לדלג לתוכן

פורטל:חוק ומשפט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

פורטל חוק ומשפט


קטגוריות: חקיקהחוקיםחוקותשפיטהפסקי דיןמשפטניםמונחים משפטיים


מפת הפורטל: מבואערכים מומלציםמונחיםהמגזיןחדשותספריית משפטיםתחזוקה

משפטים הוא תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו. מחד, יש המסווגים את המשפטים כתחום אינטרדיסיפלנארי בגלל אופיו של התחום - תחום המתקשר הן למדעי החברה, הן למדעי הרוח והן למדעי המדינה; מאידך, הגישה הנפוצה רואה בו תחום העומד בפני עצמו.

כרקע לתחום המשפטים, החברה האנושית לדורותיה גיבשה לעצמה במהלך ההיסטוריה "קודי התנהגות", אשר כל החברים בה אמורים לנהוג לפיהם. אלה הם החוקים, אשר נועדו להסדיר באופן פורמלי את האינטראקציה החברתית על פי עקרונות שונים, המיוחסים לרוב על ידי הקבוצות השולטות בחברה כמייצגי המוסר.

ערכים מומלצים
בחרו ערך מומלץ מהרשימה וצפו בתוכן הנטען

מושגים ועקרונות:
אחריות נכסיםאין הולכין בממון אחר הרובדרישה וחקירההמעמד המשפטי של יהודי רומניההמשפט בישראל
משפטנים והוגים:
מנחם אלוןג'ון ברקינרידג' (תובע כללי)ג'ון לוקג'ון רולסג'ון שרמןהוגו בלאקהילרי קלינטוןחנה ארנדטישראל קסטנרקולומבוס דלאנותומאס הובס
חקיקה:
אל תשאל, אל תספרהחוק להגנת האומההחקיקה בישראלחוק ההסדריםחוק הרשויות המקומיותחוק יסוד: נשיא המדינהחלוקה מנהלית של האימפריה העות'מאניתפרק 1 לחוקת ארצות הבריתפרק 2 לחוקת ארצות הבריתפרק 3 לחוקת ארצות הברית
פסיקה:
בג"ץ נוער כהלכה נגד משרד החינוךמשפט שלמהפסק דין אדוארדס נגד אגילארדפס"ד ירוס-חקק נגד היועמ"שפרשת דרייפוס
פשיעה ואכיפה:
ג'ק המרטשדי. בי. קופרמשטרת המנדטנשות ניחומיםפרשת הרצח בחולות תל נוף

אחריות נכסים או שעבוד נכסים, הוא מונח הלכתי במשפט עברי, המתאר שעבוד של נכסים או אחריות של אדם, היוצרים ערבות משפטית בתחומים שונים. דוגמה קלאסית לאחריות נכסים היא בלוויית כסף, בה לעיתים ניתן לגבות את החוב מהנכסים שהיו שייכים ללווה בזמן שבוצעה ההלוואה אף אם הם כבר נמכרו לאחר, מכיוון שעוד משעת ההלוואה חל על נכסיו שעבוד כלפי החוב. המונח המקביל לשעבוד במשפט הכללי הוא "שעבוד צף", ששונה באופן מהותי מהמונח ההלכתי בכך שהוא חל רק על נכסי חברות ולא על נכסי יחידים.

סוג מסוים של אחריות נכסים הוא ה"אַפּוֹתֵּיקֵי", במסגרתו השעבוד שחל על נכסי החייב מתייחס לנכס מסוים אחד, שהחוב נגבה ממנו. המונח המקביל לשעבוד מסוג זה במשפט הכללי הוא שעבוד מסוג "בטוחה".


מושגי בסיס
מונחים עריכה

ענפי המשפט עריכה
טוען את הלשוניות...

המשפט הפלילי הוא ענף משפטי, שתכליתו הסדרת חיי החברה, על ידי הגדרת התנהגויות שליליות מסוימות כבלתי-חוקיות, וזאת באמצעות כללי עשה ואל-תעשה. אדם המפר כללים אלה יואשם בביצוע עבירה פלילית, עשוי לעמוד לדין, ולהיענש בהתאם לעונשים הקבועים בחוק.



