מריט רולן

מריט רולן
Merritt Ruhlen

לידה	10 במאי 1944 וושינגטון די. סי., ארצות הברית
פטירה	29 בינואר 2021 (בגיל 76) פאלו אלטו, ארצות הברית
ענף מדעי	בלשנות
מקום לימודים	סורבון אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין אוניברסיטת רייס אוניברסיטת סטנפורד אוניברסיטת בוקרשט
מוסדות	אוניברסיטת סטנפורד

מריט רולן (באנגלית: Merritt Ruhlen;‏ 10 במאי 1944 – 29 בינואר 2021) היה בלשן אמריקאי, שעבד על מיון שפות ועל מה שניתן ללמוד ממנו על מקורותיהם והתפתחותם של האדם המודרני. עבודתו של רולן, כמו גם של אחרים, נחשבת כחורגת מהזרם המרכזי בבלשנות ההיסטורית. רולן היה התומך העיקרי והמגן של גישתו של ג'וזף גרינברג למיון שפות.

ביוגרפיה

רולן נולד בשם פרנק מריט רולן ב-1944, למד באוניברסיטת רייס, באוניברסיטת פריז, באוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין ובאוניברסיטת בוקרשט. הוא קיבל את הדוקטורט שלו ב-1973 מאוניברסיטת סטנפורד, בהגשת דיסרטציה על ניתוח גנרטיבי של המורפולוגיה ברומנית. לאחר מכן עבד רולן מספר שנים כעוזר מחקר ב"פרויקט האוניברסלים" בסטנפורד, בניהולם של ג'וזף גרינברג וצ'ארלס פרגוסון.

מאז 1994 עבד רולן כמרצה לאנתרופולוגיה ולביולוגיה של האדם בסטנפורד ומנהל שותף, יחד עם מארי גל-מאן (ועד 2005, סרגיי סטרוסטין), בתוכנית לאבולוציית השפות במכון סנטה פה. מאז 2005, רולן כיהן במועצה המייעצת של פרויקט הגנוגרפיה וכפרופסור אורח באוניברסיטת סיטי בהונג קונג. רולן עבד עם ג'וזף גרינברג במשך שלושה עשורים וחצי והפך לתומך העיקרי של עבודתו ושיטותיו.

ספריו

רולן חיבר כמה ספרים העוסקים בשפות העולם ובמיונן.

• "מדריך לשפות העולם" (A Guide to the Languages of the World) (1975) מספק מידע על המערכות הפונולוגיות ועל המיון של 700 שפות וכן רקע לבלשנים ולאלה שאינם. גרסה מורחבת מאוד של עבודה זו פורסמה ב-2005 באתר מכון סנטה פה.
• "מדריך לשפות העולם, כרך א': מיון" (A Guide to the World’s Languages, Volume I: Classification) (1987) כולל מיון של שפות העולם, היסטוריה וניתוח של שיטת המיון הגנטי של שפות, והגנה על עבודתו הטקסונומית השנויה במחלוקת של ג'וזף גרינברג.
• "מקור השפה: התחקות אחר התפתחות שפת האם" (The Origin of Language: Tracing the Evolution of the Mother Tongue ) (1994א) פונה לקהל הרחב וכולל תרגילים שמזמינים את הקוראים למיין את השפות בעצמם תוך שימוש בשיטתו של גרינברג, המכונה "השוואה המונית" (Mass Comparison) או "השוואה רב-צדדית" (Multilateral Comparison).
• "על מקור השפות: מחקרים בטקסונומיה לשונית" (On the Origin of Languages: Studies in Linguistic Taxonomy) (1994ב). ספר זה בנושא דומה ועם כותרת דומה לספרו הקודם מאותה שנה, אך מיועד לבלשנים. רולן טוען בו, כי חלק מההנחות הרווחות בקרב בלשנים היסטוריים שגויות. אחת ההנחות האלה היא שהקריטריונים התקפים היחידים לקביעת משפחת שפות הם קשרי צליל מקבילים וקבועים בין שפות שונות, ושחזור הפרוטו-שפה שלה. לדברי רולן, צעדים אלה ניתנים לביצוע רק לאחר קביעת השיוך המשפחתי לפי שיטת המיון.

