מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה
 סמליל המכון | |
| מדינה |
ישראל  |
|---|---|
| מטה הארגון |
בני ברק |
| תקופת הפעילות |
2015–הווה (כ־9 שנים) |
|
www | |
  | |
מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה היא עמותה רשומה, שמטרתה להנציח את זכרה ופועלה של ראש ממשלת ישראל הרביעית, גולדה מאיר, האישה היחידה שכיהנה בתפקיד זה מאז קום המדינה. העמותה פועלת לעידוד מחקר ושיח בנושאים הנוגעים למדינת הרווחה: שוויון כלכלי וחברתי, זכויות עובדים, שיכון בר השגה ועוד, לצד עידוד המחקר והשיח על שאיפתה של מדינת ישראל לשלום ולביטחון, והעמקה בסוגיות יחסיה הבינלאומיים והקשר בינה לבין יהדות התפוצות. כמו כן עוסק המכון בקידום מנהיגות של נשים בחברה, בכלכלה, בתרבות ובפוליטיקה, ועידוד מחקרים ושיח בנושא זה. יו"ר העמותה הוא נכדה של מאיר, שאול רחבי. העמותה מחזיקה גם בארכיון הנוגע לתולדותיה ופועלה של מאיר.
פרס ראש הממשלה גולדה מאיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחד ממפעלי המכון הוא פרס המוענק לאדם או למוסד בגין פעילות מיוחדת וראויה לציון או עבודה אקדמית הקשורים לתחומי פעילותה השונים של גולדה מאיר. מטרת הפרס היא לעודד שמירה ופיתוח הערכים המזוהים עימה על ידי מתן פרסים כספיים לגורמים התורמים תרומה משמעותית להגשמתם.
חברי ועדת הפרס בשנת 2018 היו שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) אילה פרוקצ'יה, יערה בר-און, פרופ' יחיעם ויץ, יו״ר המכון שאול רחבי, ועו"ד ד"ר מורן סבוראי.
בשנת התשע"ח (2018) חולק הפרס בטקס במשרד החוץ לשני זוכים:[1]
- עמותת קו לעובד – כאות הוקרה על "תרומתה הבולטת והמיוחדת להגנה על זכויות העובדים ועל קידום תנאי עבודתם ורווחתם במתן סיוע פרטני לעובד ובפעילות ציבורית כללית לפיתוח הזכויות החברתיות בישראל".
- האח יוחנן אליחי – על "תרומתו הייחודית ויוצאת הדופן בחקר השפה הערבית המדוברת ובהטמעתה בקרב אוכלוסיות שונות בחברה הישראלית תוך קירוב לבבות ויצירת גשר בין יהודים לערבים בישראל".
בראש ועדת הפרס בשנת 2019 עמדה שוב השופטת (בדימוס) אילה פרוקצ'יה. חברי ועדת הפרס היו פרופ' יערה בר-און, גיל השכל, שאול רחבי, ד"ר חגי צורף, ועו"ד ד"ר מורן סבוראי. הפרס חולק לשני זוכים:[2]
- שדולת הנשים בישראל – כאות הוקרה על "תרומתו הייחודית ויוצאת הדופן של ארגון זה לקידום ערך השוויון בחברה הישראלית בכלל, וקידום שוויון זכויות נשים בפרט תוך התייחסות מיוחדת לזכויות נשים חרדיות וערביות במקומות העבודה, ושיפור תנאי חייהן, מעמדן ורווחתן".
- כפר ניצנה – כאות הוקרה מיוחדת על "היותו מפעל ציוני רב הישגים בתחום חינוך צעירים, עידוד עליה וקליטה של עולים בישראל, חיבור בין אוכלוסיות שונות בישראל, מתן בית וחינוך לצעירים מבקשי מקלט, בתרומה ליישוב ופיתוח הנגב, ובהטמעת ערכי אהבת אדם והסביבה".
בראש ועדת הפרס בשנת 2020 עמדה שוב השופטת (בדימוס) אילה פרוקצ'יה. חברי ועדת הפרס היו פרופ' יערה בר-און, נשיאת מכללת אורנים, גיל השכל, סמנכ"ל משרד החוץ וראש מש"ב, שאול רחבי, נכדה של גולדה מאיר ויו"ר מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה, ועו"ד ד"ר מורן סבוראי ממשרד בשה זבידה סבוראי. הפרס חולק לשני זוכים:[3]
- עמותת "רוח נשית: עצמאות כלכלית לנשים נפגעות אלימות" – על פועלה "לקידום עצמאותן הכלכלית של נשים נפגעות אלימות בישראל".
- פרופ' ועו"ד יובל אלבשן – על "פעילותו החברתית הענפה לקידום השוויון והצדק החברתי במדינת ישראל".
בנוסף, ועדת הפרס העניקה ציון לשבח לשנת 2020 למרכז "כרמל להדרכה בינלאומית ע"ש גולדה מאיר" שנוסד בשנת 1961 על ידי מש"ב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה- מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה, באתר "גיידסטאר ישראל"
מכון גולדה מאיר לחקרי עבודה וחברה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ פרס גולדה מאיר 2018, באתר "מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה"
- ^ פרס גולדה מאיר 2019, באתר "מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה"
- ^ פרס גולדה מאיר 2020, באתר "מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה"
| גולדה מאיר | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| אירועים פוליטיים במהלך כהונותיה כראשת ממשלת ישראל |
|
| ||||||
| משפחתה | מוריס מאירסון (בן-זוג) • מנחם מאירסון (בן) • שרה מאירסון (בת) | |||||||
| הנצחתה | בית חולים גולדה השרון • מרכז כרמל • מחלף גולדה מאיר • רמת גולדה (חיפה) • פארק גולדה • מכון גולדה מאיר למנהיגות וחברה • המשכן לאומנויות הבמה • שדרות גולדה מאיר (ירושלים) • מטבע עשרה שקלים חדשים • רמות גולדה מאיר (נוף הגליל) | |||||||
| שונות | נעלי גולדה • גולדה (סרט תיעודי) • אישה ושמה גולדה • גולדה (סרט, 2023) • המטבח • לו קדר | |||||||