פיגוע הירי בצומת זיף
| חלק מהסכסוך הישראלי-פלסטיני | |
|---|---|
| תאריך | 26 ביולי 2002 |
| מקום | צומת זיף, דרום הר חברון |
| מטרה | אזרחים |
| סוג | פיגוע ירי |
| נשק | רובה |
| הרוגים | 4 |
| פצועים | 2 |
| מספר מפגעים | חוליית מחבלים |
| מניע | טרור אסלאמי לאומני |
|
(למפת הר חברון רגילה)   צומת זיף | |
  | |
פיגוע הירי בצומת זיף הוא פיגוע ירי ורצח שאירע ב-26 ביולי 2002 (י"ז באב ה'תשס"ב) בצומת זיף שבדרום הר חברון, במסגרת האינתיפאדה השנייה. בפיגוע נרצחו בני הזוג יוסי וחנה דיקשטיין, בנם בן ה-9 שובאל, והחייל אלעזר ליבוביץ'.
הרקע לפיגוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – האינתיפאדה השנייה
מקום הפיגוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]צומת זיף ממוקם על כביש 365 בדרום הר חברון, ומחבר בין הכביש לעיירה יטא. התל החולש על הצומת מזוהה כמקום היישוב היהודי המקראי זיף. צמוד לצומת נמצא הכפר הפלסטיני זיף. בתל החולש על הצומת ממוקמת עמדת תצפית של חיילי מילואים בצה"ל, ומצוי בה גם כוח כוננות ממונע. עם זאת, הצומת נחשב לנקודת תורפה, מפני שבתי הכפר מצויים במרחק מטרים ספורים ממנו, ומאפשרים מנוסה מהירה ויעילה.
כחודשיים וחצי לאחר הפיגוע, ב-8 באוקטובר 2002, אירע בצומת פיגוע ירי נוסף. בפיגוע זה נרצח עודד וולק, מדריך טיולים תושב מודיעין בן 51, ונפצעו שלושה.[1] לאחר שהתברר שהמחבלים הסתתרו בין עצי זיתים סמוך לכביש, הוחלט לעקור אותם.[2] חמישה חודשים קודם לכן בוצע במקום פיגוע ירי נוסף, בו נפצע אזרח ישראלי כבן 16.[3] שלושת הפיגועים בוצעו בידי אותה חוליה טרור של תושבי יטא, אשר השתייכה לארגון הטרור פת"ח.
לאורך שנים בוצעו במקום פיגועי דקירה,[4] מטעני חבלה,[5] אבנים,[6] בקבוקי תבערה[7] ועוד. סמוך למקום נמצא מצפה זי"ו.
הפיגוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]פיגוע הירי בצומת זיף אירע ביום שישי, 26 ביולי 2002 (י"ז באב ה'תשס"ב), סביב השעה 18:00 אחר הצהריים, סמוך לכניסת השבת.
יום קודם לכן, ערכו שלושת חברי החוליה – חליל אבו עראם, טאלב מוסא עיד שחאדה מחאמרה (בן חמולת מח'אמרה), ומחמוד אבו חוסה – פגישה בהרים הסמוכים לכפרם יטא בדרום הר חברון, בה תכננו את הפיגוע. למחרת, ביום שישי, פגש טאלב את בכר חליל שחאדה נג'אר, אשר ביקש להצטרף לפיגוע אולם להקדימו ליום שישי. השנים אספו את מחמוד, הצטיידו בכלי נשק שונים (בהם רובה AK-47), והגיעו אל צומת זיף סביב השעה 18:00. טאלב נותר ברכב על מנת להבטיח מילוט מהיר, בעוד בכר ומחמוד יצאו חמושים אל הכביש והתמקמו במקביל בשני צדדיו.
