ערים בישראל
שיעור האוכלוסייה העירונית בישראל הוא 91%, והוא בין הגבוהים בעולם. נכון לשנת 2023, 74% מתושבי המדינה התגוררו ב-82 ערים, ו-17% נוספים ביישובים עירוניים אחרים במדינה.
בישראל ניתן לזהות ארבע מטרופולינים עיקריות: מטרופולין תל אביב, בה מתגורר כשליש מאוכלוסיית המדינה; מטרופולין ירושלים, המשתרעת משני צידי הקו הירוק ומתגוררים בה כ-14% מהאוכלוסייה; מטרופולין חיפה, בה מתגוררים כ-9% מהתושבים ומטרופולין באר שבע, הקטנה מבין הארבע, שבה מתגוררים כ-7% מאוכלוסיית המדינה. בסך הכול, בארבע המטרופולינים מתגוררים מעל ל-60% מאוכלוסיית המדינה.
מעמד של עיר אינו מעיד בהכרח על גודל האוכלוסייה בתחום שטח הרשות המקומית הרלוונטית. קיימות בישראל מספר מועצות מקומיות, כגון גדרה, פרדס חנה-כרכור ומבשרת ציון, אשר מספר תושביהן עולה על מספר התושבים בחלק מערי ישראל. כמו כן, בהרבה יישובים שאינם מוכרים כעיר, פרנסת התושבים אינה חקלאית ואורח חייהם הוא עירוני לכל דבר.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעת קיום מפקד האוכלוסין בשנת 1931 היו בארץ ישראל 22 ערים, הגדולות ביניהן היו ירושלים עם מעל 90 אלף תושבים (מהם מעל 51 אלף יהודים), יפו עם קרוב ל-52 אלף תושבים (מתוכם מעל 7,000 יהודים), חיפה עם מעל 50 אלף תושבים (מתוכם כ-16 אלף יהודים), חברון, עזה ושכם עם כ-17 אלף תושבים בכל אחת, כמעט כולם ערבים, ולוד ורמלה שהיו בכל אחת כ-11 אלף תושבים, רובם ערבים. שאר הערים היו ח'אן יונס, באר שבע, מג'דל, בית ג'אלה, בית לחם, רמאללה, טולכרם, ג'נין, נצרת, בית שאן, טבריה, עכו, שפרעם וצפת שהיו קטנות יותר[1]. במפקד נמנו 46,100 תושבי תל אביב בין תושבי הערים, אף על פי שהכרזה רשמית על תל אביב כעיר הייתה רק בינואר 1934. ב-1937 נוספה פתח תקווה למניין ערי הארץ. מעבר לכך, נותר מספר הערים יציב עד סיום המנדט הבריטי[2].
בעקבות מלחמת העצמאות, נכללו בשטח שבשליטת ישראל 14 ערים, ברצועת עזה שתי ערים, וביהודה ושומרון שבשליטת ממלכת ירדן שבע ערים. ירושלים נחלקה בין שליטה ישראלית לשליטה ירדנית ולכל אחד מהחלקים הוקמה עירייה נפרדת. הערים לוד, רמלה, עכו, באר שבע ומג'דל שהיו ערים ערביות והתרוקנו מרוב תושביהן, התמלאו בתושבים יהודים. שר הפנים של ישראל הכריז לאחר המלחמה על ביטול העירייה הנבחרת כיוון שחברי העירייה לא היו בישראל וקוימו בחירות חדשות לעירייה. בבית שאן בוטלה העירייה והיא הייתה למועצה מקומית. גם ביפו בוטלה העירייה החל מ-1 בינואר 1950 ורוב העיר סופחה לתל אביב. בדצמבר 1948 הוכרזה נתניה כעיר, וכך בתחילת 1950 היו במדינת ישראל 14 ערים.
