פיתון סלעים אפריקני

פיתון סלעים אפריקני
מצב שימור
מצב שימור: קרוב לסיכון קרוב לסיכון (NT)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	זוחלים
סדרה:	קשקשאים
תת־סדרה:	נחשים
משפחה:	פיתוניים
סוג:	פיתון
מין:	פיתון סלעים אפריקני
שם מדעי
Python sebae ‏גמלין, 1788
תחום תפוצה

פיתון סלעים על עץ

פיתון סלעים אפריקני טורף אימפלה

פיתון הסלעים האפריקני (שם מדעי: Python Sebae), נקרא גם פיתון סריגי, הוא מין נחש לא ארסי מהסוג פיתון שבמשפחת הפיתוניים, המצוי באפריקה שמדרום לסהרה. זהו הנחש הרביעי בגודלו בעולם (לאחר המינים: אנקונדה כהה, פיתון מרושת, ופיתון בורמזי בהתאמה) אך הגדול שבנחשי אפריקה. הנחש הוא טורף-על באזור מחייתו. רוב זמנו הוא מצוי ביערות, ביצות ומקווי מים, בהם הוא אורב לטרף.

תיאור

אורכו של פרט בוגר יכול להגיע למעלה מ-6 מטרים, דבר ההופך אותו לאחד ממיני הנחשים הגדולים ביותר. אורכו הממוצע של בוגר הוא 4.8 מטר, אך קיימים דיווחים אמינים על פרטים באורך 6 מטר. משקלו המרבי מגיע ל-90 קילוגרם. צבעו הוא בדרך כלל חום משובץ בירוק זית ובז' ,הדוהה ללבן מבחוץ. הוא דומה במראהו לפיתון הבורמזי, אולם אין בין שני המינים קרבה. בשבי הוא יכול להאריך חיים עד ל-12 שנים. פיתון הסלעים הצפוני ידוע כגדול יותר כאשר נצפו פריטים שהגיעו לאורך של מעל 7.5 מטר ומשקל העובר 110 ק״ג.

פיתון הסלעים הדרומי נחשב לקטן יותר באופן יחסי ומגיע לאורך של כ-2.5-4.5 מטרים.

תפוצה

הפיתון נפוץ באפריקה מדרום לסהרה, מסנגל במערב עד לאתיופיה וסומליה במזרח וכולל את המדינות: גינאה ביסאו, מאלי, גינאה, ליבריה, חוף השנהב, סיירה לאון, גאנה, ניז'ר, ניגריה, רואנדה, אוגנדה, בורונדי, אנגולה, צ'אד, הרפובליקה של קונגו, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, מלאווי, סודאן, דרום סודאן, קניה, טנזניה, זמביה, זימבבואה, מוזמביק, בוטסואנה, נמיביה, ודרום אפריקה. הוא מצוי בעיקר באזור עשבי ובסוואנה, קרוב למקור מים (נהרות, נחלים, ביצות) ולעיתים ביערות גשם. לעיתים קרובות מצוי ליד או בתוך שדות קנים.

תת-מינים

לנחש זה 2 תת-מינים המוגדרים לפי אזור תפוצתו:

• פיתון הסלעים הצפוני (python sebae sebae) - חי בנווה מדבר חי בכוכים ומערות חשוכות ונטושות של בעלי חיים אחרים.
• פיתון הסלעים הדרומי (Python sebae natalensis) - חי בשטחי מים, עצים ואזורים סלעיים, נפוץ בסוואנות. חלק מהחוקרים מגדירים את תת-המין כעצמאי.

מצב שימור

מין זה מוגדר מאוים ובסכנה וכלול ברשימת CITES קטגוריה II למינים, ששמה הגבלות על ייצואו ברחבי העולם. הדבר נובע מכך שעורו משמש את תעשיית העור, בעיקר לנעלים, חגורות וארנקים.

התנהגות

תלויים מאוד במקורות מים, פיתון הסלעים האפריקני נכנס לתרדמת קיץ בתקופות חמות במיוחד, שבהן הוא מתחפר עמוק במחילות של בעלי חיים אחרים. ידוע בתוקפנותו ונכונותו לנשוך אם מרגיזים אותו, זאת בניגוד לפיתון בורמזי.