נושאי מחקר

גישה רב-תחומית

רולן עמד בחזית הניסיונות למצוא התאמה בין תוצאות המחקר הבלשני ההיסטורי ובין המדעים האחרים החוקרים את האדם, כמו גנטיקה וארכאולוגיה. בכיוון זה הוא עבד רבות עם הגנטיקאי לואיג'י לוקה קוואלי-ספורצה במשך שלושה עשורים ועם הארכאולוג קולין רנפרו במשך שני עשורים.^{[דרוש מקור]}

שיטות טקסונומיות

עיקר הביקורת על עבודתו של רולן מתמקדת בהגנתו על שיטת מיון השפות של ג'וזף גרינברג,^{[דרוש מקור]} ששמה "השוואה המונית" או "השוואה רב-צדדית". השיטה כוללת השוואה בין נקודות מסוימות במורפולוגיה ובאוצר המילים הבסיסי של השפות הנחקרות, חיפוש קשרים בצלילים ובמשמעות, וגיבוש השערת מיון השפות על בסיס אלה. רולן טען כי מיון כזה הוא הצעד הראשון בשיטת הבלשנות המשווה, וכי ניתן לבצע את הפעולות האחרות של הבלשנות ההיסטורית – ובייחוד מציאת קשרי הצלילים ושחזור הפרוטו-שפה – רק לאחר שהשערת המיון נקבעה.

בעוד שהַנְס היינריך הוק, למשל, טוען כי רק שחזור לשוני מוכיח זיקה גנטית, וכי המשפחות ההודו-אירופית, האוּרלית, הדראווידית, האוסטרונזית, בנטו והיוטו-אצטקית הוכחו כולן על ידי שחזורים מוצלחים, לעומתו רולן חלק על כך: "ועם זאת, כל המשפחות הללו התקבלו בידי כל כמשפחות תקפות, לפני שמישהו כלל חשב לנסות לשחזר את הפרוטו-שפות. כדוגמה מביא רולן את ברתולד דלברוק (1842–1922), שטען כי המשפחה ההודו-אירופית הוּכחה עוד בימיו של הפילולוג הגרמני פרנץ בּוֹפּ, בתחילת המאה התשע-עשרה; הבסיס להוכחה זו היה "הצלבת מילים וצורות בעלות משמעות דומה". עם זאת, טענתו של רולן הופרכה על ידי ביל פּוֹזֵר ולַיְיל קמפבל.

רולן האמין שמיונן של שפות העולם נתמך על ידי מחקר גנטי של אוכלוסיות, שביצע הגנטיקאי לואיג'י לוקה קוואלי-ספורצה, אשר זיהה את התפוצה של גנים אנושיים מסוימים באוכלוסיות ברחבי העולם. הוא השתמש בראיות אלה לבניית עצים פילוגנטיים המציגים את ההיסטוריה האבולוציונית של אוכלוסיות אלה הטענה היא כי ממצאיו של קוואלי-ספורצה תואמים בצורה יוצאת דופן למיון השפות של רולן. הבלשנים המתנגדים לעמדתו של רולן גורסים, כי לא ניתן להשתמש בקישורים גנטיים לצורך הוכחת קישורים בלשניים.

העץ הפילוגנטי הזה ספג ביקורת מכמה בלשנים ואנתרופולוגים על בסיס מספר נקודות:

• שהוא עושה שימוש סלקטיבי בשפות ובאוכלוסיות (למשל, מתעלם מדוברי השפות הסינו-טיבטיות הרבים בצפון סין);
• שהוא מניח את קיומן של קבוצות-שפות שנויות במחלוקת, דוגמת "השפות האוסטריות" (Austric, קישור משפחתי בין השפות האוסטרונזיות והשפות האוסטרו-אסיאתיות) ו"שפות אמרינד" (קישור משפחתי בין כל השפות האמרינדיאניות);
• ושכמה מקבוצות האוכלוסייה הכלולות בעץ מוגדרות לא על ידי הגנים שלהן אלא על ידי השפות שלהן, מה שהופך את הקישור לבלתי רלוונטי להשוואה בין הסתעפות גנטית ובלשנית – והיא אף טאוטולוגית.

