דייוויס • 15 אנתוני • מאמן: ששבסקי

ארצות הבריתארצות הברית
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=כריס_פול&oldid=39800818"