פורמולה 1 עונת 1954
חואן מנואל פנג'יו זכה באליפות בפעם השנייה | |
סוג תחרות | מרוץ מכוניות |
---|---|
תאריך התחלה | 17 בינואר 1954 |
תאריך סיום | 24 באוקטובר 1954 |
מספר עונה | 5 |
מספר מרוצים בעונה | 9 |
זוכה באליפות הנהגים | אלברטו אסקרי |
נקודות הנהג הזוכה | 42 (571/7) |
עונת 1954 היא העונה החמישית בה התקיימה אליפות הפורמולה 1 שאורגנה על ידי שאורגנה על ידי הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA). בדומה לעונה הקודמת, גם בעונה זו התקיימו תשעה מרוצים - מרוץ בארגנטינה, מרוץ האינדינפוליס 500, שהתקיים בארצות הברית ושבעה מרוצי פורמולה ברחבי אירופה. חואן מנואל פנג'יו החל את העונה בקבוצת מזארטי. עם הצטרפותה של מרצדס לאליפות במלך חודש יולי עבר לנהוג בשורותיה וזכה באליפות.
המרוצים בעונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מרוץ | תאריך | פול פוזישן | הקפה מהירה | מנצח | יצרן | |
---|---|---|---|---|---|---|
1 | גרנד פרי ארגנטינה | 17 בינואר | ג'וזפה פארינה | חוסה פרוילאן גונזלס | חואן מנואל פנג'יו | מזארטי |
2 | אינדינפוליס 500 | 31 במאי | ג'ק מק'גרת' | ג'ק מק'גרת' | ביל ווקוביץ' | אופנהאוזר-קרטיס קראפט |
3 | גרנד פרי בלגיה | 20 ביוני | חואן מנואל פנג'יו | חואן מנואל פנג'יו | חואן מנואל פנג'יו | מזארטי |
4 | גרנד פרי צרפת | 4 ביולי | חואן מנואל פנג'יו | האנס הרמן | חואן מנואל פנג'יו | מרצדס |
5 | גרנד פרי בריטניה | 17 ביולי | חואן מנואל פנג'יו | אלברטו אסקרי ז'אן ברה חואן מנואל פנג'יו חוסה פרוילאן גונזלס מייק הות'ורן אנפרה מרימון סטרלינג מוס |
חוסה פרוילאן גונזלס | פרארי |
6 | גרנד פרי גרמניה | 1 באוגוסט | חואן מנואל פנג'יו | קארל קלינג | חואן מנואל פנג'יו | מרצדס |
7 | גרנד פרי שווייץ | 22 באוגוסט | חוסה פרוילאן גונזלס | חואן מנואל פנג'יו | חואן מנואל פנג'יו | מרצדס |
8 | גרנד פרי איטליה | 5 בספטמבר | חואן מנואל פנג'יו | חוסה פרוילאן גונזלס | חואן מנואל פנג'יו | מרצדס |
9 | גרנד פרי ספרד | 24 באוקטובר | אלברטו אסקרי | אלברטו אסקרי | מייק הות'ורן | פרארי |
תקציר העונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שנתיים של שימוש במנועים בנפח 2 ליטרים המותאמים לפורמולה 2, הוחלט על הגדלת נפח המנוע ל-2.5 ליטרים וחזרה לכללי הפורמולה 1. אלברטו אסקרי, הזוכה באליפות בעונה הקודמת, עבר להתחרות עבור קבוצת לנצ'יה. הקבוצה לא הצליחה לסיים את הפיתוח ובניית הרכב בזמן והצטרפה לאליפות רק במרוץ האחרון. מרצדס הצטרפה לאליפות החל מהגרנד פרי הצרפתי, המרוץ הרביעי בעונה. חואן מנואל פנג'יו, שהחל את העונה כנהגה של קבוצת מזארטי, הצטרף לקבוצה הגרמנית. הוא ניצח שישה מתוך תשעת המרוצים בעונה וזכה בתואר האליפות בפעם השנייה.
אונפרה מרימון, נהג המרוצים הארגנטינאי, נהרג בתאונה במהלך גרנד פרי גרמניה.
