מבצע אנ-פאר
 | ||||||||||||||||||
| מערכה: קרבות עשרת הימים | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העצמאות | ||||||||||||||||||
| תאריכים | 8 ביולי 1948 – 11 ביולי 1948 (4 ימים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| קרב לפני | מבצע פלשת | |||||||||||||||||
| קרב אחרי | מבצע מוות לפולש | |||||||||||||||||
| מקום | מישור החוף הדרומי | |||||||||||||||||
| עילה | פריצת הדרך לנגב | |||||||||||||||||
| תוצאה | כישלון ישראלי | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||
מבצע אנ-פאר (אנטי פארוק) היה מבצע צבאי של חטיבת גבעתי וחטיבת הנגב בחזית הדרום במלחמת העצמאות. המבצע היה חלק מקרבות עשרת הימים, ונערך בין 8 ל-11 ביולי 1948. המצרים הגיבו בהתקפות נגד עזות. למרות ניסיונות משני הצדדים להרחיב את התחום שבשליטתם, לא השתנה רבות קו החזית במועד סיום המבצע, בהשוואה לקו בתחילתו.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההפוגה הראשונה עמדה להסתיים ב־9 ביולי 1948 בשעה 10:00. לקראת חידוש הקרבות תכננו שני הצבאות מבצעי תקיפה גדולים.
חיל המשלוח המצרי תכנן לכבוש בתחילה את משלטי חוליקאת וכאוכבה (כיום כוכב מיכאל), להדק את המצור על הנגב, ובאותו זמן, לפתוח במתקפה גדולה בשתי זרועות: הזרוע המערבית, דרך ג'וליס-בית דראס, והזרוע המזרחית, דרך בית עפה-עיבדיס. שתי הזרועות היו אמורות להיפגש בתנועת מלקחיים בכפר סואפיר (מרכז שפירא), לסגור על נגבה ולכבשה בהתקפה מכל הצדדים.
צה"ל תכנן את מבצע 'אנ-פאר' שמטרתו הייתה לפרוץ את הדרך אל הנגב המנותק. על חטיבת הנגב הוטל לכבוש את משטרת עיראק סואידן, ועל חטיבת גבעתי הוטל לכבוש את הכפרים עיראק סואידן, בית עפה, עיבדיס וכפרים באזור תל א-צאפי (תל צפית).
התקפת הפתע המצרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]המצרים הקדימו ופתחו בהתקפה ב־8 ביולי 1948 בשעה 06:00, יותר מיממה לפני סיום ההפוגה. כדי למנוע הסתבכות עם האו"ם הפעילו המצרים תחילה כוחות סעודיים וסודניים כדי שהפרת ההפוגה לא תיחשב כהפרה שבוצעה בידי הצבא המצרי הסדיר.
המצרים אכן ניצלו את יתרון ההפתעה, ובשלב ראשון כבשו את משלטי כאוכבה, ובהמשך גם חוליקאת, מידי חיילי חטיבת הנגב שהופתעו ונסוגו תוך שהם סופגים אבדות. המצרים המשיכו וכבשו את משלט הצומת (כיום צומת גבעתי) 113 שהיה נטוש. בכך ניתקו עוד יותר את הנגב. באותו זמן החלו המצרים בחלק הנוסף של תוכניתם - בהתקפת פתע על כוחות גבעתי בבית דראס בעזרת החיילים הסודנים. בשלב ראשון הם זכו ביתרון ההפתעה וכבשו מוצב קדמי, אך כוחות גבעתי התאוששו במהירות והדפו את הכוחות הסודנים, שנאלצו לסגת באבדות כבדות.
בעקבות התקפת הפתע הוקדם מבצע אנ-פאר, שהיה אמור להתחיל עם סיום ההפוגה, כמכת נגד למתקפה המצרית.
מהלך המבצע
[עריכת קוד מקור | עריכה]כוחות חטיבת הנגב יצאו בלילה שבין 8 ל-9 ביולי כדי לכבוש את משטרת עיראק סואידן. הכוחות הגיעו באיחור, וסיימו לחתוך את הגדרות רק כשהאיר השחר, ולכן נאלצו לסגת.
כוחות גבעתי כבשו את הכפרים בית עפה, עיראק סואידן ומשלט עיבדיס והמצרים התחילו מיד בהתקפות נגד. עקב כישלונה של חטיבת הנגב נאלצו כוחות גבעתי לסגת מהכפרים שכבשו. המצרים ניסו להמשיך בתוכניתם והתקיפו את ג'וליס, אך התקפתם נהדפה בידי כוחות צה"ל. כעת התרכזו כל ההתקפות על משלט עיבדיס, שהיה עדיין בשליטת גבעתי. במשך שלושה ימים רצופים נערכו התקפות בלתי פוסקות על ידי כוחות רגלים, ארטילריה, טנקים ומטוסים על עיבדיס, אבל כוחות גבעתי, אשר ערכו תחלופה בין יחידות משלושה גדודים (52, 53, 54), הצליחו להמשיך ולהחזיק במשלט. ב-11 ביולי רגעו מעט הקרבות, דבר שאפשר לגדוד 51 של גבעתי לכבוש שטחים בשפלה הדרומית הפנימית, בין כפר מנחם לגת ולגלאון: תל א-צאפי (תל צפית), קזאזה, מסמיה, תל תורמוס (בין באר טוביה לכפר מנחם), זיתא, סומיל ואחרים.
אחרית דבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשהבינו המצרים שלא יוכלו לכבוש את עיבדיס, הפנו את מחץ התקפתם לכיבוש נגבה. ב-12 ביולי 1948 עמדו חיילי גבעתי ואנשי נגבה כנגד כל התקפות המצרים בגרמם להם כ-300 הרוגים ופצועים. המצרים כבשו באותו לילה את משלט 105 וניתקו את נגבה מעורפה, אך חיילי גבעתי כבשו את המשלט בהתקפה לילית קשה והניסו את המצרים. מאמץ אחר של המצרים, ב-14 ביולי, היה ניסיונם להתקיף את קיבוץ גלאון, אך התוקפים נהדפו.
מבצע אנ-פאר לא השיג את מטרתו העיקרית, שכן הדרך לנגב לא נפרצה, אך הוא שיבש את תוכניות המצרים. צה"ל עבר ממגננה להתקפה.
אזכורים תרבותיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחד מהלוחמים בעיבדיס היה אורי אבנרי שתיאר מאוחר יותר את הקרבות שם בספרו "בשדות פלשת".
בעת המבצע ביקרו בעיבדיס ראש אג"ם יגאל ידין וסגן שר הביטחון ישראל גלילי. בהזדמנות זו אמר גלילי: ”השורות אצלכם דלילות מאד, אך הרוח ממלאת את הפרצות”.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה גבעתי, בדרך המדבר והאש - תולדות גדוד 9, תל אביב: הוצאת 'מערכות' ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשנ"ד-1994, עמ' 160 - 179.
- אברהם אילון, חטיבת גבעתי מול הפולש המצרי, "מערכות", 1963.
- תולדות מלחמת הקוממיות, הוצאת "מערכות"
- אורי אבנרי, בשדות פלשת 1948, טברסקי, 1949.
| מבצעי צה"ל במלחמת העצמאות | |
|---|---|
|