לעיתים נמצא נחש זה כחיית מחמד עבור מגדלי חיות אקזוטיות אך אינו מבוקש דיו בעקבות מזג רוחו ותוקפנותו ובעקבות ממדיו הגדולים.

פעולה מיוחדת במין זה בשונה מפיתונים אחרים כאשר מרגיש מאוים ורוצה לברוח, הוא מעגל ומרים את זנבו על מנת לבלבל את אויבו במחשבה שיתקוף את הראש (כאשר הוא בעצם תוקף את הזנב) זוהי דרך מילוט מסכנה עבור הנחש.

תזונה

כמו כל הפיתונים, פיתון הסלעים הוא נחש לא ארסי ההורג את טרפו באמצעות חניקה. תזונתו מגוונת במיוחד וכוללת כמעט כל בעל חיים שהוא יפגוש ויהיה מסוגל להתגבר עליו. הפרטים הצעירים ניזונים בעיקר ממכרסמים למיניהם. פרטים בוגרים, לעומת זאת, מסוגלים לטרוף טרף גדול במיוחד הכולל תנינים, קופים, עיזים וצבאים. בעת בליעת טרפו, מסוגל הפיתון להגדיל את קוטר פיו לפי 3 מגודלו הרגיל בהתאם לגודל הטרף אותו אוכל.

פיתון הסלעים האפריקני נחשב לטורף על באפריקה, והוא בעל מעט מאוד טורפים מאחר שהוא יתקוף באגרסיביות גם חיות הגדולות ממנו בהרבה ויגרום להם נזק בעזרת מחיצתו החזקה ונשיכתו האימתנית.

הפיתון והאדם

תקיפות בני אדם על ידי מין זה הן מועטות ביותר, ומתרחשות לרוב בשבי כתוצאה של החזקה לקויה. בשל חוזקו הרב הוא יכול לגרום לפציעה חמורה ואף למוות של אדם בוגר. למרות זאת, לרוב הוא אינו מזהה בני אדם בתור טרף פוטנציאלי. סיפורי פולקלור על נחשי ענק אוכלי אדם התבררו לרוב כאגדות בלבד ואין תיעוד של מקרים בהם אדם בוגר נטרף על ידי נחש ממין זה. רוב מקרי התקיפה הם של ילדים, הדומים בגודלם לטרף הטבעי של הנחש ובעלי יכולת מועטה להתגונן. ידוע מקרה יחיד מסוגו בו נטרף ילד בן עשר, בשנת 2002.

ב-2013 אירע אירוע דומה בקנדה בו פיתון סלעים שהיה כחיית מחמד טרף את שני ילדיו של בעליו. גילאי הילדים היו 4 ו-6 ואורכו של הנחש היה כ-4.3 מטרים ובמשקל של כ-45 קילוגרם. ב-2018 דווח בבריטניה על מקרה דומה בו מין זה חנק למוות את בעליו (אדם בוגר) בן ה-31 לחייו הפיתון עצמו היה באורך 2.4 מטר (אורך יחסית קטן לגודלו המקסימלי).

בקהילות כפריות באזורי המחיה שלו קיים פחד גדול מפני פיתון הסלעים והוא ניצוד בכמויות. באזורים מסוימים הוא ניצוד גם למטרות מאכל ושימוש בעורו. מין זה משמש גם כחיית מחמד, אך התנהגותו תוקפנית ובלתי צפויה, מה שהופך את הטיפול בו בשבי למסוכן ודורש מומחיות וזהירות רבה במיוחד. אזורי המחיה שלו אף הם בסכנה. למשל, אוכלוסיית הנחשים בדרום-מזרח ניגריה נמצאת בסכנה חמורה וממשית עקב כריתת יערות גשם לטובת תעשיית הנפט. לא מצוי מידע רב על היקף הסחר העולמי בפיתון הסלעים.

הוא נחשב למין מוגן ומצוי לעיתים קרובות באזורים מוגנים, כמו הפארק הלאומי סרנגטי בטנזניה, שהוא אתר מורשת עולמית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פיתון סלעים אפריקני בוויקישיתוף

• פיתון סלעים אפריקני, באתר ITIS (באנגלית)
• פיתון סלעים אפריקני, באתר NCBI (באנגלית)
• פיתון סלעים אפריקני, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• פיתון סלעים אפריקני, באתר GBIF (באנגלית)