מלודיפסטיבלן

מלודיפסטיבלן
Melodifestivalen
	סמליל מלודיפסטיבלן מאז 2016
סוגה	תחרות מוזיקה
ארץ מקור	שוודיה
שפות	שוודית
מספר עונות	64
מספר פרקים	5
הפקה
מפיק	כריסטר ביורקמן
שידור
רשת שידור	תאגיד השידור השוודי
קישורים חיצוניים
	melodifestivalen.se

תחרות המלודיפסטיבלן (בשוודית: Melodifestivalen, "פסטיבל השירים") היא תחרות זמר שנתית הנערכת בשוודיה, והיא מאורגנת על ידי רשת השידור השוודית SVT, ועל ידי תחנת הרדיו השוודית SR. כבר משנת 1959, הנציגות השוודית לאירוויזיון נבחרה באמצעות תחרות המלודיפסטיבלן. זאת אחת מתוכניות הטלוויזיה הנצפות ביותר בשוודיה, וההערכה היא שצופים בה למעלה מארבעה מיליון איש מדי שנה. כל אחד מהשירים השוודים שנשלחו לאירוויזיון נבחרו באמצעות המלודיפסטיבלן, מלבד שיר אחד בשנת 1958, השנה הראשונה בה שלחה שוודיה נציגות לאירוויזיון, שנבחר באמצעות בחירה פנימית של רשות השידור השוודית באותה העת, Sveriges Radio.

תחרות המלודיפסטיבלן הביאה לאירוויזיון 6 זוכים, ו-20 פעמים הייתה שוודיה אחת מחמש המדינות המובילות באירוויזיון. מנצח המלודיפסטיבלן נבחר באמצעות צוות שופטים מאז נוסדה התחרות. החל מ-1999 גם הקהל בבית רשאי להצביע בתחרות באמצעות טלווטינג, והשפעת הקהל בבית על התוצאות זהה להשפעת השופטים. לתחרות השפעה ניכרת על תעשיית המוזיקה השוודית.

מאז החלה שיטת חצאי הגמר בשנת 2002, מספר השירים בתחרות עלה באופן ניכר מ-8 בתחרות הראשונה ועד ל-32. כמו כן, בשנה זו החלה גם תחרות בגרסת ילדים בשם Lilla Melodifestivalen, באמצעותה נהגו לבחור את הנציגות השוודית לאירוויזיון הילדים. ב-2015 החליטה רשות השידור השוודית לצמצם את מספר השירים ל-28 ולבטל את תחרות הילדים.

סגנון המוזיקה הנפוץ ביותר בתחרות הוא מוזיקת פופ, אולם סגנונות נוספים הוצגו אף הם בתחרות: ראפ והיפ הופ, רגאיי, גלאם רוק ועוד. פתיחת מופע הגמר בסטוקהולם מביאה לעיר תיירות ניכרת.^[1]

היסטוריה

שוודיה הצטרפה לאירוויזיון בשנת 1958, תחרות האירוויזיון השלישית במספר. רשת הרדיו השוודית SR שידרה את התחרות, ובחרה את אליס באבס, נציגת שוודיה לאירוויזיון 1958 שנערך בהילברסום, הולנד. השיר "Lilla stjärna" ("כוכב קטן") הגיע למקום הרביעי.

תחרות המלודיפסטיבלן הראשונה, שהתקיימה ב-29 בינואר 1959, הייתה חלק מתוכנית הרדיו "Säg det med musik" ("תגיד את זה עם מוזיקה") שנערכה באולם סירקוס שבסטוקהולם. 8 שירים השתתפו בתחרות, וארבעה שופטים – בסטוקהולם, בגטבורג, במאלמה ובלולאו – בחרו את הזוכה סיאו מלמקביסט עם השיר "Augustin" ("אוגוסטין"). אולם מאוחר יותר החליטה רשת השידור השוודית, שאת השיר באירוויזיון תבצע בריטה בורג. המדיניות של בחירת זמר במלודיפסטיבלן והחלפתו באחר בוטלה בשנת 1961. התוכנית הפכה להיות תוכנית טלוויזיה עצמאית בשנת 1960 בשם Eurovisionschlagern ("שיר לאירוויזיון"), ושמה הנוכחי של התחרות נבחר ב-1967. בשנים הראשונות התחרות שודרה גם בנורווגיה ובדנמרק באמצעות רשת השידור הנורדית.