המאקרו-משפחה "אַמֵרינְד"

הדעה הרווחת בדבר מיון השפות בחצי הכדור המערבי היא שישנן משפחות שפות רבות באמריקה וכי חסרות ראיות קונקרטיות לזיקה גנטית. ג'וזף גרינברג פרסם את ההיפותזה המנוגדת, משפחת שפות "אַמֵרינְד" (Amerind) ב-1987 באחד מספריו החשובים, "השפה ביבשת אמריקה" (Language in the Americas). על פי ההשערה Amerind, כל שפות של צפון ודרום אמריקה, למעט שתי משפחות-השפות נָה-דֶנֶה ואסקימו-אָלֵאוּט, שייכות למאקרו-משפחה אחת. היפותזה זו הייתה אחת השנויות ביותר במחלוקת מאת גרינברג. רולן פרסם מאמרים של מחקרים התומכים בה ועדכן אותה בין השנים 1994–2007.

רולן הדגיש את החשיבות של תופעת האבלאוט המשולשת של התנועות i / u / a לסימון המין הדקדוקי זכר / נקבה / נייטרלי, בצורות כמו t'ina "בן" / t'una "בת" / t'ana (מילה נייטרלית לבן/בת), וכן של הדמיון בכינויי הגוף בשפות אמריקה השונות, בתבנית na "אני" / ma (גוף שני), שצוין לראשונה על ידי אלפרדו טרומבטי ב-1905. יש בלשנים שייחסו דפוס זה בכינויי הגוף לסיבות פילוגנטיות אחרות. רולן הפנה לראשיתו של הוויכוח הזה, ומביא ציטוט ממכתב אישי מאת הבלשן אדוארד ספיר לאנתרופולוג אלפרד קרובר מ-1918: "אם נרד לשורש הדבר, איך לעזאזל אתה מתכוון להסביר את ה-n "אני" האמריקאי הכללי אם לא באופן גנטי? זה מטריד, אני יודע, אבל אחרי הכול, (עוד) שמרנות בלתי-מחויבת היא רק התחמקות, לא? עוד צפויות לנו הַפְשָטוֹת גדולות."

דעותיהם של גרינברג ושל רולן על שפות יבשת אמריקה לא התקבלו בקרב הרוב המכריע של הבלשנים העובדים על שפות אלה.

קוסונדה כשפה הודו-פסיפית

וייטהאוס, רולן ואחרים הגיעו למסקנה כי שפת קוּסוּנְדָה בנפאל שייכת למשפחת-העל המוּצַעַת של השפות ה"הודו-פסיפיות" ולא לקבוצת השפות הטיבטו-בורמיות או כשפה מבודדת (יחידה במשפחתה). הם מביאים כעדויות לכך:

• במערכת כינויי הגוף האישיים,
  • כינוי גוף ראשון עצמאי המבוסס על /t/;
  • כינוי גוף שני עצמאי המבוסס על /n/ או /ŋ/;
  • כינוי גוף שלישי עצמאי המבוסס על /g/ או /k/;
  • חילופי תנועות בכינויי גוף ראשון ושני עצמאיים, שבהם /u/ מופיעה בצורות נושא ואילו /i/ בצורות שייכוּת (או מושא עקיף);
• סופית השייכות /yi/-;
• הבסיס העיצורי מורה גם על הנושא של הפועל;
• כינויי רמז המבוססים על /t/ ועל /n/;
• אוצר המילים הבסיסי.

הטבלה הבאה מציגה את הדמיון בין מערכות הכינויים של מספר שפות אשר נטען כי הן שייכות למשפחה ההודו-פסיפית.

