לוק, סטוק ושני קנים מעשנים

לוק, סטוק ושני קנים מעשנים
Lock, Stock & Two Smoking Barrels
	כרזת הסרט
בימוי	גאי ריצ'י
הופק בידי	מאת'יו ווהאן
תסריט	גאי ריצ'י
עריכה	ניוון הווי
שחקנים ראשיים	ג'ייסון פלמינג ; דקסטר פלטשר ; ויני ג'ונס ; ניק מורן ; ג'ייסון סטיית'האם; סטיבן מקינטוש
מוזיקה	דייוויד יוז; ג'ון מרפי
צילום	טים מוריס-ג'ונס
מדינה	הממלכה המאוחדת
חברת הפקה	Summit Entertainment, HandMade Films
חברה מפיצה	סרטי יוניברסל
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	28 באוגוסט 1998
משך הקרנה	105 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט שוד, סרט קומדיה שחורה
תקציב	1,350,000‏$
הכנסות	25,297,569‏$
הכנסות באתר מוג'ו	lockstockandtwosmokingbarrels
	דף הסרט ב־IMDb

לוק, סטוק ושני קנים מעשנים (באנגלית: Lock, Stock & Two Smoking Barrels) הוא סרט שוד בריטי משנת 1998, שנכתב ובוים על ידי גאי ריצ'י והופק על ידי מת'יו ווהן.

עלילת הסרט עוסקת בשוד, המתבצע על ידי מומחה להימורי קלפים ושלושת חבריו, שהפסידו חצי מיליון פאונד במשחק קלפים לנוכל מסוכן. על מנת לשלם את חובם מתכננים החברים לשדוד חבורה של פושעים, הגרים בדירה הסמוכה אליהם, המתכננים אף הם לשדוד חבורה של סוחרי סמים.

הסרט הביא לגאי ריצ'י הכרה בינלאומית, והביא לתודעת הציבור שחקנים חדשים כגון ויני ג'ונס, שחקן כדורגל לשעבר, וג'ייסון סטיית'האם.

הסרט מכיל אלמנטים קולנועיים לא קונבנציונליים כגון תנועת מסך רועדת המוסיפה לאופי הדינמי של הסרט. פסקול הסרט הוא תוסס מאוד.

הסרט הוא קומדיה שחורה אלימה המתגאה בצוות שחקנים עשיר.

שם הסרט הוא משחק מילים עם ביטוי שגור מאנגלית "Lock, stock & barrel" שפירושו "כולל הכול" / "בשלמותו" / "על כל חלקיו" (מילולית, Lock פירושו "בריח", Stock הוא קת הרובה ו-Barrel הוא הקנה. שלושת אלה הם המרכיבים המרכזיים של כל רובה). במקרה זה שינו את המילה Barrel ל-Two smoking barrels שפירושו שני קנים מעשנים.

תקציר העלילה

ארבע חבורות פשע מעורבות בעלילה. הראשונה היא לא בדיוק חבורת פשע אלא רביעיית חברים אדי, תום, סואפ ובייקון. החבורה השנייה היא זו של הארי "הגרזן" לונדסדייל יחד עם חברו בארי "המטביל", שומר ראשו של הארי וגובה החובות שלו "ביג כריס" ובנו של "ביג כריס" "ליטל כריס", המתלווה אליו למסעות הגבייה שלו. החבורה השלישית היא של רורי ברייקר הכוללת חבורה של בריונים כבדי גוף. לבסוף ישנה חבורתו של דוג, הכוללת כחמישה אנשים, שאחד מהם הוא "פלאנק", שהוא דמות מפתח בעלילה. שותפים נוספים בעלילה הם "ניק היווני" ושני הפושעים הליברפוליים החובבניים גארי ודין.

בתחילת הסרט אדי וחבריו אוספים כל אחד 25,000 פאונד כדי לסייע לאדי להמר כנגד הארי "הגרזן" לונדסדייל, גנגסטר ידוע לשמצה וחובב הימורי קלפים. אולם הארי מרמה במהלך המשחק, ובסופו אדי חייב לו 500,000 פאונד. הארי מאיים לחתוך לאדי וחבריו את האצבעות אחת אחת עבור כל יום שבו לא יצליחו להחזיר לו את חובו. מטרתו של הארי היא להשתלט על הבר אותו מנהל אביו של אדי. על פי הסיפור אביו של אדי, ג'יי די, ניצח את הארי לפני שנים ספורות במשחק קלפים ובכסף הקים את אותו בר. ג'יי די מסרב לוותר על הבר שלו, למרות האיום על חיי בנו.