המשפט האזרחי (נקרא גם המשפט הפרטי) הוא שם כולל למספר ענפים משפטיים, המסדירים את מערכות היחסים שבין ישויות משפטיות פרטיות (בני אדם או חברות) לבין עצמם. המשפט האזרחי מסדיר את הזכויות ברכוש, עוסק בהתחייבויות רצוניות ולא רצוניות בין פרטים ובמערכת היחסים בתוך התא המשפחתי. למשפט האזרחי תפקיד חשוב בעיצוב יחסי הגומלין שמתקיימים בתוך חברה אנושית, הן כדי להבטיח מערכת חברתית יציבה והן כדי לאפשר שגשוג וצמיחה חברתית וכלכלית.



משפט מסחרי, העונה גם לשם דיני סחר, הוא משפט החל על היחסים, זכויותיהם והתנהלותם של אנשים ועסקים העוסקים במסחר, סחורה, סחר ומכירות. כמו כן, משפט מסחרי עוסק בכל הנוגע בתחום החברות המסחריות, הקמת ופירוק חברה, הסכמי מייסדים, שותפויות ועוד.



משפט ציבורי הוא ענף משפטי שתכליתו הסדרת היחסים בין יחידים (אזרחים, חברות) לבין המדינה. בענף זה כלולים המשפט החוקתי, המשפט המנהלי והמשפט הפלילי. זאת בניגוד למשפט הפרטי שהוא תחום של המשפט שתכליתו הסדרת מערכות היחסים בין יחידים או קבוצות ללא כל התערבות של המדינה.



משפט בין-לאומי הוא ענף משפטי העוסק בסוגיות משפטיות בהן מעורבים ישויות משפטיות (אנשים, תאגידים, מדינות) שמתקיימים בין מדינות, כלומר בין שיטות משפט שונות ורגולציות וחוקים שונים.



1
100%
#8E236B
#DEB887
שיטות המשפט עריכה
טוען את הלשוניות...

שיטות המשפט ברחבי העולם מתחלקות למשפחות של שיטות משפט, שהתפתחו במקביל לכיוונים שונים, ובגלל נסיבות היסטוריות בעלות מאפיינים שונים. לשיטות המשפט המשתייכות למשפחה מסוימת יש מאפיינים דומים, אך במדינות רבות יש ערבובים שונים בין שיטות המשפט, בהתאם למאפייני אותה מדינה. נהוג לחלק את שיטות המשפט למשפחות הבאות:

שיטות משפט ברחבי העולם.

המשפט המקובלאנגלית: Common law) הוא שיטת המשפט המרכזית הנהוגה באנגליה ומדינות שהשתייכו בעבר לאימפריה הבריטית. נהוג לחלק את המשפחה הזו לשני מוקדים מרכזיים, הראשוני, שהוא המשפט האנגלי, והשני, שהוא המשפט האמריקאי. לעיתים שיטה זו נקראת "המשפט האנגלו-אמריקאי".

ייחודיותו של המשפט המקובל הוא בעקרונות של עצמאות מערכת המשפט, ועקרון התקדים המחייב, שמעניק לרשות השופטת סמכויות חקיקה לא סטטוטוריות, כלומר, שלא על ידי החלטת פרלמנט. במדינות המשפט המקובל, לבתי משפט מסוימים יש סמכות לקיים ביקורת שיפוטית, לבטל חוקים ואף לחוקק אותם.


המשפט הקונטיננטליאנגלית: Civil law, המשפט האזרחי), הוא שיטת משפט שבסיסה במשפט הרומי, ובעיקר מבוסס על קובץ החוקים הנקרא קורפוס יוריס קיוויליס שערך הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון, ואשר פורש ופותח במהלך ימי הביניים, עם שינויים נוספים במהלך אביב העמים. המשפט הקונטיננטלי התפשט בעיקר למדינות אירופה ומדינות שהיו תחת שלטונן במהלך ההיסטוריה.

