מס הכנסה
מס הכנסה הוא מס שמטילה מדינה על ההכנסה של תאגיד ושל יחיד. חוקי המס מתירים לנכות מההכנסה הוצאות שהוצאו בייצורה, כך שלמעשה המס מוטל על הרווח. בנוסף לניכויים של הוצאות המותרות בניכוי, לעיתים ניתן לקזז הפסדים משנים קודמות או לנצל פטורים. במקרה זה המס מוטל על "ההכנסה החייבת" – כלומר, הכנסה לאחר ניכויים, קיזוזים ופטורים המותרים על פי החוק. פעמים רבות זהו מס פרוגרסיבי, כלומר שיעורו עולה עם עליית ההכנסה החייבת.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רעיון מיסוי הכנסות הוא המצאה מודרנית, המתבססת על מספר הנחות יסוד (שלא היו נכונות לכל אורך ההיסטוריה):
- כלכלה מבוססת כסף
- חשבונאות מדויקת יחסית
- הבנה נרחבת באוכלוסייה של רעיונות החשבונית, ההוצאות והרווח
- אוכלוסייה שומרת חוק ברובה
- ניהול עסקים מבוסס על רישומים חשבונאיים מדויקים ואמינים
לאורך רוב ההיסטוריה האנושית, מרבית הנחות היסוד האלה לא היו נכונות, ועל כן נקבע מיסוי המבוסס על פרמטרים אחרים, כדוגמת מס עושר, מס התלוי במעמד החברתי, מס על החזקה באמצעי ייצור (במיוחד נדל"ן ועבדים) וכיוצא בזה. מנהגים כגון מעשר, או העלאת ביכורים לשליט היו נפוצים כאלטרנטיבות קדומות למיסוי הדומות למיסוי מבוסס הכנסות, אך לא היו מדויקות באותה המידה.
העת הקדומה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בימיה הראשונים של האימפריה הרומית, מיסים שהוטלו על הציבור כללו הערכות גסות של עושר ובעלות על רכוש, והמס הנפוץ היה בשיעור של 1%, ועלה עד ל-3% בעתות מלחמה. מיסים מצומצמים אלה הוטלו על בעלי אדמות, בתים, שאר נדל"ן, עבדים, חיות, רכוש והון כספי. המיסוי היה מונוטוני – האנשים העשירים יותר שילמו יותר מאנשים עשירים פחות, והמס נגבה מיחידים על עושרם.[1]
בשנה 10 לספירה, הקיסר וואנג מאנג (סינית: 王莽), מייסד שושלת שין קבע לראשונה מס מבוסס הכנסה, בשיעור של 10% מההכנסות, לעבודה מקצועית. הוא הודח משלטונו 13 שנים בלבד לאחר מכן על ידי שושלת האן אשר השיבה את המיסוי לקדמותו.
מקרה קדום נוסף הוא מעשר סלדין, אשר נקבעו על ידי המלך האנגלי הנרי השני והמלך הצרפתי פיליפ השני בשנת 1188, במטרה לגייס הון לקיום מסע הצלב השלישי.[2] במעשר נדרש כל Layman לשלם מס בשיעור עשירית מהונו שאינו נדל"ן למימון מסע הצלב.[3]
העת המודרנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקובל לקבוע את מועד החלת מס ההכנסה בשנת 1799,[4] להצעתו של ד"ר הנרי ביק, דיקן בריסטול.[5]
מס ההכנסה הוחל בממלכת בריטניה על ידי ראש הממשלה ויליאם פיט הבן בתקציב שקבע בדצמבר 1798 לתשלום על הוצאות המלחמות הנפוליאוניות.[6] פיט קבע מס הכנסה פרוגרסיבי, אשר הוטל לראשונה בשיעור של 1/120 על הכנסות מעל ל-60 ליש"ט. פיט קיווה שמס זה יכניס לו 10 מיליון ליש"ט מדי שנה, אך בפועל נאספו כ-6 מיליון ליש"ט.[7] בשנת 1802, לאחר שלוש שנים, המס בוטל עקב חתימת חוזה אמיין בין אנגליה לנפוליאון. אדינגטון נכנס לתפקידו בשנת 1801 לאחר פרישתו של פיט עקב אמנציפציית הקתולים. מס ההכנסה הוחזר על ידי אדינגטון בשנת 1803 עם הידרדרות היחסים בצרפת, אך הוסר שוב בשנת 1816. מתנגדי המס, שהאמינו כי הוא נועד למימון מלחמות בלבד, רצו שכל רישומי רשות המיסים יימחקו עם ביטול מס ההכנסה. רישומים אלה נשרפו בפומבי על ידי שר האוצר הבריטי, אך משרדי רשויות המיסים שמרו העתקים של כולם.[8]
סיווג ההכנסה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההבחנה המרכזית במיסוי הכנסות היא בין הכנסה פירותית להכנסה הונית. נסביר את ההבחנה באמצעות דוגמה הממחישה גם את שורש השמות: כאשר פרדסן מוכר את פירותיו בשוק, הכנסותיו הן פירותיות. מדי שנה הוא מבצע קטיף, ופירות עמלו מניבים לו הכנסה. כאשר הפרדסן מחליט למכור את העץ, התשלום שיקבל בגינו הוא הכנסה הונית. כך גם בפעילות שאינה חקלאית: העמלות שמקבל סוכן ביטוח על מכירת פוליסות הן הכנסה פירותית, אך הכנסתו ממכירת סוכנות הביטוח שלו תהיה הכנסה הונית. הון הוא מרכיב בייצור ההכנסה הפירותית ומכירתו מניבה הכנסה הונית.