בשנת 1950 נוספו חמש ערים: בני ברק, רמת גן, ראשון לציון, רחובות וחולון ובשנת 1952 נוספה חדרה. בשנים 1958–1962 נוספו בת ים, גבעתיים, הרצליה, נהריה וכפר סבא לאחר שהגיעו לגודל של כ-20,000 תושבים, ואילת, שלמרות קוטנה הוכרזה כעיר בגלל חשיבותה, כך שבאמצע שנות ה-60 היו בישראל 26 ערים. מ-1968 עד 1976 נוספו עוד עשר ערים: אשדוד, קריית גת ודימונה בדרום, ארבע הקריות ליד חיפה, ועפולה, קריית נצרת (ששמה ישונה לנצרת עילית וכיום נוף הגליל) וקריית שמונה בצפון.
בשנת 1982 הוכרזה רעננה כעיר ובשנת 1984 הוכרז לראשונה על עיר ערבית: אום אל-פחם. מאז שנת 1986, בעקבות ההתפתחות המואצת של אוכלוסיית מדינת ישראל, נוספו עוד ערים רבות והן גבעת שמואל, כפר יונה, אלעד, יבנה, יהוד-מונוסון, קריית אונו, אור יהודה, רמת השרון, יקנעם עילית, מעלות-תרשיחא, בית שאן, מגדל העמק, סח'נין, אור עקיבא, טירת כרמל, נשר, בית שמש, קריית מלאכי, שדרות, נתיבות, רהט, ערד, אופקים, אריאל, מעלה אדומים, ביתר עילית, מודיעין עילית, באר יעקב, מע'אר (העיר הדרוזית הראשונה בישראל[3]), חריש, גני תקווה וכפר קרע.
נכון לשנת 2024 יש בישראל 82 ערים.
ערי ישראל לפי אוכלוסייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון לשנת 2023, כ-74% מתושבי ישראל מתגוררים ב-82 ערים, מאילת בדרום עד לקריית שמונה בצפון. בראש הרשימה ניצבות תשע ערים בהן מתגוררים למעלה מ־200,000 איש – הבירה ירושלים, בה לבדה מתגוררת למעלה מעשירית מאוכלוסיית המדינה; תל אביב-יפו, בירת גוש דן והמרכז התרבותי והכלכלי של המדינה; עיר הנמל חיפה, בירת הצפון; ראשון לציון, פתח תקווה, המושבה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל; עיר הנמל אשדוד, עיר החוף ובירת השרון נתניה, העיר החרדית בני ברק ובירת הנגב באר שבע. אחריהן נמצאות תשע ערים שאוכלוסייתן גדולה מ-100,000 איש, בראשן הערים חולון, רמת גן, אשקלון, רחובות ובית שמש. בתחתית הרשימה ניצבת העיר הקטנה בישראל, בית שאן.
ערים ששיעור גידול האוכלוסייה שלהן גבוה מהממוצע הן בעיקר ערים במגזר הערבי והחרדי, לצד ערים מתפתחות במרכז הארץ ובדרומה כראש העין, נתיבות ושדרות. לעומתן, אוכלוסייתן של ערים אחרות גדלה בשיעור מזערי ובאחדות אף יורדת במעט (שיעור גידול שלילי בטבלה דלהלן), כמו בעיר קלנסווה.
הנתונים נכונים לחודש אפריל 2024, על פי נתוני אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה[4]. נתוני הדירוג החברתי-כלכלי בטבלה נלקחו מפרסומי הלמ"ס, ומבוססים על נתוני 2017–2018.
