נטשה מנור
נטשה מנור | |
לידה |
15 באוגוסט 1958 (בת 66) אוליאנובסק, ברית המועצות |
---|---|
שם לידה | Наталья Силантьева |
מדינה | ישראל |
מקום לימודים | |
http://natasha-manor.ucoz.ru/ | |
nm4775500/ פרופיל ב-IMDb | |
נטשה מנור (נולדה ב-15 באוגוסט 1958) היא שחקנית, זמרת ומנחת טלוויזיה ישראלית. נמנית עם מייסדי תיאטרון גשר.
קורות חייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדה בשם נטשה סילנטיבה, בעיר אוליאנובסק שבברית-המועצות (כיום ברוסיה), אביה עבד במפעל ואמה הייתה מורה לגרמנית. באוליאנובסק סיימה תואר שני במשפטים ועברה התמחות בפרקליטות, אבל כיוון שעריכת דין לא התאימה לה, חיפשה לעשות משהו אחר. היא עברה למוסקבה ולמדה ביקורת קולנוע בבית הספר הגבוה לקולנוע, אבל אחרי שהתחברה עם חבורת שחקנים, חשבה שמשחק זה המקצוע המתאים עבורה, היא פרשה מלימודי הביקורת אחרי שנה וחצי ועברה ללמוד תיאטרון. מכיוון שבמוסקבה לא קיבלו אותה ללימודי משחק עברה ללמוד בסנקט פטרבורג ובשנה השנייה ללימודיה קיבלה תפקיד ראשי בהצגה שביים יבגני אריה של המחזאי הגרמני פון ויזן. שם פגשה את הבמאי והשחקן היהודי איגור וויטלוביץ', הם נישאו ועברו לאקדמיה לתיאטרון במוסקבה, שם המשיכה בלימודיה וסיימה לימודי משחק ובימוי וזכתה במדליית זהב על הישגיה. בשנה השנייה ללימודיה למדה בתיאטרון אקדמאי על-שם מייקובסקי עם כוכבים מהשורה הראשונה ובמקביל עבדה בתיאטרון (1990-1986) וזכתה בפרס השחקנית המבטיחה. לימדו אותה אנדריי גונצ'ארוב – במאי תיאטרון מייקובסקי ומארק זכארוב – במאי הבית של תיאטרון לנקום, בנוסף אליהם לימד אותה יבגני אריה. כשאריה עלה לישראל בדצמבר, מנור שהחליטה שהוא הבמאי שעימו היא רוצה לעבוד ועלתה בעקבותיו בתחילת שנת 1991, יחד עם בעלה, ועם חבריה לכיתה סשה דמידוב ואיגור מירקורבנוב.
לאחר עלייתה ארצה הצטרפה לקבוצת השחקנים שהקימו את תיאטרון "גשר" ושיחקה בו החל מההצגה הראשונה שלו, "רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים", מאת טום סטופרד. ההצגה הייתה ברוסית עם תרגום לעברית, אחר-כך הייתה גרסה בעברית והציגה באקדמיה למוזיקה בברוקלין בניו יורק וזכתה לביקורת עתירת שבחים בניו יורק טיימס. בעלה, איגור וויטולויץ', לא נקלט בישראל, השניים התגרשו והוא שב לרוסיה. ב-1993 פגשה את האדריכל ואיש העסקים יליד רוסיה גד מנור, הם נישאו והיא התגיירה גיור רפורמי. מאז הופיעה בתיאטרון גשר בהצגות רבות, בעיקר בתפקידים ראשיים. היא הייתה במאית משנה של יבגני אריה ב"טרטיף" שהועלתה בשנת 2009, בהצגה קודמת של "טרטיף", משנת 1995, השתתפה כשחקנית בתפקיד אלמיר.
שיחקה בסרט הסטודנטים דובר היידיש "בית אבי" של דני רוזנברג, בתפקיד אמא של לולק (איתי טיראן) בשנת 2008. בנוסף לכך שיחקה בהצגות בשפות אנגלית, רוסית ופולנית. שיחקה בתפקיד הראשי בסרט "בית משותף", בבימויו של ציון רובין (2003), שעוסק בפיגוע בדולפינריום וקיבלה עליו פרס בפסטיבל סן פרנסיסקו.
