מהומות הר הבית (2015)
 | |||
| מסגד אל-אקצא | |||
| חלק מהסכסוך הישראלי-פלסטיני | |||
|---|---|---|---|
| תאריכי המאבק | 13 בספטמבר 2015 – 16 בספטמבר 2015 (4 ימים) | ||
| מקום | ירושלים | ||
| קואורדינטות | 31°46′43″N 35°14′05″E / 31.778611111111°N 35.234722222222°E | ||
| תוצאה | |||
| הצדדים במאבק | |||
| |||
  | |||
מהומות הר הבית (2015) הן התפרעויות של המון ערבי בהר הבית שהחלו בערב ראש השנה ה'תשע"ו (ספטמבר 2015).
ב-13 בספטמבר 2015 לפנות בוקר פרצו שוטרי משטרת ישראל להר הבית תוך שימוש באמצעים לפיזור הפגנות כדי למנוע התפרעות מתוכננת של ערבים. ההתפרעויות התפשטו גם למקומות אחרים במזרח ירושלים ולמספר ערים פלסטיניות ביהודה ושומרון. במהלך המהומות הערבים יידו אבנים ובקבוקי תבערה, מהם נהרג יהודי.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך 2015 בוצעו על ידי פלסטינים פיגועי טרור רבים בירושלים, באופן יומיומי, בעיקר באזורי העיר העתיקה, קו התפר ומזרח ירושלים. הפיגועים כללו בעיקר יידוי אבנים ובקבוקי תבערה אך גם פיגועי דריסה, דקירה וירי.
בתשעה באב ה'תשע"ה, 26 ביולי 2015, לאחר כמה חודשים בהם נשמר השקט בהר הבית, פרצו עימותים שבמהלכם נכנסו שוטרים לתוך מסגד אל-אקצא. ארבעה שוטרים נפצעו קל, ושלושה תושבי מזרח ירושלים נעצרו בחשד שיידו אבנים.[3]
בחודשים אוגוסט וספטמבר חלה הסלמה נוספת בסכסוך הישראלי-פלסטיני, והיו כמה מקרים של פיגועים בירושלים. בעקבות פרסום כוונת אנשי ימין והשר אורי אריאל לעלות להר הכריזו פלסטינים על "גיוס כללי" כדי להגן על הר הבית. הגיוס כלל בין היתר את אנשי ה"מוראביטון" ונשות ה"מוראביטאת", שהפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית שילם להם כדי להתעמת עם היהודים העולים להר. בעקבות התגברות העימותים מנעה המשטרה כניסת מוסלמיות בשעת הביקור של היהודים והזרים בהר, ובהמשך מנעה גם את כניסת גברים מתחת לגיל 50.[4] בין העולים היה אורי אריאל, שר החקלאות, וכן צעירי מפלגת הליכוד.[5] בתשעה בספטמבר הכריז שר הביטחון משה יעלון, בעקבות המלצת השב"כ והמשטרה, על המוראביטון והמוראביטאת התאגדויות בלתי מותרות, וציין כי שתיהן היוו גורם מרכזי בליבוי האלימות בירושלים ובהר הבית.[6]
המהומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
עקב ההגבלות המשטרתיות האוסרות כניסת מוסלמים בשעות הבוקר, הגיעו עשרות צעירים פלסטינים חמושים בנשק מאולתר להר הבית בלילה של ה-12 בספטמבר 2015 ולנו במסגדים, תוך שהם מכינים מאגר של אבנים לזריקה ומוטות עץ וברזל להכות בשוטרים ובמבקרים יהודיים.
