ספריית תרמיל
ספריית תרמיל הייתה סדרת ספרי כיס בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור ו"פרסומי קצין חינוך ראשי - ענף השכלה". הסדרה העמידה כמטרה להוציא ספרונים ממיטב הקלאסיקה העולמית והעברית, בפורמט קטן (שיכול להיכנס בקלות לכיסו של החייל) ובמחיר זול. קהל היעד של הסדרה היה חיילים, בדומה לסדרות דומות בארצות הברית ובבריטניה, שמטרתן הקניית תרבות ללא זיקה צבאית או ביטחונית. כ-200 ספרי הסדרה יצאו בין 1964 ל-1991 בעריכת ישראל הר. עם הספרים שיצאו ב"תרמיל" נמנים "השטן ודניאל ובסטר", מוות בוונציה", "בן איים" של ג'ק לונדון, "מיכאל קולהאס", "שמשון" של זאב ז'בוטינסקי וסיפורים מאת אלבר קאמי, בלזק, וולטר, ז'ורז' סימנון, שטפן צווייג, טולסטוי, צ'כוב, גי דה מופסאן וסופרים עבריים מקוריים כמשה שמיר, אהוד בן עזר, אהרן מגד, בנימין תמוז, נסים אלוני ופנחס שדה וקלאסיים כיוסף חיים ברנר, דבורה בארון, י"ד ברקוביץ', נחום גוטמן ואחרים.
כל כותר הודפס במהדורה גדולה בת 10,000 עותקים. הספרים שווקו במחירי עלות לחיילים במסגרת השק"ם וכן לשוטרים ולמוסדות כגון בתי סוהר, בתי חולים ממשלתיים, פנימיות וספריות ציבוריות. עם השקת הסדרה נמכר ספרון בחצי לירה לחייל ובלירה לאזרח (כוח הקנייה של לירה אחת באותה עת היה חפיסת סיגריות "טיים" בשק"ם).
הכריכה הקדמית עטרה בציור, לרוב מאת הציירת אודרי ברגנר. בן זוגה, האמן יוסל ברגנר, הוא שהציע את השם "תרמיל". על כל כריכה אחורית הודפסה, בגודל אות זעיר, ביוגרפיה של הסופר וסקירה של הסיפור מאת ישראל הר. בחלק העליון של הכריכה הודפסה הססמה:
ספריית תרמיל מגישה לך: —
מיטב הסיפורים העולמיים — מאת טובי הסופרים.
סיפורי אהבה ומיסתורין;
סיפורי מתח והרפתקאות;
עלילות גבורה ותעלולי דמיון. סיפור טוב — סיפור יפה — סיפור מרתק.
ארבעת הספרים הראשונים שהופיעו בספריית תרמיל היו מהדורות שניות. הספר שנבחר לחנוך את הסדרה היה "קולומבה" מאת פרוספר מרימה בתרגום שאול גורדון; אחריו הופיעו "פרשיות נעלמות שטרם פורסמו" שעיבד וכתב ישעיהו לביא (ביחד עם "בים, בדרך המחתרת; פרשיה נעלמת מימי ההעפלה" מאת אריה אליאב), "לונה; אדם: שני סיפורי אהבה מיוחדים" מאת יהודה בורלא ו"היהלום של הרג'ה" מאת רוברט לואיס סטיבנסון בתרגום משה בן-אליעזר. אחריהם ראו אור "הזר" מאת אלבר קאמי בתרגומו של אהרן אמיר (התרגום העברי הראשון ליצירה זו), "סיפורי סניגור" מאת אהרן חטר-ישי, "קולונל שאבר" מאת אונורה דה בלזק בתרגום יצחק שנהר, "אמוק: סיפור אהבתו הסודית והאומללה של רופא" מאת שטפן צווייג בתרגום שמעון הלקין, "המזל שיחק לי: הרפתקאות, מיסתורין, אהבה" מאת ג'וזף קונרד בתרגום משה בן-אליעזר ושני סיפורים יפניים בתרגום אהרן אמיר: "רובה ציד" ליאסושי אינואה (אנ') ו"האידיוטית" לאנגו סקגוצ'י (אנ'). בהמשך ראו אור תרגומים נוספים מן הספרות הכללית (ספרות מופת וספרות קלה) והספרות היהודית, לרבות ספרות יידיש, וכן כותרים מן הספרות העברית. בשנת תשל"ט 1978 הופיע הקובץ "מאה שירים לחיל" שבחרו מנחם ברינקר, חיים גורי ועזרא פליישר.[1]
בשנת 1970 יצא עיתון "דבר" במבצע להחתמת אזרחים על מנוי עבור חיילים לגיליון יום שישי של העיתון ולספר של "תרמיל" מדי חודש, והחתים אלפי מנויים.[2]
לאחר שנות שיא בשנות השישים והשבעים, חוסר התאמה לטעם הקהל המשתנה, שינוי מבנה שוק הספרים בישראל ועיצובם המיושן של הספרונים הביאו לירידה ניכרת במכירות.