תחרות המלודיפסטיבלן לא התקיימה 3 פעמים. בשנת 1964 בוטלה התחרות עקב החרמתם של הזמרים המשתתפים, אולם שוודיה שידרה את האירוויזיון באותה שנה. שוודיה נעדרה מהאירוויזיון בפעם השנייה בשנת 1970, ביחד עם מספר מדינות נוספות, עקב התוצאה השנויה במחלוקת של אירוויזיון 1969 בה זכו 4 מדינות. כתוצאה מכך, מספר מדינות החליטו להחרים את התחרות לשנה אחת, ולכן בוטלה גם תחרות המלודיפסטיבלן באותה שנה. הפעם השלישית בה לא שודרה התחרות הייתה בשנת 1976. מכיוון שאירחה את אירוויזיון 1975, הודיעה רשת השידור השוודית כי אם תנצח שוב, היא לא תוכל לממן את אירוח התחרות בשנה שלאחר-מכן. ההחלטה לפרוש באותה שנה התקבלה לאחר מחאה ציבורית רחבה בשוודיה נגד SR, שכללה הפגנות נגד הרשת ואף נגד תחרות האירוויזיון עצמה.

השתתפות

מאות שירים ומבצעים השתתפו בתחרות המלודיפסטיבלן מאז נוסדה. חוקי המלודיפסטיבלן קובעים כי רק כותבי שירים שחיים בשוודיה רשאים לשלוח שיר לתחרות, וזאת על-אף שחוקי האירוויזיון מתירים זאת. אולם החוק הזה אינו תקף לגבי מבצעי שירים שחיים מחוץ לשוודיה. כדי להשתתף בתחרות, הן הכותבים והן המבצעים, חייבים להיות לפחות בגיל 16 ביום של חצי הגמר הראשון של האירוויזיון.

עד שנת 2001, התחרות נערכה בערב אחד, אולם במהלך השנים עלה מספר המתחרים שלקחו חלק בתחרות, ולכן נוסתה שיטה חדשה בין השנים 1981–1998, שכללה מתכונת בת שני ערבים. כל המתחרים, מלבד 5, עברו שלב לערב השני בו נקבע המנצח. כישלון בהעפלה לסיבוב השני היווה כישלון גדול לזמר מוכר; כך למשל קרה ב-1984 כאשר העובדה שאליזבת אנדרסן כשלה להעפיל לסיבוב השני, כמעט וחיסלה לה את הקריירה. מאז החלה שיטה חדשה בשנת 2002 לפיה נערכת תחרות קדם מדי שבוע, עלה מספר המשתתפים בתחרות ל-32 (ב-2015 צומצם ל-28). לפחות 10 מבצעים חייבים לשיר בשוודית, אולם באירוויזיון הם רשאים לשיר בכל שפה אחרת, כמו שאכן קרה מספר פעמים. מאז שנת 2001 יוצא דיסק CD עם השירים של כל תחרות, וכן מאז שנת 2003 יוצא דיסק DVD עם ההופעות מחצאי הגמר ומהגמר של המלודיפסטיבלן.

במשך השנים הפכה תחרות המלודיפסטיבלן למדד הצלחה אצל מבצעים מקומיים כמו אבבא, טומי שרברג וליסה נילסון. התחרות אירחה אמנים שאינם משוודיה, למשל הצמד הספרדי באקרה, הזמרת הקנדית אלנה מיילס והזמר ההולנדי קורנליס וריסוויק. כמו כן, מספר משתתפים מהמלודיפסטיבלן ייצגו, וכן ניסו לייצג מדינות אחרות באירוויזיון. בעוד הצלחתם של זוכי המלודיפסטיבלן היא שכיחה, רוב המשתתפים חזרו לאלמוניות, אולם מספר אומנים הצליחו לזכות בהכרה בין-לאומית. לתחרות ישנה השפעה רבה על תעשיית המוזיקה השוודית, וזמר לא חייב לנצח על-מנת למכור מספר רב משמעותי של תקליטורים. כך למשל, השיר שסיים במקום האחרון בתחרות של 1990, "Symfonin" ("התזמורת הסימפונית") שבוצע על ידי לו פולקמן, הגיע לצמרת ברשימת ההשמעה ברדיו. בשנת 2007, 21 משתתפים הגיעו לרשימת השירים המובילים במוזיקה השוודית, שנמדדת בעיקר לפי מספר מכירות ולפי מספר הורדות חוקיות של השירים. שבוע לאחר גמר מלודיפסטיבלן 2008, שירים מהתחרות תפסו את כל 15 המקומות הראשונים במצעדי המוזיקה בשוודיה.

תהליך בחירת המתמודדים

תהליך הסינון של אלפי שירים פוטנציאלים ל-28 שירים בלבד יכול להימשך למעלה משבעה חודשים. תהליך טרום בחירת השירים, שפתוח לקהל הציבור השוודי, מסתיים עם 28 שירים. ארבעת המקומות הנוספים מיועדים לשיבוץ של אומנים שנבחרו מבעוד מועד על ידי המארגנים כדי להתחרות במלודיפסטיבלן. כל התהליך יכול להתחיל כבר מחודש מאי של השנה הקודמת, והוא מסתיים בנובמבר.