מאפיין מרכזי של המשפט הקונטיננטלי הוא קודיפיקציה של המשפט, כלומר ריכוז החוקים בקודקס מפורש ונגיש, השואף לשלול את שיקול דעתו של המוסד השופט, ובדרך זו להבטיח את שלטון החוק.


ספר תורה
ספר תורה

משפט עברי הוא מונח מודרני הבא להגדיר את מכלול התורה המשפטית המופיעה בהלכה ובמקורות העבריים השונים החל ממתן תורה. על מקורות המשפט העברי נמנים המשנה, התלמוד, ספרות השו"ת והפסיקה.

המשפט העברי נידון בתורה שבכתב לראשונה בספר שמות בפרשת משפטים, שם מובאים רוב דיני הממונות המוזכרים בתורה בכלל, דיני עבדים, דיני רוצח וכן הוראות המתייחסות לשופטים. פרשה נוספת המהווה מקור חשוב לדיני המשפט העברי היא פרשת שופטים שבספר דברים. בפרשה זו לא נידונים דיני ממונות אך מובאת בה החובה להקים מערכת משפט הוגנת וכן נתבארו בפרשה דיני זקן ממרא, דיני עדות (הלכה) ודינים נוספים העוסקים ברצח.

אף שהמשפט במדינת ישראל הוא משפט חילוני, אשר שואב את עקרונותיו מן המשפט המקובל ומן הדין העות'מאני, יש בו השפעה של המשפט העברי. במקרים מסוימים הוכנסו עקרונות המצויים במשפט העברי לתוך חוקי מדינת ישראל. דוגמאות לכך:

בנוסף לדוגמאות ספציפיות אלה, חוק יסודות המשפט, התש"ם-1980, קבע זיקה ל"עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל", ובתיקון משנת 2018 הורחבה זיקה זו ל"עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של המשפט העברי ומורשת ישראל".
כיתוב אללה
כיתוב אללה

השָׁרִיעָהערבית: الشريعة) הוא הדין האסלאמי, המסדיר את כל תחומי החיים והחברה. השריעה מקבילה באופיה ובמטרתה להלכה ביהדות. ישנם ארבעה זרמי הלכה מוסלמים סונים: מאלכית, חנבלית, חנפית ושאפעית, כאשר ארבעתם נחשבים אורתודוקסים במידה שווה. על פי התפיסה האסלאמית, השריעה היא הדת כולה, הדת אשר אללה בחר לעבדיו על מנת להוציאם מהחושך אל האור, ואשר באמצעותה הוא הנחה אותם בנוגע לדברים שעליהם לעשות ולדברים אשר מהם עליהם להימנע, ודרכה הוא הבהיר להם את המותר ואת האסור.

האסלאם, בדומה ליהדות ולדתות-הלכה (דתות אורתופרקטיות) אחרות, אינו מבחין, עקרונית, בין הפולחן הדתי לבין חיי היומיום. לפיכך, השריעה עוסקת לא רק בטקסים דתיים או בפעולות שבין אדם לחברו אלא גם בכללים לביצוע פעולות אישיות (אכילה, רחצה וכיוצא באלה). כמו כן עוסקת השריעה בהיבטים רבים, חילוניים לכאורה, של החיים: פוליטיקה, כלכלה, בנקאות אסלאמית, דיני עבודה, חוזים ועוד. אחת המטרות לחקיקה, להגשים את מטרת טובת כלל הציבור והרחקת האדם מהרוע והשחיתות בחיי היומיום ובעולם הבא. בהתגשם זה, בשמירת חמשת הגדולים, והם: שמירת הנפש, שמירת הערווה והצאצאים, שמירת הדעת, שמירת הכסף, ושמירת הדת.

מאמצע המאה ה-19 חוקקו במדינות מוסלמיות חוקים חילוניים בתחומים שונים כמו בתחום המסחרי והפלילי, אך לא חוקקו חוקים בענייני אישות. בתחום המסחרי והפלילי נתקבלו ספרי חוק מערביים ונחקקו חוקים חדשים בהשראה מערבית, לדוגמה, ספר החוקים העות'מאני "המג'לה".