מספר | שם העיר | סמל | מחוז | מספר תושבים 2024 | מספר תושבים 2022 | מספר תושבים 2020 | מספר תושבים 2018 | מספר תושבים 2016 | שטח תחום השיפוט (בדונמים) | צפיפות אוכלוסין (מס' תושבים לקמ"ר)[דרוש מקור] | דמוגרפיה, סוג אוכלוסייה |
גידול אוכלוסייה שנתי | דירוג חברתי- כלכלי[5] | ראש העיר | שנת הקמה | שנת הכרזה כעיר |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
1 | ירושלים | ירושלים | 995,073 | 981,710 | 951,702 | 919,438 | 882,652 | 125,420 | 7,685 | יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים), ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית | 2.1% | 3 | משה ליאון | (1000−)≈המאה ה-10 לפנה"ס[6] | 1863[7] | |
2 | תל אביב-יפו | תל אביב | 479,153 | 474,530 | 465,728 | 451,523 | 438,818 | 51,830 | 9,031 | יהודית, ערבית-מוסלמית, מעט ערבית-נוצרית | 1.2% | 8 | רון חולדאי | 1909[8] | 1934[9] | |
3 | חיפה | חיפה | 296,187 | 290,310 | 285,041 | 283,640 | 279,591 | 64,680 | 4,374 | יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית, מעט דרוזית | 0.5% | 7 | יונה יהב | 1761[10] | 1873 | |
4 | ראשון לציון | מרכז | 264,001 | 260,450 | 255,879 | 251,719 | 247,323 | 58,860 | 4,361 | יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים) | 1.0% | 7 | רז קינסטליך | 1882 | 1950 | |
5 | פתח תקווה | מרכז | 257,388 | 255,390 | 249,994 | 244,275 | 236,169 | 35,720 | 7,048 | יהודית | 1.8% | 7 | רמי גרינברג | 1878 | 1937 | |
6 | נתניה | מרכז | 238,796 | 233,100 | 223,334 | 217,243 | 210,834 | 29,040 | 7,730 | יהודית | 1.5% | 6 | מרים פיירברג | 1928 | 1948 | |
7 | אשדוד | דרום | 227,393 | 226,830 | 226,252 | 224,628 | 221,591 | 46,130 | 4,900 | יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים) | 0.6% | 5 | יחיאל לסרי | 1956[11] | 1968 | |
8 | בני ברק | תל אביב | 221,768 | 218,360 | 207,824 | 198,863 | 188,964 | 7,310 | 29,027 | יהודית | 2.5% | 2 | חנוך זייברט | 1924[12] | 1950 | |
9 | באר שבע | דרום | 215,704 | 214,160 | 210,453 | 209,002 | 205,810 | 117,320 | 1,800 | יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים) | 0.8% | 5 | רוביק דנילוביץ' | (4000−)≈האלף ה-4 לפנה"ס בתל באר שבע | 1950[13] | |
10 | חולון | תל אביב | 197,673 | 197,960 | 196,527 | 194,273 | 190,838 | 19,060 | 10,314 | יהודית | 0.9% | 6 | שי קינן | 1940[14] | 1950 | |
11 | רמת גן | תל אביב | 175,612 | 172,490 | 166,516 | 159,160 | 153,674 | 16,400 | 10,328 | יהודית | 1.7% | 8 | כרמל שאמה הכהן | 1921 | 1950 | |
12 | בית שמש | ירושלים | 165,582 | 154,700 | 131,398 | 118,676 | 109,762 | 38,670 | 3,646 | יהודית | 4.2% | 2 | שמואל גרינברג | 1950 | 1991 | |
13 | אשקלון | דרום | 159,836 | 153,140 | 146,235 | 145,967 | 134,454 | 45,960 | 3,241 | יהודית | 2.6% | 5 | תומר גלאם | 1949 | 1950[15] | |
14 | רחובות | מרכז | 152,576 | 150,760 | 146,015 | 141,579 | 135,726 | 23,720 | 6,217 | יהודית | 2.0% | 7 | מתן דיל | 1890 | 1950 | |