לאחר כשלוש דקות הבחינו השניים ברכבה של משפחה יהודית, בו נסעו בני הזוג הרב יעקב יוסף (יוסי) דיקשטיין, ר"מ בישיבה התיכונית נתיב מאיר בירושלים בן 45, אשתו חנה (חני) דיקשטיין, מורה למחשבים ומתמטיקה בתיכון בת 41, וארבעת ילדיהם איילת-השחר, שלמה, בנייה ושובאל. בני הזוג, הורים לעשרה ותושבי היישוב פסגות בבנימין, נסעו עם חלק מילדיהם אל חברים ביישוב מעון. המחבלים ירו אל עבר הרכב, רצחו את חנה ושובאל בן ה-9, ופצעו את האב יוסי. משנעצר הרכב ויוסף יצא ממנו, התקרב אליו אחד המחבלים וירה בו עד שסיים את המחסנית.[8] שלמה ובניה נפצעו באורח קל.[9][10]
סמוך לאחר מכן הגיעה אל המקום מכוניתו של סמ"ר אלעזר ליבוביץ', חייל צה"ל בצבא קבע ביחידת עורב של חטיבת הנח"ל, תושב היישוב היהודי בחברון בן 21. שני המחבלים פתחו באש לעבר הרכב וליבוביץ' נפגע מהירי ואיבד שליטה על הרכב. באותה עת התנדב להסיע בני זוג שנישאו באותו שבוע, אל שבת שבע ברכות שנערכה לכבודם בחברון. השניים ישבו בספסל האחורי ולא נפגעו, והגבר נריה בן יצחק תפס את ההגה תוך כדי ירי. במקביל ניסה לסמן למכוניות החולפות שלא להגיע אל הצומת.
אז התקרב למקום מצפון ג'יפ צבאי, והמחבלים נמלטו מן המקום ברכב המילוט.[11]
בעקבות הפיגוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרוגי הפיגוע הובאו למנוחות ביום ראשון שלאחריו. סמ"ר אלעזר ליבוביץ נטמן בבית העלמין היהודי העתיק בחברון.[12] במהלך הלווייתו פרצו עימותים בין משתתפי ההלוויה וערבים תושבי חברון.[13] הלווית בני משפחת דיקשטיין, בהשתתפות אלפים, החלה בישיבת מרכז הרב בירושלים, ונחתמה בבית העלמין ביישובם פסגות.[14][15]
לאחר הפיגוע פתח צה"ל במצוד הנרחב אחר הרוצחים שביצעו את הפיגוע. כן הטיל צה"ל עוצר על העיירה הפלסטינית יטא. חברי החוליה קיבלו מסתור ומקלט אצל צלאח תעמרי, חבר המועצה הלאומית הפלסטינית ומבכירי הרשות הפלסטינית.[11]
מעצר חברי החוליה והמשפט
[עריכת קוד מקור | עריכה]באוקטובר 2002, כחודשיים לאחר הפיגוע, לכד כוח יחידת דובדבן וגדוד לביא את נאג'י טאלב, אשר היה מעורב מרכזי בתכנון הפיגוע. לאחר שדחפור D-9 החל לפגוע בביתו, נכנע ויצא מביתו בידיים מורמות. קודם לכן נעצרו חברי תנזים נוספים.[16] חודש לאחר מכן חשף שב"כ את שאר חברי החוליה.[17] כל חבריה הם פעילי תנזים תושבי הכפא יטא.