1
100%
#8E236B
#DEB887
המגזין
פלייסהולדר עריכה
הידעת? עריכה
ישראל קסטנר בשידור של "קול ישראל" בהונגרית, תחילת שנות ה-50. תמונה בשחור-לבן של קסטנר יושב ליד מיקרופון.
ישראל קסטנר בשידור של "קול ישראל" בהונגרית, תחילת שנות ה-50

הטוען בכתב תביעה, כי פרסום מסוים על אודות אדם מסוים עובר על חוק איסור לשון הרע, מסתכן בכך שהנתבע יוכיח את אמיתות דבריו המקוממים, קבל עם ועדה, על במת בית המשפט. כך קרה בשנות ה-50, כשהיועץ המשפטי לממשלה, חיים כהן, תבע את מלכיאל גרינוולד, וניסה להגן על שמו הטוב של ישראל קסטנר. בית המשפט המחוזי זיכה את גרינוולד מרוב ההאשמות, והשופט בנימין הלוי כתב בפסק דינו, ש"קסטנר מכר את נפשו לשטן" כי שיתף פעולה עם הנאצים בביצוע השואה. עקבות המשפט קסטנר נרצח, עוד בטרם הסתיים הליך הערעור. בסופו של דבר, בית המשפט העליון קבע, שאמנם קסטנר לא סייע לקיום השואה, אך סייע ביודעין ובאופן פלילי לפושע מלחמה נאצי להימלט מדין. השופט שמעון אגרנט הוסיף את המשפט העמום "את קסטנר תשפוט ההיסטוריה ולא בית המשפט". דמותו של קסטנר נשארה שנויה במחלוקת ומפורסמת עד היום.

תמונה נבחרת עריכה
אמלין פנקהרסט נעצרת על ידי המשטרה לאחר שהפגינה ליד ארמון בקינגהאם שבלונדון, 1914.
אמלין פנקהרסט נעצרת על ידי המשטרה לאחר שהפגינה ליד ארמון בקינגהאם שבלונדון, 1914.

אמלין פנקהרסט נעצרת על ידי המשטרה לאחר שהפגינה ליד ארמון בקינגהאם שבלונדון, 1914. פנקהרסט הייתה אחת המייסדות של התנועה הסופרג'יסטית בבריטניה ופעילה מרכזית בתנועה זו עד לאחר מלחמת העולם הראשונה. מאבקה של פנקהרסט היה בלתי מתפשר ובהמשך אף לוחמני. היא קראה לנשים שלא להשתתף במפקד האוכלוסין משום שכל עוד אין להן זכות הצבעה, הן אינן נחשבות לאזרחיות.

ציטוט נבחר עריכה

תּוֹרָה אַחַת וּמִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם וְלַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם

חדשות
ויקירשומות - ערכים חדשים בפורטל עריכה

ספטמבר: בית המשפט העליון של ירדןכופין אותו עד שיאמר רוצה אנימרכוס סולומוןעודד מאוראלישע בקסטרויליאם ריד מילרפרנק קפריולאה גליקסמןאילן איטחרועי פוליאקחנה אופק-גנדלרסיגל דוידוב-מוטולהאילן סופרברי שקרונית רוזנפלדהוועדה לעניין הרשעה על סמך הודאה בלבד ולעניין העילות למשפט חוזרבית המשפט החוקתי של ירדןהרשעת שוואזאב נגביג'יימס הנדרסון בריסיימון פולארד יוז הבןיצחק אליאסוףעדינה פורתיוסף רייךמרטין אלטסשמואל צורעמירם רבינוביץ'ויליאם מיד פישבק
אוגוסט: ראול הקטור קסטרורשימה של קודים משפטיים עתיקיםפסק דין פלאפוןהרצח המשולש באור יהודהפסק דין הטיפיםפסק דין פלונית נגד שרותי בריאות כלליתארצ'יבלד ילעונש מוות ביהדותרנה רבינוביץ'ג'ון סלדן רואןהרצח (סדרת טלוויזיה)משפטי שטוטהוףאליאס נלסון קונוויימערכת המשפט ברשות הפלסטיניתהנרי מאסי רקטורתומאס פלצ'רהאריס פלנגיןאייזק מרפי
יולי: ביב גרייבס‎סטיבן מרווין יאנגמשפט האחים רייצסבנג'מין מילרפרנק דיקסוןצ'ונסי ספארקספסק דין קסטנבאוםכלי הדייניםג'ון פטרסון (מושל אלבמה)אלברט ברוארדון סיגלמןסטיב קופרקינגסלי טאפטפרק 3 לחוקת ארצות הבריתראולי קלמנט סטנפורדאין אדם פורע תוך זמנוחוקי מייגןארנסט מקפרלנדענת ברנשטיין-רייךחוק הפרוטקשןחוק החמרת ענישה בעבירות מין על רקע לאומני (תיקוני חקיקה)פסק דין הורות מתוכננת נגד קייסיהחוק להגברת האכיפה של דיני העבודה
יוני: זכויות נשים באיראןדייוויד לואיס (מושל אלבמה)שלומי לנגרחוק הבוררותג'ורג' יוסטוןרופוס קובאדוארד אונילתומאס ג'ונס (מושל אלבמה)יוסף (ספי) זינגרטבח מחנה ספייקרויליאם אוטסעמית בכר (עורך דין)עמית סופרמרד האסירות בטגוסיגלפהג'וזף ג'ונסטון (מושל אלבמה)אמט אוניל
מאי: זכות להגנה משפטית יעילההבטחה מנהליתהנרי קולייראנדרו מורנהנה (חיוב ממוני)קרן הארנונהבג"ץ אל טאיי נגד שר הפניםפורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיהויליאם יו סמית'
אפריל: אונס וירטואלירצח אלכס עודהעדות כבושהישראל פיקנסג׳נין שטראוססמואל מורג'ון גיילקלמנט קומר קלייארתור באגביגילה שטופלר
מרץ: אמט פורסט ברנץ'אדוארד ג'קסוןג'ים הופר (דברים מוזרים)משחטת רכביםפול מקנאטהנרי שריקררלף גייטסג'ורג' קרייגזכויות ילדיםמשה לוי (מזריק הנפט)מתיו ולשרוג'ר ברניגיןפרנק אובאנוןנדב דלומימבצעים בצוותאשאול קוסובסקי שחור
פברואר: אלברט פורטראביחי כהנאאלווין פטרסון הוביבג"ץ ש.י.ן נגד המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויןבג"ץ רוזנצוויג מויסה נגד הרשות לשירותים ציבוריים חשמלחוק גירוש מחבליםסמואל רלסטוןג'יימס גודריץ'
ינואר 2023: איתמר דוננפלדקרין אהרוןאוליבר מורטוןמירב קניג-ולרשטייןקונרד בייקרמשה רוט



