פרידריכסהאפן
סמל פרידריכסהאפן | |
הטיילת בעיר | |
מדינה | גרמניה |
---|---|
מדינה | באדן-וירטמברג |
ראש העיר | אנדריאס ברנד |
תאריך ייסוד | 1811 |
שטח | 69.91 קמ"ר |
גובה | 400 מטרים |
אוכלוסייה | |
‑ בעיר | 62,932 (31 בדצמבר 2022) |
‑ צפיפות | 820 נפש לקמ"ר (2013) |
קואורדינטות | 47°39′N 9°29′E / 47.650°N 9.483°E |
אזור זמן | UTC +1 |
http://www.friedrichshafen.de | |
פְּרִידְרִיכְסְהָאפֶן (בגרמנית: Friedrichshafen) היא עיר על קו החוף הצפוני של ימת קונסטנץ בדרום גרמניה, בקרבת הגבולות עם שווייץ ואוסטריה. זוהי בירת המחוז בודנזה במדינה הפדרלית באדן-וירטמברג. בעיר מתגוררים כ-58,000 תושבים.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המאה ה-19
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרידריכסהאפן הוקמה בשנת 1811 כחלק ממלכת וירטמברג, בעלת-ברית של צרפת במהלך המלחמות הנפוליאוניות. העיר נקראה על שמו של פרידריך הראשון, מלך וירטמברג (1754 - 1816) שקבע אותה כנקודה פטורה ממס עבור סחורה משווייץ. פרידריכסהאפן נוצרה על גבי עיר קודמת שנקראה בוכהורן ושלט האצולה שלה אומץ. כמו גם, העיר החדשה שולבה עם הכפר לשעבר, הופן, והמנזר שבו שופץ כדי שימש כמעון הקיץ עבור מלכי וירטמברג. וילהלם הראשון, מלך וירטמברג המשיך בפיתוח העיר, מה שכלל רכישה של אוניית קיטור בשם "וילהלם".
שרים ופקידים בכירים בנו וילות סביב הטירה המלכותית, ותיירים זרים רבים ביקרו בעיר, כולל הצאר אלכסנדר השני של רוסיה. מסלול הרכבת הראשון שהונח על ידי רכבת המדינה המלכותית וירטמברג בשנת 1847 חיבר את הנמל של פרידריכסהאפן לראבנסבורג. היילברון חוברה בשנת 1850 ומעבורת לרומנסהורן החלה לפעול ב-1869. למרות ההתנגדות הקודמת שלהם לפרוסיה, תחת המבנה הפדרלי של האימפריה הגרמנית, וירטמברג ופרידריכסהאפן המשיכו ליהנות מכמה זכויות מיוחדות בעקבות שילובן בגרמניה לאחר מלחמת צרפת–פרוסיה.
תעופה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרדיננד פון צפלין הקים את המפעל לספינות אוויר צפלין בסוף המאה ה-19. הדגם הניסיוני הראשון LZ1 (ראשי תיבות ל-Luftschiff Zeppelin, "ספינת האוויר צפלין") היה באורך 128 מטר ומצויד בשני מנועים מתוצרת דיימלר של 14.2 כ"ס האחד (10.6 קילוואט). איזון הספינה הושג על ידי הסטת משקולת בין שני זיזי המנועים. הוא המריא לראשונה ב-2 ביולי 1900 מעל ימת קונסטנץ, משך הטיסה ארך 18 דקות בלבד וזאת לאחר שנשבר המנגנון שנועד להסטת המשקולת המאזנת.
חברות ייצור כלי טיס אחרות, כולל מייבאך, נסקו גם כן בפרידריכסהאפן בתעשיית השירותים, אשר קיבלה תנופה גדולה במלחמת העולם הראשונה. בעקבות חוזה ורסאי, ממלכת וירטמברג פורקה אך משפחת המלוכה המודחת המשיכה לשלוט על הטירה בפרידריכסהאפן, למרות מהפכת העובדים של נובמבר 1918.