כינוי הגוף	קוּסוּנְדָה	שפות אנדמן		משפחת השפות העיקריות של צפון האי הַלְמָהֵרָה	משפחת השפות של מרכז חצי-האי ראש ציפור
		ג'וּ-וּוֹי	בּוֹ	גָלֶלָה	קָארוֹן דוֹרִי
אני	tsi (<*ti)	tui	tu-lʌ	to	tuo
שֶׁלִי	tsi-yi	tii-ye	ti-e	d͡ʒi "אני"
את/ה/ם/ן	nu	ŋui	ŋu-lʌ	no	nuo
שׁלך/ם/ן	ni-yi	ŋii-ye		ni "אותך"
הוא/היא	gina (השוו: gida, git	kitɛ		kitɛ	gao

ההתנגדויות הבאות הועלו להצעה הטנטטיבית הזו:

• קיומה של משפחת-העל ההודו-פסיפית שנוי במחלוקת;
• כינויים ניתנים לשאילה בין שפות;
• מקרי דמיון עשויים להיות מקריים או אקראיים;
• לא ניתן להסיק יחסים לשוניים רק על סמך התכונות הפיזיולוגיות של הדוברים, וההצעה הזו ממשיכה בדרכה של הצעה ישנה יותר המבוססת לכאורה על כך;
• הצגה מוטעית של הנתונים (לדוגמה, "kitɛ" בשפה ג'וּּ-וּוֹי [Juwoi] הוא למעשה כינוי הרמז "זה/זאת", שמעולם לא שימש ככינוי גוף אישי.)

יֵנִיסֵיי – נָה-דֶנֶה

לדברי רולן, ממצאים בלשניים מצביעים על כך ששפות יֵנִיסֵיי, המדוברות במרכז סיביר באזור נהר יניסיי, קשורות באופן הדוק ביותר לשפות נָה-דֶנֶה במערב אמריקה הצפונית (כולל שפת חאידה במערב קנדה, בהסכמה עם אדוארד ספיר). ההיפותזה הזו נתמכת במחקרים נפרדים של היינריך ק' וֶרְנֶר ושל אדוארד ג' וַגְ'דָה (אך וג'דה דוחה את חברותה של שפת חאידה במשפחת שפות נָה-דֶנֶה). משמעות הדבר היא שמשפחת נָה-דֶנֶה מייצגת גל הגירה ספציפי של עמים מאסיה לעולם החדש, שהתרחש בין גל ההגירה של דוברי שפת פרוטו-אמרינד המשוערת, המוערכת לפני כ-13,000 שנה, לבין גל הגירה של דוברי אסקימו-אלאוט לפני כ-5,000 שנה. במקומות אחרים, רולן טען לקיומה של משפחת שפות בשם "דֶנֶה–קווקז".

ההיפותזה לשפה פרוטו-אנושית (פרוטו-ספיינס)

בשאלת קיומן של שפה פרוטו-אנושית (Proto-Sapiens) ושל אטימולוגיות כלל-עולמיות, מרבית הבלשנים ההיסטוריים דוחים את הנחותיו ואת המתודולוגיה של רולן, וקובעים כי אי אפשר לשחזר שפה שדוברה לפני 30,000 שנה או יותר (ואף ייתכן שלפני מעל 100,000 שנה). רולן הגיב כי הוא (ואיתו בנגטסון) מעולם לא טען כי שחזר את השפה הפרוטו-אנושית, אלא פשוט ציין כי עדיין ניתן למצוא עקבות של מילים עתיקות מאוד (רפלקסים) בשפות העולם: "לכל אטימולוגיה [כלל-עולמית] ... אנו מציגים גלוסה פונטית וסמנטית, ואחריו דוגמאות ממשפחות שפות שונות. ... איננו עוסקים כאן בשחזור; הגלוסות [הסמנטיות והפונטיות] האלה נועדו אך ורק כדי לתאר את התכונות של המשמעות ושל הצורה הפונולוגית של כל שורש באופן הכוללני ביותר. עבודת שחזור עתידית ללא ספק תגלה מקרים שבהם המשמעות או הצורה הנפוצה ביותר לא הייתה מקורית."

רולן טען גם כי מגבלת הזמן שהניחו בלשנים רבים – כלומר מה מספר השנים שמעבר לו לא ניתן להשתמש בבלשנות ההיסטורית המשווה, המוגדר בידי חלקם כ-6,000 עד 8,000 שנה אחורה – אינה קיימת, וכי משפחת שפות עתיקה כמו האפרו-אסיאתית (המקובלת כיום על כלל הבלשנים), וודאי גם המשפחה "היורו-אסיאתית" הקדומה עוד יותר (שקיומהּ שנוי במחלוקת) מראות שהשימוש בשיטה המשווה יכול להגיע לעבר רחוק יותר מכפי שרוב הבלשנים מקבלים כיום.