15 | בת ים | תל אביב | 129,442 | 128,470 | 127,903 | 128,774 | 128,904 | 8,160 | 15,456 | יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים) | -0.2% | 5 | צביקה ברוט | 1926 | 1958 | |
16 | הרצליה | תל אביב | 108,956 | 106,740 | 98,999 | 95,142 | 93,116 | 21,770 | 4,715 | יהודית | 0.9% | 8 | יריב פישר | 1924 | 1960 | |
17 | חדרה | חיפה | 104,731 | 103,040 | 98,846 | 95,683 | 91,707 | 50,640 | 1,984 | יהודית | 2.5% | 6 | ניר בן חיים | 1891 | 1952 | |
18 | מודיעין-מכבים-רעות | מרכז | 102,283 | 99,170 | 94,605 | 92,406 | 90,013 | 48,330 | 2,006 | יהודית | 1.5% | 9 | חיים ביבס | 1996[16] | 2001[17] | |
19 | כפר סבא | מרכז | 101,440 | 101,560 | 101,662 | 100,764 | 98,981 | 14,500 | 7,017 | יהודית | 1.1% | 8 | רפי סער | 1903 | 1962 | |
20 | לוד | מרכז | 86,968 | 85,350 | 80,470 | 75,726 | 73,608 | 12,090 | 6,796 | יהודית, ערבית-מוסלמית, מעט ערבית-נוצרית | 1.4% | 4 | יאיר רביבו | (6000−)≈ האלף ה-6 לפנה"ס | 1877 | |
21 | מודיעין עילית | יהודה ושומרון | 85,643 | 83,360 | 78,594 | 73,080 | 66,847 | 4,830 | 16,729 | יהודית | 4.8% | 1 | יעקב גוטרמן | 1990 | 2008 | |
22 | רהט | דרום | 81,837 | 79,060 | 73,489 | 69,033 | 64,462 | 19,630 | 3,860 | ערבית-בדואית | 3.6% | 1 | פאיז אבו צהיבאן | 1972 | 1994 | |
23 | רמלה | מרכז | 81,498 | 79,130 | 76,871 | 75,538 | 74,964 | 12,050 | 6,443 | יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים), ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית | -0.2% | 4 | מיכאל וידל | (800)≈המאה ה-8 | 1877 | |
24 | רעננה | מרכז | 81,434 | 80,260 | 76,820 | 73,999 | 71,686 | 14,820 | 5,285 | יהודית | 1.6% | 8 | חיים ברוידא | 1922 | 1982 | |
25 | נצרת | צפון | 77,912 | 78,010 | 77,748 | 77,063 | 75,922 | 14,140 | 5,508 | ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית | 0.8% | 3 | עלי סלאם | (0)≈ תקופת בית שני | 1875 | |
26 | ראש העין | מרכז | 75,187 | 73,680 | 66,819 | 56,344 | 45,487 | 15,840 | 4,502 | יהודית | 10.9% | 7 | רז שגיא | 1949 | 1994 | |
27 | ביתר עילית | יהודה ושומרון | 67,142 | 64,020 | 61,085 | 56,746 | 51,636 | 4,920 | 12,814 | יהודית | 5.7% | 1 | מאיר רובינשטיין | 1988 | 2001 | |
28 | קריית גת | דרום | 66,853 | 64,440 | 58,405 | 54,972 | 52,585 | 15,910 | 3,793 | יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים) | 1.7% | 4 | כפיר סויסה | 1954 | 1972 | |
29 | נהריה | צפון | 66,445 | 63,950 | 58,994 | 56,880 | 54,903 | 11,140 | 5,436 | יהודית | 2.1% | 6 | רונן מרלי | 1935 | 1961 | |
30 | הוד השרון | מרכז | 66,008 | 65,610 | 64,605 | 62,325 | 58,914 | 19,400 | 3,366 | יהודית | 3.7% | 8 | אמיר כוכבי | 1924[18] | 1990 | |
31 | עפולה | צפון | 63,489 | 61,520 | 56,539 | 51,737 | 47,014 | 29,310 | 2,010 | יהודית | 4.6% | 5 | אבי אלקבץ | 1925 | 1972 | |
