עגור אדום כתר
 עגור אדום כתר
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| סדרה: | עגוראים |
| תת־סדרה: | תרופודה |
| משפחה: | עגוריים |
| סוג: | עגור |
| מין: | עגור אדום כתר |
| שם מדעי | |
 Grus japonensisמולר, 1776 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
עגור אדום כתר (שם מדעי: Grus japonensis) עגור יפני או עגור מנצ'ורי הוא מין של עגור מזרח אסיאתי, אחד ממיני העגורים הנדירים ביותר. בחלקים מסוימים של תחום תפוצתו, העגור היפני נחשב לסמל למזל, אריכות ימים ונאמנות.
מאפיינים
[עריכת קוד מקור | עריכה]גובהו של העגור היפני הוא כ-150 עד 158 ס"מ, ואורכו כ-120 עד 150 ס"מ. משקלו כ-7 עד 10.5 ק"ג, בעוד הזכרים גדולים וכבדים מעט מהנקבות.
העגור אדום-הכתר קיבל את שמו מכיפת הנוצות האדומה שלו, שנעשית בוהקת יותר בעונת הרבייה. רוב גופו של העגור לבן, מלבד צווארו, לחייו, גרונו ונוצות התעופה המשניות שלו, שצבעם שחור. כשהוא עומד, נראה כאילו נוצות הזנב של העגור שחורות, אף שהן למעשה לבנות.
באביב ובקיץ, האוכלוסיות הנודדות של העגורים מתרבות בסיביר, צפון-מזרח סין וצפון-מזרח מונגוליה. אזור הרבייה המרכזי הוא אגם קהאנקה, על הגבול בין סין ורוסיה. בסתיו, העגורים נודדים לקוריאה ולמרכז מזרח סין, ומבלים באזורים אלה את החורף.
העגור ניזון מצמחי מים, דגים, דו-חיים, חלזונות, סרטנים, שפיריות, זוחלים קטנים ועופות אחרים. בתי הגידול המועדפים עליו הם ביצות, גדות נהר, שדות אורז ואזורים רטובים אחרים.
כיום, אוכלוסייתו של העגור עומדת על כ-2,750 פרטים, לפי ההערכות, 1,000 מהם ביפן. המין הוכרז בשנת 1970 על ידי IUCN כנתון בסכנת הכחדה, וקיימות תוכניות שימור שבמהלכן מודגרות ביצים של עגורים בגני חיות, והאפרוחים משוחררים לאחר מכן לטבע.
רבייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העגור היפני מגיע לבגרות מינית בגיל 3-4 שנים. עונת הרבייה מתרחשת בין אפריל לתחילת מאי. העגורים עושים הרבה טקסים בין בני הזוג, על מנת לחזק את הקשר ביניהם. העגורים נעים בקצב, זורקים את ראשיהם אחורה וקוראים בקול יחד. לעיתים, הזכרים גם מבצעים מין "ריקוד".
גודל טריטוריית הרבייה הוא 1-7 קמ"ר, והעגורים משתמשים בדרך כלל באותה טריטוריה שנה אחר שנה. טריטוריית קינון בדרך כלל מוקמת באזור עם פני-שטח שטוחים, גישה לביצות ועשב גבוה. הנקבה בוחרת את טריטוריית הקינון, אך גם היא וגם הזכר מתאימים אותה להם. הנקבה מטילה בדרך כלל שתי ביצים, אך לעיתים מוטלות 1 או 3 ביצים. הזכר והנקבה דוגרים על הביצה במשך 30 יום, ומאכילים את הגוזלים לאחר הבקיעה. בגיל 3 חודשים, הגוזלים מתחילים להתלוות להוריהם בחיפוש אחר מזון. לקראת הסתיו, הגוזלים כבר פרחו מהקן ומצטרפים לנדידה. הם נשארים בדרך כלל עם ההורים 9 חודשים לאחר הבקיעה[2].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עגור אדום כתר, באתר ITIS (באנגלית)
- עגור אדום כתר, באתר NCBI (באנגלית)
- עגור אדום כתר, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- עגור אדום כתר, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- עגור אדום כתר, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עגור אדום כתר באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ המידע תורגם מוויקיפדיה האנגלית.
.jpg)
