סמל מדינת ישראל

סמל מדינת ישראל

הגרסה המשמשת לרוב במסמכים ובדגלונים
גרסאות
בגרסה המופיעה על נס הנשיא והרשות השופטת
הסמל בצבעי כחול-זהב המזוהה עם הכנסת
הסמל בצבעי זהב בגרסה המזוהה עם ראש הממשלה
פרטים
המחזיק בסמל	ישראל
תאריך אימוץ	י"א בשבט ה'תש"ט, 10 בפברואר 1949
התקנים
מגן	רקע כחול, מנורת שבעת הקנים בזהב/לבן, 2 ענפי זית בזהב/לבן, כיתוב: "ישראל"
פרטים נוספים
שימוש	דרכונים, מסמכי ממשלה רשמיים, משרדי ממשלה

סמל מדינת ישראל הוא מגן אשר במרכזו מנורת שבעת הקנים, משני צדדיה ענפי זית ובתחתיתו הכיתוב "ישראל". מעמדו המשפטי והמדיני של סמל מדינת ישראל על פי החוק, נקבע בחוק הדגל, הסמל והמנון המדינה, תש"ט-1949, שהתקבל ביום 24 במאי 1949 ובשנת 2018 ניתן לו מעמד חוקתי בחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי.

גרסאות

יש שתי גרסאות עיקריות של הסמל: באחת מופיעים המנורה, ענפי הזית והמילה "ישראל" בצבע זהוב על רקע כחול עמוק, ובאחרת הם מופיעים בצבע לבן או אפרפר-כסוף על רקע כחול. הגרסה הראשונה משמשת בדרך-כלל כשסמל המדינה מוצג כשלעצמו, בעוד הגרסה השנייה משמשת בנס הנשיא או כשהסמל מופיע על-גבי דגלונים. על-גבי מסמכים מוצג הסמל לעיתים קרובות בשחור-לבן (המנורה ויתר האלמנטים לבנים על רקע שחור), ובמוסדות שונים מוצג הסמל כתבליט, בלי הבדל משמעותי בין צבע האלמנטים לצבע הרקע.

• 
  על דרכון ישראלי
• 
  במשכן הנשיא בגרסת הסמל על נס הנשיא
• 
  במשרד ראש הממשלה
• 
  על דגלוני יום העצמאות
• 
  במעון שגריר ישראל (לצ'כיה)

בחירת עיצוב הסמל

בול משנת 1955 שהונפק לכבוד יום העצמאות השביעי בעיצובו של ג. המורי

עיצבו את הסמל האחים גבריאל ומקסים שמיר, והוא נבחר מבין הצעות רבות שהוגשו לוועדת הסמל והדגל שהקימה מועצת המדינה הזמנית. הוועדה פרסמה מכרז ובו קראה לתושבי המדינה להציע הצעות לסמל המדינה. במכרז פורטו המלצות לגבי האלמנטים שייכללו בסמל, אולם הוועדה התחייבה לדון בכל הצעה שתוגש. מאות הצעות הוגשו לוועדה, ובתהליך ארוך נבחרו שלוש הצעות. אלה הובאו בפני מועצת המדינה הזמנית. המועצה החליטה לבחור בהצעה שהגישו האחים שמיר, ביום י"א בשבט ה'תש"ט, 10 בפברואר 1949.

לוועדה פנו 164 אנשים שהגישו 450 הצעות. שלוש הצעות נבחרו ועלו לדיון: הצעתם של אוטה וליש ווינד סטרוסקי, הצעתם של איתמר דוד ושכטר, והצעתם של האחים שמיר. הצעתם של וליש וסטרוסקי כללה מגן מחולק לשניים - בחלק הגדול התחתון מופיעה מנורת שבעת הקנים בעיצוב הדומה לתבליט על שער טיטוס ברומא, ובחלק העליון מופיעים שבעת הכוכבים מהצעתו של הרצל לדגל. הצעתם של דוד ושכטר התבססה על הפסיפס של בית הכנסת העתיק שלום על ישראל ביריחו. בפסיפס מופיעה מנורת שבעת הקנים ניצבת על שלוש רגליים (ולא על בסיס רחב כמו בשער טיטוס, ראו להלן), משני עבריה שופר ולולב ומתחתיה הכתובת "שלום על ישראל" (על-פי מזמור קכ"ה בתהילים). בהצעתם של דוד ושכטר המנורה מופיעה בעיצוב דומה לזה שבפסיפס בית הכנסת ביריחו, שבעת הכוכבים של הרצל מקיפים אותה משלושה עברים, ומתחתיה מופיעים ענף זית, אתרוג, לולב, שופר, והמוטו: "שלום על ישראל". הצעתם המקורית של האחים שמיר כללה מגן שבמרכזו מנורת שבעת הקנים בעיצוב סכמטי מודרני. בהצעתם, שבעת הכוכבים של הרצל מסודרים מעל המנורה בשורה, ומשני עבריה ענפי זית.

