מדרש לקח טוב
 | |
| |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת |
טוביה בן אליעזר  |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | הספרות המדרשית |
| נושא | פרשנות המקרא |
| הוצאה | |
| עורך |
שלמה בובר |
| קישורים חיצוניים | |
| ויקיטקסט | מדרש לקח טוב |
  | |
מדרש לקח טוב, המכונה גם פסיקתא זוטרתא, הוא ביאור על חמשת חומשי תורה ועל חמש מגילות על פי מדרשי התלמוד: מכילתא, ספרא, ספרי ויתר המדרשים הקדומים. שמו של הקובץ נובע מכך שכל עניין הנדון בו פותח בתיבה "בטוב" או "בטובה".
המדרש חובר בידי ר' טוביה בן אליעזר, בן המאה ה-11 והמאה ה-12. אף שעיקר החיבור (יסודו) חובר על ידי רבי טוביה ברבי אליעזר, יש חלקים בספר שהוספו על ידי תלמידיו, כמו שמוזכר בכמה מקומות מאמרים בשמו, שייתכן שנכתבו אף לאחר מותו (כגון: ויקרא ב א, דברים ז יג, דברים יא כו).
הספר נדפס לראשונה בשנת ה'ש"ו (1546).
תולדות מחבר המדרש
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי טוביה חי בעיר קסטוריה ביוון. מעידים עליו בן ארצו, ר' יהודה ב"ר משה משקוני (מחבר פירוש על רבי אברהם אבן עזרא)[1], וכן ר' מנחם תמר (אף הוא מחבר פירוש על רבי אברהם אבן עזרא)[2].
מהשנים המוזכרות בכמה מקומות בחיבור עולה שתחילת הכתיבה הייתה בשנת ד'תתנ"ז (1097) והעריכה הסופית בסביבות שנת ד'תתס"ו (1106)[3].
גזירות תתנ"ו
[עריכת קוד מקור | עריכה]במדרש מוזכרות גזירות תתנ"ו, בפירוש לפרשת אמור על המילים "המוציא אתכם מארץ מצרים להיות": "ואני כותב להיות זיכרון מעשה שעשו קדושי עליון קהל מגנז"א, שמסרו עצמם ואת נשיהם ובניהם ובנותיהם ביום אחד בפרוס חג השבועות ונשחטו כאיש אחד על קידוש שם אלהי ישראל בשנת ד'תתנ"ו לבריית (לבריאת) העולם, כשנתנו יד יושבי הארץ לעלות לרשת משכנות עליון. ועליהם ועל כיוצא בהם הכתוב אומר: "וְנִקֵּיתִי דָּמָם לֹא-נִקֵּיתִי"[4]. לפיכך, אפשר להסיק כי חתימת החיבור נערכה אחרי הגזרות.
גם בפירושו לפרשת שמות הוא מתייחס לגזרות הרבות הבאות על עם ישראל. על המילים "ושלחתי את ידי" נכתב: "ובשנת... אלף ועשרים ותשע לחורבן בית שני (שנת 1097)... מרנא ורבנא טוביהו - בנו של רבינו הגדול אליעזר זצ"ל, הבין בספרי אלהינו ונתן את ליבו אורך גלותינו, כי אזלת יד, ואפס עצור ועזוב, והנה כלו כל הקיצים, ואין הדבר תלוי אלא בתשובה, כעניין שנאמר "אם תשוב ישראל נאום ה' אלי תשוב"[5]... ואנו מביטים לצור ישענו כי כימי מצרים יראנו נפלאות".
בשל ציטוט זה הועלתה אפשרות אחרת לפיה מדרש "לקח טוב" חובר באזור צרפת או גרמניה (שנקראו באותם הימים בשם "ארצות אשכנז"), אבל שלמה בובר דחה את כל הראיות והוכיח שחובר ביוון.[6]
שיטת הביאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]שיטת המדרש היא לבאר את הפסוקים לפי הפשט או בדרך הרמז. לעיתים מסתמך המחבר על כללי הדקדוק ועל ניקוד המסורה בפירושו.
לכל פרשה ישנה הקדמה קטנה המתחילה תמיד בפסוק אשר נזכרת בו המילה "טוב", ועל הפסוק הזה מתחיל המדרש. לדוגמה, בפתיחה לפירוש לספר שמות נדרשות המילים "ואלה שמות" כך: "כתוב "טוב שם משמן טוב ויום המוות מיום הוולדו"[7]. אמרו רז"ל שלושה כתרים הם: כתר תורה, כתר כהונה וכתר מלכות, וכתר שם טוב (עולה) על גביהן." לאחר מכן נקשר המדרש לפרשת שמות: "אלו שבטים: שנתפרשו שמותם בלידתם, ונתפרשו שמותם בירידתם למצרים, ונתפרשו שמותם במצרים אחרי שהלך יעקב אבינו לבית עולמו... ובתחילת זה הספר נאמר "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה".