להבחנה זו משמעות מעשית, ובפרט מיסוי מועדף להכנסות הוניות. היסטורית, נהנו ההכנסות ההוניות ממיסוי נמוך, לעיתים משמעותית, מההכנסה הפירותית. ההסבר המקובל הוא בכך שעם מכירת "העץ" נגדע מקור ההכנסה (פעמים רבות מקור להכנסה קבועה חוזרת). עם זאת, יש בכך צרימה מאחר שבדרך כלל בעלי ההון הם החזקים בחברה, בעוד מי שעיקר הכנסתם פירותית הם החלשים. העדפת ההון על הפירות היא בעלת אופי רגרסיבי.
להבחנה בין פירות להון אין בסיס כלכלי, והסיבות להישרדותה שונות ומגוונות. הטענה המרכזית לטובת עמדה זו היא "אפקט הנעילה". מס גבוה מדי על ההון יוביל לחוסר נכונות מצד בעל ההון למכור אותו, מה שעלול להביא להקצאה לא יעילה של משאבי המשק.
לפי מדינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פקודת מס הכנסה
שיטת המס בישראל, ופקודת מס הכנסה (להלן: הפקודה) הן חלק ממורשת המנדט הבריטי. הפקודה נחקקה בשנת 1941, ומאז עוברת שינויים תכופים. בגביית המס עוסקת רשות המסים בישראל.
ארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר חוקק לראשונה בארצות הברית מס ההכנסה, קבע בית המשפט העליון ב-1894 שמס ההכנסה אינו חוקי מפני שהוא נוגד את החוקה האמריקאית. כדי לעקוף פסיקה זאת, שונתה החוקה ב-1913 (התיקון ה-16 לחוקה) כדי לאפשר גבייה של מס הכנסה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסף גרוס, שגיא גרשגורן, עקרונות ועיקרים במיסוי הכנסה, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אתר רשות המסים בישראל
- היסטוריה של מס הכנסה בארצות הברית
- לשכת המס האמריקאית
- מילון למונחי מס הכנסה (1953), באתר האקדמיה ללשון העברית
- מס הכנסה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- "הטלת מס הכנסה על תושבי ארץ ישראל", עורכים: ארנון למפרום ואמיר קוגן, פורסם באתר ארכיון המדינה בספטמבר 2021:
מס הכנסה, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Roman Taxes. Unrv.com. Retrieved on 2014-04-12.
- ^ "Saladin Tithe".
- ^ Peter Harris (2006). Income tax in common law jurisdictions: from the origins to 1820, Volume 1. p. 34.
- ^ Peter Harris (2006). Income tax in common law jurisdictions: from the origins to 1820, Volume 1. p. 1.
- ^ The Gentleman's magazine, Vol 161. 1837. pp. 546–7.
- ^ UK Income Tax – What are the rates? What are the arguments?, Politics.co.uk (באנגלית אמריקאית)
- ^ "A tax to beat Napoleon". HM Revenue & Customs. נבדק ב-2007-01-24.
- ^ Adams, Charles 1998 Those Dirty Rotten TAXES, The Free Press, New York, NY