קטע מתוך התבליט בשער טיטוס

נס הנשיא, (עם סמל המדינה עליו) מונף בטקס הנחת אבן הפינה למשכן הכנסת, 1958

הוועדה החליטה כי הצעתם של האחים שמיר תשמש בסיס לסמל המדינה, אולם דרשו לערוך בה שינויים. לדברי האחים שמיר, הם עצמם רצו במנורה בעיצוב מודרני, אולם העיצוב הזה לא נראה הולם בעיני חברי הוועדה, ובהם בבה אידלסון שעמדה בראשה, והם העדיפו את העיצוב המופיע בתבליט שער טיטוס. התבליט מתאר תהלוכה של עבדים וחיילים השבים לרומא לאחר ניצחון הרומאים על היהודים במרד הגדול והחרבת בית המקדש השני בירושלים בשנת 70 לספירה. השימוש בתבליט הרומי נועד לסמל את חזרת המנורה למקומה המקורי. השימוש בענפי זית מצא חן בעיני חברי הוועדה, והועדף על פני השימוש בסמלי הלולב, האתרוג והשופר, שכן הם ביקשו להימנע משימוש בסמלים בעלי אופי דתי מובהק. הוספת ענפי הזית כסמל לשלום נראתה עדיפה על-פני השימוש במוטו "שלום על ישראל", אולם בכל זאת, ביקשה הוועדה להוסיף את השם "ישראל" בעברית מתחת למנורה. שבעת הכוכבים של הרצל הושמטו בסופו של דבר מהעיצוב הסופי.

השיר הנפוץ המוקדש לסמל המדינה "מנורה וענפי זית" שחיבר רפאל ספורטה מסתיים במילים ”אוֹר בָּאָרֶץ, אוֹר בַּבַּיִת וְשָׁלוֹם עַל יִשְׂרָאֵל”.

מעמד הסמל

בחוק הדגל, הסמל והמנון המדינה

חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה קובע איסור פלילי על פגיעה בכבודו של סמל המדינה, ומגביל את השימוש בסמל:

(א) לא ייצר אדם דבר ובו סמל המדינה, אלא על פי רישיון או כתב-היתר מאת שר הפנים.
(ב) לא ישתמש אדם שימוש כל שהוא בסמל המדינה, אלא על פי רישיון או כתב-היתר מאת שר הפנים.

הסמכות למתן היתר לשימוש בסמל המדינה ניתנה לוועדת הסמל והדגל במשרד הפנים וזו פרסמה עקרונות מנחים לאישור השימוש בדגל, סמל והמנון המדינה ובהם: "ככל שמדובר בשימוש בסמל המדינה, בין השאר לצורכי תיעוד, לימוד, עבודה מחקרית ודווחים היסטוריים, באופן שאינו מטעה את הציבור לחשוב שמדובר ספרות רשמית הנעשית במסגרת המדינה או מטעמה, אין מניעה לעשות שימוש בסמל המדינה."

