נחום טרייביטש

רבי נחום טרייביטש

לידה	15 באוגוסט 1779 ג' באלול תקל"ט פראג, בוהמיה
פטירה	4 ביולי 1842 (בגיל 62) כ"ו בתמוז תר"ב ניקולשבורג, מוראביה
מדינה	האימפריה האוסטרית
מקום פעילות	פראג, ניקלשבורג
תקופת הפעילות	? – 4 ביולי 1842
השתייכות	יהדות מוראביה
תחומי עיסוק	תלמוד, והלכה
תפקידים נוספים	רב מדינה, רב ראשי
רבותיו	רבי יעקב גינצבורג מפראג ("זרע יעקב")
חיבוריו	"ספר קובץ" על משנה תורה לרמב"ם; שלום ירושלים
חתנים	יעקב בריל

רבי נחום טרייביטש (בגרמנית: Nehemias Trebitsch; ג' באלול תקל"ט, 15 באוגוסט 1779 – כ"ו בתמוז תר"ב, 4 ביולי 1842) היה אב"ד פרוסטיץ והרב הכולל (Landesrabbiner) למוראביה בניקלשבורג. מחבר הפירוש שלום ירושלים על התלמוד הירושלמי, וספר קובץ על הרמב"ם.

ביוגרפיה

נולד בפראג ביום ראשון ג' באלול תקל"ט לרבי זליג טרייביטש, שהיה שליח ציבור באלטנוישול. בילדותו למד ב"בית המדרש ילדים" של הקהילה המקומית. אביו נפטר בהיותו בגיל צעיר מאוד והוא נותר יתום ועזוב.

נעשה תלמידו המובהק וממשיך דרכו של הרב יעקב גינצבורג רבה של פראג, שאימץ אותו. בשנותיו המאוחרות של רבו, מינה אותו להעביר את שיעורו היומי בבית מדרשו שבפראג, ומסר לו את כל כתביו. רבי נחום טרייביטש הכין את כתבי רבו לדפוס, והדפיסם בספר "זרע יעקב". רבי נחום טרייביטש היה ידידם של רבנים ידועי שם בני תקופתו, כמו: רבי בצלאל רנשבורג, מחבר "הורה גבר" ו"חכמת בצלאל"; ורבי אלעזר לעוו מחבר "שמן רוקח".

בשנת תקפ"ו (1826) עזב את פראג ואת משרתו כראש הישיבה בה, והתמנה לרבנות העיר פרוסטיץ. בחנוכה של שנת תקצ"א (1831), למעלה משנה אחרי פטירתו של רבי מרדכי בנט (נפטר בי"ג באב תקפ"ט), מונה רבי נחום טרייביטש במקומו כרבה של מוראביה, וקבע את מושבו בניקלשבורג.

טרייביטש המשיך במדיניות קודמו. הוא היה פתוח למרכיבים המתונים של ההשכלה, שהתמקדו בשפה העברית, אך לא מעבר לכך: גישתו הלכה ונעשתה שמרנית יותר ויותר ביחס לתנאים המשתנים בחבל. הוא השלים רק בחירוק שן עם רפורמות שנכפו עוד קודם על ידי הממשלה בחיי הקהילות, דוגמת בתי-ספר כלליים. טרייביטש היה מסוכסך עם הרב ליב שוואב מפרוסניץ, הרב הבולט ביותר ברוזנות שהחזיק בדעות ליברליות והפיץ את נוסח וינה, וניסה לשווא להכשיל את מינוייהם של תלמידו הרב צבי הירש פאסל כיורשו בעיר ההיא ושל הרב אברהם נוידא בלוישיץ. כמו כן שלל היתר הוראה, שכל מועמד לרבנות במוראביה היה חייב לקבל אישית ממנו, מהרב יהודה לייב לעף.

למרות שידע גרמנית בסיסית – יצחק מאיר וייז, שלמד בישיבתו, זכר כי היה מסוגל לתקשר בשפה אך נזקק לעזרת הבחורים לצורכי קרוא וכתוב – הוא התנגד הן לדרשות בה בבית-הכנסת והן לשילובה המלא בבתי-הספר החדשים. עמדותיו, בייחוד סכסוכו הממושך עם נוידא והצלחת יריביו להציגו כאויב הגרמנית, הובילו לכך שהשלטונות פגעו שוב ושוב במעמדו. במהלך שנותיו במשרה התעלמו ממנו בפועל רוב הקהילות מחוץ לניקולשבורג. עם מותו היה הקיטוב בין היסודות המתקדמים לאדוקים במוראביה חריף כל כך עד שנדרשו עוד ארבע וחצי שנים למצוא לו יורש, וגם אז לא היה זה רב מקומי אלא רש"ר הירש, שהובא מגרמניה.

חיבוריו

• שלום ירושלים על התלמוד הירושלמי, חלקים גדולים מהחיבור נשארו בכתב ידו, וחלקם הודפסו בסוף המאה ה-20 בפרויקט של מכון ירושלים.
• שו"ת רבי נחום טרייביטש - שאלות ותשובות בהלכה.
• קובץ על הרמב"ם - הספר נדפס בסוף כרכי ספרו של הרמב"ם, משנה תורה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נחום טרייביטש בוויקישיתוף

• יוסף בוקסבוים, פתח דבר לתולדות רבינו נחום טרייביטש זצ"ל, בתוך: שו"ת רבי נחום טרייביטש, באתר אוצר החכמה
• וולף פעשעלס (עורך), קול נהי: על פטירת... מוהר"ר נחום טרעביטש, פראג, תר"ב, באתר היברובוקס
• "נחום טרייביטש", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• נחום טרייביטש, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
• נחום טריביטש (1779-1842), דף שער בספרייה הלאומית

• Michael L. Miller (2010). "Nehemias Trebitsch and the Decline of the Moravian Chief Rabbinate, 1832–1842". Rabbis and Revolution: The Jews of Moravia in the Age of Emancipation (באנגלית). Stanford University Press. ISBN 9780804776523. JSTOR j.ctvqsf2r3.