בשנת 1929 הגיע הגרף צפלין (LZ 127) מפרידריכסהאפן לארץ ישראל, להלן פרסום העיתון "דבר" בנושא:
"לפי ידיעה טלגרפית שקיבל בא כוח רשת עיתוני אולשטיין בירושלים, יפליג 'הצפלין' מפרידריכשאפן ביום ראשון הבא. בארץ ישראל לא יתעכב, רק יזרוק מספר חבילות דואר שתשאנה את מענו של ה. קסטלר, בא כוח רשת אולשטיין בירושלים. מי שימצא חבילה כזו מתבקש למסרה מיד במערכת דואר היום, בית הפועל ירושלים, ויקבל פרס של לירה ורבע - מלבד כל הוצאות נסיעתו. בתור בא כוח עיתוני אולשטיין משתתף במעוף הזה הד"ר וייזל"
בתקופה שלאחר המלחמה, מייבאך וחברות תעופה רבות אחרות פנו לתעשיית בניית הרכב. את המפעל לבניית מטוסים בפרידריכסהאפן, שהוקם על ידי קלאודיוס קובר, רכש תאודור דורניר. בגלל הוראות אמנת ורסאי, רבים מהמטוסים יוצרו תחילה באיטליה, ספרד, הולנד ויפן, אבל חזרו לעבוד בפרידריכסהאפן בעקבות עליית המשטר הנאצי. למרות אסון הינדנבורג ב-1937 והאמברגו האמריקני על הליום שהוטל על גרמניה, תהליך ייצור ספינות האוויר הגרמניות הסתיים. בכל אופן, בשנת 1993 מפעל הצפלין הוקם מחדש ובשנת 2001 חברת תעופה מסחרית החלה להפעיל שירות טיסות מנמל התעופה של פרידריכסהאפן. ב-2012 הוצעו 12 קווי תעופה קבועים וטיסות נוספות לערים נבחרות.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נוכחותם של צפלין, מייבאך, דורניר, ומפעלי ציוד שונים, הפכה אותה למרכז תעשייה גרמני חשוב במלחמת העולם השנייה. בין 1942 ל-1945 העסיקו המפעלים הללו מאות אסירים ממחנות הריכוז דכאו ודורה-מיטלבאו, אשר שוכנו בהאנגר של הצפלין הראשון. במהלך פשיטת בעלות הברית, המפעל לייצור טילי V-2 נחרב. כמו כן, נעשה גם שימוש באסירים כדי לבנות מנהרות תת-קרקעיות ליד פרידריכסהאפן, כדי להגן על הייצור מפני הפצצות חוזרות ונשנות. בין יוני 1943 ופברואר 1945 ספגה העיר אחת עשרה הפצצות. ההפצצה הקשה ביותר הייתה ב-28 באפריל 1944 – היא הרסה את רוב מרכז העיר העתיקה. כשני שלישים מהעיר נהרסו במהלך המלחמה.
גרמניה המודרנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מלחמת העולם השנייה, פרידריכסהאפן הייתה חלק מאזור הכיבוש הצרפתי לפני התאגדותה לתוך באדן וירטמברג, מערב גרמניה. תעשיית האווירונאוטיקה הגרמנית נאסרה שוב למשך שנים רבות שלאחר המלחמה וחברות שוב נסגרו או העבירו את מרכזי הייצור שלהן למדינות אחרות. ההתאוששות העיקרית של העיר מתוארכת להקמתה כמקום מושבו המנהלי של מחוז בודנזה של מערב גרמניה, בשנת 1973.