באותו הזמן, גארי ודין מקבלים הוראות מבארי "הבאפטיסט" בפקודתו של הארי לגנוב למענו שני רובי ציד בעלי ערך רב. על פי הוראתו של הארי, בארי מסתיר מהם את שווים של הרובים, ומבקש מהם להביא את כל תכולת ארון הנשק, ושמצידו, ייקחו לעצמם מה שהם רוצים מתוך הבית. הם פורצים לבית ומצליחים לגנוב רובים, אך מתגלים תוך כדי הפעולה ונורים על ידי בעל הבית, שהשתמש ברובים העתיקים. שני הנוכלים שלא ידעו על שווים של הרובים, מביאים לבארי את הרובים החדישים יותר מתוך ארון הנשק, ואת שני הרובים העתיקים, מוכרים לניק היווני תמורת סכום פעוט.

בינתיים דוג, המתגורר בשכנות לאדי, ומנהיג כנופיה קטנה אך אלימה ביותר, מתכנן לשדוד מעבדת סמים, המנוהלת על ידי ארבעה בוטנאים אוהבי שלום שכל נשקם הוא רובה אוויר. פלאנק, שהוא לקוח ותיק של הבוטנאים וחבר בכנופייתו של דוג, מספק את המידע הדרוש לביצוע השוד. ביד המקרה אדי וחבריו שומעים את פרטי תוכניתו של דוג דרך הקיר, ומחליטים לארוב להם בדירתם, כאשר יחזרו מביצוע השוד, ואז ישדדו אותם שם מכספם ומהסמים. הם יוצרים קשר עם ניק היווני, שלו הם מתכננים למכור את הסמים שיגנבו והוא מספק להם את הנשקים שלהם יזדקקו על מנת לבצע את המארב, שמן הסתם מדובר ברובים העתיקים, שבהם התעניין הארי.

הארי מגלה, שהרובים שבארי הביא הם לא הנכונים, ומאיץ בו לתקן את שגיאתו. בארי מתקשר לגארי ומצווה עליו למצוא את הרובים. גארי מתקשר לניק היווני, אך זה אומר לו שכבר מכר אותם ואין להשיבם. גארי ודין, החוששים מתגובתו של בארי, מחליטים להשיב לעצמם את הרובים בכוחות עצמם.

דוג וכנופייתו מבצעים את תוכניתם לשדוד את מעבדת הסמים. במהלך הפשיטה אחד הבוטנאים נהרג ואחר נורה ברגלו, כמו כן אחד מכנופייתו של דוג נורה למוות בנשקו שלו על ידי חברתו של אחד הבוטנאים. פרט לכך הפשיטה יוצאת לפועל כמתוכנן, והם חוזרים לדירתם כמתוכנן עם הסמים והכסף רק כדי להיתקל במארב, שהטמינו להם אדי וחבריו. ארבעת החברים עטויי המסכות לוקחים את השלל, ומשאירים אותו בדירתו של אדי ויוצאים לחגוג את מזלם הטוב.

בחמת כעס על שתוכניתם נכשלה ועל כך שיצאו בידיים ריקות דוג משליך את פלאנק וזה נכנס עם ראשו בקיר, ויוצר בו חור, החושף את דירתו של אדי ומכשירי ההאזנה, שהטמינו לו בדירה. חשוב מכל הם מוצאים את הכסף ואת הסמים. דוג מחליט לארוב לאדי וחבריו בדירתם.

באותו הזמן מנסה ניק היווני למכור את המריחואנה לרורי ברייקר, אולם לרוע המזל המעבדה ממנה נגנבו הסמים הייתה בבעלותו של רורי. ניק, המפוחד מתגובתו של רורי, מסגיר את חבורתו של אדי כמקור לסמים, ורורי מיד שולח לדירתו של אדי את החבורה שלו להעניש את הגנבים. חבורתו של רורי פורצת לביתו של אדי רק כדי לגלות את חבורתו של דוג, האורבת להם במקום. בקרב יריות המתפתח בדירה נהרגים כל המשתתפים פרט לדוג והבוטנאים. דוג נמלט דרך החלון, כשבידו שני הרובים העתיקים, אך מיד נתקל בביג כריס, שנשלח על ידי הארי להזכיר לאדי וחבריו על חובם לאדונו. ביג כריס מזהה מיד את הרובים, ולוקח אותם ואת הכסף מידיו של דוג ההמום.