לקריאה נוספת

• BATEMAN, Richard; GODDARD, Ives; O'GRADY, Richard; FUNK, V. A.; MOOI, Rich; KRESS, Joh; CANNELL, Peter (בפברואר 1990), "Speaking of Forked Tongues", Current Anthropology, The Wenner-Gren Foundation for Anthropological Research; The University of Chicago Press, 31 (1): 1–24, doi:10.1086/203800 {{citation}}: (עזרה)
• BENGTSON, John D.; RUHLEN, Merritt (1994), "Global Etymologies" (PDF), in RUHLEN, Merritt (ed.), On the Origin of Languages: Studies in Linguistic Taxonomy, Stanford: Stanford University Press, pp. 277–336: p. 291 & note 3, ISBN 978-0-8047-2321-3
• CAMPBELL, Lyle (1997), American Indian languages: The historical linguistics of Native America, New York: Oxford University Press, ISBN 978-0-585-37161-0
• CAVALLI-SFORZA, Luigi Luca; PIAZZA, Alberto; MENOZZI, Paolo; MOUNTAIN, Joanna (1988), "Reconstruction of Human Evolution: Bringing Together Genetic, Archeological and Linguistic Data" (PDF), PNAS, National Academy of Sciences, 85 (16): 6002–6006, Bibcode:1988PNAS...85.6002C, doi:10.1073/pnas.85.16.6002, ISSN 1091-6490, PMC 281893, PMID 3166138, נבדק ב-30 באפריל 2007 {{citation}}: (עזרה)
• CAVALLI-SFORZA, Luigi Luca (2000), Genes, peoples, and languages, New York: North Point Press, ISBN 978-0-86547-529-8
• CHEN, Jiangtian; SOKAL, Robert R.; RUHLEN, Merritt (1995), "Worldwide Analysis of Genetic and Linguistic Relationships of Human Populations", Human Biology, Wayne State University Press, 67 (4): 595–612, ISSN 0018-7143, PMID 7649533
• DELBRÜCK, Berthold (1880), Einleitung in das Sprachstudium. Ein Beitrag zur Geschichte und Methodik der vergleichenden Sprachforschung, Leipzig: Breitkopf & Härtel, OCLC: 3961260
• GREENBERG, Joseph Harold (1971), Regional linguistic notebooks, Pacific languages, ca. 1969–1971, OCLC: 122369578
• GREENBERG, Joseph H.; RUHLEN, Merritt (4 בספטמבר 2007), An Amerind Etymological Dictionary (PDF), 12, Department of Anthropological Sciences, Stanford University, אורכב מ-המקור (PDF) ב-19 באוקטובר 2013, נבדק ב-6 באוקטובר 2007 {{citation}}: (עזרה)
• HOCK, Hans Heinrich (1986), Principles of Historical Linguistics, Berlin; New York: Mouton de Gruyter, ISBN 978-0-89925-220-9
• HOCK, Hans Heinrich; JOSEPH, B. D. (1996), Language history, language change, and language relationship: An introduction to historical and comparative linguistics, Berlin; New York: Mouton de Gruyter, ISBN 978-3-11-014785-8
• HODGSON, B. H. (1857), "Comparative vocabulary of the languages of the broken tribes of Népál", Journal of the Asiatic Society of Bengal, Calcutta: Asiatic Society Bengal, 26: 317–332, OCLC: 20216845
• KAUFMAN, Terrence (1990), "Language History in South America: What We Know and How to Know More", in PAYNE, D. L. (ed.), Amazonian Linguistics: Studies in Lowland South American Languages, Austin: University of Texas Press, pp. 13–73
• KESSLER, Brett (2001), The Significance of Word Lists: Statistical Tests for Investigating Historical Connections Between Languages, Stanford: CSLI Publications, University of Chicago Press, ISBN 978-1-57586-299-6