שירים

רשת השידור השוודית מתחילה לחפש שירים 9 חודשים לפני תחילת שידור המלודיפסטיבלן. המועד האחרון להגשת שירים הוא בספטמבר, ושירים יכולים להישלח בכל שפה. אורך כל שיר רשאי להיות עד 3 דקות ו-20 שניות, אולם חייבים לקצר אותו אם הוא מגיע לאחד מ-28 השירים שנבחרו לתחרות, וכן ניתן לעשות להם עיבוד. תהליך הגשת השירים מפוקח בידי SMFF (אגודת מפרסמי המוזיקה השוודית), שתפקידם הוא לצמצם את מספר השירים מ-3,000 שירים שמוגשים מדי שנה מאז 2002 לכ-1,200 שירים. בתחרות המלודיפסטיבלן 2009 נרשם מספר שיא של שירים שהוגשו, כ-3,440 שירים. בחירת SMFF ניתנת ל-16 שופטי מוזיקה מקצועיים, למפקחים ברשת השידור SVT, ולמספר נבחר של אנשים מקהל הציבור. צוות השופטים מחלק את המבצעים מבני-נוער ועד לזמרים בשנות ה-50 לחייהם. השירים שעוברים שלב, ביחד עם כותבי ומלחיני השירים, מוכרזים בסוף ספטמבר, לרוב לאחר השערות נלהבות לגבי מבצעי השירים. כותבי השירים שהעפילו למלודיפסטיבלן חייבים לספק ראיונות לרשת השידור השוודית, להשתתף במסיבת עיתונאים לפני התחרות, ולקדם את מכירת השיר אם השיר שלהם מגיע לגמר.

מבצעים וכרטיסי ג'וקר

רשת השידור בוחרת את הזמרים שיבצעו את השירים הנבחרים. אומנים שביצעו את השיר בגרסה הראשונה שלו נכנסים באופן אוטומטי לרשימת המבצעים הפוטנציאלים, כלומר הם יהיו חייבים לבצע את השיר בעצמם אם לא יימצא מבצע אחר, אחרת השיר שלהם ייפסל אם יסרבו. החוק הזה גרם למספר שירים להיפסל מהתחרות, למשל השיר של קרולה מ-2003 "När löven faller" ("כשהעלים נושרים בסתיו"), והשיר של סטפן סימונד מ-2006 "So Good" ("כל-כך טוב"). כמו כן, רשת השידור השוודית רשאית לתת את השירים למבצעים אחרים מבלי להתחשב כלל במבצע השיר בגרסתו הראשונה. הדבר הזה מנע מלהקת ברנדסטה סיטי סלקרס ב-2004, ומפרלינה וולרן ב-2005 להופיע עם השירים שהגישו לתחרות. אולם לא ניתן להבטיח בוודאות כי בחירה מחודשת של מבצע אכן תגרום לשיר להצליח יותר. לדוגמה, השיר "Naughty Boy" ("ילד שובב") שבוצע ב-2006 על ידי האנה גרף (המחליפה של סטפן סימונד) סיים במקום אחד לפני האחרון בחצי הגמר. לעומת זאת, ב-2002 וב-2007, המבצעים המחליפים יאן יוהנסן ומונס סלמרלוב, בהתאמה, הגיעו לשלב הגמר. המתמודדים שיבצעו את השירים במלודיפסטיבלן מוכרזים בדרך-כלל בסוף נובמבר. זמרים-יוצרים נפוצים בתחרות. כך למשל מבצעים מאשרים את השתתפותם בתחרות עוד לפני ההודעה הרשמית על כך.

שיטת כרטיסי הג'וקר החלו ב-2004 על-מנת לגוון את המוזיקה שבתחרות. 4 אומנים, אחד בכל חצי גמר, מוזמנים על ידי רשת השידור השוודית להופיע עם שיר לבחירתם בתחרות, וזאת בתנאי שהם לא מפרים את חוקי התחרות. שירי הג'וקר והמבצעים שלהם מוכרזים בינואר. מאז החלה השיטה, 3 מתחרים ניצחו בתחרות.

אירוח המלודיפסטיבלן

האולם שמארח את תחרות המלודיפסטיבלן נבחר לרוב בחודש ספטמבר. חצאי הגמר נערכים בערים ובעיירות ברחבי שוודיה. תחרות הגמר של המלודיפסטיבלן נערכה באולם גלוב אריקסון שבסטוקהולם בכל שנה מאז 2002. אולם הסקנדינביום שבגטבורג הציע לארח את הגמר ב-2005, אך לבסוף נדחתה הבקשה מכיוון שנערכה במקום תחרות הוקי. החל משנת 2013 גמר המלודיפסטיבלן מתקיים באצטדיון הלאומי של שוודיה "פרנדז ארנה" שנבנה בסולנה, פרוור של סטוקהולם, ומכיל 50,000 צופים.

