משה שצקס
רבי משה שַצקֶס (לפעמים שאצקס ; באנגלית: Moshe Shatzkes; ה'תרמ"ב, 1881, וילנה - י"ח בטבת ה'תשי"ט, 29 בדצמבר 1958, ניו יורק) היה רב וראש ישיבה ליטאי-פולני, רבה האחרון של לומז'ה ובסוף ימיו ראש ישיבה בישיבת רבנו יצחק אלחנן בניו יורק.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| ” | איזו בקיאות נפלאה, איזה שכל חד וחלק! רב בעל צורה פטריארכלית, פניו קרנו הוד ותפארת וחוש הומור במטבע של חסד. מי שלא ראה את הגאון רבי משה שצקס, לא ראה הדר התורה מימיו | “ |
– הרב ד"ר נחום לאם, נשיא ישיבה יוניברסיטי[1] | ||
נולד בעיר וילנה, מרכז תרבות יהודי בצפון-מערב רוסיה, לחיה ראשע ולרב אברהם אהרן שצקס, "העילוי מזטיל", גאון מפורסם וידידו של רבי חיים עוזר גרודזנסקי. כשהיה בן 3 התייתם מאביו, ואמו נישאה לרבי יצחק בלזר, רבה של פטרבורג. בילדותו למד מפי אביו החורג, בבחרותו למד בישיבת סלובודקה ובישיבת טלז, בטלז היה לתלמידם הקרוב של רבי שמעון שקאפ ורבי אליעזר גורדון, ונסמך לרבנות על ידי הרב גורדון, רבי רפאל שפירא ורבי אליעזר רבינוביץ ממינסק. בגיל 27 התמנה כרבה של העיירה ליפנישוק בה שימש ברבנות שש שנים. מאוחר יותר התמנה כרבה של העיר איוויה, שבה כיהן 15 שנים. הוא נעשה מקורבם של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין ושל רבי חיים עוזר גרודזנסקי, ועסק עמם בענייני ציבור. הוא התפרסם בחיוכו הנצחי והרב גרודזנסקי היה קורא לו בהלצה "ישמח משה".
בשנת ה'תרצ"א התמנה כרבה של העיר לומז'ה וכיהן בתפקיד זה עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. תחילה נשאר בלומז'ה ולא הצטרף לגל הבורחים לליטא[2]. ב-1940 חזר לווילנה והתמנה כראש ישיבת גרודנה לאחר פטירת ראש הישיבה המפורסם שלה, רבי שמעון שקאפ. הוא כיהן כסגן נשיא הוועד למען הפליטים בווילנה, ועם כניסת הקומוניסטים לעיר הצליח להימלט מאירופה והגיע ליפן שם המשיך בפעילותו הציבורית ודאג לרווחת הפליטים היהודים ששהו ביפן, הוא פעל מול השלטונות היפנים כשהוא נעזר בידידו היפני סצוזו קוצוג'י (שלימים התגייר ועלה לגור בישראל). ב-1941 היגר לארצות הברית,[3] והתמנה כראש ישיבה בישיבת רבנו יצחק אלחנן. בישיבה זו העביר שיעורי גמרא והלכה במשך שמונה עשרה שנים עד פטירתו בי"ח בטבת ה'תשי"ט, 29 בדצמבר 1958. ארונו הועלה לקבורה בישראל, והוא נקבר בהר המנוחות בירושלים בהלוויה רבת-משתתפים.[4]
במהלך שנות כהונתו בישיבה יוניברסיטי הסמיך לרבנות 425 רבנים, רבים מהם כיהנו במשרות רבניות בקהילות שונות ברחבי ארצות הברית. הוא כיהן גם כנשיא כבוד בהסתדרות הרבנים דאמריקה לצד רבי חיים הלר ורבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק.
על שמו נקרא כולל אברכים בכפר חסידים.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לשצקס היו שלושה אחים: חיים (נפטר בצעירותו); הרב אהרן שצקס, שעלה לארץ ישראל בצעירותו, התיישב בירושלים ונפטר בה ב-1953;[5][דרושה הבהרה] ורחל ארסט. בנוסף, היו לו שני אחים-למחצה: שלמה בלזר, עורך העיתון הירושלמי "שערי ציון"; ובריינה, אשת רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי.
בנו הרב אברהם אהרן שצקס נישא ליהודית בתו של רבי חיים יצחק קארב, כיהן אחרי אביו כראש ישיבה בישיבת רבנו יצחק אלחנן. בתו חנה נישאה לרב צבי לוינברג.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד זריצקי, משרידי דור דעה, נדפס בשנית בתוך ספרו: זכרונם לברכה: גאוני הדורות ואישי סגולה, עמ' 121–123
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Harav Hagaon R. Moshe Shatzkes ZT”L, 1882-1958, באתר ישיבה יוניברסיטי
- לתולדות המחברים ראשי הישיבה זכרונם לברכה, בתוך: יבול היובלות, ספר יובל המאה של ישיבת רבינו יצחק אלחנן, ניו יורק תשמ"ו. עמ' 210, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
מחיבוריו:
- ברכת משה: שו"ת וחידושים בענייני קדשים, ירושלים תשכ"ו, באתר היברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הפרדס, תשמ"ד, גליון ה', החסיד המעולה וראש הישיבה, עמ' 6.
- ^ מכתב מהרב מקריניקי, הצופה, 10 בדצמבר 1939
- ^ הוא נסע באונייה היפנית האחרונה שיצאה לחופי ארצות הברית בטרם פרוץ מצב המלחמה בין ארצות הברית ליפן. יחד עמו נסעו בספינה זו: רבי משה מרדכי שקופ, רבי אברהם יפה'ן, רבי יחיאל מיכל פיינשטיין ואחרים.
- ^ הרב מ. שאצקס למנוחות, חרות, 2 בינואר 1959.
- ^ ר' אהרן שצקס ז"ל, הצופה, 2 בינואר 1953; ר' אהרן שצקס, דבר, 2 בינואר 1953.
בקרת זהויות  |
|
|---|