סטייה חברתית

סטייה חברתית היא התנהגות לא קונפורמית. הקביעה איזו התנהגות יש להגדיר כסוטה, אינה מובנת מאליה עקב היותה משתנה מתרבות לתרבות. עם זאת, היא מסתובבת תמיד סביב הפרת כללי תרבות נורמטיביים או מוסריים.

תפיסות ביחס לסטייה

האסכולה הפוזיטיביסטית טוענת שהסטייה היא ישות אובייקטיבית. קיימת הפרדה מוחלטת בין עבריין לשומר חוק. כלומר, חלק מבני האדם נולדים עם מטען גנטי שהופך אותם לעבריינים.

גישתו של אדווין סאת'רלנד ("תאוריית ההתחברות הדיפרנציאלית") מציגה עמדה שונה: העבריינות היא תופעה נלמדת. סטייה נוצרת כאשר הלחץ לכיוון הפרת החוק חזק יותר מהגורמים המעודדים שמירה על החוק.

לדעת הנומינליסטים, ההתנהגות האנושית היא תחום מיוחד שאי אפשר לחקור בדרכים בהן חוקרים תופעות בטבע. לסטייה אין משמעות אובייקטיבית, אלא כזו המבוססת על מחשבות ורגשות. הסוטה הוא אדם שהדבקנו לו סטיגמה של סוטה, וסטייה היא התנהגות שהוגדרה על ידי החברה כהתנהגות סוטה.

לפי התפיסה הלגליסטית הנורמה היא החוק, והסטייה היא הפרה של חוק. במילים אחרות, הסטייה נקבעת על ידי נורמות מקומיות ולכן תהיה שונה ממקום למקום.

לטענת המודל הרפואי, הסוטה סובל מפתולוגיה. יש לו סימפטומים של מחלה, ולכן יש לטפל בו. תאוריה המבוססת על המודל הרפואי היא התאוריה הפסיכואנליטית של פרויד.

יחסיות הסטייה

סטייה היא מושג יחסי, קשה לקבוע תקנים או אמות מידה מוחלטות ביחס אליה:

התנהגות שהיא בבחינת סטייה בחברה מסוימת אינה בהכרח סטייה בחברה אחרת. קיימות אומנם מצוות אוניברסליות התופסות בכל חברה (הריגת אדם, פגיעה חמורה בסדר החברתי), אולם גם לגביהן יש הבדלים בולטים בין חברה לחברה, (בדואים, מוסלמים, יהדות) ואף בתוך חברה אחת במצבים שונים למשל הבדל בין מצבי שלום ומלחמה (בזמן מלחמה פגיעה בלוחם המוגדר כאויב היא מעשה לגיטימי). כלומר, כדי לקבוע אם נטילת חיים היא בבחינת סטייה, יש להשיב תחילה על כמה שאלות: מי נהרג, באילו נסיבות, על ידי מי ומדוע.

חז"ל הגדירו הגנה עצמית: "(אם) הבא להרגך – השכם להורגו". יש חברות שנורמות ההתנהגות שלהן מחייבות הריגה על רקע "גאולת דם", "חילול כבוד המשפחה" וכדומה. חברות רבות מטילות עונש מוות על עבירות פליליות מסוימות, ומעניקות לבית משפט סמכות להחליט על ביצוע ההוראה להרוג בשם הצדק וטובת החברה. הריגת אדם אינה תמיד התנהגות סוטה הכרוכה בסנקציות. יחסיות סטייה בולטת על רקע ההבדל בין מערכות חברתיות־נורמטיביות שונות וגם על רקע תהליכי שינוי העוברים על חברה מסוימת אחת, התנהגות סוטה בתקופה אחת יכולה להיות לגיטימית בתקופה אחרת.

כל חברה ממיינת את הנורמות השונות ומקיימת מדרג של צווים וכללים חברתיים. במקביל פועלים בכל חברה מנגנוני פיקוח חברתי, המבקשים למנוע סטיות ונוקטים סנקציות חברתיות כלפי הסוטה לפי חומרת הסטייה.

ראו גם

• טוטל הקטר - ספר ילדים רב-מכר משנת 1945, אשר המסר שלו תאם לרוח החינוכית של אותה עת, לחנך ילדים בנוקשות נגד סטייה חברתית.
• אריק גוד, על הסטייה:הסוציולוגיה של שימוש בסמים, מיניות חריגה, עבריינות, מחלות-נפש ועוד.(תרגם: יורם שדה, עריכה מדעית: פנחס שטרן), תל אביב, האוניברסיטה הפתוחה, תשס"ג - 2002.

קישורים חיצוניים

• פרופ' נחמן בן-יהודה, ומהי סטייה - באתר סנונית, מהמגזין גליליאו
• על סטייה חברתית
• סטייה חברתית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• התנהגות סוטה, דף שער בספרייה הלאומית