האירוע התקיים בעשר התחרויות הראשונות באולם סירקוס שבסטוקהולם, ובסך הכול אירח את גמר המלודיפסטיבלן 17 פעמים. גלוב ארנה אירחה את התחרות 7 פעמים. כמו כן, SVT אירחה את האירוע 5 פעמים. הפעם הראשונה בה התחרות נערכה מחוץ לסטוקהולם הייתה בשנת 1975 עקב ביזור המדיניות של רשת השידור. בסך הכול, סטוקהולם אירחה את תחרות הגמר 31 פעמים, כאשר 14 פעמים רצופות מתוכן היו התחרויות הראשונות. גטבורג אירחה את תחרות הגמר 8 פעמים, ומאלמה 7 פעמים. גמר המלודיפסטיבלן מעולם לא נערך מחוץ לערים הללו. כאשר שוודיה זכתה באירוויזיון, העיר בה נערכה התחרות בשנה שלאחר הזכייה הייתה העיר בה נערך גמר המלודיפסטיבלן בשנה שלפני-כן. כך למשל אירוויזיון 1985 התקיים בגטבורג, ואירוויזיון 1992 ואירוויזיון 2013 נערכו במאלמה.

ההופעות בטלוויזיה

תחרות המלודיפסטיבלן משודרת בטלוויזיה והיא נמשכת שישה שבועות. היא כוללת בתוכה 6 הופעות חיות: 4 חצאי גמר אשר בכל אחד מהם מוצגים 8 שירים; שלב גלגל הצלה הכולל בתוכו את 2 השירים שהחמיצו עלייה לגמר מכל חצי גמר; וכן הגמר עצמו. 12 שירים משתתפים בגמר: 2 שירים שעלו אוטומטית מכל חצי גמר, וארבעה שירים שהעפילו משלב גלגל ההצלה.

חצאי הגמר

עד שהתחילה שיטת חצאי הגמר ב-2002 כפי שהיא בשיטה הנוכחית, התחרות הייתה מופע חי שנערך בערב אחד. לפי השיטה הנוכחית, 4 חצאי גמר משודרים בשעה 20:00 שעון מקומי מדי שבת. שידור חצאי הגמר מתחיל בחודש פברואר, ו-8 שירים מתחרים בערב אחד. ב-2015 הוחלט לצמצם את מספר השירים בכל חצי גמר ל-7 שירים.

בניגוד לגמר, בשלב חצאי הגמר אין כלל בחירה של שופטים, והתוצאות כולן מוכרעות על ידי הצבעות הקהל בבית. השירים כולם מוצגים בשידור חי כאשר קווי הטלפון פתוחים כבר מהסיבוב הראשון, ולבסוף חמישה שירים עוברים לסיבוב השני. בתום סיבוב ההצבעה השני, מכריזים על שני השירים שעלו ישירות לגמר ושני השירים שעלו לגלגל ההצלה, המקום החמישי מודח.

גלגל ההצלה

שלב גלגל ההצלה (andra chansen) הוא השלב בו נבחרים השיר התשיעי והשיר העשירי שישתתפו בשלב הגמר, מ-2015 ארבעה שירים יעלו לגמר משלב זה. שלב גלגל ההצלה הראשון ב-2002 היה צוות שיפוט שהורכב ממנצחי העבר במלודיפסטיבלן והם אלה שקבעו מי הם שני השירים שעוברים לשלב הגמר. בין השנים 2003 ל-2006, שודרו השירים בשנית מההופעה בשלב חצי הגמר. לאחר ההצבעה בסיבוב הראשון צומצם מספר השירים ל-4, ורק לאחר סיבוב נוסף נקבע מי הם שני השירים הסופיים שעולים לשלב הגמר. התוכנית שודרה ביום ראשון אחר-הצהריים לאחר סיום שלב חצי הגמר הרביעי. התחרות נערכה באולם קטן יותר מהאולם שאירח את שלב חצאי הגמר, למשל אולם ברנס סלונגר בסטוקהולם שאירח את שלב גלגל ההצלה ב-2005.

ב-2007, שלב גלגל ההצלה הפך להיות ממש כמו אחד מחצאי הגמר, כשהוא משודר באולם גדול כמו חצאי הגמר עצמם. שלב גלגל ההצלה החל להיות משודר במוצאי-שבת ובכך התווסף שבוע נוסף ללוח הזמנים של המלודיפסטיבלן. פורמט ההצבעה השתנה גם הוא מאז החלה שיטת ההדחות. עד 2014 חולקו שמונת השירים לזוגות, ואז צומצמו ל-4 שירים לפני חלוקה נוספת לזוגות. 2 השירים המנצחים לאחר הסיבוב השני בשלב גלגל ההצלה מעפילים לשלב הגמר, והזמרים מבצעים את השיר פעם נוספת בסוף הערב.