32 | גבעתיים | תל אביב | 62,226 | 61,920 | 60,862 | 60,212 | 58,508 | 3,250 | 18,863 | יהודית | 1.7% | 8 | רן קוניק | 1922 | 1959 | |
33 | קריית אתא | חיפה | 62,120 | 61,140 | 59,230 | 58,268 | 56,635 | 16,320 | 3,678 | יהודית | 1.6% | 6 | יעקב פרץ | 1925 | 1969 | |
34 | אום אל-פחם | חיפה | 59,672 | 58,660 | 56,673 | 55,183 | 53,306 | 26,060 | 2,209 | ערבית-מוסלמית | 1.8% | 2 | סמיר מחאמיד | 1265[19] | 1984 | |
35 | יבנה | מרכז | 57,262 | 56,230 | 49,415 | 46,705 | 44,050 | 16,310 | 3,261 | יהודית | 3.3% | 6 | רועי גבאי | 1949 | 1986 | |
36 | אילת | דרום | 53,590 | 53,150 | 52,423 | 51,935 | 50,072 | 98,760 | 534 | יהודית | 1.3% | 6 | אלי לנקרי | 1951 | 1959 | |
37 | עכו | צפון | 52,530 | 51,420 | 49,545 | 48,929 | 47,808 | 14,260 | 3,484 | יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית,
מעט דרוזית |
1.0% | 4 | עמיחי בן שלוש | (1500−)≈המאה ה-15 לפנה"ס | 1877 | |
38 | נתיבות | דרום | 50,766 | 46,370 | 39,286 | 35,631 | 32,513 | 10,150 | 4,115 | יהודית | 3.9% | 3 | יחיאל זוהר | 1956 | 2000 | |
39 | אלעד | מרכז | 50,191 | 49,490 | 49,164 | 47,865 | 45,854 | 3,470 | 14,243 | יהודית | 2.3% | 2 | יהודה בוטבול | 1998 | 2008 | |
40 | טבריה | צפון | 50,171 | 48,470 | 45,598 | 44,233 | 43,148 | 16,280 | 2,869 | יהודית | 1.2% | 4 | יוסי נבעה | 20 | 1877 | |
41 | נס ציונה | מרכז | 50,151 | 50,340 | 50,533 | 50,213 | 48,161 | 15,730 | 3,217 | יהודית | 2.0% | 8 | שמואל בוקסר | 1883 | 1992 | |
42 | קריית מוצקין | חיפה | 49,287 | 48,000 | 45,295 | 42,014 | 40,750 | 3,840 | 12,099 | יהודית | 1.7% | 7 | ציקי אבישר | 1934 | 1976 | |
43 | רמת השרון | תל אביב | 48,092 | 48,180 | 47,475 | 46,721 | 45,066 | 16,620 | 2,881 | יהודית | 2.1% | 9 | יצחק רוכברגר | 1923 | 2002 | |
44 | כרמיאל | צפון | 47,761 | 47,320 | 46,164 | 46,124 | 45,300 | 21,930 | 2,105 | יהודית | 1.6% | 6 | משה קונינסקי | 1964 | 1986 | |
45 | טייבה | מרכז | 46,705 | 46,020 | 44,542 | 43,128 | 41,577 | 18,870 | 2,400 | ערבית-מוסלמית | 2% | 3 | שועאע מסארווה מנצור | (1700)≈המאה ה-17[20] | 1990 | |
46 | קריית ביאליק | חיפה | 45,565 | 44,620 | 41,496 | 39,927 | 39,294 | 8,470 | 5,092 | יהודית | 0.7% | 7 | אלי דוקורסקי | 1934 | 1976 | |
47 | נוף הגליל | צפון | 44,792 | 44,180 | 41,961 | 41,169 | 40,244 | 33,020 | 1,288 | יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית | 0.9% | 5 | רונן פלוט | 1957 | 1974 | |
48 | קריית אונו | תל אביב | 44,243 | 43,240 | 40,737 | 39,985 | 38,596 | 4,540 | 9,179 | יהודית | 2.1% | 9 | מיכל רוזנשיין | 1939 | 1992 | |
49 | שפרעם | צפון | 43,949 | 43,540 | 42,372 | 41,559 | 40,535 | 19,580 | 2,195 | ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית, דרוזית | 1.2% | 3 | עורסאן יאסין | (100)≈תקופת התנאים | 1910 | |
50 | קריית ים | חיפה | 42,708 | 41,100 | 39,441 | 39,908 | 39,416 | 4,580 | 8,579 | יהודית | 0.7% | 5 | דוד אבן צור | 1941 | 1976 | |