• KNIGHT, Alec; UNDERHILL, Peter A.; MORTENSEN, Holly M.; ZHIVOTOVSKY, Lev A.; LIN, Alice A.; HENN, Brenna M.; LOUIS, Dorothy; RUHLEN, Merritt; MOUNTAIN, Johanna L. (18 באפריל 2003), "African Y-chromosome and mtDNA Divergence Provides Insight into the History of Click Languages", Current Biology, Cell Press, 13 (6): 464–473, doi:10.1016/S0960-9822(03)00130-1, PMID 12646128 {{citation}}: (עזרה)
• Library of Congress Authorities, entry for Ruhlen, Merritt 1944–, accessed September 3, 2007
• NICHOLS, Johanna (1992), Linguistic diversity in space and time, Chicago: University of Chicago Press, ISBN 978-0-226-58056-2
• PICARD, Marc (1998), "The Case Against Global Etymologies: Evidence from Algonquian", International Journal of American Linguistics, New York: Douglas C. McMurtrie, 64 (2): 141–147, doi:10.1086/466353, ISSN 0020-7071
• POSER, Bill (June 10, 2004). "Kusunda". http://itre.cis.upenn.edu/~myl/languagelog/archives/001038.html.
• REINHARD, Johan (1976), Journal of the Institute of Nepal Asian Studies, vol. 4, Tribhuvan University, pp. 1–21
• REINHARD, Johan; TOBA, Tim (1970), A Preliminary Linguistic Analysis and Vocabulary of the Kusunda Language, Kirtipur: Summer Institute of Linguistics & Tribhuvan University, OCLC: 650443
• RUHLEN, Merritt (1975), A Guide to the Languages of the World, Stanford, OCLC: 1940981
• RUHLEN, Merritt (1987), A Guide to the World's Languages, Vol. 1: Classification, Stanford: Stanford University Press, ISBN 978-0-8047-1250-7
• RUHLEN, Merritt (1994a), The Origin of Language: Tracing the Evolution of the Mother Tongue, New York: John Wiley & Sons, ISBN 978-0-471-58426-1
• RUHLEN, Merritt (1994b), On the Origin of Languages: Studies in Linguistic Taxonomy, Stanford: Stanford University Press, ISBN 978-0-8047-2321-3
• RUHLEN, Merritt (1994c), "Evolution of Language", in MACEY, Sam (ed.), Encyclopedia of Time, New York: Garland Science, Bibcode:1994enti.book.....M, ISBN 978-0-8153-0615-3
• RUHLEN, Merritt (1994d), "Linguistic Evidence for the Peopling of the Americas", in BONNICHSEN, Robson; STEELE, D. Gentry (eds.), Method and Theory for Investigating the Peopling of the Americas, Corvallis, Oregon: Center for the Study of the First Americans, Oregon State University, ISBN 978-0-912933-09-2
• Ruhlen, Merritt. 1994e. Plus ça change, plus c'est la même chose. Mother Tongue (Newsletter of the Association for the Study of Language In Prehistory), November 1994, 23. OCLC: 35315526
• RUHLEN, Merritt (1994f), "Review of 'Linguistic Diversity in Space and Time' By Johanna NICHOLS", Anthropos, Anthropos Institute, 89: 640–641, ISSN 0257-9774
• Ruhlen, Merritt. 1995a. Proto-Amerind Numerals. Anthropological Science, January 1995, 103(3): 209–225. Tokyo: Anthropological Society of Nippon. ISSN 1348-8570ISSN 1348-8570
• Ruhlen, Merritt. 1995b. A Note on Amerind Pronouns. Mother Tongue (Newsletter of the Association for the Study of Language In Prehistory). March 1995, 24: 60–61. OCLC: 35315526
• Ruhlen, Merritt. 1995c. Proto-Amerind *QETS’ 'Left (Hand)'. Mother Tongue (Newsletter of the Association for the Study of Language In Prehistory). March 1995, 24: 69–70. OCLC: 35315526
• Ruhlen, Merritt. 1995d. On the Origin of the Amerind Pronominal Pattern. In Chen, Matthew Y.; Tzeng, Ovid J. L., eds, In honor of William S-Y. Wang. Taipei: Pyramid Press. 405–407. ISBN 957-9268-55-XISBN 957-9268-55-X.
