לולאה מוזרה
לולאה מוזרה נוצרת כאשר תנועה למעלה או למטה במערכת היררכית מחזירה לנקודת המוצא. לולאות מוזרות בדרך כלל קשורות להפניה עצמית ולפרדוקסים. המושג נטבע ונדון באריכות על ידי דאגלס הופשטטר בספריו 'גדל, אשר, באך' ו'אני לולאה מוזרה'.
דוגמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדוגמה הראשונה שהופשטטר נותן ללולאה מוזרה היא קאנון מספר חמש ביצירתו של באך "המנחה המוזיקלית". הקאנון עולה בכל פעם בטון נוסף לאורך כל הסולם הכרומטי עד שלבסוף חוזר לטון שממנו התחיל. הופשטטר מוצא דוגמאות נוספות בציוריו של מ. ק. אשר, בהם המפל הנשפך אל ראשיתו, שני נחשים אשר כל אחד מהם מתחיל לאכול את זנב רעהו באותו הזמן וממשיך לכל אורך הגוף, ידיים המציירות אחת את חברתה, ומדרגות העולות ויורדות בלולאה אין-סופית. הופשטטר משתמש במושג כדי להבהיר את המכנה המשותף של פרדוקסים רבים כגון פרדוקס השקרן, הפרדוקס של ראסל, הפרדוקס של גרלינג-נלסון ואף כדי להבהיר את מהות ההוכחה למשפטי האי-שלמות של גדל.
לולאות מוזרות בדרך כלל קשורות להפרת היררכיות; לדוגמה, תוכנית מחשב, המשכתבת את עצמה ללא קלט חיצוני (קוד מטאמורפי).
אמנם הופשטטר טבע את המושג בהקשר של מדעי המחשב ומערכות היררכיות, אך הוא קיים כרעיון גם בתרבות הכללית.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מעגל קסמים
- טבעת מביוס
- רקורסיה - במדעי המחשב - פונקציה הקוראת לעצמה
- התייחסות עצמית
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לולאה מוזרה, באתר MathWorld (באנגלית)
- אני לופ מוזר, תומר פרסיקו על ספרו החדש של דאגלס הופשטטר
- לולאה מוזרה, בביצוע Bach, Perpetual Canon (from The Musical Offering, BWV 1079), סרטון באתר יוטיוב