דצמבר: עדי איילצבי נגלרג'וזף רייט (מושל אינדיאנה)עמותת יסוד לקידום זכויות יסודהפרדה מגדרית ביהדותאשבל וילארדמס משקאות ממותקיםגבריאל קלינגמנשה שאוהאברם המונדהנרי סמית' לייןדרכון יפניהמשרד לביטחון הפניםאריה הורביץ
נובמבר:טבח סימלדייוויד וולאססמואל ביגרג'וש שפירוג'יימס וייטקומבאדמות מדינה (יהודה ושומרון)האקים ג'פריסבג"ץ סבחפריס דנינגמי מפחד ממדינה יהודית?
אוקטובר: ארז פדןדרכון פולניכנופיית כפיית הגירושיםהורטקורמיתוסים על אונסהסכמי קדם נישואין למניעת סרבנות גטויקטור כהןהבנייה הבלתי חוקית בפזורה הבדואיתמעמדם המשפטי של יהודה ושומרוןמנהלת תיאום פעולות אכיפהויליאם הנדריקס (מושל אינדיאנה)אנשי ציבור ישראלים שהורשעו בדיןג'יימס ב. ריי
ספטמבר: זכויות יוצרים בהלכהאלון קסטיאלפרק 2 לחוקת ארצות הבריתג'אוויד אקבאלאחמד סוראדג'ישון סלרספאט קוויןגומז אדמסאמנת הכשרת והסמכת ימאיםפילוסופיה של המשפטעונש מוות לקטינים בארצות הבריתחוקת אוסטריה (1849)תחנת משטרת יגור
אוגוסט: בג"ץ בן מאיר נגד הכנסתג'ון פיטר אלטגלדאליאב ליואיריצ'רד ייטס הבןאירווינג ליהמןמיכה ינוןצ'ארלס דיניןהמדור המרכזיהנרי הורנרג'ון הנרי סטליידווייט גריןאוטו קרנרסמואל שפירוחוק השכרת ומכירת נכסי דלא ניידי לזריםכפייה בכריתת חוזה (משפט עברי)עונש מוות על סחר בסמיםג'יימס תומפסון (מושל אילינוי)החלטה 23 של מועצת הביטחון של האו"םישראל גילאביטל חןמרדכי מירוניחגי כרמון
יולי: עינויים של חיילים רוסים על ידי חיילים אוקראינים במלה רוהן במהלך הפלישה הרוסית לאוקראינהג'ון ריינולדסאלי רוזנבאוםעל לאומיותהזכות למשפט מהירשוטרים בדםעבירות המתה בישראלתומאס פורדהגנת העדר שליטההגנת השכרותמאגר DNAהאיסור להמית אדם קודם עמידה לדיןמשה סעדהאריה ויסמןאיסור לקיחת כופר כתחליף לעונשרצח במשפט העבריג'ון פאלמרשלבי מור קלםג'ון מרשל המילטון
יוני: אריה רטנרג'יימס האוליאשר לויצקיח'יר אל-דין אל-רמלימינה שמירבג"ץ זילבר נגד שר האוצרפסק דין שטיינברגצ'ייס קלארקרוברט סמיילייחזקאל מרגליתאמנת אמסטרדםאמנת מאסטריכטמגילת זכויות היסוד של האיחוד האירופירובר שומאןאמנת רומאאמנת האטום האירופיתחציבה בלתי חוקית בישראלניניאן אדוארדס
מאי: אביטל סומפולינסקיסלייד גורטוןליאו הויגיצחק ברקוביץ (קצין משטרה)נורמן ארביזנות ברשתרוברט רייאורי ולרשטייןיואל זינגר (עורך דין)ג'ון מוריסון (מושל איידהו)הבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי Cעבודת עבד בעבד עברירוג'ר רובLex specialisעילית אוסטרוביץ-לויפסק דין עיזבון תמר ברזישגב נקדימוןמיכל אלברשטין
אפריל: פרנסיס דרייק (מושל איווה)טענות לפשעי מלחמה בפלישה הרוסית לאוקראינהאין עונשין מן הדיןג'וליוס סטוןהדר דנציג-רוזנברגשאול קובובירוברט בלו
מרץ: מנאל תותרי ג'ובראןסביונה רוטלויג'ון סי וודסמיכל רוזנבויםטד קולנגוסקיטלי שפירא שחטרמבריח ארי מנכסי חברוסיימון לבייביהושע רזניקכתב חסותרלף לאוסנקציות בין-לאומיות בסכסוך האוקראיני-רוסישוכרויליאם סטון (מושל איווה)מתה מחמת מלאכהדוד חזןביורן שרמן‏כללי קניין, כללי אחריות וכללי אי-עבירות: היבט אחד על הקתדרלהדובי וינרוטהוראס בויספרנק ג'קסון (מושל איווה)אנתוני בראוןגווידו קלברזיפסק דין אתא
פברואר: ג'וליוס מאיירג'ון יוברט הולפול פטרסוןפרויקט 315