החל מ-2002 מנחה מנור בערוץ 9 הרוסי את תוכנית הדגל של הערוץ, "שבע וארבעים", הקרויה על-שם שיר מפורסם בשם זה ומכיוון שהתוכנית מתחילה בפריים טיים, בשעה שבע וארבעים בערב שישי. זוהי תוכנית אירוח הדומה למעגל שהייתה לדן שילון בה נוטלים חלק פוליטיקאים, זמרים, שחקנים, ידוענים ועוד והיא רווית הומור, כל תוכנית נפתחת במערכון קומי ומשלבת ראיונות עם הופעות, מנור מגישה את התוכנית ביחד עם יאן לוינזון. התוכנית משודרת גם בארצות הברית, קנדה, רוסיה, אוסטרליה, גרמניה ואוקראינה מנור זכתה בפרס הטלוויזיה על התוכנית. מנור זכתה בפרס טלוויזיה נוסף כשחקנית הטובה בשנה.
נטשה מנור זכתה בפרס שחקנית השנה בפסטיבל עכו ותיאטרונטו 2007 עבור הצגת היחיד בכיכובה "ככה זה קרה" בעיבודו ובבימויו של יורם פאלק, המבוססת על סיפור מאת נטליה גינצבורג. היא מגלמת את דמותה של אשתו של אלברטו, שנישאת לו אף על פי שהיא יודעת שהוא בוגד בה עם ג'ובאנה, היא אוהבת את אלברטו ומוכנה לסלוח לו, היא מאבדת את ילדתה ובסוף נשברת, יורה בו והורגת אותו.
ב-2010 כיכבה מנור במחזה "הרי את לעצמך", לצידן של מיכל ויינברג וסבטלנה דמידוב. זהו מונולוג של שש נשים שהתגרשו ומספרות על חייהן, המחזה מבוסס על סיפורים אמיתיים שתועדו בספרה של שולמית ולפיש, אבל הטקסטים נערכו ובוימו על ידי יורם פאלק.
מנור לימדה וביימה בבית הספר למשחק בית צבי.
מנור מופיעה משנת 2000 בשירת רומנסות רוסיות וצועניות ושירי עם רוסיים יחד עם להקה ברחבי ישראל. היא הופיעה עם הלהקה בפסטיבלים שונים, כמו בפסטיבל אישה 2012. אתה הרומנסות ליקטה מנור בעצמה במקומות שונים.
בפברואר 2013 הועלתה ההצגה "וואסה" (ואוס ז'לזנובה) מאת מקסים גורקי בתיאטרון גשר בבימויה של מנור.
החל מ-2018 משתתפת בסדרת הרשת המצליחה של אורי יניב "הרומן שלי עם דאעש" בתפקיד אמו של רומן, גיבור הסדרה.הרומן שלי עם דאעש - YouTube, באתר www.youtube.com ובנוסף משחקת בסדרה משיח בתור טניה.
נטשה מנור הופיעה בלמעלה מ-25 סרטים וסדרות טלוויזיה.
בנה, דן מנור, מופיע כדוגמן בפרסומות ומשתתף בסרטים. השניים כיכבו יחד בפרסומת לביטוח לאומי כשהיה בן חודש וחצי.
תפקידים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סדרות טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סדרה | ערוץ | במאי | תפקיד | שנה |
---|---|---|---|---|
היורשת | קשת 12 | עומר טובי | אמא של מאור | 2021 |
עיניים | קשת 12 | עומר טובי | נטשה איבנוב | 2020 |
הטבח | yes ,HBO | תומאס וינסנט | לריסה | 2020 |
דיבוקים | yes ,HBO | תומאס וינסנט | לודמילה | 2020 |
תאג״ד | Yes | ציון רובין | סבתא של מקרר | 2020 |
משיח | קשת 12 | אודי כגן ודנה פוליג | טניה ניקוליאבנה אוברוב | 2018-הווה |
תא גורדין | YES | דני סירקין | אסתר לונדין | 2012 |
אחת אפס אפס | ערוץ 10 | אמיר מן | מרינה יודאיוב | 2012 |
שירות חדרים | ערוץ 2 | איתן ענר ורוני גרובר | שוורץ | 2009 |
מילואים | ערוץ 2 (רשת) | אורי ברבש | ||
בית משותף | ערוץ הילדים | ציון רובין | אמא | 2003 |
שלווה | טלעד ערוץ 2 | חיים בוזגלו | רופאה | 2003 |
טירונות | ערוץ 2 (רשת) | אורי ברבש | אמא של חייל אוקראיני |
סרטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סרט | במאי | תפקיד | שנה |