51 | אור יהודה | תל אביב | 40,039 | 38,850 | 36,628 | 36,864 | 36,536 | 6,700 | 5,476 | יהודית | 0.5% | 5 | ליאת שוחט | 1949 | 1988 | |
52 | צפת | צפון | 38,760 | 38,030 | 36,299 | 35,716 | 33,636 | 29,980 | 1,234 | יהודית | 4.9% | 2 | יוסי קקון | (0)≈ | 1877 | |
53 | מעלה אדומים | יהודה ושומרון | 38,073 | 38,050 | 37,828 | 38,193 | 37,670 | 46,480 | 808 | יהודית | 0.4% | 6 | גיא יפרח | 1977 | 1991 | |
54 | דימונה | דרום | 37,514 | 36,780 | 34,913 | 34,135 | 33,452 | 220,520 | 167 | יהודית | 0.6% | 4 | בני ביטון | 1955 | 1969 | |
55 | חריש | חיפה | 36,765 | 33,380 | 19,600 | 7,688 | 1,376 | 7,000 | 4,176 | יהודית | 24.5% | 5 | יצחק קשת | 1982 | 2022 | |
56 | אופקים | דרום | 36,723 | 35,500 | 32,234 | 29,021 | 25,625 | 10,240 | 3,303 | יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים) | 4.3% | 3 | יצחק דנינו | 1955 | 1995 | |
57 | טמרה | צפון | 36,370 | 35,830 | 34,829 | 33,851 | 32,804 | 29,320 | 1,205 | ערבית-מוסלמית | 1.8% | 2 | סוהיל דיאב | (400)≈תקופת האמוראים[21] | 1996 | |
58 | שדרות | דרום | 35,295 | 33,000 | 28,795 | 26,455 | 24,016 | 6,300 | 4,840 | יהודית | 4.7% | 4 | אלון דוידי | 1953 | 1996 | |
59 | סח'נין | צפון | 33,675 | 33,190 | 32,195 | 31,056 | 29,856 | 9,820 | 3,329 | ערבית-מוסלמית, ערבית-נוצרית | 2.3% | 3 | ספות אבו ריא | (2000−)≈התקופה הכנענית, | 1995 | |
60 | באר יעקב[22] | מרכז | 33,325 | 31,325 | 28,744 | 26,123 | 20,400 | 8,600 | 3,466 | יהודית | 5.4% | 7 | ניסים גוזלן | 1907 | 2021 | |
61 | באקה אל-גרבייה | חיפה | 31,917 | 31,400 | 30,407 | 29,394 | 28,526 | 9,060 | 3,414 | ערבית-מוסלמית | 1.8% | 3 | ראיד דקה | לא ידוע | 1996 | |
62 | יהוד-מונוסון | מרכז | 31,673 | 31,400 | 29,984 | 29,929 | 29,312 | 5,000 | 6,114 | יהודית | 2.8% | 7 | אמנון סעד | 1948 | 1995[23] | |
63 | טירת כרמל | חיפה | 30,174 | 28,750 | 24,171 | 22,209 | 20,313 | 5,920 | 4,492 | יהודית | 7.4% | 5 | דודו כהן | 1949 | 1992 | |
64 | כפר יונה | מרכז | 30,065 | 29,450 | 25,960 | 23,061 | 22,254 | 11,340 | 2,444 | יהודית | 5.7% | 7 | אלברט טייב | 1932 | 2014 | |
65 | גבעת שמואל | מרכז | 29,322 | 29,000 | 27,174 | 26,023 | 25,544 | 2,550 | 10,982 | יהודית | 3.6% | 8 | יוסי ברודני | 1944 | 2007 | |
66 | ערד | דרום | 29,320 | 28,170 | 27,129 | 26,451 | 24,713 | 102,610 | 268 | יהודית (מתוכם מיעוט יהודים קראים) | 2.2% | 3 | יאיר מעיין | 1962 | 1995 | |
67 | טירה | מרכז | 28,181 | 27,800 | 26,965 | 26,163 | 25,268 | 11,790 | 2,318 | ערבית-מוסלמית | 1.5% | 5 | מאמון עבד אלחי | לא ידוע | 1991 | |
68 | מגדל העמק | צפון | 27,666 | 27,090 | 25,748 | 25,636 | 25,084 | 8,750 | 2,973 | יהודית | 3.6% | 5 | יקי בן חיים | 1953 | 1988 | |
69 | עראבה | צפון | 27,470 | 28,170 | 26,246 | 25,369 | 24,450 | 8,250 | 3,226 | ערבית-מוסלמית, מעט ערבית-נוצרית | 1.9% | 3 | אחמד נאסר | העת העתיקה | 2016 | |
