מגדה גבלס
 | |
| לידה |
11 בנובמבר 1901 ברלין, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| התאבדה |
1 במאי 1945 (בגיל 43) פיהררבונקר, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה |
| שם לידה |
Johanna Maria Magdalena Behrend |
| מדינה |
גרמניה, גרמניה הנאצית |
| מפלגה |
המפלגה הנאצית |
| בן או בת זוג |
|
| מספר צאצאים |
7 |
| פרסים והוקרה |
אות הזהב המפלגתי |
  | |
יוהנה מריה מגדלנה "מגדה" גבלס (Johanna Maria Magdalena "Magda" Goebbels; 11 בנובמבר 1901 – 1 במאי 1945) הייתה אשתו של שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס וכונתה "הגברת הראשונה של הרייך השלישי". חברה אדוקה במפלגה הנאצית, וחברה ותומכת פוליטית של אדולף היטלר. גבלס שימשה סמל לפוריות, ל"אם האידיאלית" ולסמל פמיניסטי בגרמניה הנאצית. לקראת סוף מלחמת העולם השנייה, השתתפה בהרעלת ששת ילדיה ושמה קץ לחייה יחד עם בעלה.
ילדותה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מגדה נולדה בשנת 1901 בברלין, לאוגוסטה ברנד בת ה-22, אם יחידנית ולבן זוגה המהנדס אוסקר ריטשל, שנישאו באותה שנה והתגרשו ב-1904. אוגוסטה נישאה מחדש לסוחר היהודי ריכרד פרידלנדר Richard Friedländer שגם עמו הייתה מיודדת טרם לידת הבת, אותה גם אימץ בהמשך. ביוני 1938 (עוד לפני ליל הבדולח) נאסר פרידלנדר לעבודות פרך במחנה בוכנוואלד ושם גם נספה בפברואר 1939. לימיים הוברר ואומת, ב-2016, שפרידלנדר היה רשום בארכיב משרד האוכלוסין בברלין, כיהודי וכאביה הביולוגי של מגדה, וכי הליך האימוץ נדרש כנראה רק לעדכון רישומיה כילדה "לגיטימית", נוכח נישואיהם המאוחרים של הוריה.
המשפחה עברה לגור בבריסל, עד שנאלצה לעזוב את בלגיה בשנת 1914 כפליטים, כיתר אזרחי גרמניה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, המשפחה עברה לברלין, שם התגרשה האם בשנית, בעוד לבת מגדה לא הייתה בעיה להתיידד עם בת כיתתה, פליטה יהודייה שהכירה מבלגיה, ליזה ארלוזורוב[1], ובהמשך גם עם אחיה, חיים ארלוזורוב, לימים מראשי התנועה הציונית[2], שעמו פיתחה קשר משמעותי שנותק רק עם עלייתו לפלשתינה.
נישואים ראשונים ובן משותף עם גינטר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגיל 17, בדרכה חזרה מבית הספר ברכבת, פגשה מגדה את גינטר קוונדט Günther Quandt, תעשיין בן 34 שהחזיק מאוחר יותר בחלק נכבד ממספר חברות גדולות, בהן BMW, והשניים התחתנו בינואר 1921. ב-1 בנובמבר באותה שנה נולד בנם היחיד הרלד קוונדט, שהיה בנה היחיד של מגדה ששרד את המלחמה (והרעלת ששת אחיו למחצה והתאבדות אמו). הוא לחם בחזית כטייס בלופטוואפה ונתפס על יד כוחות בעלות הברית בשנת 1944 בהיותו חייל. הרלד מת ב-22 בספטמבר 1967, בתאונת מטוס באיטליה, ולימים התגיירה בתו ונישאה ליהודי גרמני[3]. גינטר בילה זמן מועט עם מגדה, דבר שגרם לה לתסכול רב. ישנן עדויות כי בהיותה בת 23 היא נמשכה לבנה החורג בן ה-18, הלמוט קוונדט, שמת בפריז מזיהום התוספתן בשנת 1927. באותה שנה יצאו מגדה וגינטר לטיול בן שישה חודשים בארצות הברית, שם התאהב בה אחיינו של נשיא ארצות הברית הרברט הובר. לאחר גירושיה מקוונדט בשנת 1929, הוא אף נסע לגרמניה, לבקש את ידה של מגדה, אירוע שהסתיים בתאונת דרכים שבה נפצעה קשה.
