מאונגה טרוואקה
 | |
| פסגת ההר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג הר | חרוט מגן |
| גובה | 507.4 מטר |
| מדינה |
 צ'ילה |
| מיקום | אי הפסחא צ'ילה |
| מספר הר געש | 356011[1] |
| התפרצות אחרונה | פליסטוקן |
| קואורדינטות | 27°05′04″S 109°22′46″W / 27.084444°S 109.379444°W |
|
(למפת אי הפסחא רגילה) | |
מאונגה טרוואקה (בשפת הרפה נוי: Ma′unga Terevaka) הוא ההר הגדול ביותר, הגבוה ביותר (507.41 מטרים) והצעיר ביותר מבין שלושת הרי הגעש הכבויים היוצרים את אי הפסחא, אי באוקיינוס השקט השייך לצ'ילה. את מורדותיו מעטרים כמה חרוטים געשיים ולועות, כולל לוע שבו יש שוכן האגם "ראנו ארוי" (Rano Aroi), אגם לוע שהוא אחד משלושת האגמים של מים מתוקים באי. כמו כן יש במורדותיו כמה מאות מערות כשהידועה בהם היא אנה טה פאהו (Ana Te Pahu), שאת פתחה מכסה צמחייה רבה והמכונה "מערת הבננות".
אי הפסחא הוא אי געשי הבנוי בעיקר משלושה הרי געש כבויים שהתמזגו: מאונגה טרוואקה, הר פויקה וראנו קאו. טרוואקה, הפסגה הגבוהה ביותר באי הפסחא (507 מטרים), מהווה את עיקר המסה של האי, בעוד ששני הרי הגעש הנוספים יוצרים את הכפים המזרחי והדרומי ומעצבים את צורתו המשולשת של האי. פויקה וראנו קאו מתוארכים לפליסטוקן, בעוד שטרוואקה, מתוארך לתקופה שבין הפליוקן לפליסטוקן. על פי תיארוך אשלגן/ארגון, הר פויקה הוא בן שלושה מיליון שנים, הר הגעש טרוואקה הוא בן 300,000 שנים, וראנו קאו – אף שלא תוארך - נוצר בין שניהם. גיל שדה הלבה ברויהו (Roiho) תוארך בין 110,000 ל-150,000 שנים. הטיפוס לפסגת ההר קל ומתבצע בשביל המתחיל סמוך לאתר פסלי המואי באהו אקיווי, ברגל או על גבי סוסים. על הפסגה מנשבות רוחות חזקות לעיתים קרובות, אבל נשקפת ממנה תצפית פנורמית על האי כולו.