---|---|---|---|
צילי | עמוס גיתאי | מריה | 2015 |
פנתר לבן | דני רייספלד | ורה | 2013 |
בית אבי | דני רוזנברג | אמא של לולק | 2008 |
ספסיבה קינג ג'ורג | נתי אדלר | 2008 | |
ילדי CCCP | פליקס גרצ'יקוב | אמא | 2007 |
תחת שמי מוסקבה | ואלרי אוסקוב | גולדה | 2005 |
אפרסק (סרט טלוויזיה) | דייוויד נוי | 2004 | |
איש החשמל | אלי כהן | לאנה | 2003 |
זינזאנה | חיים בוזגלו | ליזה, אסירה | 2001 |
ארץ קטנה, איש גדול | אברהם הפנר | 1998 | |
זיכרון דברים | עמוס גיתאי | זינה | 1995 |
לנה ולינה (אוסטריה) | אמה של לנה | ||
ארץ חדשה | אורנה בן דור | אשתו של פרופסור | 1994 |
הצגות שהשתתפה בתיאטרון גשר
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצגה | מחזאי | מתרגם | במאי | תפקיד | הצגת בכורה |
---|---|---|---|---|---|
רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים | טום סטופרד | מרים יחיל-וקס | יבגני אריה | גרטרוד המלכה | 20 באפריל 1991 |
משפט דרייפוס | ז'. ק. גרומברג | יבגני אריה | זינה | 5 ביוני 1991 | |
מולייר | מיכאיל בולגקוב | יעקב בסר ויהושע סובול | יבגני אריה | מדלן בז'אר | 12 בינואר 1992 |
האידיוט | פיודור דוסטויבסקי | מארק איווניר | יבגני אריה | נסטסיה פיליפובנה | 20 בדצמבר 1992 |
אדם בן כלב | א. צ'רבינסקי על פי רומן מאת יורם קניוק | יבגני אריה | גברת פיין, קלופפר | בכורה עולמית: וינה, 9 ביוני 1993, בכורה ישראלית: 26 באוקטובר 1993 | |
בשפל | מקסים גורקי | אברהם שלונסקי | יבגני אריה | נסטסיה, יצאנית | 28 בדצמבר 1994 |
טרטיף | מולייר | יהושע סובול | יבגני אריה | אלמיר אשת ארגון | 29 ביולי 1995 |
כפר | יהושע סובול | יבגני אריה | רבקה, אמא של יוסי | 18 בפברואר 1996 | |
עיר – סיפורי אודיסה | עיבוד לסיפורי איסאק באבל | נילי מירסקי | יבגני אריה | ארינה, מרגריטה | 24 בדצמבר 1996 |
שלוש אחיות | אנטון צ'כוב | עזה צבי | יבגני אריה | אולגה | 6 בדצמבר 1997 |
הנהר | אלכסנדר ניקולאייביץ' אוסטרובסקי | רינה ליטוין | יבגני אריה | 9 ביולי 1999 | |
מדמואזל ז'ולי | אוגוסט סטרינדברג | גד קינר | נוסח הצגה ובימוי: יוסי יזרעאלי | קריסטינה, מבשלת | 23 במאי 2001 |
חלום ליל קיץ | ויליאם שייקספיר | דן אלמגור | בימוי ועיצוב: יבגני אריה | טיטניה | הצגה ראשונה: 1 בספטמבר 2001, בכורה במסגרת פסטיבל ת"א-יפו, נובמבר 2001 |
העבד | על פי רומן מאת יצחק בשביס-זינגר | בן בר-שביט | מחזה, בימוי ועיצוב: יבגני אריה | פרה, טרזה פיליצקי | 20 באפריל 2002 |
בשני קולות | שני מחזות של בריאן פריל, על פי סיפורים מאת אנטון צ'כוב | בן בר-שביט | יבגני אריה | סוניה סרבריאקובנה | 11 בינואר 2004 |
כולם רוצים להוליווד | מרטין מק'דונה | בן בר-שביט | אילן תורן | איליין | 5 ביולי 2004 |
וריאציות לתיאטרון ולתזמורת | שירים על החיים ברוסיה | תרגום השירים: רועי חן, קטעי קישור: בן בר-שביט, לנה לסקינה | יבגני אריה | 14 במאי 2005 | |
מומיק | על פי "עיין ערך אהבה" מאת דויד גרוסמן | עיבוד: בן בר-שביט, לנה לסקינה | יבגני אריה | בלה מרכוס ניצולת השואה, דודה איטקה | 25 ביולי 2005 |
גן הדובדבנים | אנטון צ'כוב | רועי חן | יבגני אריה | לובוב, אנדרייבנה רנייבסקיה, בעלת האחוזה | 22 ביוני 2006 |
מינכהאוזן | גרגורי גורין | רועי חן | יבגני אריה | יעקובינה פון מינכהאוזן | 31 בדצמבר 2006 |
ככה זה קרה, הצגת יחיד בביצועה של נטשה מנור | על פי רומן מאת נטליה גינצבורג | יורם פאלק (עיבוד, תרגום) | יורם פאלק | אשתו של אלברטו | 4 באפריל 2007 |
יאקיש ופופצ'ה | חנוך לוין | יבגני אריה, שמעון מימרן | הליצנית היא/הושפיש | 2 ביוני 2007 | |
שונאים: סיפור אהבה | על פי רומן מאת יצחק בשביס-זינגר | תרגום: רועי חן, עיבוד: רועי חן ויבגני אריה | יבגני אריה | יאדוויגה, אשתו השנייה של הרמן ברודר | 29 בנובמבר 2008 |
שש דמויות מחפשות מחבר | לואיג'י פירנדלו | עיבוד ונוסח עברי: רועי חן | יבגני אריה | שחקנית ראשית | 6 בינואר 2010 |
הרי את לעצמך | עיבוד לספרה של שולמית ולפיש מאת יורם פאלק | יורם פאלק | הצגה ראשונה: 22 במאי 2010, ההצגה הועלתה בפסטיבל אישה בחולון, מרץ 2010 | ||
רביזור | גוגול | רועי חן | יבגני אריה | אנה אנדרייבנה | 14 ביולי 2010 |
יונה ונער | מאיר שלו | עיבוד של רועי חן | יבגני אריה | דודה של התינוק | 22 באוקטובר 2011 |
כפר | יהושע סובול | יבגני אריה | רבקה | 30 במרץ 2013 | |
פיניטה לה קומדיה! | "המתאבד" מאת ניקולאי ארדמן | עיבוד של אלכסנדר מורפוב ורועי חן | אלכסנדר מורפוב | סרפימה | 3 ביולי 2013 |
הנפש הטובה מסצ'ואן | ברטולט ברכט | שמעון זנדבנק | יבגני אריה | בעלת הבית | 30 באוקטובר 2014 |
קדוש מעונה | מריוס פון מיינבורג | רועי חן | לנה קריינדלין | מנהלת בית הספר | 1 באפריל 2016 |
מקבת - גרסה ללא מילים | על פי ויליאם שייקספיר | סרגיי זמליאנסקי | מכשפה כהה | 5 בפברואר 2018 | |
העבד | יצחק בשביס-זינגר | בן בר שביט | יבגני אריה | 27 בדצמבר 2018 |
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "האהבה שורפת", במוסף זמנים מודרניים של העיתון ידיעות אחרונות, 14 ביולי 1999, עמ' 5, 7.
- ציפי שוחט, "ואז, בדקת הסיום, נפתחה פתאום הדלת", במוסף גלריה של העיתון הארץ, 6 באפריל 2007, עמ' 9.
- ציפי שוחט, "התפקידים של נטאשה", במוסף גלריה של העיתון הארץ, 13 באפריל 2007, עמ' 1, 14
- ענת מידן, "הגיורת נטשה", 29 ביוני 2007, במוסף 7 ימים של העיתון ידיעות אחרונות, עמ' 62–66.
- עליס בליטנטל, "ככה זה קרה: בתיאטרון גשר", במדור "צומת המוזות", בעיתון צפון העיר ת"א, גיליון מס' 904, 19 בספטמבר 2007, עמ' 22.
- דני ספקטור, טלוויזיה: "הפרויקט של סופ"ש", במוסף 24 שעות של העיתון ידיעות אחרונות, 15 בדצמבר 2011, עמ' 15.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של נטשה מנור
- נטשה מנור, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- נטשה מנור, באתר האופרה הישראלית תל אביב-יפו
- נטשה מנור באתר אישים
- על נטשה מנור, בבלוג של התוכנית "שירות חדרים" באתר "רשת"
- נטשה מנור באתר אידיבי
- נטשה מנור(הקישור אינו פעיל) באתר תיאטרון גשר
- טל גורדון, ריאיון: איך אומרים תשוקה ברוסית?, באתר הבמה, 30 בינואר 2012
- מרב יודילוביץ', עולם מוטרף ומסויט, באתר ynet, 5 באפריל 2007
- מרב יודילוביץ', "התיאטרון זה הדת שלי", באתר ynet, 23 בספטמבר 2005