מאמר הדור

מאמר הדור

מהדורה ראשונה של החוברת "עקבי הצאן", יפו, תרס"ו. בחוברת זו נדפס לראשונה מאמר הדור
מידע כללי
מאת	אברהם יצחק הכהן קוק
שפת המקור	עברית
הוצאה
הוצאה	מוסד הרב קוק
תאריך הוצאה	1906

מַאֲמַר הַדּוֹר הוא מאמר מאת הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שנכתב בשנת 1906. המאמר עוסק בשאלת היחס המתבקש של היישוב הישן לציונות החילונית, ולעמדת היהדות המסורתית כלפי הדור החדש של החלוצים שפרק מעליו את עול התורה.

המאמר

הגדרת מהות הדור

המאמר עוסק בקונפליקט הניצב בפני יהודי מאמין ושומר תורה, לנוכח הדור החדש שקם בעם היהודי, שחלקים גדולים ממנו הם "פורקי עול". וכיצד יש לתפוס את העובדה שהציונות מונהגת ברובה על ידי יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות, שחלקם אף הכריזו בקונגרס הציוני ש"לציונות אין דבר עם הדת". במאמר מתייחס הרב קוק לחלוצים העבריים באהדה רבה, ואף משבח את מידותיהם המוסריות. המאמר נדפס בתוך ספרו "עקבי הצאן" שפורסם לראשונה בשנת תרס"ו (1906). בימינו, מצורף הספר עקבי הצאן לספר 'אדר היקר' (במהדורת תשכ"ז מאמר הדור הודפס בעמ' קז).

טענתו המרכזית של הרב קוק במאמר היא כי חלק ניכר מהחילוניות אינו נובע מקלקול מוסרי וירידה רוחנית, כטענת החרדים, הוא כופר בהנחה לפיה ייתכן בכלל שדור שמוכן למסור את נפשו ו"יוצא להורג בשביל מטרות שהן נשגבות" הוא דור שפל. לדבריו, הדבר נובע דווקא מאידיאליזם של הדור הצעיר "שרוצה להיכנס לירושלים של מעלה לפני שנכנס לירושלים של מטה". כשלכך מצטרפת היא הזנחת לימודי הרגש וההגות היהודית בישיבות. הזנחה זו גרמה לכך שלא נוצר עולם הגותי מושך ומלא רגש עבור הדור הצעיר בעל השאיפות המוסריות הגדולות.

הרב קוק מפנה את תשומת הלב לנקודה מעניינת ומרכזית בשינויים בין הדורות – בדורות הקדומים אמנם היו אנשים בעלי שיעור קומה גבוה ביותר בדרגתם הרוחנית והאינטלקטואלית, אך ההמון היה נבער ולא מוסרי, ולעומת זאת בדורות האחרונים, מחד – התמעטו ביותר האנשים הגדולים והמופלגים, אך מאידך – הדור כולו התעלה ורוב האנשים הם משכילים ומוסריים במידה מסוימת. מכח ההבדל הזה נובע הבדל נוסף אשר מהווה את הנקודה המשמעותית ביחס אל הדור הזה - בעוד בדורות הקודמים פחדו ההמון מהמנהיגים ו"הפחדותיהם" כביכול, אל הדור הנוכחי אין משמעות לדברים כאלו, דווקא בשל דרגתו הגבוהה כשלעצמו, הוא מחפש מהות ומשמעות אמיתית ועמוקה, ואילו פחדים ו"איומים" אינם משפיעים עליו.

דרך החינוך המתאימה

מתוך כך, מאבחן הרב קוק שצעירי ישראל מוכשרים לשוב לתורה ולאמונה מתוך אהבה ויראת הרוממות ולא מתוך פחד, וריחוקם מהדת נגרם בגלל תפיסת היהדות כאנכרוניסטית וחסרת חיים. הרב קוק קורא לפתור את הבעיה על ידי קרבת נפש לבני הנוער, יחס אוהב, ופיתוח הגות יהודית שמדברת על כל הנשגב שביהדות בשפה ברורה ופשוטה, באופן שידבר אל לבו של בן הדור האידיאליסט הנוהר אחרי אידיאלים ולא מעוניין בדת שהוא אינו מוצא בה לחלוחית מאלו. בלשונו: "נתהלך לפניהם בעמוד אש של תורה ודעת קדושים כבירי כח לב".

את הדברים מפנה הרב קוק גם אל כל אדם ביחס לעצמו, בקוראו ליהודי באשר הוא להעמיד ולבסס את עבודת ה' שלו ודרכו הרוחנית, לא מתוך פחד וחרדות, או עיסוק מרובה בכשלונות העבר. כי אם מתוך האידיאל והשאיפה הכבירה, ותחושת הסיפוק שבהצלחותיו הרוחניות.