ב-13 בספטמבר 2015 פרצו כוחות הביטחון להר הבית בשעת בוקר מוקדמת כדי להפתיע את המתבצרים ששהו בלילה במסגד אל-אקצא. הפלסטינים ירו לעבר השוטרים זיקוקים ויידו אבנים. בכניסה למסגד אל אקצה נתפסו מטעני צינור. הם נתפסו והוצאו מהמקום על ידי חבלן משטרתי. עשרות צעירים פלסטינים נעצרו והאחרים נהדפו אל תוך מבנה המסגד. בהמשך היום עלו להר כ-650 יהודים, בהם גם השר אורי אריאל, תחת אבטחה משטרתית כבדה. השר אריאל התפלל בהפגנתיות על ההר והבטיח לחזור גם למחרת.[7]
באותו זמן פשט כוח גדול של משטרת ישראל והשב"כ, לפי מידע מוקדם שהיה בידיהם, על דירה בעיר העתיקה במזרח ירושלים. בחיפוש שנערך במקום נתפסו מספר מטעני צינור ממולאים בחומרי נפץ. על פי הערכת גורמי הביטחון, המטענים יועדו לביצוע פיגועים בהר הבית.[8]
למחרת החלה המשטרה למנוע את כניסתם של מוסלמים מהארגונים "מורביטון" ו"מורביטאת", שהוגדרו כהתאחדות בלתי מותרת, על פי רשימת שמות ותצלומים שהוכנה מראש בידי שירותי הביטחון.[9]
האנשים שכניסתם נמנעה התעמתו עם המשטרה בסמטאות שמסביב למתחם ההר. העימותים התרחבו והתפשטו לכל רחבי מזרח ירושלים. במקרים רבים התעמתו שוטרים עם מפגינים פלסטינים ברחבי מרחב התפר המפריד בין השכונות הערביות לבין השכונות היהודיות. באזורים אלה העימותים כללו השלכת אבנים, זיקוקים ובקבוקי תבערה. תמונות מהמהומות פורסמו בהבלטה בעיתונות העולמית. נהג ישראלי, אלכסנדר לבלוביץ' בן ה-64, נרצח בשכונת ארנונה בפיגוע יידוי אבנים. מפגיעת האבנים לקה לבלוביץ' בלבו, איבד שליטה על הרכב שהתדרדר לתהום, ונעצר לאחר שנתקל בעץ. המשטרה קבעה כי לבלוביץ' איבד את השליטה בגלל אבנים שפגעו ברכבו וכעבור שבועיים עצר השב"כ ארבעה ערבים ממזרח ירושלים שהודו בביצוע הפיגוע.[10] לאחר המהומות פרץ גל טרור, שהמשיך גם בשנת 2016.
תגובות בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ממשלת ישראל ציינה שאין לה כל כוונה לבצע שינוי בסטטוס־קוו בהר הבית וטענה כי גורמים ברשות הפלסטינית מפיצים שקרים בנושא.
ב-16 בספטמבר 2015 כינס ראש הממשלה בנימין נתניהו דיון מדיני-ביטחוני בנושא המצב בהר הבית והמתיחות עם הירדנים. לפני הדיון, במהלך סיור באזור ירושלים אמר נתניהו כי ממשלת ישראל "בעד שמירה קפדנית על הסטטוס־קוו בהר הבית, אך הסטטוס־קוו מופר כל הזמן על ידי מסיתים, פורעים שמתבצרים בהר הבית ומתנכלים למבקרים יהודים".[11]
חבר הכנסת משה גפני התבטא נגד השר אורי אריאל בשל עלייתו להר הבית וטען שהוא גורם לנזק מדיני.[12] לעומתו, בכירי רבני הציונות הדתית יצאו בעצומת תמיכה בשר אריאל ובעלייתו להר, וקראו לו להמשיך ולעלות להר. בין חותמי העצומה נמנו הרבנים חיים דרוקמן, דוד חי הכהן, דוב ליאור, נחום אליעזר רבינוביץ, משה צוריאל, אליקים לבנון, בני קלמנזון, שמואל דוד, יצחק שילת ודוד דודקביץ.[13]
תגובות הפלסטינים ומדינות ערב
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרשות הפלסטינית פרסמה הודעת גינוי על הוצאת הארגונים האסלאמיים בהר הבית מחוץ לחוק. בהודעה נאמר כי התוכנית היא צעד גזעני ומוכיחה את מאמציה של ישראל לפגוע במסגד אל-אקצא.
ראש עמותת אל-אקצא, השיח' קמאל ריאן, אמר לקול ישראל כי ממשלת ישראל מפרה את הסטטוס קוו בהר הבית, וכי אל שטח ההר נכנסים חברים בעמותות ישראליות הממומנות בכספי חוץ ומתגרים במוסלמים. בריאיון ליוסי הדר אמר גם כי ישראל מתערבת בניהול הווקף וקובעת מי ייכנס אל הר הבית ומי לא.[14]
עבדאללה השני, מלך ירדן, אשר לממלכתו ניתן בהסכם השלום בין ישראל לירדן מעמד רשמי בנושא המקומות הקדושים בירושלים, פרסם אזהרה כי "כל פרובוקציה נוספת בירושלים, שבה יתעמתו שוטרים עם מתפללים מוסלמים באל-אקצא, עלולה לפגוע ביחסים בין המדינות".