אדי וחבריו חוזרים מחגיגותיהם לביתם כדי למצוא תריסר גופות זרוקות להן בתוך הדירה במקום הכסף. ארבעת החברים ההמומים מקבלים טלפון מהארי, שבידו נמצאים הכסף והרובים, והוא מעוניין לדעת מדוע הם היו בידיהם ודורש מהם לבוא אליו ולהבהיר לו את העניין. הארבעה, שמבינים כי חייהם אינם בסכנה עוד, מצייתים. בינתיים גארי ודין עוקבים אחרי כריס והרובים בלי ידיעה, כי הוא עובד בשביל אותו הבוס של בארי. הם מחליטים לפרוץ למשרדו של הארי ולקחת את הרובים. עם פריצתם, דין מזהה את הארי שניות לפני שנורה על ידו. גארי שרואה את חברו נרצח למול עיניו יורה בהארי. בארי, היושב מאחוריו, זורק לו גרזן הנתקע לו בגב, והוא תוך נפילתו מספיק לירות בבארי. ברגע שזיהו אחד את השני המשפט האחרון ששניהם ממלמלים הוא "What the fuck are you doing here?‎". אדי וחבריו מגיעים למשרדו של הארי רק כדי לגלות ארבע גופות נוספות. הם לוקחים את הכסף, ויוצאים לדרכם. תום מתמהמה כדי לקחת את הרובים.

באותו הזמן דוג עוקב אחרי כריס, שגנב לו את הכסף ואת הרובים. באמצעות איומים על חיי בנו, הוא משכנע את כריס לקחת אותו להארי שבמשרדו נמצא הכסף. כריס מסכים, ובהגיעו לרחוב בו נמצא משרדו של הארי הוא מתנגש במכוון במכונית הנמצאת ברחוב, שבמקרה נמצאים בה שלושה מחבורתו של אדי, שכרגע יצאו ממשרדו של הארי כשבידם הכסף. כריס הורג את דוג בסצנה אולי המוכרת והאלימה ביותר בסרט בו הוא חוזר וסוגר על ראשו של דוג את דלת מכוניתו, כשהוא צועק ומקלל. הסצנה הזו היא ייחודית בסרט, מכיוון שבה דמות מתה לא כתוצאה מפעילות פלילית, אלא מכיוון שאיימה על חיי בנו של דמות אחרת. מגמה זו באה לידי ביטוי במוזיקה ובאופן הצילום של הסצנה. סצנה זו היא גם אירונית, משום שבמהלך כל הסרט מזהיר כריס אנשים מלנבל את פיהם, ובמיוחד את בנו ליטל כריס.

כריס מגלה, כי ברכב שבו התנגש היו שלושה אנשים. הוא גם מבחין כי בידי אחד מהם נמצא תיק מוכר, שבו נמצא הכסף של הארי. הוא לוקח את התיק למשרדו של הארי שם הוא פוגש את תום המחזיק בידיו שני רובים, ומסביבו פזורות ארבע גופות. תום יודע כי הרובים אינם טעונים. שניהם יוצאים מדלתות נפרדות, כשבידיו של כריס הכסף ואילו בידיו של תום הרובים.

ארבעת החברים כמובן נעצרים, אך משוחררים ללא הרשעה. הדבר היחידי שיכול לקשר אותם לפשע הם שני הרובים העתיקים. משוכנעים כי תום נפטר מן הרובים הם יושבים בבאר של אביו של אדי, וחוגגים את שחרורם. ואז תום מתוודה כי הרובים עדיין אצלו. תום נשלח לזרוק את הרובים לנהר. בינתיים נכנס כריס לבאר כדי להחזיר לחבורה את התיק שלהם. הוא מתוודה בפניהם, שמכיוון שהרגו את מעבידו הוא לקח חלק מהכסף לעצמו, כדי לכלכל אותו ואת בנו. בפותחם את התיק הם מגלים כי התיק ריק מלבד קטלוג של בית מכירות פומביות, בו מצוין כי הרובים שהיו בידיהם שווים כרבע מיליון ליש"ט כל אחד. הם ממהרים להתקשר לתום, שבדיוק נמצא על הגשר ומתלבט לגבי זריקת הרובים למים. סצנת הסיום היא של תום, העומד על הגשר, ומתלבט בין זריקת הרובים קודם לבין מענה לשיחה.

הפקה וביקורת

הסרט יצא ב-28 באוגוסט 1998 בממלכה המאוחדת, וב-5 במרץ 1999 בארצות הברית. הרווחים של הסרט בארצות הברית היו 3,753,929$.^[1]

ג'ון פרגוסון, כתב ב-Radio Times, קרא לסרט "סרט הפשע הבריטי הטוב ביותר מאז 'יום שישי הארור'". לסרט יש דירוג של 76% ב-Rotten Tomatoes ו-66 ב-Metacritic.

הסרט זכה בפרס באפט"א לקולנוע ל-1998 כסרט השנה. בשנת 2000 ריצ'י זכה בגינו בפרס אדגר מאגודת סופרי המסתורין האמריקאי, עבור התסריט הטוב ביותר. בשנת 2004 המגזין טוטאל פילם הכריז על הסרט כמספר 38 בסרטים הבריטים הטובים בכל הזמנים.