נישואים שניים והקמת משפחה עם יוזף גבלס
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מגדה, צעירה, יפה וללא הכרח לעבוד (לאור הסכם גירושין נדיב), הלכה בעצת ידיד לכינוס המפלגה הנאצית, שם התרשמה מנאומו הסוחף של יוזף גבלס, שהיה גאולייטר של ברלין, ומונה לימים כשר התעמולה. בהמשך, הצטרפה מגדה, ב-1930 למפלגה הנאצית, חרף מוצאו היהודי של אביה, ריכרד פרידלנדר (כפי שאומת ב-2016 במרשם התושבים בברלין) וידידותה בהמשך עם חבריה ללמודים, ליזה וחיים ארלוזורוב. תחילה לעבודה התנדבותית, עד שקודמה לתפקידי מטה ומזכירתו של גבלס. אף שיש הטוענים כי נמשכה יותר להיטלר עצמו, נישאו גבלס ומגדה ב-19 בדצמבר 1931, בטקס בו שימש היטלר כעד. בהמשך אף התקרב למגדה ואף נהג לשבת עימה לשיחות ליליות, עם התינוקת הלגה על ברכיו, ולאחר ניסיון כושל להרעילו בינואר 1933, ביקש היטלר ממגדה להכין את כל ארוחותיו. לבני הזוג, שתוארו בתעמולה כמשפחה גרמנית אידיאלית, נולדו 6 ילדים. כל השישה הורעלו ב-1945 בבונקר בברלין, בגלולות ציאניד שניתנו להם לאחר שהורדמו.
בניגוד לתדמית "המשפחה המושלמת" שלהם, היו לגבלס מספר רב של רומנים, המפורסם בהם עם השחקנית הצ'כית לידה בארובה. גבלס אף שקל להתחתן עם בארובה, אך לאחר שמגדה ביקשה מהיטלר רשות להתגרש, הורחקה ממנו השחקנית כדי לא לפגוע בתדמית המשפחה המושלמת. פרידתם הכפויה העציבה גם את גבלס, ומנגד יש הגורסים כי גם מגדה עצמה ניהלה רומן מהצד עם הנאצי הבכיר קארל האנקה[4].
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מגדה, כמו בעלה, זכתה להטבות חברתיות ואישיות רבות עקב קרבתה להיטלר, והיא הביעה תמיכה ונאמנות ציבורית ללא סייג לשניים שלא ידעו מאומה על עברה. באופן פרטי, הביעה לא אחת חששות מתוצאות המלחמה, במיוחד לאחר שהמצב בחזית הרוסית החל להחמיר. בנובמבר 1942, בעת שהאזינה עם מספר חברים לנאומו של היטלר ברדיו, היא כיבתה את המקלט בכעס ואמרה "אלוהים אדירים, איזה שטויות!". ב-1944 היא אף אמרה על היטלר: "הוא כבר לא מקשיב לקול ההיגיון. הוא מאמין לאלו שאומרים לו את שהוא רוצה לשמוע". כשנשאלה על האנטישמיות של בעלה, ענתה כי "כך הפיהרר רוצה, ויוזף חייב לציית". אין כל עדות כי ניסתה לעזור לאביה היהודי, ריכרד פרידלנדר, לחמוק ממחנה העבודה בבוכנוואלד שבו נספה ב-1938 (עוד לפני ליל הבדולח).
בתחילת המלחמה תמכה מגדה והשתתפה באופן נלהב בתוכנית התעמולה של בעלה, ומלאה תפקידים רשמיים נוספים כאירוח ובידור נשות ראשי מדינה אחרים, תמיכה בכוחות הלוחמים וניחום אלמנות מלחמה. מגדה ניסתה לעמוד בדמות האמא הפטריוטית, הוכשרה כאחות, עבדה גם בחברת האלקטרוניקה הגרמנית טלפונקן, לשם התעקשה להגיע באוטובוס, כמו עמיתותיה לעבודה.
עם החמרת מצבה של גרמניה הנאצית בחזיתות השונות החמיר גם מצבה הבריאותי של מגדה. היא סבלה מדיכאונות ואושפזה בתחילת 1944 בסנטוריום. בעקבות קשר ה-20 ביולי סבלה מהתמוטטות עצבים והבטיחה בטלפון להיטלר שהיא מוכנה להקריב עבורו את חייה "אם הרוסים יגיעו לשערי ברלין". לקראת סוף המלחמה החלה לסבול מהפרעה ניאורולוגית בלתי ניתנת לריפוי, שאינה מסכנת חיים בריאות, אך גורמת לכאב רב. הדבר גרם לאשפוזה מספר פעמים.