ביולי 2004 לכדו לוחמי סיירת אגוז וגדוד לביא את מחמוד אבו חוסה, אחד משני חברי החוליה שביצעו את הרצח, בביתו. הוא פתח באש, אולם לאחר מכן הסגיר את עצמו.[18] בדצמבר אותה שנה גזר בית המשפט על בכר חליל שחאדה נג'אר, השני מבין חברי החוליה שביצעו את הרצח, שישה מאסרי עולם.[19] טאלב מחאמרה, נהג הרכב ומראשי החוליה, נידון לשבעה מאסרי עולם. הוא דודם של חאלד ומוחמד מחאמרה, שני המחבלים בני חמולת מח'אמרה שביצעו את פיגוע הירי במתחם שרונה.[20]
בספטמבר 2003, במסגרת הריסת בתי מחבלים, הרס צה"ל את ביתו של טאלב מחאמרה,[21] בינואר 2004 נהרס ביתו של בכר חליל שחאדה נג'אר,[22] ובאוגוסט 2011 נהרס ביתו של חליל אבו עראם, ראש החוליה.[23]
ביוני 2018 הופצה ברשתות החברתיות הפלסטיניות תמונתו של חליל אבו עראם, ראש החוליה, מכין עוגיות בכלא נפחא. בעקבות שליחתו לצינוק פרצו מהומות בבית הכלא.[24]
שחרור בעסקת שליט
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחמוד אבו חוסה, אחד מחברי החוליה שביצעו את הפיגוע, שוחרר בעסקת שליט.[25][26]
אחריות הרשות הפלסטינית לפיגוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2019 קבע שופט בית המשפט המחוזי בירושלים משה דרורי, כי מכיוון שהפיגוע בוצע בידי חברי חוליית תנזים של ארגון הטרור פת"ח, הפועל תחת חסותו של ארגון הטרור אש"ף, הרשות הפלסטינית – אשר אש"ף פועל תחת סמכותה ואחריותה – אחראית גם לפיגוע. אשר על כן, פסק בית המשפט המחוזי כי הרשות הפלסטינית תשלם פיצויים כספיים גדולים לבני משפחות דיקשטיין וליבוביץ'.[27]
התגובות לפיגוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]תגובות בין-לאומיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מזכ"ל האו"ם קופי אנאן גינה את הפיגוע, ובכללו "כל התקפה על אזרחים".[28]
תגובות ברשות הפלסטינית
[עריכת קוד מקור | עריכה]שר העבודה בממשלת הרשות הפלסטינית, ד"ר רסאן אל-חטיב, הגיב כי הפיגוע היה "בלתי נמנע", זאת בעקבות חיסול רב המחבלים סלאח שחאדה, ראש הזרוע הצבאית של ארגון הטרור חמאס בעזה, ארבעה ימים קודם לכן בסיכול ממוקד. לדבריו, "אלימות גוררת אחריה רק אלימות נוספת".[28]
לאחר הפיגוע נטלה הזרוע הצבאית של הפתח, גדודי חללי אל-אקצא, אחריות על הרצח. דובר מטעם התנועה אמר כי חוליית "השהיד עאטף עביאת", מחבל תושב בית לחם האחראי לרציחתם של חמישה ישראלים, שחוסל כשנה קודם לכן, היא זו שאחראית לביצוע הפיגוע.
בשנת 2014 נפתחו אירועי יום הפת"ח הרשמי בעיירה יטא, בהדלקת לפיד בידי אביו של בכר חליל שחאדה נג'אר.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקום הפיגוע הוצב גלעד, המציין את ארבעת הנרצחים במקום.[29] לאחר הפיגוע הוקם כתגובה בסמוך לו מצפה זי"ו.
על שמו של אלעזר שמאי ליבוביץ' הוקמה ברמת גן ישיבת א"ש קודש.
לאחר הפיגוע הוקם המאחז יחי"ש ציון בדרום בנימין על שם המשפחה ובו התגוררה משפחה אחת במשך תקופה עד שפונתה. בשנת ה'תשפ"ב במסגרת מבצע 'מקימים יישובים חדשים' של תנועת נחלה עלה גרעין משפחות מהאזור להתיישב בקרקע. למחרת העלייה גרעין המשפחות פונה, ומאז נמצאים במקום בני נוער ומשפחה אחת. המאחז נהרס והוקם מחדש מספר פעמים מאז העלייה לקרקע.
ביישוב פסגות, שבו התגוררה משפחת דיקשטיין, הוקם "גן שי"ח" (שובאל, יוסף, חנה) לזכר בני המשפחה שנרצחו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אפרת וייס, תשעת הילדים נותרו בלי הורים, באתר ynet, 28 ביולי 2002
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אפרת וייס ואלי סניור, מת מפצעיו עודד וולק שנפצע בפיגוע בהר חברון, באתר ynet, 9 באוקטובר 2002
- ^ 4 ישראלים נפצעו, אחד אנוש, מירי לעבר רכב בכביש עוקף חברון, באתר גלובס, 8 באוקטובר 2002
- ^ נער יהודי נדקר ע"י מחבל פלשתיני בכיכר גרוס שבחברון, באתר ערוץ 7, 12 במרץ 2002
- ^ חדשות 0404, לוחמי הנדסה עצרו מחבלת שהתכוונה לבצע פיגוע דקירה בצומת זיף, באתר חדשות 0404, 21 בדצמבר 2015
- ^ הר חברון: בסריקות באיזור צומת זיף נמצאו 3 מטענים, באתר חדר החדשות, 9/04/2012
- ^ ציוץ של הצלה ללא גבולות ברשת טוויטר, 7 בדצמבר 2017.
