מאיר אבן גבאי
| לידה |
1480 ה'ר"מ ספרד  |
|---|---|
| פטירה |
1540 (בגיל 60 בערך) |
| מדינה |
ספרד |
| תקופת הפעילות |
?–1540 |
| השתייכות | אחרונים, מקובלים |
| חיבוריו | עבודת הקודש, דרך אמונה, תולעת יעקב |
| צאצאים | בנו ר' חיים, חתנו ר' שניאור בן יהודה פאלקון |
  | |
רבי מאיר בן יחזקאל אבן גבאי, מכונה ר' מאיר ן' גבאי (ה'ר"מ (1480) – ה'ש' (1540) לערך[1]), היה מחשובי המקובלים בתקופת גירוש ספרד. מחבר ספרי קבלה חשובים, בהם "עבודת הקודש" ו"דרך אמונה". מעט ידוע על חייו.
חייו וספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי מאיר נולד בספרד בשנת ר"מ (1480), וגלה מספרד בילדותו בעת הגירוש בשנת רנ"ב (1492), התיישב ככל הנראה בטורקיה ונקבר בארץ ישראל. הוא חיבר שלושה ספרים העוסקים בתורת הקבלה בהם גם פיתח תאוריות משלו.
את ספרו הראשון תולעת יעקב[2] סיים לכתוב בשנת 1507, בהיותו בן 26[3]. ספר זה מכיל פירוש על התפילות בדרך פרד"ס.
בין השנים 1523–1531[4] חיבר את ספרו העיקרי עבודת הקודש, בו הוא פורס את הדוקטרינה המלאה של תורת הקבלה. את דבריו בעניין זה חילק לארבעה נושאים עיקריים: חלק האחדות העוסק באחדות ה', חלק העבודה על עבודת ה' המוטלת על האדם, חלק התכלית על מטרת קיומו של האדם ביקום וחלק סתרי תורה, ביאור על היבטים אזוטריים בתורה (בו הוא מתמקד רבות בתיאורי מעשה בראשית המצויים בספר בראשית).
יצירה חשובה זו[דרושה הבהרה] מהווה ככל הנראה את הסיכום המקיף ביותר של תורת הקבלה שקדמה למקובלי צפת, והוא נחשב עד היום כאחד הספרים הפופולריים על הקבלה. בספר זה מרבה הוא להתפלמס עם קודמיו בתורת הקבלה, ביניהם ר' עזריאל מגירונה ור' שם טוב ביבאגו. הספר עבודת הקודש נדפס לראשונה ב-1566–1568 בשם "מראות אלוקים", דבר המתיישב יפה עם כך שאבן גבאי היה אחד התומכים המובילים בדעה כי הספירות הן מהות האלוהות.
רבי מאיר הדגיש בספר זה[5], כמו הרמח"ל, שיש להפוך כל רע לטוב, על ידי הבנת מקורו של הרע וכן על ידי הבנת התכלית שלשמה הרע הנ"ל נברא.
באחרית ימיו סיים את כתיבת ספרו דרך אמונה (בשנת 1539[6]), הכולל הסבר על מבנה עשר הספירות במתכונת של תשובה לעשר שאלותיו של תלמידו ר' יוסף הלוי[7], על בסיס "שער השואל" שחובר בידי ר' עזריאל מגירונה, מראשוני המקובלים בימי הביניים[8], בשילוב מקורות מספר הזהר. המהדורה הקדומה ביותר מהספר שמצוייה, היא מדפוס פדואה שנת שכ"ג[9]. מהדורה מוערת של הספר יצאה לאור על ידי הוצאת קה"ת בשנת תשמ"ח (1987) בעריכת הרבנים אלכסנדר זיסקינד פיקרסקי ואליהו מטוסוב.
הוא התנגד ללימודי הפילוסופיה שהיו נפוצים בזמנו, שיבח את חכמת התורה ("החכמה האמיתית") והזהיר את התלמידים כי "הפילוסופיה תרחיקם מהשלימות", וכדבריו:
הפילוסופיה, והיא החכמה העיונית המופתית. . אסורה על היהודי ללמדה, לפי שכבר יבוא לשער איזו טענה היותה אמיתית או מסופקת
— עבודת הקודש חלק ד' פרק טז
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בנו חיים, חיבר פירוש על הגדה של פסח בשם פסח לה' שהודפס אחר פטירתו בידי גיסו ר' שניאור בשנת ש"כ בקושטא, אך ההדפסה כנראה לא הושלמה מעולם. הספר כולל ביאור סודות קבלה שונים על חג הפסח, כגון 'סוד ההגעלה', 'סוד מצה שמורה' ועוד, ולאחר מכן פירוש נרחב לנוסח ההגדה[10].
- חתנו שניאור בן יהודה פאלקון, שימש כפי הנראה כשד"ר עבור קהילת יהודי ירושלים בטורקיה ובאיטליה[11]. הדפיס את ספרי חמיו 'תולעת יעקב' ו'דרך אמונה' בשנת ש"כ בקושטא. בגניזה הקהירית נתגלה שריד יחיד מתשובותיו של ר' מאיר הממוען לחתנו זה ועוסק בסתירה המצויה בדברי ספר הזוהר על סדר נטילת ידיים מימין לשמאל או משמאל לימין, וכן באמירת "הא לחמא עניא" בארמית בהגדה של פסח למרות שמקובל שלא לומר קטעי תפילה בארמית, מכיוון שהמלאכים אינם מבינים שפה זו[12].
שבחיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]גדולי הרבנים בתקופתו והבאים אחריו התייחסו אליו בהערצה גדולה. המהר"ל מכנה אותו בתואר "הרב המופלא"[13].