שלב הגמר

תחרות הגמר נערכת בשעה 20:00 שעון מקומי ביום שבת, באמצע חודש מרץ. עד 2014 עשרה שירים (11 ב-2009) משתתפים בגמר: 2 שירים מכל חצי גמר, שני שירים משלב גלגל ההצלה, ובשנת 2009 שיר נוסף שנבחר על ידי צוות השופטים הבין-לאומי. ב-2015 השתתפו בגמר 12 שירים, שניים מכל חצי גמר וארבעה מגלגל ההצלה. סדר ההשמעה נבחר על ידי מפקחי התחרות כשבוע לפני שידור הגמר, וזאת על-מנת להבטיח ששירים ומבצעים בסגנונות דומים יישארו מרוחקים. חזרה גנרלית לתחרות נערכת ביום שישי שלפני שידור הגמר, וכרטיסים לחזרה הגנרלית נמכרים במהירות רבה כמעט כמו הכרטיסים לגמר עצמו. שלב הגמר מושך אל העיר המארחת תיירים רבים; סקר מ-2006 הראה ש-54% מהצופים הגיעו מחוץ לעיר המארחת סטוקהולם, כאשר 6% מתוכם הגיעו מחוץ לשוודיה.

כמו באירוויזיון, שידור מטעם איגוד השידור האירופי מסקר את האירוע, מלווה על ידי נעימת הפתיחה "Te Deum" של המלחין מארק-אנטואן שרפנטייה. סרטוני 'גלויות' משודרים לפני כל ביצוע שיר. בגמר משודר מופע ביניים שמשודר בזמן התייעצות השופטים ולפני שנסגרת ההצבעה בבית. בעבר, מספר משתתפי המלודיפסטיבלן הופיעו במופע הביניים, ביניהם לנה פיליפסון ב-2005, ומחרוזת אומנים בשנת 2000.

המצנח מקבל גביע, Den stora Sångfågeln ("הזמיר הגדול"), אשר מוענק לו ממנצח השנה שעברה. הגביע שמעוצב על ידי ארנסט בילגרן, נחנך ב-2005 והוענק לכל מנצחי המלודיפסטיבלן בעבר, בטקס שנערך לכבוד 50 שנים לקיום תחרות המלודיפסטיבלן, במרץ של אותה שנה. המנצח בתחרות מבצע את השיר פעם נוספת בסוף הערב.

הצבעה

עד שנת 1999, עת החלה שיטת ההצבעה הנוכחית, המנצח במלודיפסטיבלן נקבע על ידי צוות שופטים שמחולק לפי אזורים בשוודיה או לפי גיל. בשנת 1993, נוסתה שיטת הצבעה באמצעות טלווטינג, אך הדבר לא הוכח כהצלחה. רשת הטלפון בשוודיה קרסה עקב מספר השיחות הרב, וטענות שהגיעו מהצהובונים בשוודיה אמרו ששיטת ההצבעה שינתה באופן קיצוני את התוצאות. עיתוני הערב פרסמו את תוכנית הגיבוי שהייתה לצוות השופטים, לפיה השיר המנצח היה מגיע רק למקום הרביעי. רשת השידור השוודית מעולם לא איששה את נכונותם של הטענות האלה.

שיטת ההצבעה הנוכחית במלודיפסטיבלן דומה מאוד לשיטת ההצבעה באירוויזיון. משנת 2011 11 צוותי שיפוט בין-לאומיים מחלקים 1, 2, 4, 6, 8, 10 ו-12 נקודות לשבעת השירים האהובים עליהם. בסך הכול ל-11 הצוותים יש כוח השפעה על 50% מהתוצאות הסופיות, ובסך הכול 473 נקודות. 50% הנותרים מחולקים על ידי הצבעות הקהל בבית, על פי כמות ההצבעות באחוזים. כלומר שיר שקיבל 10% מהצבעות הצופים יקבל 47 נקודות. שיר שקיבל 25% מהצבעות הצופים יקבל 118 נקודות, עד לחלוקת כל 473 הנקודות שבידי הצופים. בסוף ההצבעה, השיר שקיבל את מרב הנקודות המשוקללות מוכרז כמנצח בתחרות.
קווי ההצבעה נפתחים מיד עם פרסום הגמר ברדיו, והם נסגרים רק לאחר הצבעת השופטים. 2 מספרי טלפון משמשים לכל שיר, כאשר אחד מהם מאפשר תרומה לרשת השידור השוודית, והמצביעים רשאים לבחור מאיזה קו להצביע. כמו כן, ניתן להצביע על ידי שליחת מסרון לשיר האהוב, וכן רק תושבי שוודיה רשאים להצביע.