המתת ילדי הזוג גבלס, והתאבדות הוריהם
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-22 באפריל 1945, בעוד הצבא האדום מתקדם לברלין, עברה כל משפחת גבלס לגור בפיהררבונקר. המקלחת והשירותים האישיים היחידים בבונקר היו של היטלר עצמו - והוא שמח להתחלק בהם עם מגדה וילדיה. ב-28 באפריל כתבה מגדה מכתב פרידה לבנה הרלד, שהיה שבוי מלחמה בקנדה באותו זמן. במכתב זה, השריד היחיד בכתב ידה של מגדה, היא כותבת כי על אף רצונו של הפיהרר, החליטה להישאר בבונקר, להתאבד ולהרוג את 6 ילדיה, וזאת מאחר ש"העולם ללא היטלר והתנועה הנאצית אינו שווה דבר", וכן מאחר ש"הילדים ( - ילדיה) טובים מדי לעולם הקרב ובא ללא היטלר". בעדותו האחרונה של גבלס, הוא מצהיר כי על מגדה וילדיהם להישאר ולהתאבד עמו בבונקר. את הרעלת ילדיו הוא הצדיק בכך ש"אם היו מבוגרים מספיק, היו גם הם בוחרים להתאבד".
ב-30 באפריל 1945 התאבד היטלר עם אשתו הטרייה אווה בראון, בעוד הסובייטים ממשיכים לכבוש את העיר. למחרת ב-1 במאי הרדימו מגדה ובעלה את ילדיהם באמצעות מורפין, ולאחר מכן הרעילו אותם על ידי שבירת גלולות ציאניד בפיהם. הדעות חלוקות האם מגדה בעצמה הרגה את ילדיה, או שד"ר לודוויג שטומפפגר סייע בהריגתם[5]. מגדה דיברה על המתת הילדים למעלה מחודש לפני ביצוע הרצח, ואף סירבה למספר הצעות, בהן של אלברט שפר, למלט את הילדים מברלין. חבּוּרות על גופת המבוגרת שבהם, הלגה, בת ה-12, העידו כי היא התעוררה ונאבקה טרם מותה.
לאחר הרעלת הילדים יצאו מגדה ויוזף גבלס מחוץ לבונקר והתאבדו. לא ברור האם בבליעת גלולות ציאניד ואז נורו בידי חייל אס אס, כהוראות יוזף, או האם ירה תחילה במגדה ואז בעצמו. לאחר מותם שפכו עליהם דלק, ואז הוצתו אך נשרפו חלקית נמצאו ב-2 במאי על ידי כוחות הכיבוש הסובייטי, צולמו, ופורסמו ברבים. גופות ילדיהם נקברו בחשאי על ידי הרוסים, ורק ב-1970, נשרפו ואפרם פוזר בנהר האלבה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרגרטה הימלר - אשתו של ראש האס אס ושר הפנים הנאצי, היינריך הימלר.
- גרטרוד שולץ-קלינק - מנהיגת תנועת הנשים במפלגה הנאצית, רעייתו של אוגוסט הייסמאייר
- אמי גרינג - אשתו של מפקד הלופטוואפה ושר התעופה הנאצי, הרמן גרינג
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נשות הצמרת הנאצית, אנה מריה זיגמונד, ספריית פועלים, תשס"ו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביוגרפיה, באתר מוזיאון ההיסטוריה הגרמני (בגרמנית)
עופר אדרת, היסטוריון גרמני טוען: אביה של מגדה גבלס, אשתו של יוזף גבלס, היה יהודי, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2016
ערן מינהר, חיים ומוות - סיפורם של חיים ארלוזורוב ומגדה גבלס, בפודקאסט ״מינהר הזמן״, תאגיד השידור הישראלי- מגדה גבלס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תום שגב, המיליון השביעי: הישראלים והשואה, עמ' 27.
- ^ מכתבו של ארלוזורוב מ-21 במאי 1933 - "ד"ר יוסף גיבלס, מיניסטר התעמולה של הרייך הגרמני ואיש-סודו הקרוב ביותר, מין אינטליגנט יהודי במהדורה אנטישמית, לא יכול לשאת לו אשה אחרת זולתי את ידידתי הישנה מגדה פרידלנדר, שהייתה אחרי-כן למריה-מגדלינה קואנדט"
- ^ באתר איריש טיימס
- ^ כך מספר בזכרונותיו אלברט שפר, שהיה בין היתר ידיד קרוב של בני הזוג גבלס
- ^ בסרט "הנפילה" המבוסס, בין היתר, על יומנה של טראודל יונגה, רוצחת מגדה את ילדיה בעצמה.