ציטוטים נבחרים מתוך המאמר

• "התחיה של "השבת לב אבות אל בנים ולב בנים אל אבותם" אי-אפשר להיות כי-אם דווקא על ידי אוירא דארץ-ישראל [-אוויר של ארץ ישראל]"
• "כנסת ישראל התנערה לתחיה ביחס להרצון של הדור הצעיר". (עקבי הצאן, עמוד קיד)
• "דורנו, הוא דור נפלא, דור שכולו תמהון. קשה מאוד למצוא לו דוגמה בכל דברי ימינו. הוא מורכב מהפכים שונים, חושך ואור משמשים בו בערבוביה. הוא שפל וירוד, גם רם ונישא; הוא כולו חייב גם כולו זכאי. אנחנו חייבים לעמוד על אופיו למען נוכל לצאת לעזרתו" (עקבי הצאן, עמוד קח)
• "אבל זה הוא דבר מוחש וגלוי לעיניים, כי אור הצדק הפנימי, היושר הכללי והאהבה הלאומית הטהורה ברשפיה רשפי אש נתרבה ונתעלה בלב הדור הצעיר, במעולה שבו"
• "כשיתרבו בנו עובדי עבודת הקדש באמת... עד מהרה יגלה ויראה לפנינו הודו והדרו של דור בנינו אלה. אהבתם העזה של הבנים היקרים לעמנו ולארץ קדשנו, תופיע ותאיר גם כן, כשתתפרש ותתרומם ותמלא הכרה ורגש אמת, על אהבת דודנו רוענו רועה ישראל, אלהי עולם, צור יעקב "אמצאך בשוק אשקך גם לא יבוזו לי", ואהבת תורת חיים. זאת אות הברית, לארץ חיים ולעם סגולה"

בדורנו

בין ממשיכי דרכו של הרב קוק חלוקות הדעות בנוגע לרלוונטיות של מאמר הדור לדורות שלאחר כתיבתו (בעיית "מאמר הדור - לדורו או לדורות?"). האם ניתן להשוות בין החברה בה חזה הרב קוק בתקופת ראשית העלייה השנייה, בה שלטו הלכי הרוח סוציאליסטיים ומודרניסטיים, לבין החברה האינדיבידואליסטית של היום, בה שולטים הלכי רוח פוסט מודרניים, המביאים רבים לתחושה של אובדן ערכים קולקטיבי. יש המסבירים כי אובדן ערכים זה נובע דווקא מחקירה והתפתחות של הדור אשר, בניגוד לדור הקודם, אינו מקבל את הערכים כמובנים מאליהם, אלא חוקר ובוחן את סולם ערכיו. בקרב חוגי ישיבת מרכז הרב והזרם שלה מתייחסים למאמר כרלוונטי ואקטואלי אף בדורנו. ולעומתם - בקרב תלמידי ישיבת הר המור, ומנגד בקצה השני - בחלקים המודרניים והיותר ליברליים שבציונות הדתית, מתייחסים בהסתייגות לשייכות תובנותיו של הרב קוק לדורות הבאים.

לקריאה נוספת

• הרב חגי לונדין, ביאורים במאמר הדור מאת (מהדורה שלישית) הוצאת בנין תורה, ירושלים תשס"ט.
• הרב בנימין אלון, מאמר הדור (מפורש ומבואר), ספריית בית־אל, 1990.
• הרב ירחמיאל וייס, שיעורים במאמר הדור, בהוצאת ישיבת ירושלים לצעירים, ירושלים ה'תשע"ה.

קישורים חיצוניים

• הרב הראל כהן, 8 שיעורים על כל מאמר הדור
• שיעורים בנושא מאמר הדור באתר בני דוד עלי(הקישור אינו פעיל)
• שיעורי שמע במאמר הדור ותוקפו לדורינו מאת הרב אלישע אבינר, באתר ישיבת מרכז הרב
• משמעותו של מאמר הדור בדורינו, מאת הרב יהודה בהרב, באתר אסיף מתוך כתב עת אורות עציון לג.
• שיעורים במאמר הדור, רבנים שונים, באתר ישיבה
• שיעור בנושא מאמר הדור באתר קריית הישיבה בית-אל
• שיעורים בנושא מאמר הדור מאת הרב חגי לונדין באתר מכון מאיר
• הרב אליעזר מלמד, מאמר הדורות, פורסם בעיתון בשבע, בגיליון 106 (ב' באלול ה'תשס"ד), ואחר כך יצא לאור בספר רביבים כרך א' עמ' 18-24.
• הרב יובל שרלו, מאמר הדור בדורנו, אתר ישיבת אמי"ת אורות שאול