ספריית משפטים
חקיקה עריכה
חוקי יסוד: חוק יסוד: הכנסת · חוק יסוד: נשיא המדינה · חוק יסוד: מקרקעי ישראל · חוק יסוד: הממשלה · חוק יסוד: משק המדינה · חוק יסוד: הצבא · חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל · חוק יסוד: השפיטה · חוק יסוד: מבקר המדינה · חוק יסוד: חופש העיסוק · חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו

חוקים בעלי עניין: חוק השבות - חוק זכויות התלמיד - חוק חינוך ממלכתי - דבר המלך במועצה - חוק יסודות המשפט - חוק בתי המשפט - חוק ביטוח בריאות ממלכתי - חוקי שמות - חוק רמת הגולן - חוק ההסדרים - חוק קנזס נברסקה - חוק הרחם החופשי - חוק הזהב - חוק איסור הצגת סמלים דתיים בבתי הספר - חוק הדיור הציבורי - חוק מעמד ותיקי מלחמת העולם השנייה - חוק מרשם האוכלוסין - חוק הרבנות הראשית לישראל

ויקיפד"י - שפיטה ופסיקה עריכה
טוען את הלשוניות...

פסק-דיןראשי תיבות: פס"ד) הוא טקסט בו כתובה הכרעתו של השופט (או השופטים) בסופו של משפט, בבית משפט או בבית דין, בסוגיה שהובאה לפניו. פסקי דין יכולים להוות תקדים בנסיבות מסוימות, ולכן יש חשיבות לפומביותם ולפרסומם. מכלול פסקי הדין נקרא פסיקה, והוא מפורסם במספר קבצים, על פי הערכאה והעניין, ועם התפתחות המחשוב גם במאגרי מידע משפטיים.


אזכור פסק דין היא שיטת מתן זיהוי ייחודי לפסקי דין בישראל. מבנה האזכור קבוע ומורכב מ-4 חלקים:

זיהוי ההליך - שמות הצדדים - מקום הפרסום - שנת הפרסום

  1. זיהוי ההליך - ראשי תיבות המייצגות את סוג ההליך המשפטי (ראו טבלה)
  2. שמות הצדדים - צד א' נ' (נגד) צד ב', מייצג את יוזם ההליך (תובע/עותר/מערער) נגד המשיב/נאשם
  3. מקום הפרסום - הוצאת הפרסום של פסק הדין
  4. שנת הפרסום - השנה בה פורסם פסק הדין, לועזית.
טבלת זיהוי ההליך
ר"ת פירוש משמעות
א"ב אישור בחירות הליך של אישור בחירות
בג"ץ בית המשפט הגבוה לצדק עתירות המוגשות נגד רשויות המדינה ונגד גופים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים במדינה
ד"נ דיון נוסף סמכות של בית המשפט העליון, קיום דיון נוסף בפסק דין שניתן על ידי בית המשפט העליון
דנ"א דיון נוסף אזרחי דיון נוסף בנושא עתירה אזרחית בה כבר ניתן פסק דין בבית המשפט העליון
דנג"ץ דיון נוסף בג"ץ דיון נוסף במקרה של עתירה המוגשת נגד רשויות המדינה וגופים אחרים
דנ"פ דיון נוסף פלילי דיון נוסף בנושא של הליך פלילי בו כבר ניתן פסק דין בבית המשפט העליון
ע"א ערעור אזרחי עתירת ערעור כנגד החלטה של בית משפט קמא בעתירה אזרחית
ע"ב ערעור בחירות עתירת ערעור על החלטה של ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לאסור או לאשר התמודדות של מתמודד או מפלגה בבחירות לכנסת
עמ"מ ערעור מעצר מינהלי ערעור לבית המשפט העליון על החטלת מעצר מנהלי שאושרה על ידי שר הביטחון
ע"פ ערעור פלילי עתירת ערעור כנגד החלטה של בית משפט קמא בהליך פלילי
ת"פ תביעה פלילית הליך פלילי

1
100%
#8E236B
#DEB887
תחזוקת הפורטל
קדימה, לעבודה! עריכה

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים הנוגעים לחוק ומשפט שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • מה שווה דף בקשת ערך אם לא מתייחסים אליו?
  • ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
ויקיפדיה אזהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.