70 | קריית מלאכי | דרום | 26,198 | 25,700 | 24,273 | 23,124 | 22,948 | 4,540 | 5,503 | יהודית | 2.4% | 4 | אליהו זוהר | 1950 | 1998 | |
71 | כפר קאסם | מרכז | 25,776 | 25,290 | 24,219 | 23,206 | 22,265 | 9,370 | 2,632 | ערבית-מוסלמית | 2.2% | 3 | עאדל בדיר | (1700)≈המאה ה-17 | 2008 | |
72 | יקנעם עילית | צפון | 25,278 | 24,620 | 24,046 | 23,311 | 22,014 | 8,210 | 2,948 | יהודית | 1.9% | 7 | רומן פרס | 1950 | 2006 | |
73 | קלנסווה | מרכז | 24,543 | 24,200 | 23,436 | 22,788 | 21,893 | 8,400 | 2,835 | ערבית-מוסלמית | 1.4% | 3 | עבד אל באסט סלאמה | לא ידוע | 2000 | |
74 | גני תקווה | מרכז | 24,515 | 23,650 | 22,970 | 20,398 | 17,311 | 2,130 | 11,276 | יהודית | 4.2% | 9 | ליזי דלריצ'ה | 1949 | 2023 | |
75 | מע'אר | צפון | 24,319 | 24,000 | 23,250 | 22,609 | 21,907 | 20,760 | 1,137 | דרוזית, ערבית-מוסלמית,
ערבית-נוצרית |
1.6% | 3 | תאיר קיזל | (400−)≈המאה ה-4 לפנה"ס[24] | 2021 | |
76 | נשר | חיפה | 23,780 | 23,760 | 23,954 | 23,982 | 23,684 | 13,020 | 1,825 | יהודית | 0.2% | 7 | רועי לוי | 1921 | 1995 | |
77 | קריית שמונה | צפון | 23,515 | 22,490 | 22,442 | 22,624 | 22,948 | 14,560 | 1,538 | יהודית | 0.6% | 5 | אביחי שטרן | 1949 | 1974 | |
78 | מעלות-תרשיחא | צפון | 22,709 | 22,520 | 22,146 | 21,423 | 21,142 | 9,220 | 2,416 | יהודית, ערבית-מוסלמית, ערבית נוצרית | 0.6% | 5 | מוטי בן דוד | 1957[25] | 1995 | |
79 | אור עקיבא | חיפה | 22,522 | 20,870 | 19,392 | 18,237 | 17,568 | 5,540 | 3,575 | יהודית | 1.1% | 5 | שמחה יוסיפוב | 1951 | 2001 | |
80 | אריאל | יהודה ושומרון | 20,965 | 20,520 | 20,485 | 20,455 | 19,220 | 14,360 | 1,369 | יהודית | 2.1% | 6 | יאיר שטבון | 1978 | 1998 | |
81 | כפר קרע | חיפה | 20,486 | 20,020 | 19,294 | 18,675 | 17,967 | 7,810 | 2,581 | ערבית-מוסלמית | 1.8% | 5 | פיראס בדחי מסראווה | (1800)≈המאה ה-18 | 2023 | |
82 | בית שאן | צפון | 19,354 | 19,070 | 18,546 | 18,226 | 17,587 | 7,440 | 2,501 | יהודית | 1.3% | 4 | נועם ג'ומעה | 1949 | 1999 |
תמונות מערים שונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דירוג רשויות מקומיות בישראל
- שמות יישובים בישראל
- עיור בישראל
- קיבוצים בישראל
- מושבים בישראל
- יישובים קהילתיים בישראל
- מועצה מקומית
- מועצה אזורית
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרשויות המקומיות בישראל (דף מתעדכן), אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
- ערים בישראל, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ערים ועיירות - ישראל, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מפקד אוכלוסי הערים, 1931, דואר היום, 26 בנובמבר 1931
האוכלוסים בערי א"י לפי דתות, דואר היום, 27 בדצמבר 1931 - ^ א. בן חיים, הבחירות לעיריות הערביות, דבר, 4 בנובמבר 1946
- ^ חילאי, סיון (2021-10-26). "שקד הכריזה על העיר הדרוזית הראשונה בישראל". Ynet. נבדק ב-2021-10-30.