"ומצאתי פירוש להרב המופלא ר' מאיר גבאי ז"ל בספר "מראות אלהים"....(ספר גבורות השם - פרק סח)
מספרו תולעת יעקב ניתן לראות[2], שבמקומו, נהגו לפתוח את תפילת פסוקי דזימרא במזמור "הודו" ולא ב"ברוך שאמר"
גם השל"ה הקדוש מזכירו בהערצה גדולה כראשון בשרשרת דורות של גדולי המקובלים בספרו "שני לוחות הברית" וזה דבריו:
ספר השל"ה הקדוש - הקדמה - (יג)
ואני לא באתי רק לגלות קצת מהקצת ממה שקבלתי מפי סופרים ומפי ספרים הנמשכים אחרי הזוהר, ובפרט מגדולי האחרונים ספרי הקודש, האלהי מהר"ר מאיר גבאי ז"ל, והאלהי מהר"ם קורדוורא ז"ל, וגדול האחרון איש האלהים קדוש האריז"ל.
גם רב פנחס אליהו הורוביץ מזכירו בספרו "ספר הברית" - חלק א מאמר כ דרך אמונה - פרק טו
..."המקובל הגדול הרב רבי מאיר גבאי בעל מחבר ספר עבודת הקודש"
ועוד בהמשך הפרק:
ספר הברית - חלק א מאמר כ דרך אמונה - פרק טו
"כתב המקובל האלהי ר' מאיר גבאי בעל עבודת הקודש"
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ספר 'עבודת הקודש' בפורמט טקסט
- ספר 'דרך אמונה' בפורמט טקסט
- ר' מאיר ן' גבאי, עבודת הקודש, מהדורת לבוב, תרי"ח, באתר היברובוקס
- ר' מאיר ן' גבאי, דרך אמונה, מהדורת למברג, תרכ"ה, באתר היברובוקס
- ר' מאיר ן' גבאי, תולעת יעקב, מהדורת קושטנטינה, ה'ש"כ, באתר היברובוקס
מאיר בן יחזקאל אבן גבאי (1480-בערך 1540), דף שער בספרייה הלאומית
| תקופת חייו של הרב מאיר אבן גבאי על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שנת לידתו עולה מן המבואות שכתב לספריו בהם הוא מפרט את גילו בשנת השלמת החיבור. שנת פטירתו אינה ידועה, אך אין להקדימה לשנת ה'ש', מפני שבתאריך ט' תמוז ה'ש' חתם על 'מעשה בית דין' המופיע בשו"ת הרלב"ח סימן קב. אך יש המאחרים את זמן פטירתו לשנת ה'ש"י, ראה: נחמיה אלוני, "מלשון ימי הביניים", סיני עו, עמ' קסא.
- ^ 1 2 ר' מאיר ן' גבאי, תולעת יעקב, מהדורת קושטנטינה, ה'ש"כ, באתר היברובוקס
- ^ בסוף החיבור הוא כותב: והייתה השלמתו יום ה', יב ימים לחודש ניסן שנת חמשת אלפים ומאתיים וששים ושבע (ה'רס"ז) לפרט היצירה... ואני בן כ"ו.
- ^ כפי שמציין בסוף חיבורו: והיה השלמת חבורו ביום חמישי שני ימים לחדש טבת שנת חמשת אלפים ומאתים ותשעים ואחד לבריאת עולם (ב טבת, ה'רצ"א), והתחלתי להתעסק בחבורו ואני בן ארבעים ושתים שנה וגמרתיו ואני בן חמשים שנה".
- ^ ר' מאיר אבן גבאי, עבודת הקודש, ירושלים: יריד הספרים, תשס"ד, עמ' מט' - נא' וכן בעמ' תרא
- ^ הוא מציין בסופו: והייתה השלמתו יום שלישי שלשה ועשרים יום לחדש אדר ראשון שנת חמשת אלפים ומאתים ותשעים ותשעה לבריאת עולם (כג אדר ראשון, ה'רצ"ט).
- ^ בספר אוצר הגדולים חלק ד עמוד קפד הועלתה השערה כי מדובר בר' יוסף ב"ר יצחק הלוי שעלה מאירופה לארץ ישראל בשנות ר"נ.
- ^ בהוצאת ברלין תר"י של הספר דרך אמונה נדפס בתחילתו "פירוש עשר ספירות על דרך שו"ת" מרבינו עזריאל רבו של הרמב"ן - כתשובה לי"ב שאלות, בסגנון דומה לשאלות "יוסף הלוי" לרב גבאי.
- ^ ל. בלוי גילה בשנת תרס"ו שני דפים של הוצאת בקונסטנטינופול ש"כ (1560), דף השער והקדמת המו"ל. רבי מנחם מנדל שניאורסון, שיער שרק שני דפים אלו נדפסו ואילו הספר כולו נדפס לראשונה בפדואה שכ"ג. (שלום דובער לוין, עבודת הקודש, עמ' 48. ובפתח דבר לספר מהדורת קה"ת ברוקלין תשמ"ח).
- ^ סריקת הספר באתר הספרייה הלאומית פסח ליי : פרוש ההגדה ... / חברו ... כה'ר חיים ן' גבאי זצל בריה דמר חסידא הרמב"ג ... [הובא לביה"ד ע"י שניאור [בן יהודה פאלקון] .. | גבאי, חיים בן מאיר אבן (דפוס יוסף חכם הלוי | הספרייה הלאומית], באתר www.nli.org.il.
- ^ אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל (ירושלים תשי"א), עמוד קסא.
- ^ שמואל גליק, קטע מתשובת ר' מאיר ן' גבאי לר' שניאור פאלקון - שריד מאוסף גניזת קהיר שבקיימברידג'.
- ^ בספרו גבורות ה' פרק ס"ח