ההצבעות מוקראות בסדר עולה, מהנקודה הראשונה ועד ל-12 הנקודות. במהלך ההצבעה, הנקודות נרשמות על גבי מסך דיגיטלי. לפני 2011 היו 6 צוותים בין-לאומיים ו-5 צוותים מקומיים, כשאדם שאינו בחבר השופטים היה מקריא את הניקוד. SVT נהגה להחליף מדי שנה את האדם שהקריא את נקודות השופטים. כך למשל, מתמודדי הגמר של תוכנית המציאות "הישרדות" הקריאו את הניקוד ב-2004, וב-2006 הקומיקאי והבלשן פרדריק לינדסטורם הקריא את ניקוד השופטים כשאר הוא מדבר בניב המקומי של כל אזור בשוודיה. הצבעות הקהל בבית מוקראות על ידי מנחי התחרות בסדר עולה. גמר המלודיפסטיבלן שבר את שיא ההצבעות הנורדיות מספר פעמים, כאשר ב-2007 מספר המצביעים היה למעלה משני מיליון.

במקרה של שוויון, השיר שקיבל יותר קולות מהקהל בבית הוא השיר שממוקם גבוה יותר בדירוג. היו שני מקרים של שוויון לאורך ההיסטוריה של התחרות. הפעם הראשונה הייתה ב-1969 כאשר השיר של טומי שרברג הגיע למקום הראשון ביחד עם יאן מלמסיו. השופטים הצביעו שוב עבור אחד משני השירים, ובכך הוכרז טומי שרברג כמנצח באותה שנה. הפעם השנייה הייתה בשנת 1978 כאשר ביורן סקיפס הגיע למקום הראשון ביחד עם ליס הולם, קיקי דניאלסון וויזקס (שהופיעו ביחד). שובר שוויון שנערך הכריז על ביורן סקיפס כמנצח. בשנת 2013 נרשמה היסטוריה, כששירו של הזמר רובין חוינברה – You, עלה משלב גלגל ההצלה, ניצח בגמר – וייצג את שוודיה באירוויזיון.

מנצחים

ערך מורחב – שוודיה באירוויזיון

53 מתוך 54 שירים שייצגו את שוודיה באירוויזיון נבחרו בתחרות המלודיפסטיבלן. שוודיה ניצחה באירוויזיון 7 פעמים: ב-1974, ב-1984, ב-1991, ב-1999, ב-2012 ב-2015, וב-2023, ובכך הפכה למדינה עם מספר הניצחונות הרב ביותר בתולדות האירוויזיון ביחד עם אירלנד. השיר המנצח באירוויזיון 1974, "ווטרלו" של להקת אבבא, זכה בתואר 'השיר האהוב ביותר במלודיפסטיבלן', במרץ 2005. מאוחר יותר באותה שנה, השיר נבחר בתור השיר האהוב ביותר באירוויזיון בתחרות שנערכה בקופנהגן.
הטבלה הבאה מסכמת את השירים השוודיים שהגיעו לאחד מחמשת^[2] המקומות הראשונים באירוויזיון:

שנה	שיר	מבצע	מקום באירוויזיון
1966	"Nygammal vals"	ליל לינדפורש וסוונטה תורסון	שני
1968	"Det börjar verka kärlek, banne mej"	קלייס-גורן הדרסטרום	חמישי
1973	"You're Summer"	להקת מלטה	חמישי
1974	"Waterloo"	אבבא	ראשון
1983	"Främling"	קרולה	שלישי
1984	"Diggi-Loo Diggi-Ley"	הרייס	ראשון
1985	"Bra vibrationer"	קיקי דניאלסון	שלישי
1986	"E' de' det här du kallar kärlek?"	לייס הולם ומוניקה טורנל	חמישי
1989	"En dag"	טומי נילסון	רביעי
1991	"Fångad av en stormvind"	קרולה	ראשון
1995	"Se på mej"	יאן יוהנסון	שלישי
1996	"Den vilda"	להקת "פעם נוספת"	שלישי
1999	"Take Me to Your Heaven"	שארלוט פרלי	ראשון
2001	"Listen To Your Heartbeat"	להקת "חברים"	חמישי
2003	"Give Me Your Love"	Fame	חמישי
2004	"Det gör ont"	לנה פיליפסון	חמישי
2006	"Evighet"	קרולה	חמישי
2011	"Popular"	אריק סעדה	שלישי
2012	"Euphoria"	לורן	ראשון
2014	"Undo"	סאנה נילסן	שלישי
2015	"Heroes"	מונס סלמרלוב	ראשון
2016	"If I Were Sorry"	פראנס	חמישי
2017	"I Can't Go On"	רובין בנגטסון	חמישי
2019	"Too Late for Love"	יון לונדוויק	חמישי
2022	"Hold me closer"	קורניליה יאקובס	רביעי
2023	"Tattoo"	לורן	ראשון
2024	"Unforgettable"	מרקוס ומרטינוס	תשיעי

חוקים

רוב חוקי המלודיפסטיבלן זהים לחוקי האירוויזיון, אולם לרשת השידור השוודית ישנה תקנון משלה. חוקי התחרות הרשמיים מתפרסמים על ידי SVT בתחילת כל שנה בה מתקיימת תחרות המלודיפסטיבלן, וזאת על-מנת להבטיח את כל השינויים והערות שהיו לכותבי ומלחיני השירים ולמבצעים עצמם.