קודם להכרזה על מע'אר כעיר הוקמה ב-2003 עיר הכרמל כאיחוד בין דלית אל-כרמל ועספיא בעלות האוכלוסייה הדרוזית, אך האיחוד לא צלח והוא בוטל ב-2008. - ^ יישובים בישראל - קובצי יישובים, באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2 ביוני 2024
- ^ הדירוג נקבע על ידי 14 משתנים, שמתוכם 12 קשורים בצורה זו או אחרת לגובה ההכנסה ורמת החיים, ו-2 משתנים נוספים מודדים את הזכאות לבגרות ואחוז הסטודנטים. פרטים רבים נמצאים כאן, והסבר שיטת הדירוג במבוא
- ^ זוהי המאה שלפי המסורת נכבשה העיר בידי דוד המלך, במקום היה יישוב קבע כבר מהמאה ה-14 לפנה"ס.
- ^ ירושלים הייתה העיר השנייה באימפריה העות'מאנית בה הוקמה עירייה, לאחר איסטנבול.
- ^ שנת ייסודה של תל אביב. יפו מוזכרת כבר בכתבים מהמאה ה-15 לפנה"ס.
- ^ ביפו הוקמה עירייה כבר ב-1871.
- ^ שנת יסודה של חיפה המודרנית, במקום התקיים יישוב קבע כבר מהמאה ה-3 לפנה"ס.
- ^ שנת יסודה של העיר העברית החדשה, אשדוד העתיקה קיימת מהאלף השני לפני הספירה.
- ^ העיר מוזכרת כישוב יהודי בתלמוד.
- ^ באר שבע הייתה עיר כבר בימי המנדט הבריטי. בינואר 1950 מונתה עירייה חדשה
- ^ ב-1940 אוחדו חמש שכונות, שהוקמו במהלך שנות ה-30 של המאה ה-20, למועצה מקומית אחת.
- ^ במאי-יולי 1950 מונתה מועצת עיר יהודית לאשקלון, על בסיס מג'דל שהייתה עיר כבר בימי המנדט הבריטי.
- ^ שנת הקמתה של מודיעין. מכבים הוקם ב-1985 ורעות ב-1988.
- ^ שנת הכרזת מודיעין כעיר. איחוד היישובים התבצע בשנת 2003.
- ^ שנת ההקמה של רמתיים ומגדיאל שתיים מהמושבות שאוחדו להוד השרון ב-1964.
- ^ בשנה זו הוזכרה העיר לראשונה בכתביו של ההיסטוריון המוסלמי אל מרקיזי.
- ^ יש עדויות ליישוב בטייבה כבר מתקופת הברונזה.
- ^ העיר מוזכרת כ"כפר טמרי" במדרשים מתקופת האמוראים (ראה מדרש ארץ ישראלי מהדורת בובר).
- ^ הפכה רשמית ל"עיר" בשנת 2021
- ^ שנת הכרזת יהוד כעיר. איחוד הרשויות התבצע ב-2003.
- ^ אודות כפר מע'אר
- ^ שנת יסוד העיר מעלות. היישוב תרשיחא נזכר כבר במאה ה-12.