בין השנים 1982 ל-1984 יצאה סדרה של שישה קובצי סיפורים תחת השם "תרמיל קלסיקה". כרך א': צ'כוב, אוסקר ויילד, הנרי ג'יימס; כרך ב': גוגול, פְלוֹבֵּר, ג'ק לונדון; כרך ג': דוסטויבסקי, וולטר, ג'וזף קונרד; כרך ד': רוברט לואיס סטיבנסון, פון קלייסט, פושקין; כרך ה': ויליאם פוקנר, קסנופון, גי דה מופסן, תאודור רוזוולט, ליוויוס, רודיארד קיפלינג; כרך ו': ויקטור הוגו, סטנדל, יוליוס קיסר, ת"א לורנס, ורגיליוס, צ'רצ'יל.
ב-1991 הפסיקה ההוצאה להוציא ספרים בעצמה. ב-1993 נעשה ניסיון אחרון להתמקד ברכישת זכויות הפצה של ספרות קלאסית, שכבר יצאה לאור בהוצאות ספרים אחרות. במסגרת זו יצאו שבעה ספרים, בהם "כרוניקה של מוות ידוע מראש" לגבריאל גרסיה מרקס, "מיכאל שלי" לעמוס עוז, "תעתועון" ליצחק בן נר ו"הזהו אדם" לפרימו לוי, בפורמט זול לחיילים בסיסמה "מיטב הספרות העכשווית במחיר שווה לכל חייל וחיילת". לאחר כישלון סדרה זו, הופסקה פעילות הספרייה.
בשנת 2002 חדשה הוצאת בבל את הוצאת הספרונים (חלקם מקטלוג "תרמיל" הוותיק וחלקם יוזמות חדשות), בעריכת חיים פסח,[3]: בסדרה המחודשת הופיעו כ-30 ספרונים, מקור ותרגום, חלקם חידושים של ספרונים קודמים בתרגום מחודש. למשל, "סבסטופול" של לב טולסטוי בתרגומו הקלאסי של יעקב שטיינברג; תרגומים יזומים חדשים, למשל, "הפרקליט זכוכית" מאת מיגל דה סרוואנטס בתרגומה של פביאנה חפץ; קלסיקה עברית שלא ראתה אור בתרמיל הישנה, למשל "עד מוות" של עמוס עוז או ספרי מקור חדשים, למשל, "חיבוק דב" של שולמית לפיד. אולם ההוצאה לא הצליחה לתמחר את הספרונים במחיר שיהיה נמוך מספיק על מנת להצדיק רכישת ספרון דקיק על ידי הציבור, והסדרה לא האריכה ימים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רשימת ספרי "ספריית תרמיל" בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת ספרי "תרמיל קלסיקה" בקטלוג הספרייה הלאומית
- "ספרי כיס" לחיילי צה"ל, מעריב, 3 במרץ 1964
- "ספריית תרמיל" לחיילי צה"ל, דבר, 4 במרץ 1964
- צה"ל מוציא ספרי־כיס, חרות, 24 בספטמבר 1964
- באלזאק וקאמי – בתרמיל, מעריב, 5 בפברואר 1965
- בשמינית של גאווה, מעריב, 12 בנובמבר 1965
- מאיר בראלי, ספרים לכל כיס, דבר, 12 בינואר 1966
- תרמיל פלאים, דבר, 14 בינואר 1966
- ארי אבנר, קירוב לבבות, דבר, 13 בינואר 1967
- מאיר בראלי, מפעלו של אדם אחד, דבר, 10 באוקטובר 1967
- דבורה הירשפלד, "תרמיל" ספרית יוקרה לצה"ל, דבר, 7 במאי 1971
- דורון רוזנבלום, פעלו של אגואיסט, דבר, 6 באוגוסט 1971, המשך
- ח-גי, תרמיל, דבר, 15 באוקטובר 1971
- ש. שפרה, "למצוא חן בעיני עצמי": ריאיון עם ישראל הר, דבר, 13 ביוני 1975, המשך (לרגל הופעת הספר המאה בהוצאה)
- איתן בן-נתן, "משא", הקרב על "תרמיל", דבר, 6 באוקטובר 1978
- מרדכי אבישי, האמן, החברה, החרות האישית, מעריב, 17 במאי 1983
- שירי לב-ארי, סדרת ספרי כיס בהוצאת בבל, באתר הארץ, 13 בינואר 2002
- אורי הולנדר, מוסדות שעברו מן העולם: תרבות בלוף: ספריית תרמיל, באתר הארץ, 26 באפריל 2011
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ביקורת: דוד פישלוב, מלחמה ושירה, דבר, 17 באוגוסט 1979.
- ^ ספר ועתון לחייל: הוא זקוק לכך..., דבר, 16 ביוני 1970; חברות ומפעלים נרתמים למבצע "ספר ועתון לחייל", דבר, 23 ביוני 1970; תעודות למשתתפים במבצע "ספר ועתון לחייל", דבר, 26 ביולי 1970; תעודות למשתתפים במבצע "ספר ועתון לחייל", דבר, 31 ביולי 1970.
- ^ שירי לב-ארי (הארץ), הוצאת בבל והוצאת משרד הביטחון יחדשו את ספריית תרמיל, באתר וואלה, 15 באפריל 2002.