מגה פרויקט
מראה
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| ||
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
מגה פרויקט (באנגלית: Mega project או Major Program; המילה "מגה" מקורה ביוונית: μέγας megas – גדול) מוגדר כפרויקט ענק עתיר השקעה, שעלותו מסתכמת במיליארד דולר ומעלה,[1] המעורר תשומת לב ציבורית (או התעניינות פוליטית רבה) עקב השפעתו – הישירה והעקיפה – על הקהילה, הסביבה והתקציב. מגה פרויקטים כוללים, בין השאר: תשתיות תחבורה (גשרים, מנהרות, תעלות מים, אוטוסטראדות, רכבות, ספינות, כלי טיס, נמלי תעופה וים); תשתיות מים (נהרות, מאגרים); תשתיות אנרגיה (תחנות כוח, סכרים, הפקת גז ונפט); בנייני ציבור; מערכות IT; מערכות נשק; ערים; פרויקטי מדע; פרויקטי חלל.
דוגמאות למגה פרויקטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערה: הפרויקטים מוצגים בדולר ארצות הברית ($US), אלא אם צוין אחרת
תשתיות תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תעלת רידו (נבנה בשנת 1832; 823 מיליון לירות שטרלינג)
- הרכבת הטרנס-סיבירית (נחנך ב־1904)
- תעלת פנמה (1904–1914, 2016; 8.96 מיליארד דולר)
- גשר המפרץ סן פרנסיסקו–אוקלנד (נחנך ב־1936; 6.4 מיליארד דולר)
- נמל התעופה הבינלאומי המלך עבד אל-עזיז (נחנך ב־1981; 7.2 מיליארד דולר)
- הרכבת התחתית של טייפה (החלה לפעול ב־1996; השלב הראשון – 18 מיליארד דולר, השלב השני שעדיין לא הושלם – כ־14 מיליארד דולר)
- נמל התעופה הבינלאומי של הונג קונג (נפתח ב־1998; כ־20 מיליארד דולר)
- גשר מצר סונדה (מתוכנן; עלות מוערכת בכ־11 מיליארד דולר לפחות)
- - מנהרת התעלה (נפתחה ב־1994; כמעט 9 מיליארד פאונד)
- הרכבת התחתית של לוס אנג'לס (הקו הכחול נפתח ב־1990)
- מנהרת סייקן (נפתחה ב־1988; 3.6 מיליארד דולר)
- גשר הקונפדרציה (נחנך ב־1997; 1.3 מיליארד דולר)
- גשר ואסקו דה גאמה (נחנך ב־1998; 1.1 מיליארד דולר)
- נמל התעופה הבינלאומי קואלה לומפור (נחנך ב־1998; 3.92 מיליארד רינגיט מלזי)
- נמל התעופה הבינלאומי של אינצ'ון (נחנך ב־2001; שלב ראשון – 5 מיליארד דולר, שלב שני – 4.6 מיליארד דולר, שלב שלישי – 4.5)
- מרמריי (השלב הראשון נפתח ב־29 באוקטובר 2013; עלות הפרויקט מוערכת ב־2.5 מיליארד אירו)
- אגנטיה אודוס (סיום הפרויקט בשנת 2014; 6.69 מיליארד דולר)
- תעלת ניקרגואה (העבודות החלו בדצמבר 2014; עלות הפרויקט מוערכת ב־40–50 מיליארד דולר)
- תעלת סואץ החדשה (נפתחה רשמית ב־6 באוגוסט 2015; עלות הפרויקט מוערכת בכ־8 מיליארד דולר)
- מנהרת בסיס הגוטהארד (נחנך ב־2016; 10.3 מיליארד דולר)
- גשר הונג קונג-ג'והאי-מקאו (נחנך ב־2018; 10.6 מיליארד דולר)
- נמל התעופה הבינלאומי בייג'ינג דאשינג (נחנך ב־2019; 17 מיליארד דולר)
- צ'ואו שינקנסן (בבנייה; 85 מיליארד דולר)
תשתיות נפט וגז
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שדה ח'ורייס (נפתח ב־2009; 10 מיליארד דולר)
- סחלין-1 (על פי הסכם ייצור משותף מ־1996; 10–12 מיליארד דולר)
סכרים ותחנות כוח הידרואלקטריות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סכר שלושת הערוצים (נשלם ב־2012; 26 מיליארד דולר)
- - סכר איטייפו (בנייתו הסתיימה ב־1982; כ־20 מיליארד דולר)
- פרויקט ג'יימס ביי (למעלה מ־20 מיליארד דולר)
- פרויקט GAP
תשתיות מים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- המוביל הארצי (נחנך ב־1964; 1.1 מיליארד דולר)
- הנהר המלאכותי העצום (השלב השני נחנך ב־1996; למעלה מ־20 מיליארד דולר)
פרויקטי בינוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לה דפאנס (נוסדה ב־1958; 10 מיליארד דולר)
- בורג' אל-ערב בדובאי (סיום הבנייה ב־1999; 1.5 מיליארד דולר)
- , CTBA (סיום בניית ארבעת המגדלים ב־2009; מיליארד דולר)
- בורג' ח'ליפה (נחנך ב־2010; 1.5 מיליארד דולר עבור בניית הבניין לבדו, 8 מיליארד דולר עבור הפרויקט בשלמותו)
- אפל פארק (סיום הבנייה ב־2017; 3 מיליארד דולר)
- מרכז לאחטה (סיום הבנייה ב־2019; 2.5 מיליארד דולר)
פרויקטי ספורט ותרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אצטדיון ומבלי (נחנך ב־2007; 798 מיליון לירות שטרלינג)
- אצטדיון מטלייף (נחנך ב־2010; 1.6 מיליארד דולר)
- ברקליס סנטר (נחנך ב־2012; מיליארד דולר)
- אצטדיון יו. אס. בנק (נחנך ב־2016; 1.06 מיליארד דולר)
- אצטדיון מרצדס-בנץ (נחנך ב־2017; 1.6 מיליארד דולר)
- אצטדיון טוטנהאם הוטספר (נחנך ב־2019; 850 מיליון לירות שטרלינג)
- אצטדיון אליג'אנט (נחנך ב־2020; 1.9 מיליארד דולר)
ערים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרויקטים מדעיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תוכנית קופרניקוס (פרויקט לווינים וחיישנים לחישה מרחוק)
- פרויקט גנום האדם (3 מיליארד דולר)
- -------- פרויקט איטר (מיזם בינלאומי לבניית כור היתוך גרעיני ניסיוני – 30 מיליארד אירו)
- LIGO (ניסוי מצפה גדול בפיזיקה ומדידת גלי כבידה, מעל למיליארד דולר)
- פרויקט מנהטן (בארצות הברית (1945) – 30 מיליארד דולר ב־2012)
- - מערך קילומטר רבוע (מיזם עתידי רב־ממשלתי לבניית רדיו־טלסקופ באוסטרליה ובדרום אפריקה)
- המערך הגדול מאוד (מצפה רדיו־אסטרונומיה הממוקם בניו מקסיקו, ארצות הברית)
- בינלאומי - מאיץ LHC (מאיץ החלקיקים הגדול בעולם, הממוקם במרכז המחקר CERN
- חיסון נגד COVID-19
- הטלסקופ הגדול במיוחד (הטלסקופ האופטי הגדול ביותר בעולם (בבנייה), מעל מיליארד דולר)
- טלסקופ מגלן הענק (טלסקופ אופטי קרקעי גדול (בבנייה), מיליארד דולר)
- TMT (טלסקופ אופטי גדול (בבנייה), מיליארד דולר)
פרויקטי חלל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תוכנית אפולו, נכון לשנת 2015, 203.4 מיליארד דולר (1960–1975)
- תוכנית מעבורות החלל, נכון לשנת 2015, 203.6 מיליארד דולר (1972–2011)
- גלילאו (גשושית לחקר צדק וירחיו ששוגרה בשנת 1989), 1.5 מיליארד דולר
- GPS (מערכת עיכון עולמית), 21.7 מיליארד דולר
- טלסקופ החלל האבל, 10 מיליארד דולר (החל משנת 1978 ואילך)
- טלסקופ החלל הרשל, 1.1 מיליארד אירו
- גלילאו (מערכת לווייני ניווט), 5 מיליארד אירו
- ---- תחנת החלל הבינלאומית, נכון לשנת 2010, 150 מיליארד דולר (החל משנת 1998 ואילך)
- קאסיני (גשושית לחקר שבתאי וירחיו ששוגרה בשנת 2004), 3.26 מיליארד דולר
- טלסקופ החלל גאיה, מיליארד דולר
- -- טלסקופ החלל ג'יימס וב, נכון לשנת 2021 ,10 מיליארד דולר
- ג'ונו (גשושית לחקר צדק), נכון לשנת 2021, 1.5 מיליארד דולר
- מארס סיינס לברטורי (עם רובר קריוסיטי), 2.5 מיליארד דולר
- אוריון (חללית), 21.5 מיליארד דולר (2006–2020)
- מארס 2020 (עם רובר פרסווירנס ומסוק אינג'ניואיטי), 2.8 מיליארד דולר
- תוכנית ארטמיס, 35 מיליארד דולר (2020–2024)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Bent Flyvbjerg, "What is a Megaproject?", Department of Development and Planning, Aalborg University
- "Megaprojects", The Canadian Encyclopedia
- Tim Slootman, Planning of Mega Projects: Influence of Execution Planning on Project Performance, In Cooperation with: Construction Owners Association Of Alberta, University of Calgary, University of Twente, January 2007
- Sue Dyer, "Mega Project Success Factors", International Partnering Institute, 2011
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ על פי הקונגרס של ארצות הברית, מגה פרויקט הוא פרויקט שעלותו מיליארד דולר ומעלה. זוהי ההגדרה של מנהל הכבישים המהירים הפדרלי (FHWA) של משרד התחבורה האמריקאי גם כן. לעומת זאת, האחרים מגדירים אותו כזה שעלותו 250 מיליון דולר ומעלה.