מספר האנשים הרשאים להופיע על הבמה עמד על 6, כמו באירוויזיון. זה כלל בין היתר את מקהלת המלודיפסטיבלן (huskören, מקהלת הבית), קבוצה בת 5 אנשים של זמרי ליווי, ששימשה את רוב המתחרים. המבצעים יכלו להשתמש בכל זמרי הליווי או רק בחלק מהם, או להופיע עם זמרי רקע אחרים. כל הקולות היו חייבים להיות מבוצעים בהופעה החיה, וקולות אדם לא היו יכולים להיות מוקלטים בפלייבק. מאז החלה תחרות המלודיפסטיבלן ועד שנת 2000 השתמשו בתזמורת חיה, מלבד השנים 1985 ו-1986. שתי תזמורות שימשו בין השנים 1960 ל-1963; תזמורת גדולה ו-Göte Wilhelmsons kvartett – רביעיית ג'אז. מאז 2001, המתמודדים משתמשים בפלייבק.

השירים אינם רשאים להתפרסם כל עוד לא הוצגו ברדיו. שירים שכשלו להעפיל לשלב הגמר רשאים להיות משודרים עם סיום חצי הגמר. לא ניתן להשמיע שירים שעברו לשלב הבא, אלא רק לאחר סיום שלב גלגל ההצלה. לאחר מכן אין שום הגבלות על השמעת השירים ופרסומם.
רשת השידור מבצעת לעיתים שינויים גורפים בשירים לפני שהם נשלחים לאירוויזיון. למשל, בתחרות המלודיפסטיבלן 1961 ניצחה הזמרת סו מאלמקביסט עם השיר "April, April" ("אפריל, אפריל"). כאשר הופיעה עם השיר לאחר הניצחון, היא התבלבלה במילות השיר ופרצה בצחוק מתגלגל. התקשורת מתחה עליה ביקורת נוקבת וכינתה את המעשה כדבר ילדותי. רשת השידור החליפה אותה לבסוף בזמרת ליל באבס שהופיעה עם השיר באירוויזיון. דוגמה נוספת היא השיר שניצח במלודיפסטיבלן 1987, "Fyra bugg och en Coca Cola" שבוצע על ידי לוטה אנגברג. באירוויזיון שונה שם השיר ל"בוגלו" מכיוון ששני השירים השוודים שניצחו באירוויזיון עד אז כללו בתוכם את הסיומת "לוּ".

עד שנת 2001 הותר למבצעים לשיר רק בשוודית. חוק זה לא מנע מרוב הזמרים המנצחים להקליט גרסאות באנגלית ובשפות אחרות. בשנים 1965, 1973, 1974 ו-1975 השיר המנצח במלודיפסטיבלן בוצע באירוויזיון באנגלית. מאז בוטל חוק השפה באירוויזיון 1999, כל שיר ששלחה שוודיה לאירוויזיון בוצע באנגלית, ללא קשר לשפה שהוא בוצע במלודיפסטיבלן. מספר שפות בולטות שבוצעו במלודיפסטיבלן הן ספרדית, צרפתית, יוונית, פורטוגזית ופרסית. השיר של קמרון קרטיו במלודיפסטיבלן 2005 בוצע בשפה מתוכננת.

מנחים

כיסוי תקשורתי

תחרות המלודיפסטיבלן משודרת בטלוויזיה, ברדיו ובאינטרנט. התחרות משודרת בערוץ SVT1, וכן בערוץ SVT World עם סיקור בין-לאומי. עד שנת 1987, התחרות שודרה ב-Sveriges Radio TV, או בשמה המוכר יותר TV1. בין השנים 1988 ל-1999, התחרות שודרה בערוצים שונים, תלוי בעיר בה היא נערכה. תחרויות הגמר שהתקיימו בסטוקהולם שודרו בערוץ Kanal 1 (ובשמו הרשמי TV1), בעוד שתחרויות הגמר שהתקיימו בגטבורג או מאלמה שודרו בערוץ TV2. תחנת הרדיו SR משדרת כיום את התחרות בתחנות P3, P1 ו-P4.

אף על פי שבאופן מסורתי תחרויות הגמר מתקיימות במוצאי שבת, בשנת 1990 היא נערכה ביום שישי. ערוץ TV2 הציע את הרעיון מתוך מחשבה שזה ימשוך יותר צופים. בשנת 1991 נערכה התחרות ביום ראשון של חג הפסחא מאותה סיבה. בשנת 2002 נדחה גמר המלודיפסטיבלן לטובת סיקור אולימפיאדת סולט לייק סיטי.