- ^ אתר מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, חדשות הטרור והסכסוך הישראלי-פלסטיני (14-8 ביולי 2015).
- ^ על פי עדותה של הבת; קובי סלע, מאידך, בפורום בחדרי חרדים.
- ^ אפרת וייס, תשעת הילדים נותרו בלי הורים, באתר ynet, 28 ביולי 2002
- ^ ערוץ 7, הובאו למנוחות נרצחי הפיגוע בדרום הר חברון, באתר ערוץ 7, 26/07/2002
- ^ 1 2 ראו: ת"א 00–2538 נורז'ץ ליטבק ואח' נ הרשות הפלשטינית ("המועצה הפלסטינית) ואח', 8 ביולי 2019, פיסקה 3318
- ^ סמ"ר אלעזר לייבוביץ בן 21, חברון, באתר הארץ, 28 ביולי 2002
- ^ עימותים קשים בחברון בין מתנחלים לפלשתינים בהלוויית סמ"ר ליבוביץ, באתר גלובס, 28 ביולי 2002
- ^ הובאו למנוחות נרצחי הפיגוע בדרום הר חברון, באתר ערוץ 7, 26 ביולי 2002
- ^ מאת נדב שרגאי, תשעת יתומי משפחת דיקשטיין החליטו: נמשיך לגור בפסגות, באתר הארץ, 29 ביולי 2002
- ^ פליקס פריש, נעצר פעיל תנזים החשוד כאחראי לרצח 5 ישראלים, באתר ynet, 16 באוקטובר 2002
- ^ מירב לוי, נחשפה תשתית תנזים צבאית באזור יטא האחראית לשורת פיגועים רצחניים, באתר ניוז 1, 7 באוקטובר 2002
- ^ אורי גליקמן, נלכד אחראי לרצח 5 ישראלים, באתר NRG מעריב, 23/7/2004
- ^ 6 מאסרי עולם נגזרו על מחבל שמעורב ברצח של 5 יהודים, באתר חדר החדשות, 28/12/2004
- ^ נדב שרגאי, יטא שרשרת הטרור, באתר ישראל היום, 17 ביוני 2016
- ^ פליקס פריש, שני פעילי חמאס נעצרו בטול כרם, באתר ynet, 1 בספטמבר 2003
- ^ כוחות הביטחון הרסו את ביתו של מחבל שרצח לפחות 4 ישראלים, באתר חדר החדשות, 19/01/2004
- ^ מאת עמוס הראל, תחקיר ראשוני: הכוחות השונים לא עבדו על אותה רשת קשר, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2002
- ^ אלחנן גרונר, בעקבות דיווח הקול היהודי: רב מרצחים הושלך לצינוק, באתר הקול היהודי, 15/06/2018
- ^ עוזי ברוך, עוד במשוחררים: רוצח בני משפחת דיקשטיין, באתר ערוץ 7, 15 באוקטובר 2011
- ^ רענן בן-צור ויואב זיתון, ynet, הרבה דם על הידיים: פורסמה רשימת המשוחררים, באתר כלכליסט, 16 באוקטובר 2011
- ^ יעל פרידסון, פסיקה תקדימית: הרשות הפלסטינית תשלם פיצויים על פיגועי חמאס ואש"ף, באתר ynet, 8 ביולי 2019
- ^ 1 2 אפרת וייס ואטילה שומפלבי, ארבעה הרוגים בפיגוע בדרום הר חברון, באתר ynet, 27 ביולי 2002
- ^ מקום הפיגוע, באתר ארץ זוכרת יושביה; אנדרטה לזכר בני משפחת דיקשטיין ואלעזר ליבוביץ, באתר עמוד ענן.