סלמאן, מלך ערב הסעודית, ערך סבב שיחות נרחב עם מנהיגים רבים ברחבי העולם. על פי העיתון הסעודי "עוקאז", הוא שוחח בין היתר עם נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, עם ראש ממשלת בריטניה, דייוויד קמרון, ועם מזכ"ל האו"ם, באן קי-מון. הוא דחק במנהיגים לפעול ב"צעדים דחופים לאחר העימותים האחרונים במתחם אל אקצא. ישראל מזינה את הקיצוניות בעולם כולו ותורמת לחיזוק הקיצוניות והאלימות בעולם."[15]
כלי התקשורת במדינות ערב סיקרו את העימותים בהר הבית בהרחבה.
תגובות בעולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]התגובות בזירה הבינלאומית התייחסו בעיקר לניסיונות לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית. רוסיה, האיחוד האירופי, האו"ם ומחלקת המדינה של ארצות הברית פרסמו קריאות לממשלת ישראל לקיים ולשמר את הסטטוס קוו בהר ולא לשנותו.
מועצת הביטחון קראה לישראל פה אחד לשמור על הסטטוס קוו ב"חראם א-שריף". שגריר ישראל באומות המאוחדות, רון פרושאור, מחה על "ניסוח חד-צדדי שלא הזכיר את יידוי האבנים הפלסטיני".
היוזמה להצבת מצלמות בהר הבית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שוך המהומות הציע עבדאללה השני, מלך ירדן, להתקין 55 מצלמות אבטחה בכל האתרים בהר הבית. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הסכים להצעה זו.[16]
לאחר שפלסטינים רבים הביעו ביקורת על היוזמה, הבהיר ראש ממשלת ירדן עבדאללה א-נסור שהמצלמות יוצבו במתחם הר הבית אך לא במסגד אל-אקצא עצמו. אך גם לכך התעוררה התנגדות, ובסופו של דבר ירדן נסוגה והפרויקט בוטל.[17]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אריק בנדר, מלך ירדן במפגש עם ח"כים ערבים: "אל-אקצה הוא מקום תפילה למוסלמים", באתר מעריב אונליין, 20 בספטמבר 2015
- ^ אבי יששכרוף, שינוי נהלים למוסלמים ועליית השר אריאל - הסיבות למהומות בהר הבית, באתר וואלה, 16 בספטמבר 2015
- ^ ניר חסון, עשרות פלסטינים תקפו שוטרים בהר הבית, באתר הארץ, 26 ביולי 2015
- ^ אבי יששכרוף, שינוי נהלים למוסלמים ועליית השר אריאל - הסיבות למהומות בהר הבית, באתר וואלה, 16 בספטמבר 2015
- ^ נדב שרגאי, אבו מאזן, שקר שקר תרדוף, באתר ישראל היום, 18 בספטמבר 2015
- ^ העמותות אל-מוראביטון ואל-מוראביטאת הוכרזו התאגדויות לא-מותרות, באתר רשת ב', 9 בספטמבר 2015
- ^ ניר חסון, עימותים בין שוטרים לפלסטינים שהתבצרו בהר הבית; "נתפסו צינורות נפץ", באתר הארץ, 13 בספטמבר 2015
- ^ רועי ינובסקי ואליאור לוי, מטעני צינור בירושלים: צפו בפריצה להר הבית, באתר ynet, 13 בספטמבר 2015
- ^ יוסי אלי, התכנית המשטרתית נגד הארגונים הפלסטינים שמבעירים את הר הבית, באתר וואלה, 16 בספטמבר 2015
- ^ איתי בלומנטל, הרצח בפיגוע האבן: נעצרו ארבעה חשודים, באתר ynet, 26 בספטמבר 2015
- ^
ברק רביד, ישראל העבירה מסרי הרגעה לירדן בנוגע להסלמה בהר הבית, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2015
- ^ ישראל כהן, ח"כ משה גפני תוקף את השר אורי אריאל: "נזק נזק", באתר כיכר השבת, 17 בספטמבר 2015
- ^ חנן גרינווד, רבנים בכירים לאורי אריאל: המשך לעלות להר הבית, באתר כיפה, 21 בספטמבר 2015
- ^ הרש"פ: ישראל מבקשת לפגוע במסגד אל-אקסא, באתר רשת ב', 24 באוגוסט 2015
- ^ מעריב אונליין, מלך סעודיה שוחח עם מנהיגי העולם: "ישראל תוקפת את המתפללים באל אקצא", באתר מעריב אונליין, 17 בספטמבר 2015
- ^ יוני גבאי, ישראל וירדן סיכמו: פיקוח על הר הבית במצלמות אבטחה, באתר כיכר השבת, 24 באוקטובר 2015.
- ^ רועי קייס, ירדן נסוגה: לא תציב מצלמות אבטחה בהר הבית, באתר ynet, 18 באפריל 2016.