למלודיפסטיבלן יש אתר רשמי באינטרנט מאז 1999, והתחרות משודרת בו מאז 2005. עד שנת 2006, בין חודש פברואר לגמר האירוויזיון בחודש מאי, שידרה SR תוכנית רדיו שמוקדשת לאירוויזיון בשם P4 Melodifest. בתוכנית, יכלו המאזינים להקשיב לשירים מחצאי הגמר בכל יום שישי. כמו כן, היא שידרה ביום שלאחר הגמר תוכנית רדיו בשם a dagen efter ("היום שאחרי"), ששימשה כפרשנית לערב הגמר. את התוכנית הנחתה הפרשנית קרולינה נורן. לא שודרה מעולם תוכנית טלוויזיה בנושא. תחרות המלודיפסטיבלן משודרת ברזולוצית מסך רחב מאז שנת 2002 ובשיטת דולבי דיגיטל מאז שנת 2004.

נתוני הצפייה של התחרות רשמו עלייה מאז 2002. ב-2007, כ-4.1 מיליון תושבים, המהווים 44% מאוכלוסיית שוודיה, צפו בגמר המלודיפסטיבלן, ובין 2.9 מיליון ל-3.2 מיליון תושבים צפו בכל אחד מחצאי הגמר. נתוני הצפייה של גמר מלודיפסטיבלן 2007 נמוכים בכמעט 2 מיליון צופים משיא הצפייה שהיה ב-1990.
לתחרות המלודיפסטיבלן ישנה כיסוי תקשורתי נרחב במדיה השוודית. מחקר של כלכלת המדע ומחלקת התקשורת באוניברסיטת קרלסטאד קבע כי ייתכן והכיסוי התקשורתי הנרחב השפיע על התוצאות של מלודיפסטיבלן 2007. תחרות המלודיפסטיבלן נחשבת בעיני רבים ברחבי אירופה לתחרות הקדם אירוויזיון המושקעת והמעניינת ביותר באירופה.

סגנונות המוזיקה והצגתם

תדמית המלודיפסטיבלן התפתחה עם השנים, אולם מילה אחת באמת מגדירה את אופי המוזיקה שבתחרות: שלאגר. בשוודית, שלאגר (מילה שאולה מגרמנית שמשמעותה "להיט") מייצג כל שיר שמשויך לתחרות, החל ממוזיקת הג'אז שהייתה מאוד נפוצה בשנות ה-60, ועד לשירים בסגנון הפופ איתו הופיעה לינדה בנגצינג ב-2006. כריסטין דמסטידר כתבה בפורטל החדשות האינטרנטי, The Local, כי השלאגר השוודי מאופיין בדרך-כלל במנגינה מעצבנת שחוזרת על עצמה ועם מילים תפלות עם מעט או ללא משמעות בכלל.^[3]

אומני ג'אז רבים כמו מוניקה זטרלונד ואוסטן וורנרברינג ניצחו במלודיפסטיבלן בשנות ה-60. להקת אבבא, שניצחה באירוויזיון 1974, הפכה להיות אחת הלהקות הטובות ביותר בשוודיה. התחרות השפיעה לא רק על תחרות המלודיפסטיבלן, אלא על תעשיית המוזיקה המסחרית השוודית כולה. בשנות ה-80, חברת ההקלטות של ברט קרלסון הייתה אחראית לשכיחות השירים שהיו 'קלילים ובעלי מנגינה זכירה'. בראשית המאה ה-21 היו במלודיפסטיבלן מגוון רחב יותר של סגנונות, כמו סגנון הגלאם רוק של להקת ארק מ-2007, וסגנון הדיסקו-פופ של שלישיית הבנות "אפרו-דייט" מ-2002.

גימיקים הם חלק חשוב מההופעה בתחרות. לנה פיליפסון השתמשה במעמד למיקרופון בהופעה שלה ב-2004. בזמן שפיליפסון הנחתה את מלודיפסטיבלן 2006, הוצגו 4 סרטונים במהלך חצאי הגמר בהם הראו, כמעין פארודיה, מה קרה למעמד המיקרופון מאז הזכייה שלה במלודיפסטיבלן.
פירוטכניקה היא עוד גימיק נפוץ בהופעות המלודיפסטיבלן. אחרי התחרות ב-2007, מתחה קרולינה לסבו מ"דאגנס תקשורת" ביקורת על ההפקה והתוכן המוזיקלי של התחרות, בטענה שהתחרות ב-1998 הייתה "הזמן בו תחרות המלודיפסטיבלן הייתה עדיין תחרות שלאגרים" ושכל התחרות הפכה ל"שילוב בין תוכנית הריאלטי פיים פקטורי והשעשועון 'סטאדסקמפן'". ^[4]