מעבר מנחם בגין

מעבר מנחם בגין

מעבר מנחם בגין
שם רשמי	מעבר מנחם בגין, (מעבר טאבה; בערבית معبر طابا)
מיקום	אילת, ישראל טאבה, מצרים
מנוהל על ידי	רשות שדות התעופה
פתיחת המעבר	26 באפריל 1982
קואורדינטות	29°29′27″N 34°54′10″E
מפת מיקום מפה דינמית (למפת אילת מוגדלת)   הר יהושפט הר צפחות אילות חבל אילות מצרים ירדן מעבר מנחם בגין (למפת אילת רגילה)   הר יהושפט הר צפחות א. חבל אילות מצרים ירדן מעבר מנחם בגין (למפת סיני רגילה)   אל-עריש אסמאעיליה שארם א-שייח' סואץ ג'בל קתרינה נואיבה אבו רודס נח'ל א-טור פורט סעיד ישראל ירדן ערב הסעודית הים התיכון ים סוף מעבר מנחם בגין (למפת סיני מוגדלת)   אל-עריש אסמאעיליה שארם א-שייח' סואץ ג'בל קתרינה נואיבה אבו רודס נח'ל א-טור פורט סעיד ישראל ירדן ערב הסעודית הים התיכון ים סוף מעבר מנחם בגין tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

מעבר מנחם בגין, הידוע כמעבר טאבה במצרים (בערבית معبر طابا), הוא מעבר גבול יבשתי בין אילת בישראל וטאבה במצרים, השוכן כ-10 ק"מ דרומית למרכז העיר אילת על גבול ישראל-מצרים. המעבר נפתח ב-26 באפריל 1982 והוא משמש כמעבר עבור בעלי אזרחות ישראלית ותיירים זרים, למעט פלסטינים, וכן לבעלי תעודות מעבר המחזיקים בוויזה מצרית בדרכונם (עולים חדשים ופלסטינים המחזיקים בתעודת מעבר ישראלית). המסוף שוכן על רצועת חוף צרה ברוחב של 45 מטר ובאורך של 200 מטר, בין ים סוף והרי אילת. המעבר פתוח כל ימות השנה מלבד יום הכיפורים וחג הקורבן. צידו הישראלי של המעבר נקרא על שם ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין.

טאבה ומעבר מנחם בגין בצילום אוויר

היסטוריה

עם השלמת הנסיגה הישראלית מסיני ב-26 באפריל 1982, על פי הסכם השלום בין ישראל למצרים, נפתח מעבר גבול זמני בין המדינות, דבר שנבע מהמחלוקת סביב הריבונות על טאבה. החל ממרץ 1989 התאפשרה תנועה רציפה במעבר טאבה והוא נפתח 24 שעות ביממה. תנועה זו התאפשרה אחרי בוררות בינלאומית שקבעה שהחוף הציבורי, הכפר של רפי נלסון ומלון סונסטה יועברו לידי השלטון המצרי. בספטמבר 1995 הוכרזה פתיחת המסוף החדש באופן רשמי. בינואר 1989, הועברה טאבה למצרים ומעבר הגבול עבר כקילומטר וחצי מזרחית ממיקומו הקודם. דבר זה גרם לגידול משמעותי בנפח התנועה במסוף, שכן גם היוצאים לטאבה עשו בו שימוש. ב-1995, הוקם מסוף ישראלי מחודש וב-1997 נחנך גם המסוף המצרי החדש.

בנתוני תנועת הנוסעים במסוף חלה ירידה דרסטית לאחר תחילת האינתיפאדה השנייה. זו שבה והתייצבה בשנת 2004, אך לאחר הפיגוע במלון הילטון טאבה בסוף אותה שנה צנחה שוב. רק בשנת 2007 שבה תנועת הנוסעים במעבר והתאוששה, ואף חצתה לראשונה מאז 1999 את רף המיליון^{[דרוש מקור][מפני ש...]}:

שנה	1999	2001	2003	2004	2005	2006	2007	2008
נוסעים	1,038,828	375,655	725,374	991,421	783,672	648,542	1,145,422	1,433,892
מכוניות	89,422	26,065	45,555	48,692	27,170	22,546	36,297	21,936

במרץ 2020, במהלך תקופת הקורונה, המעבר נסגר באופן זמני. ב-2021, עם פתיחת המעבר מחדש, נכנסו במהלך השנה 167 אלף מבקרים לסיני. ב-2022 חלה עלייה ונכנסו בטאבה 565 אלף מבקרים, עלייה שהמשיכה גם ב-2023 עם 579 אלף מבקרים, עד פרוץ מלחמת חרבות ברזל שהביאה להפחתה משמעותית בכמות המבקרים, וב-2024 פחתה משמעותית כמות המבקרים, רובם ערבים־ישראלים.

הטרמינל הישראלי

הטרמינל הישראלי נחנך בספטמבר 1995 והקמתו עלתה כ-3 מיליון דולר. אולם הנוסעים פתוח 24 שעות ביממה, כל ימות השנה, למעט ביום כיפור ובחג הקורבן. במקום תחנות "דרייב אין" לבעלי מכוניות, שירות להחלפת כספים, וחנויות פטורות ממס. בשל הנתונים הגאוגרפיים, אין במקום מגרש חנייה. ניתן להגיע אל המעבר בקווי האוטובוס 15 ו-16 של אגד מהתחנה המרכזית אילת ובקו 30 מנמל התעופה רמון, במוניות וברכב פרטי דרך כביש 90. בספטמבר 2016 הטרמינל הישראלי נקרא על שמו של ראש הממשלה מנחם בגין שחתם על הסכם השלום הישראלי מצרי ב-1979, והוקמה תערוכה על פועלו בשער הכניסה לישראל.

הטרמינל המצרי

הטרמינל המצרי מכיל אולם נוסעים הפתוח 24 שעות ביממה, כל ימות השנה, למעט חג הקורבן. במעבר יש דיוטי פרי, שירות להחלפת כספים ומכס. על יד המעבר בית מלון של רשת הילטון ותחנה של משטרת התיירים המצרית. כמו כן, בטרמינל המצרי יושב קצין קישור ישראלי וכן נציגות של כוח המשקיפים הרב-לאומי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מעבר טאבה בוויקישיתוף

• מעבר מנחם בגין, באתר רשות שדות התעופה

הערות שוליים

• 
  מראה הצד הישראלי במעבר
• 
  חותמת של מעבר הגבול הישראלי בטאבה
• 
  חותמת מעבר הגבול המצרי
• 
  המסוף המצרי