• Ruhlen, Merritt (1995e). "Worldwide Analysis of Genetic and Linguistic Relationships of Human Populations". Cambridge Archaeological Journal. 5: 265–68.
• Ruhlen, Merritt (1998a). "The origin of the Na-Dene" (PDF). Proceedings of the National Academy of Sciences. 95 (23): 13994–13996. Bibcode:1998PNAS...9513994R. doi:10.1073/pnas.95.23.13994. PMC 25007. PMID 9811914.
• Ruhlen, Merritt. 1998b. Dene–Caucasian: A New Linguistic Family. In Omoto, Keiichi; Tobias, Phillip V., eds. The Origins and Past of Modern Humans—Towards Reconciliation. Singapore: World Scientific.
• RUHLEN, Merritt (2004), "On the Amerind Origin of the Proto-Algonquian Numeral Suffix *-a:šyeka", in JONES, Martin (ed.), Traces of ancestry: studies in honour of Colin Renfrew, Cambridge: McDonald Institute for Archaeological Research, pp. 139–142, ISBN 978-1-902937-25-0
• SALMONS, Joseph (1997), "'Global Etymology' as Pre-Copernican Linguistics", California Liŋ ′ɡwɪs Tɪk Notes, Fullerton: Program in Linguistics, California State University, 25 (1): 1, 5–7, 60, ISSN 1548-1484
• SAPIR, Edward (1984), "Letter to A. L. Kroeber (1918)", The Sapir-Kroeber correspondence: letters between Edward Sapir and A. L. Kroeber, 1905–1925, Berkeley: University of California at Berkeley, Survey of California and Other Indian Languages, OCLC: 17922146
• STAROSTIN, Sergei A. (13 ביולי 2004), Merritt Ruhlen, Santa Fe Institute, נבדק ב-2 במאי 2007. {{citation}}: (עזרה)
• RUHLEN, Merritt (ביולי 2001), "Taxonomic Controversies in the Twentieth Century", in TRABANT; WARD, Sean (eds.), New Essays on the Origin of Language, Mouton de Gruyter, pp. 197–214, ISBN 978-3-11-017025-2 {{citation}}: (עזרה)
• TRASK, R. L. (1996), Historical Linguistics, London; New York: Arnold; St. Martin's Press, ISBN 978-0-340-66295-3
• Vajda, Edward J. 2010. Yeniseian, Na-Dene, and Historical Linguistics. In J. Kari and B. Potter, eds., The Dene–Yeniseian Connection. Fairbanks: University of Alaska Fairbanks, Department of Anthropology. Anthropological Papers of the University of Alaska, new series, vol. 5. pp. 100–118.
• WATTERS, David (2006), "Notes on Kusunda Grammar: A language isolate of Nepal" (PDF), Himalayan Linguistics Archive (3): 1–182: pp. 9, 10, 15, 33, אורכב מ-המקור (PDF) ב-22 ביוני 2010, נבדק ב-2 במאי 2007 {{citation}}: (עזרה)
• WERNER, Heinrich K. (2004): Zur jenissejisch-indianischen Urverwandtschaft [On the Yeniseian-[American] Indian primordial relationship]. Wiesbaden: Harrassowitz
• WHITEHOUSE, Paul; USHER, Timothy; RUHLEN, Merritt; WANG, William S.-Y. (13 באפריל 2004), "Kusunda: an Indo-Pacific Language in Nepal" (PDF), Proceedings of the National Academy of Sciences, United States National Academy of Sciences, 101 (15): 5692–5695, Bibcode:2004PNAS..101.5692W, doi:10.1073/pnas.0400233101, ISSN 0027-8424, PMC 397480, PMID 15056764 {{citation}}: (עזרה)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מריט רולן בוויקישיתוף

• דף הבית של מריט רולן (בארכיון), כולל רשימה מלאה של פרסומיו. (באנגלית)

• כולל הגרסה האחרונה של מילון אטימולוגי לשפות אמרינדיאניות - Amerind (בארכיון) (באנגלית)

• פרויקט האבולוציה של שפות האדם (באנגלית)

• הדף שם של מריט רולן