הוצאות המדרש
[עריכת קוד מקור | עריכה]שתי ההוצאות הראשונות של המדרש בדפוס, בשנים 1546 (ונציה) ו-1564, היו חלקיות והביאו את המדרש על שלושה ספרים בלבד - ויקרא, במדבר ודברים.
ההוצאה של ספרים בראשית ושמות של המדרש יצאה לראשונה על ידי שלמה בובר מלבוב בשנת תרל"ח (1878). את החלקים שנוספו אספו משלושה כתבי יד: כתב יד ירושלמי שהיה בידי החיד"א, כתב שני מאוצר הספרים בפירנצה וכתב שלישי מאוצר הספרים מסנקט פטרבורג.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ישראל מ' תא-שמע, מדרש לקח טוב - רקעו ואופיו, כנסת מחקרים ג', ירושלים, תשס"ו, עמ' 259-294
- גרשון ברין, עיונים ב״לקח טוב״ לחמש מגילות — קווים בפרשנות הביזנטית בתחילת האלף השני לספירה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשע״ח
- יהונתן יעקבס, פירוש "לקח טוב" על שיר השירים: מקומו בתולדות פרשנות שיר השירים ויחסו לפירוש רש"י למגילה, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום כג, תשע"ד, עמ' 225-241 (מידע בקטלוג רמב"י)
- המאמר, באתר Academia.edu
- נחם אילן, "לקח טוב" לרבי טוביה בן אליעזר מדרש או פירוש?, על יד יחיאל; קובץ מחקרים ומאמרים מוגש ליחיאל קארה עם פרישתו לגמלאות, קרית אונו: עורך: שלום פנחס-כהן; סייע בעריכה: דורון יעקב. מכון מש"ה - לחקר משנת הרמב"ם, תשע"ט, עמ' 175-186 (מידע בקטלוג רמב"י)
- המאמר, באתר Academia.edu
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדרש לקח טוב, באתר ויקיטקסט
טוביה בן אליעזר. מדרש לקח טוב, דף שער בספרייה הלאומית- ענת רייזל, "לקח טוב – פסיקתא זוּטָרְתָא", בלקסיקון מבוא למדרשים, עמ' 370; הוצאת תבונות - מכללת הרצוג, תשע"א. (מהדורה מוקדמת של הפרק באתר מחלקי המים)
- מידע על מדרש לקח טוב בקטלוג הספרייה הלאומית
- טקסטים של המדרש
- פסיקתא זוטרתא על ויקרא, במדבר, דברים, ונציה, ש"ו, באתר היברובוקס
- מדרש לקח טוב - חמש מגילות, מהדורת צילום של מהדורות שונות, הוצאת וגשל, תשמ"ט, באתר היברובוקס
- המדרש המלא באתר דעת:
- על חמשת חומשי התורה, דפוס באבער, לבוב (על בראשית, שמות), ויקרא במדבר דברים עם פירוש הרא"ם (ר' אהרן משה פאדווא מקארלין)
- על שיר השירים, אלבארט גראינוף (אנ'), לונדון, 1909
- על מגילת רות, מגנצא, תרמ"ז - 1887
- על מגילת איכה, לונדון, 1908
- על מגילת קהלת, בעריכת הרב ד"ר גרשון אליהו פיינברג[8] ברלין, תרס"ד
- על מגילת אסתר, מהדורת באבער, וילנא, תרמ"ז/ 1887.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ צילום כתב היד באתר הספרייה הלאומית
- ^ הובאו דבריהם על ידי שלמה בובר במבוא למהדורתו
- ^ ראה שלמה בובר במבוא למהדורתו
- ^ ספר יואל, פרק ד', פסוק כ"א.
- ^ ספר ירמיהו, פרק ד', פסוק א'.
- ^ במבוא למהדורתו עמודים 18-22
- ^ מגילת קהלת ז', א'
- ^ נרצח בשואה, באזור ריגה;
ראו:
טקס הנחת אבני נגף (Stolpersteine) לזכר הרב גרשון ושרה פיינברג, סרטון בערוץ "מרים רהט", באתר יוטיוב (אורך: 30:52), ברלין תשפ"ב (נובמבר 2021)
| בקרת זהויות |
|
|---|