ירידה במעמד הסמל

בעשור השישי של המדינה (1998–2008), חל מפנה הדרגתי בשימוש בסמל המדינה. שרים אחדים החליטו לאמץ להם סמל פרטי: שר הביטחון, שר החוץ, שר התחבורה, שר הכלכלה, שרת התרבות, שר החקלאות ועוד. את הסמלים הפרטיים מציבים שרים אלה בראש אתרי האינטרנט שלהם, במודעות פרסומת בעיתונות ובפרסומים אחרים. גם ברובד היותר נמוך – באגפים של משרדי ממשלה ורשויות ממשלתיות – חל כרסום בשימוש סמל המדינה. פקידים העומדים בראשות יחידות אלו מזמינים עיצוב סמלים משלהם ומפיצים אותם באמצעות לשכת הפרסום הממשלתית.

תהליך זה הגיע לשיאו באוקטובר 2013: יו"ר הכנסת, שסמלה היה סמל המדינה מאז האספה המכוננת ב-1949, הכריז על תחרות לעיצוב "לוגו חדש לכנסת". החלטתו עוררה מחאה ולמעלה מ-13,000 איש הצטרפו לעצומה מטעם המועצה לקידום ערכי המורשת הישראלית. אחת מתוצאות הלואי של המחאה הציבורית הייתה שחלק ממשרדי הממשלה הנ"ל החליטו להחזיר את סמל המדינה לאתרי האינטרנט שלהם.

חיזוק מעמד הסמל

ב-19 ביולי 2018 אשרה הכנסת חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. סעיף 2 מוקדש לסמלי המדינה – הדגל, הסמל וההמנון - שקיבלו גושפנקה רשמית בראשית המדינה בחוקים רגילים ועתה גם בחוק יסוד. בתיאור המילולי של סמל המדינה נשמט אחד מארבעת מרכיביו – המגן (הראלד), שמבטא ריבונות בסמלי מדינות רבות ברחבי העולם.

ראו גם

• דגל ישראל
• ענף זית (סמל מנדטורי)
• נס הנשיא

לקריאה נוספת

• אליק מישורי, שורו הביטו וראו - איקונות וסמלים חזותיים ציוניים בתרבות הישראלית, ספרית אפקים, עם עובד, תש"ס 2000, חלק ג' פרק ו'.
• גלית גאון, סמל, "סימבול וסמנטיקה", קטלוג לא רק סמל, המוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס, 2011
• חיים אופז (עורך), סמלי מדינת ישראל, משרד החינוך התרבות והספורט, 1998
• ימימה רוזנטל, לואיז פישר (עורכות), כחול על גבי לבן: מסמכים חשובים בתולדות מדינת ישראל, גנזך המדינה, 2008

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סמל מדינת ישראל בוויקישיתוף

• הדף המוקדש לדגל ולסמל של מדינת ישראל באתר Flags of the World, אתר המוקדש לווקסילולוגיה (באנגלית)
• מידע על סמל מדינת ישראל בקטלוג הספרייה הלאומית
• מצגת מקיפה על המנורה וסמל המדינה, הוכן על ידי אסף פלר
• הדגל והסמל בתערוכה "כחול על גבי לבן 2018" באתר ארכיון המדינה.
• גלריית הצעותיו של איתמר דוד לסמל המדינה
• טל לוי, 10.2.1949 סמל המדינה, או שמא תעודת עניות?, באתר הארץ, 10 בפברואר 2010
• אליק מישורי, לא, סמל המדינה אינו מכוער, תל אביב, 20/2/2014
• סקירת עיצוב סמל המדינה באתר האחים שמיר
• המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, כך נבחר "סמל המדינה", בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 30.04.2017
• אלכסנדר מישורי, ‏מנורה וענפי זית: קורות עיצובו של סמל מדינת ישראל, קתדרה 46, דצמבר 1987, עמ' 187-169
• אילון גלעד, מה הם הקשקושים האלה בסמל מדינת ישראל?, באתר הארץ, 4 במאי 2016
• אתר אוסף עבודות האחים שמיר מעצבי הסמל ב-1949
• חיה פלג (עורכת), "ערכים בסמל, בטקס ובחג", משרד החינוך 2012
• א. פ., כך נולד סמל מדינת ישראל: שיחה עם מחברי ההצעה – האחים שמיר, מעריב, 18 בפברואר 1949
• סמל המדינה, היסטוריום: רגע היסטורי למורים ותלמידים, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית
• סמל קטן, רעיון גדול, חלונות: צהר לתרבות יהודית-ישראלית, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית