סורת אל-פלק
 | |
| שם ומספר הסורה בערבית | |
| שם מתורגם | סורת טוהר האמונה |
|---|---|
| מספר הסורה | 113 |
| מספר פסוקים | 4 |
| מיקום | מכה |
| ויקיטקסט | אל-פלק (תרגום רקנדורף) |
סורת אל-פַלַק (בערבית: سورة الفلق), או סורת השחר הבוקע, היא סורה מספר 113, בקוראן. סורה קצרה זו מונה חמישה פסוקים (אַיַא֫ת) בלבד, ולפי האמונה המוסלמית היא הורדה למוחמד באמצעות המלאך גִ'בְִּריל (جبريل) במכה. לפי ספרו של אבּן א-צֻ'רַיְס, פַצָ'אאִ'יל אלקֻראן (מהמאה ה-10), המיוחס לפרשן הקוראן עַטָאא' אל-חֻ'ראסאני (בן המאה ה-8), הורדה סורה זו אחרי סורת אל-פיל ולפני סורת א-נאס.[1] הסורה מבקשת את הגנתו של אללה מפני רשעותו של השטן.
תוכן
[עריכת קוד מקור | עריכה]סורה זו מבקשת את הגנתו של אללה מפני רעות של יצורים שונים,[2] כגון זו של "האופל" או מפני קנאתו של הקנאי.[3] הפסוק הרביעי מתייחס לרעתן של "נושפות בקשרים" – מונח המתייחס לנשים שנשפו או ירקו על קשרים לצרכים מאגיים.[4] יש הרואים ב"רעתו של הקנאי בקנאתו", המוזכרת בפסוק החמישי, התייחסות לעין הרע, אולם ניתן גם להבין פסוק זה כפשוטו.
סורת א-נאס, הסורה העוקבת לסורת אל-פלק, עוסקת גם היא באותו הנושא, ועל כן לעיתים מתייחסים לשתיים כצמד בשם "השומרות" (מפני השטן) (المعوذتين אל-מֻעַוַדַ'תַין). קיימת סונה (מנהג) הגורסת כי יש לקרוא סורות אלו מעל למיטתו של חולה בטרם ישכב לישון. מנהג אחר הוא קריאת "השומרות", יחד עם סורת אל-פאתחה (סורת הפתיחה) שבע פעמים ביום שישי כסגולה להגנה שתוקפה יפה לשבוע ימים, עד ליום השישי הבא.[5]
הטקסט עם תעתיק ותרגום לעברית הוא כדלקמן:
بِسْمِ ٱللَّهِ ٱلرَّحْمَـٰنِ ٱلرَّحِيم
- בִּסְםִ (אל)לַּהִ (אל)רַּחְמַאןִ (אל)רַּחִים
- בשם האל הרחמן והרחום
113:1 قُلْ أَعُوذُ بِرَبِّ ٱلْفَلَقِ
- קֻל אַעוּדֻ' בִּרַבִּ (א)לְפַלַק
- אמור: אשים מבטחי בריבון השחר
113:2 مِنْ شَرِّ مَا خَلَقَ
- מִן שַׁרִּ מַא חַ'לַק
- מפני הרוע של מה שברא
113:3 وَمِنْ شَرِّ غَاسِقٍ إِذَا وَقَبَ
- וַמִן שַׁרִּ עַ'אסִקִן אִדַ'א וַקַבּ
- ומהרוע של האפילה כאשר נעלם (הירח)
113:4 وَمِنْ شَرِّ ٱلنَّفَّـٰثَـٰتِ فِي ٱلْعُقَدِ
- וַמִן שַׁרִּ (אל)נַּפַّאתַ'אתִ פִי (א)לְעֻקַד
- ומהרוע של המכשפות בחבלים
113:5 وَمِنْ شَرِّ حَاسِدٍ إِذَا حَسَدَ
- וַמִן שַׁרִּ חַאסִדִן אִדַ'א חַסַד
- ומהרוע של קנאי כאשר הוא מקנא
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מובא אצל אורי רובין, "נספח א: סדר התגלות פרקי הקוראן", הקוראן, תרגם מערבית אורי רובין, אוניברסיטת תל אביב, 2005, עמ' 552. כל הציטוטים להלן הם מתרגום זה.
- ^ התפסירים (פירוש הקוראן) הבולטים, דוגמת תפסיר אל-ג'לאלין ותפסיר תנויר אל-מכבאס הסוניים מדגישים בהקשר זה שגם את היצורים הרעים ברא אלוהים, (ראו תפסיר אל-ג'לאלין לאיה 2, תפסיר תנויר אל-מכבאס מכליל בזאת גם את ברואיו הדוממים של אלוהים, דוגמת רעל (ראו כאן)
- ^ תפסיר תנויר אל-מכבאס, המתבסס על חדית'ים מפי בן דודו ומלוו של מוחמד, עבדאללה אבן עבאס מפרש את ההתייחסות ל"קנאים" ליהודי לביד אבן אל-אעצם שקינא במוחמד ועל כן ביצע כשפים כדי להפריד בין מוחמד לעאישה (ראו תפסיר לאיה 5). תפסיר אל-ג'לאלין מציין כי כל היהודים קנאו למוחמד (ראו כאן).
- ^ הקוראן, תרגם מערבית אורי רובין, אוניברסיטת תל אביב, 2005, עמ' 544, על פי תפסיר אל-ג'לאלין לאיה 4 מציין את בנותיו של אבו לבד היהודי כאלו שביצעו כישופים. ראו בתפסיר אבן-כאתִ'ר את החדית' המלא המספר על הטלת הכישוף על מוחמד.
- ^ אורי רובין, "שבחי הקוראן", בתוך הקוראן, תרגם מערבית אורי רובין, אוניברסיטת תל אביב, 2005, עמ' 555.