החיילים הצרפתיים האחרונים נסוגו סופית מהשטח, רק בשנת 1992.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניית ספינות אוויר בשליש הראשון של המאה ה-20 משכה תעשייה רבה ותרמה באופן משמעותי לשגשוג היחסי של פרידריכסהאפן. פרידריכסהאפן ידועה בעיקר בשל היותה בית של מספר חברות צפלין בניהן דורניר, טוגנום AG וחברת הבת שלה לייצור מנוע בעירה פנימית, MTU פרידריכסהאפן, ו-ZF פרידריכסהאפן AG, יצרנית של מערכות תמסורת. גראף פרדיננד פון צפלין, במקור בנה את ספינות האוויר שלו על גבי מחסן צף באגם קונסטנץ, כך ניצל את אנרגיית הרוח בתהליך ההמראה, כיום באותו מקום נמצא מוזיאון צפלין גדול ליד חוף האגם. בשנים האחרונות נבנות מספר ספינות צפלין קטנות באמצעות טכנולוגיה מודרנית (צפלין NT) וניתן להזמין אותן לסיורים אוויריים. כמו גם, בשדה התעופה של פרידריכסהאפן נמצא מוזיאון דורניר, המציג שחזור של טכנולוגיה ומטוסים מבית דורניר. בשנת 2008 דווח כי עסקי ספינות האוויר מכניסים לעיר 60–80 מיליון דולר בשנה.
העיר מציעה בנוסף מלונות רבים ומבחר גדול של מסעדות וחנויות הממוקמות לאורך טיילת החוצה את העיר.
מלבד תעשייה ותיירות, מתקיימות תערוכות שונות סדירות מסחריות, כגון Aero (טכנולוגית תעופה), Interboot (ספורט מים), EuroBike ,OutDoor, וגורמים כלכליים חשובים. יתר על כן, מרכז תרבות בית גראף-צפלין הפך למיקום פופולרי לקונגרסים, כנסים, ואירועים אחרים.
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוניברסיטת צפלין, אוניברסיטת מחקר פרטית, היא האוניברסיטה הפרטית היחידה במדינה באדן-וירטמברג שקיבלה את הזכות הנדירה להעניק תוארי דוקטור לתלמידיה. אף על פי שהאוניברסיטה נוסדה רק בשנת 2003, התוכנית לתרבות וניהול תקשורת שלה דורגה על ידי המועצה להשכלה הגבוהה כתוכנית האוניברסיטאית הטובה ביותר בתחום במדינות דוברות גרמנית. כמו גם, התוכנית במנהל עסקים וכלכלה דורגה במקום הרביעי בין כל האוניברסיטאות הנבחנות בגרמניה, אוסטריה, שווייץ והולנד (נכון לשנת 2011). אוניברסיטת צפלין מחזיקה בתואר "האוניברסיטה הכי מחויבת" בגרמניה בנושאים הנוגעים לחברה אזרחית.
לאוניברסיטת ראבנסבורג לחינוך שיתופי יש קמפוס בפרידריכסהאפן.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרידריכסהאפן נהנית משירות רכבות ללינדאו, אולם ובזל שבשווייץ. כמו גם ישנו שירות מעבורות המחבר את פרידריכסהאפן לרומנסהורן שבשווייץ ומספר עיירות קטנות סביב האגם. מאז שנת 2005 ישנו קו המחבר בין קונסטנץ לפרידריכסהאפן באמצעות סירה מהירה.
לפרידריכסהאפן יש נמל תעופה מקומי אשר מציע טיסות בינלאומיות על בסיס יומי באמצעות החברות לופטהנזה סיטי ליין, טורקיש איירליינס וג'רמנווינגס. בנוסף, היא משמשת כרכזת למוביל התעופה InterSky. הערים הגדולות הקרובות ביותר הן קונסטנץ, סנט גאלן, אולם, רוונסבורג, מינכן, ציריך, וברגנץ.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרידריכסהאפן היא עיר תאומה של הערים:
- אימפריה, איטליה
- סרייבו, בוסניה והרצגובינה
- דייה-דה-ווז', צרפת
- פולאצק, בלארוס
- דליטש, גרמניה
- פאוריה, ארצות הברית
גלריית תמונות נוף של פרידריכסהאפן
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר האינטרנט הרשמי של פרידריכסהאפן (בגרמנית)
- מוזיאון צפלין בפרידריכסהאפן, גרמניה (קואורדינטות: 47°40′27″N 9°30′26″E / 47.67417°N 9.50722°E)
- חברת צפלין המפתחת את ה- Zeppelin NT
- חברת DZR העוסקת בטיסות צפלינים
- אתר גרמני על הצפלינים (בגרמנית)
- פרידריכסהאפן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)