דירוג האליפות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיטת הניקוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעונה זאת חל לראשונה שינוי בשיטת הניקוד הנקודות בכל מרוץ הוענקו לנהגים שסיימו באחד מחמשת המקומות הראשונים. הניקוד ניתן בהתאם למופיע בטבלה. בנוסף, ניתנה נקודת בונוס לנהג שקבע את זמן ההקפה המהירה בכל מרוץ, במידה ויותר מנהג אחד קבע את זמן ההקפה המהירה ביותר, מחולקת הנקודה באופן שווה בין כל הנהגים שקבעו את ההישג. נהגים שחלקו רכב במהלך מרוץ, קיבלו מחצית מהנקודות, כל אחד. בחישוב נקודות האליפות הובאו בחשבון 5 התוצאות הטובות ביותר בלבד. הנקודות המופיעות בסוגריים כוללות את סך הנקודות שהושגו בעונה.
מיקום | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 |
---|---|---|---|---|---|
נקודות | 8 | 6 | 4 | 3 | 2 |
דירוג הנהגים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הטבלה כוללת רק נהגים שצברו נקודות במהלך העונה
מיקום | נהג | נקודות | |||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
1 | חואן מנואל פנג'יו | 1 | 1 | 1 | (4) | 1 | 1 | (1) | (3) | 42 (571/7) | |
2 | חוסה פלוריאן גונזלס | 3 | (4)† | פרש | 1 | 2† | 2 | 3† / פרש | 251/7 (269/14) | ||
3 | מייק הות'ורן | נפסל | 4† | פרש | 2 | 2† | פרש | 2 | 1 | 249/14 | |
4 | מוריס טריטגננט | 4 | 2 | פרש | 5 | 3 | פרש | 5 | פרש | 17 | |
5 | קארל קלינג | 2 | 7 | 4 | פרש | פרש | 5 | 12 | |||
6 | ביל ווקוביץ' | 1 | 8 | ||||||||
7 | האנס הרמן | פרש | פרש | 3 | 4 | פרש | 8 | ||||
8 | לואיג'י מוסו | DNS | פרש | 2 | 6 | ||||||
9 | ג'וזפה פארינה | 2 | פרש | 6 | |||||||
10 | ג'ימי בריאן | 2 | 6 | ||||||||
11 | רוברטו מיירס | פרש | פרש | פרש | 6 | פרש | 4 | פרש | 4 | 6 | |
12 | ג'ק מקגרת' | 3 | 5 | ||||||||
13 | סטירלינג מוס | 3 | פרש | פרש | פרש | 10 | פרש | 41/7 | |||
14 | אונפרה מרימון | פרש | פרש | פרש | 3 | 41/7 | |||||
15 | רוברט מנזון | 3 | פרש | 9 | פרש | פרש | 4 | ||||
16 | סרג'יו מנטובני | 7 | 5 | 5 | 9 | פרש | 4 | ||||
17 | הנסיך בירה | 7 | 6 | 4 | פרש† | פרש | 9 | 3 | |||
18 | אומברטו מגליולי | 9 | 7 | 3† | 2 | ||||||
19 | אנדרה פילט | 5 | 9 | פרש | 2 | ||||||
20 | לואיג'י וילורסי | 5 | פרש† | פרש | פרש | 2 | |||||
21 | אילי באיול | 5 | 2 | ||||||||
22 | מייק מזרוק | 5 | 2 | ||||||||
23 | טרוי רוטמן | 4† | 11/2 | ||||||||
24 | דיון קרטר | 4† / 15† | 11/2 | ||||||||
25 | אלברטו אסקרי | פרש | פרש/ פרש† | פרש | פרש | 11/7 | |||||
26 | ז'אן ברה | נפסל | פרש | 6 | פרש | 10 | פרש | פרש | פרש | 1/7 | |
מיקום | נהג | נקודות |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תוצאות מרוצי העונה באתר Formula1.com.
- סיכום העונה באתר MotorSport Magazine.
עונות פורמולה 1 | |
---|---|
|
הקודם: אלברטו אסקרי |
פורמולה 1 - אלוף העולם לנהגים 1954 חואן מנואל פנג'יו |
הבא: חואן מנואל פנג'יו |